אמנם, בספר סדר היום (סדר קריאת התורה בשבת) איתא: ו
והובא גם בספר יוסף אומץ אות תרכח ובספר מקור חיים להחוות יאיר סי' רפב.עוד שברכות ההפטרה הם ענין גדול שאנו מתפללים על מלכות בית דוד ועל העבודה וגאולת ישראל שתתגלה ב"ב וראוי הי' כל אדם לכך אלא שהמפטיר שליח כולנו והוא מברך על ידינו וצריכין אנו לשמוע אליו ולכוין ולענות אמן ומזה הטעם עולין ברכותיו לכולנו וע"ז הטעם לא הי' ראוי להפטיר כ"א א' מגדולי הקהל שדבריו נשמעים: ולא ידעתי מאין הוציאו המנהג הזה שמפטירים הקטנים ופחותי הקהל. ואל אלהים יודע כי רע עלי המעשה נהגתי הרבה ימים ושנים ליקח ההפטרות ולומר אותם אני בעצמי לקנאת הדבר הרע בעיני ועוד היום אני משתדל ע"ז כל מה שבא בידי לעשות והיא מצוה רבה למעיין בה שמחבר תורה עם נביאים ואומר עליהם ז' ברכות כז' ברכות של חתן וכלה ולא דבר רק הוא,
ויעויין עוד בפרי מגדים (אשל אברהם סימן קמז ס"ק יא):
מפטיר אף על פי שקורא מה שכבר קראו, מכל מקום יאמר גם הפטורה וברכות עדיף מעולה לתורה בלא מפטיר.
והנה פוק חזי שבזמנינו זו עליה חשובה מאוד, וקונים אותה בדמים מרובים.
ולכאורה היה נראה שבאמת אין חסרון כבוד אמיתי בעצם עליית מפטיר, אלא שבעיני העולם לא היתה חשובה, וז"ל הר"ן שם, דלא חשבי ליה עלמא ליקרא משום דאיתא אפילו בקטן, וכעין זה כתב במאירי וז"ל, אותו שרגיל להפטיר בנביא ומזמין עצמו לכך אף על פי שאינו כבוד אצלו. נראה מלשונם שרק בעיני העולם לא היתה חשובה אבל אליבא דאמת חשובה היא.
ברם יתכן לומר כמו שנרמז בפמ"ג שחוסר החשיבות של עליה זו מפני שקורא מה שכבר קראו, ובאמת אין זה חסרון אמיתי, אולם לשעבר שהיה העולה לתורה קורא את הקריאה היה יותר ניכר הענין שהעולה קורא מה שכבר קראו, ואילו בזמנינו שבלא"ה הבעל קריאה קורא, לכן זה נחשב טפי.