מובא בדרכי משה או"ח סי' תקפא ס"ק ב, וכ"ה בארחות חיים הל' תפילה אות עח, ובספר המנהגים טירנא הגהות ר"ה אות קג.ונהגו שאין מתפלל אלא מי שהוא נשוי אשה דומיא דכהן גדול שאמרו ז"ל שתהיה לו אשה לשמרו מן החטא כדאיתא התם ביבמות שהן שומרות אותנו מן החטא ועונש.
וז"ל מהרש"א בחידושי אגדות תענית טו, א:
ואמר דבעת ההיא פנה אל תפלת הערער וגו' ובמדרש פנה אל תפלת ערערים מבעי ליה בלשון רבים כדכתיב ולא בזה את תפלתם אמר ר"י כלפי הדורות אמר שאין להם כהן ולא בהמ"ק שיכפר אלא התפלה שמתפללין בר"ה וביום הכפורים ונראה דר"ל שהערער דנקט בלשון יחיד הוא הש"ץ שמעמידין הקהל בבהכ"נ במקום כ"ג בר"ה וביוה"כ וע"י תפלתו שמתפלל עליהם לא בזה את תפלתם.
[ובדברי מהרש"א שם משמע שזה רק בתפילה של ר"ה ויוה"כ, אבל במקו"א בדבריו מבואר שאף בש"ץ בכל ימות השנה הוא כן, וז"ל בחידושי אגדות ריש ברכות (ו, ב):
שנאמר מי בכם ירא ה' וגו'. פירושו לפי הדרש מי בכם ירא ה' לבא לביהכ"נ לשמוע בקול עבדו של הקדוש ברוך הוא דהיינו הש"ץ שהוא עובד בתפלתו עבודת כ"ג כמו שכתוב (תענית ב'.) ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך איזו עבודה שהיא בלב הוי אומר זו תפלה].
וראה עוד בשו"ת לבושי מרדכי רביעאי סי' ב ובשו"ת הרב"ז או"ח סי' ל.