היום בקריאת מזמורי תהילים היומי, נפל במחשבתי לדקדק על מה שנוהגין ההמון לשיר בהתלהבות וערגה הפסוקים "צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים וגו'"
ואין איש שם על לב, שמתחילים לשיר באמצע הפסוק, והפסוק מתחיל במילים 'אלקים אלי אתה אשחרך'... וכל פסוקא דלא פסקי משה לא פסקינן
ואולי כדאי להתאים את השירים [בלשון רבים, כי כמה וכמה לחנים חוברו על אלו המילים....] לתחילת הפסוק.....