בתפילת הנני העני אומרים: 'וְקַבֵּל תְּפִלָּתִי כִּתְפִלַּת זָקֵן וְרָגִיל וּפִרְקוֹ נָאֶה וּזְקָנוֹ מְגֻדָּל וְקוֹלוֹ נָעִים וּמְעוּרָב בְּדַעַת עִם הַבְּרִיּוֹת'.
והנה בתענית ט"ז א' אמרינן: 'אין מורידין לפני התיבה אלא אדם הרגיל. (איזהו רגיל?) רבי יהודה אומר, מטופל ואין לו, ויש לו יגיעה בשדה, וביתו ריקם, ופרקו נאה, ושפל ברך, ומרוצה לעם, ויש לו נעימה, וקולו ערב, ובקי לקרות בתורה ובנביאים ובכתובים, ולשנות במדרש בהלכות ובאגדות, ובקי בכל הברכות כולן'.
ויש לעיין, למה בעל הנני העני הוסיף לרשימה הנ"ל: 'וזקנו מגדל', ומה מעליותא היא כדי שתפילתו תתקבל.
והנה אמרינן בברכות י"א א': 'משל לאחד שאומרים לו זקנך מגודל, אמר להם, יהיה כנגד המשחיתים', ומבואר ברש"י שזקן מגודל דבר נאה הוא.
ועדיין קשה, למה הדרת פנים יש בו מעליותא כדי שתתקבל תפילתו.