מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

המתק האור לסליחתי

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 5881
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

המתק האור לסליחתי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוקטובר 10, 2019 9:13 pm

בפיוט יוצר ליוה"כ המתחיל "אז ביום כפור סליחה הורית, אור ומחילה לעם זו קנית... המתק האור לסליחתי, העת תענה ותאמר סלחתי".

ובפירוש הרוו"ה,
אז וכו', בעשרה בתשרי אמר הקב"ה למשה פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, וצוהו על מלאכת המשכן והראה לו שמחל לישראל עוון העגל והורה לו סדר בקשת רחמים כדאיתא בשמו"ר סוף פר' מו, ובפרקי דר"א פ' מו, ובעשור לחודש השביעי ביוה"כ ירד משה ולקח את התורה והנחילה לישראל לחק עולם וכו', רבי זכריה אומר קראו בתורה ומצאו כתוב בה ועניתם את נפשותיכם והעבירו שופר במחנה ביום הכפורים וקראו תענית בכל ישראל מקטן ועד גדול שאלולי יום הכפורים לא היה העולם עומד וכו', אמר משה ביום הכפורים אראה כבודו של הב"ה וכך אני מכפר על עונותיהם של ישראל, ואמר לפני הב"ה רבון כל העולמים הראיני נא את כבודיך וכו', אמר לו משה אילו אמרת סלח נא לכל עונות של ישראל עד סוף כל הדורות, העת ההיא היתה עת רצון, וכן הוא אומר בעת רצון עניתיך, אלא אמרת סלח נא לעון [העם הזה על מעשה] העגל, הרי הוא כדבריך, שנ' ויאמר ה' סלחתי כדבריך. וכן איתא בפי' רש"י בפר' כי תשא (לג, יא; לג, יט), וזהו טעם סליחה הורית שהורה לו סדר בקשת רחמים.
אור זו תורה כדכתיב ותורה אור, והנחילה לישראל ביוה"כ כאמור.
המתק וכו' תהא התורה מתוקה לך לסלוח בזכותה כי התורה מגינה לעולם אפילו בעידנא דלא עסיק בה ואין עבירה מכבה תורה אשר לזאת נמשלה לאור, כמו שאחז"ל במס' סוטה (כא, א). ואחז לשון המתק עש"ה ומתוק האור (קהלת יא, ז), ומתרגמינן ובסים נהורא דאורייתא, וכן פירש"י. ונתינת האור היתה סימן לסליחה
כדאמרן.

הרי לנו אור חדש ובהיר במחילת יום הכיפורים שדבר זה מישך שייכא עם אור התורה שניתנו לוחות שניות ביום זה, ובאמת זה כבר עולה מתוך לשון הגמ' בסוף תענית (ל, ב): אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות. הרי לנו שה'יחוס' של יום הכיפורים הוא שיש בו סליחה ומחילה, וזה קשור לניתנת לוחות שניות ביום זה.

[ב] והגרי"ח סופר שליט"א בספרו הדר יעקב (ח"א עמ' קטו) מביא מהרוקח בפירושו עה"ת (ויקרא טז, ל) שכתב: "וביום הכיפורים עתיד להחיות הנפשות", ולכך יסד רבי אלעזר הקליר (בפיוט הראשון למוסף דיוה"כ): "ושוכני עפר יקיצו ומראש הרים יליצו", ופשט לשונו מורה דתחיית המתים תהיה ביום הכיפורים, והיא קבלה חדשה.

וכתב לבאר בזה, שכל כוחו של יום הכיפורים שמכפר הוא מפני שניתנו בו לוחות שניות וכאמור, ועיין בנפש החיים (שער ד' פל"א), והיינו נמי מה מה שאמרו ביומא (פו א) ונקה לא ינקה, ונקה הוא לשבים ולא ינקה לשאינם שבים, ואונקלוס (שמות לד ז) תרגם ונקה לדתייבין לאורייתיה ולא ינקה למאן דלא תב לאורייתיה.

הרי שהסליחה והמחילה שפועל יום הכיפורים הוא מפני כח התורה שבו, וגם תחיית המתים דלעתיד לבוא היא רק מכח תורה כאומרם בכתובות (קיא, ב) דכל העוסק בתורה אור תורה מחייהו, ואת"ש הקשר דיוהכ"פ לתחיית המתים.

נוטר הכרמים
הודעות: 5881
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: המתק האור לסליחתי

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוקטובר 10, 2019 10:50 pm

עוד דבר נאה, ומסתמא כבר עמדו בזה.

בפיוט קדושתא המתחיל מי יתנה תקף תהילתך: "יום עשור לעשיריה חקקת", נראה הביאור ע"פ דברי הפסיקתא רבתי (פיסקא מ):
אמר ישעיה ועוד בה עשיריה ושבה והייתה לבער (ישעיהו ו' י"ג), אמר הקדוש ברוך הוא בר"ה אני דן את עולמי ובו ביום הייתי צריך לגמור את הדין, ולמה אני תולה עד עשרה ימים, כדי שיעשו תשובה עוד, ולמה עוד בה עשירייה, כדי שיעשו תשובה ושבה, והייתה לבער שאם עשיתם תשובה באילו הימים אפילו יש בכם כמה עונות אני מבערם ומזכה אתכם, ואם לא עשיתם בהם תשובה הוו יודעים שדינכם מתפסק ביום הכיפורים, ולא עשיתי בכם אלא אתם עשיתם בעצמכם, למה, שכך התקנתי לכם שתהיו תוקעים בשופר בראש השנה [כדי שתהיו] חרדים מתקיעת השופר להתקין עצמיכם לתשובה, אמר הנביא אם יתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו (עמוס ג' ו') לפיכך אם יהיה רעה בעיר וה' לא עשה.

דרופתקי דאורייתא
הודעות: 877
הצטרף: ה' דצמבר 20, 2018 2:05 pm

Re: המתק האור לסליחתי

הודעהעל ידי דרופתקי דאורייתא » ה' אוקטובר 10, 2019 11:01 pm

נוטר הכרמים כתב:הרי לנו אור חדש ובהיר במחילת יום הכיפורים שדבר זה מישך שייכא עם אור התורה שניתנו לוחות שניות ביום זה, ובאמת זה כבר עולה מתוך לשון הגמ' בסוף תענית (ל, ב): אמר רבן שמעון בן גמליאל, לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים. בשלמא יום הכפורים משום דאית ביה סליחה ומחילה, יום שניתנו בו לוחות האחרונות. הרי לנו שה'יחוס' של יום הכיפורים הוא שיש בו סליחה ומחילה, וזה קשור לניתנת לוחות שניות ביום זה.


ראה גם מדברי הגרי"ח סופר שליט"א ב'תורה שבעל פה' הנדפסת מידי שבוע בחוברות 'מגיד דבריו ליעקב', חלק מ"ט עמוד כ"א
קבצים מצורפים
מגיד דבריו ליעקב פרשת וילך עט, עמוד כא.PNG
מגיד דבריו ליעקב פרשת וילך עט, עמוד כא.PNG (317.35 KiB) נצפה 199 פעמים


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים