מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
נוטר הכרמים
הודעות: 5860
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 05, 2019 7:58 pm

אַתָּה־הוּא֙ ד' הָאֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֤ר בָּחַ֙רְתָּ֙ בְּאַבְרָ֔ם וְהוֹצֵאת֖וֹ מֵא֣וּר כַּשְׂדִּ֑ים וְשַׂ֥מְתָּ שְּׁמ֖וֹ אַבְרָהָֽם: וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית לָתֵ֡ת אֶת־אֶרֶץ֩ הַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הָאֱמֹרִ֧י וְהַפְּרִזִּ֛י וְהַיְבוּסִ֥י וְהַגִּרְגָּשִׁ֖י לָתֵ֣ת לְזַרְע֑וֹ.

בחלק מן הסידורים ישנה חלוקה לשני קטעים בין פסוקים אלו (נחמיה ט, ז-ח), ולא עוד, אלא שהחלוקה הינה באמצע הפסוק, בין התיבות 'ומצאת את לבבו נאמן לפניך' ל'וכרות עמו הברית'. וידוע כי הבסיס לחלוקה זו הינה המנהג העתיק באשכנז שבבית הכנסת שנערך בו ברית מילה לאחר תפילת שחרית היו נוהגים שביום המילה היה המוהל והסנדק מחלקים ביניהם את הפסוקים מ'וכרות עמו הברית' ואילך.

מנהג זה מובא במג"א סי' נא ס"ק ט) שתמה על כך "דהא אמרי' ספ"ק דברכות כל פ' דלא פסקי' משה באורייתא לא פסקינן", ועי' במחצית השקל ששמע שכך הוא מנהג אשכנז.

(אודות מנהג זה ראה במאמרו של הרב מנחם אדלר, כל פסוק דלא פסקיה משה' מאסף ישורון ז, תש"ס, עמ' תרכ, ובמאמרו של הרב נתן דוד שפירא, 'מנהגים בנוסחאות התפילה' קובץ תורה שבעל פה מא, תש"ס, עמ' קט, ובמאמרו של הרב אליהו יוחנן גור אריה, 'מנהגי קהילת קודש ברלין' קובץ זכור לאברהם (חולון) תשנ"ו, עמ' תקמב).

ולכאורה יש להתבונן במנהג זה, הרי הברית המדוברת בפסוקים אלו אינה ברית המילה, אלא ברית בין הבתרים בו הובטחה לאברהם שתינתן לזרעו ארץ ישראל, ומה ענין ברית זו לברית מילה. אטו מחמת שנזכרה כאן תיבת 'ברית', יש לחגוג כאן את מאורע ברית המילה.

ונראה בס"ד, דהנה איתא בפירוש רבי חיים פלטיאל פר' לך לך (יז, א): אמרינן במדרש כשמל אברהם אבינו עצמו היה נרתע מאד ואחז לו הק' במילה שנ' וכרות עמו הברית, ונעשה לו הק' סנדיקו' ונתן לו ז' עממים וארצם, לכן נוהגים לתת לקטון מלבוש או חפץ אחר הבעל ברית.
ובדומה לזה ממש בפענח רזא שם: אמרו במדרש כשמל אברהם א"ע נרתע מאד ואחז בו הקדוש ברוך הוא במילה שנאמר וכרות עמו הברית, ועשה לו הקדוש ברוך הוא סנדקות ונתן לו אז ז' עממין וארצם, ומזה נוהגין שהסנדק נותן דורן לנימול.

[אגב, מו"ר הגרי"י קלמנוביץ שליט"א נוהג ע"פ דברי המדרש הללו ליתן בגד כדורון לרך הנימול לאחר הסנדקאות].

עצם הרעיון שהקב"ה היה סנדק וסייע עמו בכריתת הברית, וכן שהדבר נדרש מן הכתוב 'וכרות עמו הברית' נמצא גם במקורות נוספים, יעויין בבראשית רבה (פר' וירא מט):
ומי ימול אותי, אמר אתה בעצמך, מיד נטל אברהם סכין והיה אוחז בערלתו ובא לחתוך והיה מתירא שהיה זקן, מה עשה הקדוש ברוך הוא שלח ידו ואחז עמו והיה אברהם חותך שנ' (נחמיה ט) אתה ה' האלהים אשר בחרת באברם וגו', וכרות לו הברית אין כתיב כאן אלא וכרות עמו מלמד שהיה הקדוש ברוך הוא אוחז בו.

ובילקוט שמעוני (שמואל ב רמז קסב):
ד"א ותתן לי מגן ישעך כשרדפתי אחר המלכים שנאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך, וימינך תסעדני כשאחזת עמי הערלה והייתי חותך שנאמר וכרות עמו הברית,

וראה באריכות באור זרוע (הל' מילה סי' קז) ובספר הרוקח (סימן קח) בשם מדרש תהלים (הובא בילקוט שמעוני תהלים לה, רמז תשכג.
וראה עוד בפסיקתא זוטרתא לקח טוב (תחילת פר' וירא) וירא אליו ה'. כתוב טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך (תהלים קיט עא), זה אברהם אבינו, שניסהו הקדוש ברוך הוא בכמה נסיונות ונמצא נאמן, שנא' ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית (נחמיה ט ח), זו מילה שנכרתו עליה שלש עשרה בריתות, עד שלא מל אברהם אבינו, היו עוברים ושבים באו אצלו, תאמר משמל לא היו באו, אמר לו הקדוש ברוך הוא עד שלא מלת היו בני אדם פחותין באים אצלך, עכשיו אני בכבודי ופמליא שלי נגלה עליך, הדא הוא דכתיב וירא אליו ה'.

אולם בכל מקורות אלו לא עלה בידינו פתרון בדבר הקשר שבין ברית המילה להמשך הכתובים 'לתת את ארץ הכנעני וגו', ונראה שנטלו את הכתוב 'וכרות עמו הברית' ממקומו לצורך הדרוש, ואילו בהשלמת הדברים שנמצאה בדברי הקדמונים הנ"ל בפרשת לך לך נמצא פשר דבר! פלאי פלאים!

ולפי"ז מבואר היטב שהמנהג לחלק את הפסוקים בין הסנדק למוהל מבוסס איפוא על מדרש זה, שהכריתה נעשית כביכול ע"י המוהל עם הסנדק, בדומה לשיתוף 'וכרות עמו הברית', הקב"ה עם אברהם אבינו.

נוטר הכרמים
הודעות: 5860
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ג' נובמבר 05, 2019 8:00 pm

ובאופן אחר נראה לבאר לפי דברי הגמ' בנדרים (לב, ב):
ואמר רמי בר אבא כתיב אברם וכתיב אברהם, בתחלה המליכו הקדוש ברוך הוא על מאתים וארבעים ושלשה אברים, ולבסוף המליכו על מאתים וארבעים ושמונה אברים, אלו הן שתי עינים, ושתי אזנים, וראש הגוייה.

ובתוס' שם:
שתי עינים וב' אזנים וראש הגויה - ראש האבר שנימול ושמע וראה ושלט בעיניו ואזניו שהמצות מפקחות את העינים והאזנים כדכתיב ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע עד היום הזה, אבל הכא לא קחשיב לב דהא כתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית ונדר על המילה אלמא קודם המילה היה כבר לבו שלם לשמים.

ולפי דברי התוס' בביאור דברי הגמ' נמצינו למדים שכך הוא ביאור הפסוקים, סרס את הכתובים ודרשם, לאחר שמצא הקב"ה את לבבו של אברהם נאמן לפניו והיה לבו שלם לשמים, אזי 'ושמת שמו אברהם', המליכו הקב"ה על חמישה איברים נוספים, שתי עינים ושתי אזנים וראש הגויה, והשלטון על ראש הגויה היה בכך שנימול. ונמצא איפוא שהברית קאי על ברית המילה.

וראה עוד בשפתי חכמים פר' לך לך (יז, ב) בשם מהרש"ל, ובפנים יפות שם (יז, כד).

ונראה להעמיק עוד בענין זה, ובהקדם דהנה איתא בירושלמי שילהי ברכות (פ"ט ה"ה):
אברהם אבינו עשה יצר הרע טוב דכתיב ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמר רבי אחא והפסיד אלא וכרות עמו הברית והחסד וגומר. אבל דוד לא היה יכול לעמוד בו והרגו בלבבו. מאי טעמא ולבי חלל בקרבי.

הדברים של רב אחא כמות שהן בגירסא שלפנינו (הן בדפוס וילנא והן בדפוס וינציא) צריכים ביאור רב, מהו ההפסד של אברהם אבינו, ומאי מייתי מהמשך הכתוב 'אלא וכרות עמו הברית והחסד וגומר.

ברם בירושלמי סוטה (פ"ה ה"ה) מצינו נוסח דומה אך שונה, וכך איתא התם:
אברהם עשה יצר רע טוב ומה טעמא ומצאת את לבבו נאמן לפניך. אמר רבי אחא והפשיר עמו וכרות עמו הברית. אבל דוד לא היה יכול בו והרגו בלבבו מה טעמא ולבי חלל בקרבי.

ובפני משה בברכות שם:
והפשיר עמו וכרות עמו הברית כצ"ל, וכן הוא בסוטה, היצה"ר עשה פשרה ושלום עמו ודרש וכרות עמו הברית אדלעיל ומצאת את לבבו וגו' ואף על פי דפשטיה דקרא על הקדוש ברוך הוא נאמר שכרת עם אברהם.

אולם בפי' מבעל ספר חרדים בברכות שם כתב וז"ל,
והפסיד – כלומר יכול שהפסיד שכרו כיון שאין היצר דוחקו כימות המשיח שיבטל יצה"ר ולא יהיה שכר ועונש ת"ל וכרות ששמח ד' וכרת עמו ברית אהבה על ככה, כיון שביטלו בחכמתו, אבל לעתיד לבוא ה' יבטלנו כדאיתא בבלי פ"ק דע"ז.

(וראה בככר לאדן להרב החיד"א שם שהרב יפה מראה הגיה והפשיר עמו ויש לקיים הגירסא שלפנינו כמ"ש בספר ראש דוד בפר' לך לך).

והנה לפי דברי בעל החרדים אינו מרווח כ"כ באיזו כריתת ברית מיירי.

ואולם לפי דברי הגמ' בנדרים וביאור התוס' שהבאנו לעיל את"ש היטב והדברים מאירים, דמיירי מכריתת ברית המילה ושימת שמן אברהם שהשליטו הקב"ה על חמשת האיברים הנותרים, וזה מוכיח כי אין בכך הפסד מן השכר, אף ששוב אין היצר דוחקו, והיינו משום שהביטול והשלטון הוא פרי מעשיו הטובים וחכמתו (כמ"ש החרדים, וראה בערבי נחל פר' שלח דרוש ב).

ועוד ניתן להוסיף נופך בס"ד, דהנה בספר משך חכמה (פר' וזאת הברכה לד, ח) ביאר את דברי הירושלמי בחילוק שבין אברהם אבינו לדוד המלך, וז"ל:
כי יצר האפיקורסי, המטעה בשכליות בחקירות שוא, אינו יכול להיכבש מפני הניצוח, רק מפני מופתים המראים דרך ויכוח, וזהו דרך פשרה. זה היה אצל אברהם, שחקר כל הספיקות באמונה, ונתוכח בפילוסופיה עד כי הכיר את בוראו מעצמו, ולא ידע מי הוא הבורא, ונגלה עליו ואמר אני בעל הבירה. אמנם אצל דוד היה יצר תאוני, ותאוה יבוטל רק כי ידכאהו בניצוח גמור. וזה לבי חלל בקרבי, אבל אין פשרה עם יצר התאוני. ולכן כתוב באברהם לבבו, ששני לבבות המה יצר הטוב ויצר הרע, ששניהם נאמנו ונתפשרו. ובדוד כתוב ולבי חלל זה יצר הרע לבד.

ולפי דרך המש"ח נראה, שאמנם בכריתת ברית עם אברהם אבינו נתחדש גם שלטון על היצר התאוני, וזה בא בסיוע ממרום ולא בכחו של אברהם, שהמליכו הקב"ה.

(ויתכן שאין ניצוח גמור, ובאמת סגולת המילה איננה שמבטלת לגמרי את היצר הרע באותו האבר אלא שמחלישתו, כלשון הרמב"ם במורה נבוכים (ח"ג פרק מט): וכן המילה אצלי אחד מטעמים למעט המשגל ולהחליש זה האבר כפי היכולת עד שימעט במעשה הזה).

בברכה המשולשת
הודעות: 10601
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: וּמָצָ֣אתָ אֶת־לְבָבוֹ֘ נֶאֱמָ֣ן לְפָנֶיךָ֒ וְכָר֨וֹת עִמּ֜וֹ הַבְּרִ֗ית

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ג' נובמבר 05, 2019 8:25 pm

יפה מאוד
ייש"כ.
על הקשר בין ברית מילה לברית הארץ יעויין גם בדברי הגר"צ שכטר בספרו ארץ הצבי בפרק שכותרתו "גדרי היוחסין באומה הישראלית"


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: דורש ושואל, לבנון ו־ 9 אורחים