פורום אוצר החכמה

זכורני מימי ילדותי שבעת גלילה במנחה ביום שבת, יש שאומרים פרקים שונים בתהלים. בהרבה סידורים מודפס שם הללוי-ה אודה ה' בכל לבב. אמנם אצל יוצאי אשכנז זכורני שאומרים אז מזמור שיר ליום השבת. ברשת בתי כנסיות שבאנגליה הנקרא 'יונייטעד סינאגאג', כן עושים, והם הקהלה האורתודוכסית הרשמית שבאנגליה, אם כי ברובם אינם בני תורה, בלשון המעטה. ופעם הייתי ב'מונקס' בלונדון, ביהכ"נ ייקי מובהק, ואני חושב שאני זוכר את זה גם מאז, אבל אינני בטוח.

האם מישהו זוכר את המנהג או יודע מקורות לזה? בסידור ווילנא מביא את הפרקים הללוי-ה ומביא להם מקור, וגם מביא מקורות המתנגדים לאמירתם. אמנם מזמור שיר ליום השבת לא ראיתי, וזאת מסתמא שלא יגעתי הרבה.

אמירת מזמור שיר ליום השבת אחרי קרה"ת של מנחה היא מנהג הספרדים ועדות המזרח.

אינני מהיסטוריוני הנוסחים והמנהגים, אבל האם מוגזם לשער שהקהילה האשכנזית החדשה של אנגליה ירשה זאת מן הקהילה הספרדית הוותיקה?

אני לא חושב שכן הם הדברים. הקהלה הספרדית בלונדון נקרית קהלת הספרדים והפורטוגזים, דומה למקבילה בארה"ב במנהטן ובראוד אייזלאנד, ויש להם ביהכ"נ גדול הנקראת Bevis Marks והם היורשים של נכסי משה מונטפורי, ויש להם קהלה לעצמם. לאחרונה נתפרסמה קצת ע"י בלגן של הרב החדש שהביאו והפולמוס מסביבו. עכ"פ לא שמעתי על שום קשר ביניהם, ואיני יודע שירשו מנהגים זה מזה.
אכן ראיתי בסידורי הספרדים שהם אומרים מזמור שיר ליום השבת.
מה עושים אלו בבני ברק הלהוטים אחרי מנהגים חדשים וותיקים של יוצאי אשכנז?

מוזכר באבודרהם, ועיין כה"ח סי' רצב סי"ב.

ראה בליקוטי מהרי"ח

דיברתי עכשיו עם אאמו"ר שליט"א שאמר לי שמנהג אמירת מזמור שיר ליום השבת בקהלות אשכנזיות אינו אלא באנגליה, כן מונח בזכרונו. דבר מענין מאד, ואיני יודע איך לברר הלאה, מי תיקן זאת מתי ולמה.

בחב"ד ראיתי מנהג יפה, שבגלל שהקדיש שאחרי קריאת התורה הוא הוא הקדיש שלפני שמונה עשרה, לכן פשוט 'מריצים'. לא אומרים שום תהלים, מיד אחרי גלילה החזן מתחיל קדיש, והמגביה רץ עם הספר לארון קודש.

יש ששיערו שזהו זכר להפטרות שהיו קוראים בשבת במנחה, כמובא בשבת כד וברש"י שם.

ראיתי גדול אחד המקפיד על מנהגים וכו' ובאופן קבוע אינו אומרו.

לענין כתב:בחב"ד ראיתי מנהג יפה, שבגלל שהקדיש שאחרי קריאת התורה הוא הוא הקדיש שלפני שמונה עשרה, לכן פשוט 'מריצים'. לא אומרים שום תהלים, מיד אחרי גלילה החזן מתחיל קדיש, והמגביה רץ עם הספר לארון קודש.

תיקון קל: לא אחרי הגלילה, אלא קרוב לסוף הגלילה, והוא כדי להצמיד את הקדיש קרוב ככל האפשר לקריאת התורה שעליה הוא נאמר.

נשאלתי מחכם אחד שליט״א
עיין בטור למה אומרים מזמור לדוד הבו לה' כשמחזירין הספר תורה, רק בשבת.
אבל למה לא בשבת מנחה?