כתב בספר הזוהר סוף פרשת לך לך (צד ע"ב) דאבי הבן יאמר פסוק אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך (תהלים סה ה) והעומדים שם יאמרו סוף הפסוק דהיינו נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך. וכתב שם דכל מי שאינו עושה כן מוציא עצמו מכלל עשרה חופות שעתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לצדיקים לעולם הבא ועל כן עשרה תיבות במקרא. ולא ראיתי נוהגין כן.
ובט"ז (שם ס"ק יב) הביא דבריו וכתב:
וכ"כ בחכמת אדם (כלל קמט) בפשיטות:ומקרוב נהגו כן רבים וכן שלמים שלומדים ספר הזוהר דהיינו שהעומדים אומרים כל הפסוק הזה אחר שמביאים התינוק לבית הכנסת.
וכשמביאים התינוק יאמרו האב והעומדים שם אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך נשבעה בטוב ביתך קדוש היכלך.
ובערוך השולחן (שם סעיף יד) כתב:
ודע דבזוהר סוף לך לך מבואר דאבי הבן אומר אשרי תבחר ותקרב ישכון חציריך והעומדים שם מסיימים סוף הפסוק נשבעה בטוב ביתך קדוש היכליך והזהיר מאד על זה, ע"ש, ואצלינו אין המנהג כן רק המוהלים אומרים פסוק זה ובוודאי נכון לעשות כהזוהר, אלא שאין המנהג כן.
ובאמת ברוב הסידורים הנדפסים מופיעה אמירת פסוקים אלו כפסוקים שנאמרים רק ע"י המוהל, וכך גם בספר אוצר הברית, ובסידור עבודת ישראל רעדלהיים תרכ"ח מופיעה החלוקה כדברי הזוה"ק, ואחריו במיעוט הסידורים. ואולי יש לעורר על כך.
עכ"פ בדברי הזוה"ק מבואר טעם מיוחד לאמירת 'נשבעה בטוב ביתך' ע"י כל העומדים בברית, וז"ל,
בגיני כך חסידי קדמאי סבאן דהכא כד מקריבין בנייהו לקרבנא דא, פתחי ואמרי אשרי תבחר ותקרב ישכון חצריך אינון דקיימי עלייהו אמרי נשבעה בטוב ביתך היכלך, לבתר מברך אשר קב"ו להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ואינון דקיימי עלייהו אמרי כשם שהכנסתו לברית וכו', ותנינן בקדמיתא לבעי ב"נ רחמין עליה ולבתר על אחרא דכתיב (ויקרא ט"ז) וכפר בעדו בקדמיתא ולבתר ובעד כל קהל ישראל, ואנן אורחא דא נקטינן והכי שפיר וחזי לקמאן.
והיינו שתחילה אדם צריך לבקש רחמים על עצמו ואח"כ יבקש רחמים על אחרים, וראיה לדבר מהכהן הגדול שמתוודה תחילה ומכפר על עצמו ואח"כ על כל קהל ישראל.
ולכאורה הדברים צריכים ביאור, שהרי כאן במעמד ברית המילה אין כל העומדים שם שייכים לברית המילה, אלא רק משתתפים בשמחה, ואיזה ענין רחמים וכפרה בעינן שתחילה יבקשו בעד עצמם ואחר כך בעד הרך הנימול. ולא דמי לכהן גדול, שמלבד הדין המיוחד של כפרה שיש לו בתורת כהן גדול, יש לו דין כפרה בתוך הכלל בתור איש ישראל.
ובפשוטו נראה שכריתת הברית נעשית מחדש עם כל העומדים ומשתתפים במקום, והיינו כי כעת מצרפים עוד יהודי לבריתו של אברהם אבינו שכולל את כולם, ועיין.