שאל גננתך ותגדך.כדכד כתב:מה ההבדל במשמעות אם זה ברוך לעולם ועד או מבורך לעולם ועד?
קו ירוק כתב:בפשוטו, וכן נהגו העולם (ונעימת ימים הנוראים תוכיח, שם כולם אומרים במתון ומדקדקים): ברוך ה' המבורך - לעולם ועד.
(חוץ מהמגלים עצמם לראשונה מהרהרים בפירוש המילות ומנסים..)
ואת"ל שברוך ה' לחודיה, היה צריך לומר ברוך ה' שיהא מבורך לעולם ועד.
שמך, שהוא קיים לעולם ועד. או פירושו, אני אברכהו לעולם ועד, והוא כל ימי חיי. או פירושו, ארוממך, בזה העולם, ואברכה שמך, לעולם הבא שהוא עולם ועד.
כדכד כתב:אשמח יותר אם הביקורת שתהיה תהיה ביקורת בטעם ובהסבר לענין הנשאל ולא בהטחחת עלבונות שאינה מלווה בנמוק וטעם
כדכד כתב:תודה רבה
אני חושב שיכולתי לעמוד על טיב ההבדל בין "ברוך" לבין "מבורך"
אך עדיין אין מובן לי אם ומה ההבדל אם הוא ברוך לעולם ועד או מבורך לעולם ועד
כדכד כתב:תודה רבה
כת"ר משיב מדוע יש לומר ש"לעולם ועד" מתייחס ל"ברוך" ולתא ל"המבורך" אולם זה לא עונה על שאלתי.
שאלתי היתה מה ההבדל במשמעות המשפט אם אומרים /שה' ברוך עולם ועד או מבורך לעולם ועד
כדכד כתב:מאי נפק"מ? מה ההבדל במשמעות אם זה ברוך לעולם ועד או מבורך לעולם ועד?
כדכד כתב:אם אין הבדל במשמעות אז אין זה משנה איפה להפסיק
הפשטן כתב:יש דרישות הפסקה, גם כשאין נ"מ במשמעות. למשל, בטעמי המקרא.
עכ"פ לענ"ד, פותח האשכול - ששאל להיכן חוזרות תיבות "לעולם ועד" - התכוון בעצם לשאול היכן יש להפסיק. למשל: כשהעלה את האפשרות שתיבות "לעולם ועד" חוזרות אל "המבורך", הוא התכוון בעצם להעלות את האפשרות שיש להטעים כך: "ברוך ד' (מפסיקין מעט) - המבורך-לעולם-ועד"; וכשהעלה את האפשרות שתיבות "לעולם ועד" חוזרות אל "ברוך", הוא התכוון בעצם להעלות את האפשרות שיש להטעים כך: "ברוך (מפסיקין מעט) - ד' המבורך (מפסיקין מעט) - לעולם ועד".
שבענו מטובך כתב:אחרי ככלות הכל, האם נמצא מי שהתיחס לשאלה זו?
לבי במערב כתב:לראיית הרב 'בן ראובן' - הש"ץ אף הוא חוזר ואומר "לעולם ועד". ולטעמיך, אף אי נימא ש"לעולם ועד" חוזר על ברכת הקהל, למה לא יזכיר אף הש"ץ כי הברכה "לעולם ועד" היא?
האי "לעולם ועד" פשטיה קאי אסיפא, דהיינו שהוא מבורך לעולם ועד (ולא קאי ארישא על תיבת "ברוך").
הפשטן כתב: . . ומיהו כעת אני חושב להביא ראי' די מוחצת (לטובת הצד שלטובתו חשבתי בהתחלה להביא ראי' מהפסוק הנ"ל), וזאת מרמב"ם שבועות יב סוף הלכה יא, ע"ש.
לבי במערב כתב:הפשטן כתב: . . ומיהו כעת אני חושב להביא ראי' די מוחצת (לטובת הצד שלטובתו חשבתי בהתחלה להביא ראי' מהפסוק הנ"ל), וזאת מרמב"ם שבועות יב סוף הלכה יא, ע"ש.
אף משם, באם הבנתי כוונת מר, לפענ"ד אין ראי'; ואף בזה נוכל לומר כדברי הרד"ק.
. . ובכלל יראתו שלא יזכירו לבטלה, לפיכך אם טעה הלשון והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה, כיצד אמר ה' אומר ברוך הוא לעולם ועד או גדול הוא ומהולל מאד וכיוצא בזה כדי שלא יהא לבטלה.
. . אמר רבי תנחום בר יודן: צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שלא להזכיר שם שמים לבטלה.
לבי במערב כתב:ראשית, לטובת המעיינים אביא ל' הרמב"ם שם:
ובכלל יראתו שלא יזכירו לבטלה, לפיכך אם טעה הלשון והוציא שם לבטלה ימהר מיד וישבח ויפאר ויהדר לו כדי שלא יזכר לבטלה, כיצד אמר ה' אומר ברוך הוא לעולם ועד או גדול הוא ומהולל מאד וכיוצא בזה כדי שלא יהא לבטלה.
וכמ"ש המפרשים על-אתר, מקורו מירושלמי ברכות פ"ו ה"א (הובא כלשונו ברמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"י):
אמר רבי תנחום בר יודן: צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, שלא להזכיר שם שמים לבטלה.
לבי במערב כתב:ולגופם של דברים: מה פירושו של "ברוך הוא לעולם ועד" - אני מברכו לעולם ועד ('כל ימי חיי'), או כמין הצהרה שמבורך הוא מצ"ע באופן נצחי?
הפשטן כתב:מקובלנו - ש"לעולם ועד" - פירושו לנצח, מה שאין כן ימי חיי - הם פחות מתוך פסיק מתוך נצח.
. . או פירושו, אני אברכהו לעולם ועד, והוא כל ימי חיי . .
לבי במערב כתב:אינני מכיר 'קבלה' שאינה עוברת דרך הרד"ק, עכ"פ כאחד ממקבלי התורה ומעתיקי' מדור לדור.
לבי במערב כתב:אבל לטעמיך: אם הכוונה היא כעין 'הצהרה', שכבודו שמו ומלכותו של הקב"ה מבורכים לנצח מצ"ע - הלא נוכל לפרש כן אף בדברי הרמב"ם, ש"ברוך הוא לעולם ועד" הוא כ'הצהרה' שמבורך הוא לנצח, ואי"ז שייך לנדו"ד (בו חילקנו לעיל בין 'ברוך' ו'מבורך', שהראשון ע"י פעולת הציבור נעשה, והשני - מצ"ע הוא)
הפשטן כתב:ואני מכיר.
למשל הקבלה העוברת אלינו מהש"ס, שהתפילין צריכים להיות שחורים ומרובעים, אינה עוברת דרך הרד"ק.
הנה דוגמה נוספת, שיותר קשורה לענייננו: הקבלה העוברת אלינו דרך לפחות ארבעה ראשונים - בביאורם לפסוק ד' ימלך לעולם ועד - אשר חולקים על דעת היחיד של הרד"ק: למשל רבנו בחיי ורמב"ן (שפירשו שם ש"לעולם ועד" פירושו בכל הדורות), וחזקוני והראב"ע (שפירשו שם ש"לעולם ועד" הוא קיצור של "מעולם ועד עולם", וכן פירש הראב"ע גם בתהלים ט ו).
לבי במערב כתב:אינני מכיר 'קבלה' שאינה עוברת דרך הרד"ק, עכ"פ כאחד ממקבלי התורה ומעתיקי' מדור לדור.
הפשטן כתב:אינני מבין איך אתה יכול לפרש, מחד גיסא - כי "ברוך" הוא ע"י פעולת הציבור, ומאידך גיסא - כי מה שכתב רמב"ם "ברוך הוא לעולם ועד" - זה מצד עצמו. אנחנו דנים על "ברוך" (לא על "מבורך"), נכון?
לבי במערב כתב:שאין כוונתי לפסיקת ההלכה כדעתו של הרד"ק או של הרשב"א; אלא, האם דעתו של הרד"ק 'לגיטימית' היא.
לבי במערב כתב:מתחיל לנצנץ חשש בלבי, שכל א' מגדולי וגאוני ישראל, אשר כל בית ישראל נשען על תורתם, יהי' מי שיהי' - קבלת דעתו תלוי', לשיטת מר, ב'עד כמה אני מבין אותה'. היום מדובר ברד"ק וברמב"ן, מחר זה הרשב"א והרס"ג, מחרתיים יהיו אלו אביי ורבא.
לבי במערב כתב:ל"ברוך" יכולות להיות ב' משמעויות - ע"י פעולתי וברכתי-שלי, או מצ"ע; משא"כ ב"מבורך"....כאמור, ב"ברוך" שני משמעויות....שלעיל חולק בין 'ברוך' ל'מבורך', ולא שמענו שאין דעת מר מסכמת לזה.
לבי במערב כתב:עכ"פ, לא אני פירשתי כן, הי' זה מר...
לבי במערב כתב:שאלתי לעיל, האם "ברוך הוא לעולם ועד" פירושו כ'הצהרה' שמבורך הוא באופן נצחי, והשיב לי מר ש"לעולם ועד - פירושו לנצח" (מה שא"כ באופן השני שהזכרתי שם).
לבי במערב כתב:פשוט, שב"ברוך ה' המבורך" פירושו ש"ברוך" הוא ע"י פעולת וברכת הציבור, שהרי כאן נאמר בסמיכות (וכ'הנגדה') ל"המבורך".
לבי במערב כתב:אם ניתן לפרש ב"ברוך הוא לעולם ועד" שכ'הצהרה' הוא, מה מנו יהלוך לפרש כן אף בבשכמל"ו?
לבי במערב כתב:לכשלעצמי, לא הגעתי לכלל הכרעה ברורה בזה, וילע"ע.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 65 אורחים