וידוי וי"ג מידות אחרי תפילת שמו"ע

[עושה חדשות]

בנוסח ספרד/ע"מ אומרים בימות החול מיד אחרי תפילת שמו"ע וידוי וי"ג מידות,
גם בסידורים נוסח אשכנז זה מופיע, אבל המנהג הוא שאין אומרים.
מה מקור המנהג לומר, ומה מקור המנהג שלא לומר, ומאיזה טעם כל זה.

[בברכה המשולשת]

בנוסח ספרד/ע"מ אומרים בימות החול מיד אחרי תפילת שמו"ע וידוי וי"ג מידות,
גם בסידורים נוסח אשכנז זה מופיע, אבל המנהג הוא שאין אומרים.
מה מקור המנהג לומר, ומה מקור המנהג שלא לומר, ומאיזה טעם כל זה.

יעויין אזור אליהו על אתר-
בקיצור, מנהג אשכנז לא לאומרם אף פעם, ובא"י נהגו לאומרם בבו"ה כיישור קו מסויים עם הספרדים.
\
יצויין, כי על-פי סוד הכרח לאומרם, ויעויין מש"כ בזה מרן הגר"ש דבליצקי זצ"ל בספרו בינו שות דור ודור (כמדומני לגבי הנהגות מרן ציס"ע הגרימ"ח זיע"א)

[שמואל שלומוביץ]

ע"פ סוד זה הכרח אולי לדעת אלו הסוברים שישנו נוסח אחד ע"פ הסוד. איני יודע מי הם.
אבל דעת הרב, רבינו האר"י בשער הכוונות, שישנם י"ב שערים וי"ב נוסחאות ואין לאשכנזי לשנות מנהגו,
וצא ולמד כמה מחכמי הסוד שהתפללו נוסח אשכנז ולא ראו צורך בשינוי הנוסח.
וזה פשוט.

[בברכה המשולשת]

ע"פ סוד זה הכרח אולי לדעת אלו הסוברים שישנו נוסח אחד ע"פ הסוד. איני יודע מי הם.
אבל דעת הרב, רבינו האר"י בשער הכוונות, שישנם י"ב שערים וי"ב נוסחאות ואין לאשכנזי לשנות מנהגו,
וצא ולמד כמה מחכמי הסוד שהתפללו נוסח אשכנז ולא ראו צורך בשינוי הנוסח.
וזה פשוט.

אנא יעיין כתר"ה במקור שציינתי. הדברים מבוארים שם

[שמואל שלומוביץ]

ע"פ סוד זה הכרח אולי לדעת אלו הסוברים שישנו נוסח אחד ע"פ הסוד. איני יודע מי הם.
אבל דעת הרב, רבינו האר"י בשער הכוונות, שישנם י"ב שערים וי"ב נוסחאות ואין לאשכנזי לשנות מנהגו,
וצא ולמד כמה מחכמי הסוד שהתפללו נוסח אשכנז ולא ראו צורך בשינוי הנוסח.
וזה פשוט.

אנא יעיין כתר"ה במקור שציינתי. הדברים מבוארים שם

במחילת כת"ר,
אין שם דבר אודות הכרח לאומרם,
רק כתוב שהרב חרל"פ הקפיד לא לשנות הנוסח,
ולענין הוספות אמר שאין קפידא,
ושהמקובל רי"ל לעווי הגם שהיה מתפלל בכל הכוונות לא היה משנה הנוסח,
רק הוסיף וידוי וי"ג מידות וכן נוהגים עד היום בבבתי וורשא פרושים.

כמובן שהגר"א ז"ל לשם דוגמא גם ידע מעט קבלה ולא הוסיף הוספות על המקובל באשכנז. ולכן לא ניתן להניח שזה ממש הכרח.

[בברכה המשולשת]

ע"פ סוד זה הכרח אולי לדעת אלו הסוברים שישנו נוסח אחד ע"פ הסוד. איני יודע מי הם.
אבל דעת הרב, רבינו האר"י בשער הכוונות, שישנם י"ב שערים וי"ב נוסחאות ואין לאשכנזי לשנות מנהגו,
וצא ולמד כמה מחכמי הסוד שהתפללו נוסח אשכנז ולא ראו צורך בשינוי הנוסח.
וזה פשוט.

אנא יעיין כתר"ה במקור שציינתי. הדברים מבוארים שם

במחילת כת"ר,
אין שם דבר אודות הכרח לאומרם,
רק כתוב שהרב חרל"פ הקפיד לא לשנות הנוסח,
ולענין הוספות אמר שאין קפידא,
ושהמקובל רי"ל לעווי הגם שהיה מתפלל בכל הכוונות לא היה משנה הנוסח,
רק הוסיף וידוי וי"ג מידות וכן נוהגים עד היום בבבתי וורשא פרושים.

כמובן שהגר"א ז"ל לשם דוגמא גם ידע מעט קבלה ולא הוסיף הוספות על המקובל באשכנז. ולכן לא ניתן להניח שזה ממש הכרח.

כשכתבתי שהדברים מבוארים, התכוונתי בדיוק לעניין הנוסח ושינויו. (ואבקש את סליחתו שהתנסחתי בחוסר בהירות)
לגבי ההכרח, הרי הוא מבואר בסדר הכוונות בסידור, ויעויין בפתח עיניים החדש על כך.
ואדוננו הגר"א היה גדול שבגדולים בתורת הסוד, ובכ"ז בעניין זה לא נהגינן כוותיה.

[שמואל שלומוביץ]

כשכתבתי שהדברים מבוארים, התכוונתי בדיוק לעניין הנוסח ושינויו. (ואבקש את סליחתו שהתנסחתי בחוסר בהירות)
לגבי ההכרח, הרי הוא מבואר בסדר הכוונות בסידור, ויעויין בפתח עיניים החדש על כך.
ואדוננו הגר"א היה גדול שבגדולים בתורת הסוד, ובכ"ז בעניין זה לא נהגינן כוותיה.

תודה על ההבהרה.
אולם לא הבנתי מה ראה כת"ר ביחוד כאן בסדר כוונות הסידור,
אפשר להביא שפע של שינויים בנוסח ספרד שלכאו' יש להם הכרח, אלא שאנו מבינים שזהו סדר הכוונה המתבקש והנחוץ לפי נוסחתם,
ולפי נוסח אשכנז ישנו סדר כוונה אחר, כמו שהאר"י עצמו פירש בכמה דברים סדר כוונה שונה לנוסח אשכנז. (וכבר הזכיר זה החת"ס בתשובתו המפורסמת אודות נוסח ספרד).
והזהיר בעצמו שלא ישנה בן אשכנז נוסחתו לנוסח בני ספרד, ולא מצינו לו שחילק בין הוספות לשינויים, ורק כתב שמה שהוא דינא דגמ' הוא חיוב לכל, היכן מצאת מדינא דגמ' חובה לומר וידוי וי"ג מידות בכל יום, אדרבה בספרים דבי רש"י מבואר שאסור לומר י"ג מידות בכל יום.

גם בענין זה נהיגינן כוותיה דרבנו הגר"א ברוב ככל מקומות שמתפללים בנוסח אשכנז,
ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות.
ובטח אתה מתכוין למנהגך האישי או לקהילה מסויימת, נשמח להוודע.

[בברכה המשולשת]

כשכתבתי שהדברים מבוארים, התכוונתי בדיוק לעניין הנוסח ושינויו. (ואבקש את סליחתו שהתנסחתי בחוסר בהירות)
לגבי ההכרח, הרי הוא מבואר בסדר הכוונות בסידור, ויעויין בפתח עיניים החדש על כך.
ואדוננו הגר"א היה גדול שבגדולים בתורת הסוד, ובכ"ז בעניין זה לא נהגינן כוותיה.

תודה על ההבהרה.
אולם לא הבנתי מה ראה כת"ר ביחוד כאן בסדר כוונות הסידור,
אפשר להביא שפע של שינויים בנוסח ספרד שלכאו' יש להם הכרח, אלא שאנו מבינים שזהו סדר הכוונה המתבקש והנחוץ לפי נוסחתם,
ולפי נוסח אשכנז ישנו סדר כוונה אחר, כמו שהאר"י עצמו פירש בכמה דברים סדר כוונה שונה לנוסח אשכנז. (וכבר הזכיר זה החת"ס בתשובתו המפורסמת אודות נוסח ספרד).
והזהיר בעצמו שלא ישנה בן אשכנז נוסחתו לנוסח בני ספרד, ולא מצינו לו שחילק בין הוספות לשינויים, ורק כתב שמה שהוא דינא דגמ' הוא חיוב לכל, היכן מצאת מדינא דגמ' חובה לומר וידוי וי"ג מידות בכל יום, אדרבה בספרים דבי רש"י מבואר שאסור לומר י"ג מידות בכל יום.

גם בענין זה נהיגינן כוותיה דרבנו הגר"א ברוב ככל מקומות שמתפללים בנוסח אשכנז,
ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות.
ובטח אתה מתכוין למנהגך האישי או לקהילה מסויימת, נשמח להוודע.

התכוונתי למנהגי האישי (אדרבה, לילדיי נ"י אמרתי לנהוג כמו שכתוב באזור אליהו ולאומרם רק בסליחות, כמנהג אשכנז)

[כדכד]

ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות.

בכל בתי הכנסת שהייתי גם במתפללי נוסח אשכנז כולל ביהמ"ד דפרושים עם הרה"ג מרדכי צוקרמן זצ"ל תמיד אמרו וידוי וי"ג מידות בשני ובחמישי והפעם הראשונה ששמעתי חזן שלא אמר היתה בישיבה כשאחד הבחורים נגש ואמר שהוא מתפלל בנוסח הגר"א
אז כנראה יש כאלה שלא אומריםאבל ודאי התפשט המנהג כן לומר בשני ובחמישי גם במתפללי נוסח אשכנז

[בעל קורא]

ואף בשני וחמישי לדעתי אינו מנהג שהתפשט כ"כ להוסיף וידוי וי"ג מידות.

בכל בתי הכנסת שהייתי גם במתפללי נוסח אשכנז כולל ביהמ"ד דפרושים עם הרה"ג מרדכי צוקרמן זצ"ל תמיד אמרו וידוי וי"ג מידות בשני ובחמישי והפעם הראשונה ששמעתי חזן שלא אמר היתה בישיבה כשאחד הבחורים נגש ואמר שהוא מתפלל בנוסח הגר"א
אז כנראה יש כאלה שלא אומריםאבל ודאי התפשט המנהג כן לומר בשני ובחמישי גם במתפללי נוסח אשכנז

לא יודע לאיזו ישיבה כוונתך, אבל פרט לבתי הכנסת הירושלמיים המובהקים, ברוב בתי הכנסת והישיבות מתפללי נוסח אשכנז לא אומרים וידוי וי"ג מדות גם בשני וחמישי.

[כדכד]

לגבי הישיבה - כוונתי היתה שלמרות שהתפללתי בילדותי ובנערותי גם בבתי כנסת נוסח אשכנז לא ידעתי על קיומו של מנהג שלא לומר וידוי וי"ג מידות אפילו בשני ובחמישי עד שהגעתי לישיבה שנהגו בה כן לומר אבל אחד מחבריי לא אמר.
לגבי רוב בתי הכנסת והישיבות - איני יודע על סמך מה ההנחה שהרוב לא אומרים. אני יכול להעיד רק על מה שראיתי והוא שכולם אומרים. יתכן שעדותי מתבססת בעיקרה על בתי כנסת ירושלמיים מובהקים אבל לא רק.