תפילה מתוך סידור

[ישראליק]

מענין לענין.

אשכול על אמירת קידוש מתוך הסידור:
viewtopic.php?f=7&t=5950&p=51188

[דורשי יחודך]

כבר הרבה זמן כואב לי איך שייך להתפלל מתוך סידור דהלא לכאו' חוסר ד"א גדול לעמוד בפני מישהו לדיבור כ"ש לבקשה ולהקריא דבריך מתוך הכתב.

האם אפשר להרחיב בזה, איזה חסרון "דרך ארץ" יש בזה?
אני מבין את הטענה שזה מראה שהדברים אינם דבריי היוצאים מלבי, אלא פשוט אני מקריא דברים שכתב מישהו אחר. או, במקרה שאני כתבתי את הדברים לבד, זה מראה שאני לא מספיק יודע מה אני רוצה. אבל איך זה קשור לדרך ארץ?
ההבדל העיקרי בין "נואם" לבין "מקריא" הוא שה"נואם" כאילו מדבר מן הלב. רק שכאשר מדובר בנואם שמקריא טקסט, במקרה שהוא יודע את הטקטס בעל פה, הוא כאילו עושה רושם שאיננו מקריא טקסט אלא מדבר מהלב. אבל אליבא דאמת כל שקורא מתוך הטקסט, איזה הבדל יש בין קורא מתוך הכתב לקורא מתוך הזכרון?
ושוב פעם, האיך זה מתקשר לדרך ארץ?
כמובן שאפשר לשאול מדוע מתפללים בכלל מתוך טקסט אבל זו כבר שאילה אחרת.

זה שאתה מראה שאתה לא אומר דברים שאתה רוצה לומר אלא משהו שנתנו לך בעיני זה חוסר דרך ארץ

אני שומע, אבל זוהי בדיוק הנקודה.
אם הסיבה שאתה אומר דברים שנתנו לך, זה בכלל שההוא שאתה עומד בפניו מתעקש על כך, אתה עדיין אמור להראות כאילו שאתה לא אומר דברים שנתנו לך לומר?
האם אמור להיות כאן משחק?
כמובן, צריך לעבוד על כך שנזדהה עם הדברים, אבל הרי כולנו יודעים, שיהיה הטעם כפי שיהיה, אנחנו כן אומרים דברים שנתנו לנו.

[מה שנכון נכון]

מקור המליצה קדום לגר"א, ונכב"ב.

אכן, מצאתיו שמובא לכה"פ שני פעמים ב"חמדת ימים", בחלק א' פרק ה, ובחלק ג, פרק ג
כ"כ מובא בפלא יועץ ובאורחות יושר

viewtopic.php?f=7&t=4673&hilit#p220281
שלוש ארבע שנים אחר החמ"י.

[ישראליק]

ידועים דברי הגר"א ז"ל הרמז בפסוק "אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה" שסגולה להנצל ממחשבות רעות להתפלל מתוך הכתב.

חשבתי שזה "ווארט חסידי'...

הווארט חסידי הוא השימוש עם פסוק זה ללמוד דף גמרא וכו' [עם הספר], לפני התפלה; אבל להתפלל מתוך הסידור כבר נזכר בחמ"י, כנזכר באשכול

[ישראליק]

בענין ברכת המזון מתוך סידור, כתבתי באשכול הסמוך:

ידוע הסגולה לעשירות לברך ברכת המזון מתוך הסידור, אבל ראיתי בספר אחד שבחורף דשנת תשנ"ב אירעו כמה אסונות בהלקת צעירים רבים ללא עת, באו קבוצת אברכים לביתו של מרן הגרא"מ שך זצ"ל לשמוע דברי חיזוק ועידוד, הוא זירזם להתחזק בתורה ובמצוות, ובין השאר אמר להם: "לקבל על עצמם ועל זרעם לברך ברהמ"ז מתוך הסידור, כדי לעורר הכוונה", והעיד על עצמו כי הוא משתדל כל פעם לברך ברהמ"ז מתוך הסידור דוקא

[לארץ ולדרים]

שם אין דין עומד בפני מלך

[ש. ספראי]

נכון, אין דין עומד לפני המלך, אבל בברכות (נא, ב) נאמר גבי ברכת המזון "וכשהוא מיסב ואוכל יושב ומברך", וכתב שם הריטב"א (בהוצאת מוסד הרב קוק) שצריך לישב ולברך בישיבה ובכוונה משום 'הכון לקראת אלוקיך'.

[עזריאל ברגר]

וכן יש בברכת המזון דין "עיטור ועיטוף", כנכב"ב.

[לארץ ולדרים]

הדין נאמר על כוס למיטב ידיעתי

[עזריאל ברגר]

זכור לי שנכב"ב, וטרם הצלחתי למצאו, ועכ"פ ראה viewtopic.php?p=110201#p110201

[לבי במערב]

זכור לי שנכב"ב, וטרם הצלחתי למצאו.

כמדומה לי שלזה הכוונה.

[עזריאל ברגר]

זכור לי שנכב"ב, וטרם הצלחתי למצאו.

כמדומה לי שלזה הכוונה.

יישר כח.

[דרומי]

השבוע קראתי באיזה עלון בשם צדיקים (?) שמי שצריך לברך ברכת המזון ואין לו סידור - יטרח ויכתוב בעצמו את נוסח ברכת המזון כמו שזוכר, כדי שיברך מתוך הכתב דוקא!

[דרומי]

אגב, זכור לי שמדברים באיזה מקום לגבי אמירת 'וזאת התורה' בעת הגבהת ס"ת - שגם זה יאמרו מתוך הסידור דוקא (למרות שצריך להסתכל בס"ת!). האם ידוע היכן? [למעשה כנראה שלא נוהגים כן].

עוד אשאל לגבי ברכות העולה לתורה - ברכת 'אשר בחר' לפניה ו'אשר נתן' לאחריה - האם גם בהם מצינו שיש המקפידים לאומרם מתוך הסידור דוקא (בפועל לא ראיתי כמעט מי שינהג כן, אולי מחמת הטירחא היתירה להביא סידור ליד הס"ת וכו', ואולי גם סומכים על זה שאם יטעו הרי יש את הציבור שמקשיב לברכה ויתקן).

[עזריאל ברגר]

אשאל לגבי ברכות העולה לתורה - ברכת 'אשר בחר' לפניה ו'אשר נתן' לאחריה - האם גם בהם מצינו שיש המקפידים לאומרם מתוך הסידור דוקא (בפועל לא ראיתי כמעט מי שינהג כן, אולי מחמת הטירחא היתירה להביא סידור ליד הס"ת וכו', ואולי גם סומכים על זה שאם יטעו הרי יש את הציבור שמקשיב לברכה ויתקן).

בבתי כנסת רבים יש את נוסח הברכות במקום נוח שכל העולים יכולים לאמרן מתוך הכתב.