'בית המקדש' הוא ביטוי נפוץ וידוע, כל שכן וקל וחומר בימי בין המצרים. אם נחפש את הביטוי הזה
בלשון המקרא לא נצליח למצוא אותו, שכן במקרא הוא נקרא תמיד 'מקדש'. לשון חכמים היא שהפכה את
המקדש ל'בית מקדש'. לדוגמא: "וּמִ קְ דָּ שִׁ י תִּ ירָ אוּ" (ויקרא יט ל, כו ב) – תרגומו וּלְ בֵ ית מַ קְ דְּ שִׁ י תְּ הוֹן דָּ חֲלִין.
רַק פעם אחת מצאנו "בְּ בֵית מִ קְ דָּ שָׁ ם" (דה"ב לו, יז), והרי זה מניצני לשון חכמים המבצבצים בספרי התנ"ך
המאוחרים כמו אסתר, עזרא ונחמיה.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 80 אורחים