מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ינואר 14, 2022 10:46 am

רבים העמיקו בשירה זו ,הבנתה,פירוש המילים- ושורשם, הלשון הפיוטית ועוד,

הפעם ננסה לעמוד על המבנה והחלוקה הפנימית מבחינה רעיונית שבה.
גם כאן יש רבים שנתנו הסברים טובים ויפים , יש את המלבים, ואחרים, וכמובן שהחלוקה לקטעים משתנה לכל אחד לפי סדר חלוקתו לנושאים.

לזה פסוק מסויים היא הכותרת לבאים. ולשני הפוך היא סיום לקטע הקודם.
וממ ברצוני להביא אחד שאולי פחות ידוע -אולם מרשים ומפליא בניתוחו ובהתאמתו לתוכן הפסוקים,

שימו לב להתאמה בצבעים בפתיחה ואחכ בקטעים המתאימים להם,
ואחכ גם בתוך הקטעים עצמם לסימנים: ____ , {,,,} , < < , המגדירים של כל קטע - ואת שיוכו לקטע הפסוק שבראשו,-

* וַיּוֹשַׁע יְהוָה בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; = מדבר על ישועת ישראל ומפלת המצרים
*וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם,... וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-הַיָּד הַגְּדֹלָה, אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם, = גילוי כח וגדולת ה.
*וַיִּירְאוּ הָעָם, אֶת-יְהוָה; וַיַּאֲמִינוּ, בַּיהוָה, וּבְמֹשֶׁה, עַבְדּוֹ. = אמונה בה' וגלוי כבודו,

שירת הים:
אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר :

א.

ישועת ישראל - מפלת המצרים

אָשִׁירָה לַּה' { כִּי גָאֹה גָּאָה} < סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם <

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה,
זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ .
ה' אִישׁ מִלְחָמָה, ה' שְׁמוֹ .

{מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם,
וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף} .

< תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ , יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן <


ב.

גילוי כח וגדולת ה

יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי {(נאדרי) בַּכֹּחַ } < יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב . <

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ, תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ.

{ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים,
קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם } .

< אָמַר אוֹיֵב : אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל , תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי,
אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי,.
נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם, צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים <


ג.

אמונה בה' וגילוי כבודו

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' , { מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ } < נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא<

נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ,-
נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ -

{ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ ,}.

< שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּ,-
חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת.
אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם,-
אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד, נָמֹגוּ, כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן.<


ד.

בקשה על העתיד:

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד ,בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן,-
עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ ,

ה.

קבלת עול מלכות שמיים:

תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ,-
מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ ,ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ.
ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד.

ו.

אינו חלק מהשירה - (לרשי והאבודרהם)

כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.
---------------------------------------------------------------------------

התאמה טובה ומלאה בין הפסוקים לרעיונות - עדיין לא ראיתי - באף חלוקה, וממ בחרתי להביא את זו ,גם מפני שהיא ידועה פחות , ובעיקר בגלל שיש בה טעם של שלמות יופי שמתיישבים יפה על הפסוקים . בין בחלוקה ראשית (ויושע) וכן בהמשך השירה כולה.

מתוך הסידור עיון תפילה , הר שטרן מיכל, ועל סמך הערותיו של ר ש, פ, סמליוס.
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ש' ינואר 15, 2022 8:43 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ינואר 14, 2022 10:55 am

- חלוקה לפי לשון הפיוט :
גם כאן יש חלוקה לשלושה חלקים, אבל אין קשר ל" ויושע " שלפניו, ויש כן קשר לקטע הסיום "כי בא סוס פרעה וכו ,

יש לנו בשירה שלושה פעמים (בעצם- 4, עד יעבור ,עד יעבור) -פסוקים שיש בהם חזרה על מילים \ משפטים , והם באים להדגשה התפעלות ולהעצמת הבטוי והשבח לקל, כעין פזמון חוזר, והם אלה היוצרים לנו את החלוקה הבאה,

*וכאדם שקרה לו נס , שאביו הצילו בגבורה ממקום הסכנה, והא מודה ומשבח אותו , ובין יתר דבריו הוא הוא אומר : אבא ! אבא !
*וגם : אין כמוך,! אין כמוך ! ו
* גם מציין את מקום ההצלה : בים , בים , בים .

וכן , בהבעת התודה , יש קריאות חוזרות, וגם מנושאים קודמים שכבר עלו , זה א י נ נ ו דיבור מסודר ומדורג בשלבים שונים ,אלא שירה והודייה הבוקעים ומשתפכים בנבואה מלפני -ולפני הקבה,

אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר

חלק א
אָשִׁירָה לַּה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם

עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה

זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ

ה' אִישׁ מִלְחָמָה ה' שְׁמוֹ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם

וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן

יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ =(אבא אבא)
יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב


חלק ב

וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ

וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים

קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם אָמַר אוֹיֵב

אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי

אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם

צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים
מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' = ומבלעדיך אין לנו,,)
מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא


חלק ג

נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ

נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן

חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם

אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן

עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ

מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה' כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ

ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד

חתימה
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם = כמה ניסים עשית לנו ב י ם !)
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.


ועדיין רבו המפרשים - ושבעים פנים לתורה,
נערך לאחרונה על ידי יהודהא ב ש' ינואר 15, 2022 8:49 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

ברשילא
הודעות: 149
הצטרף: ד' מרץ 10, 2021 2:31 am

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי ברשילא » ו' ינואר 14, 2022 12:17 pm

חלוקה שונה של השירה - מהג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל בעל "מלמד להועיל".
בפירוש הרד"צ לספר שמות, שי"ל לפני כמה שנים, מיצר המתרגם והעורך, ר' אשר וסרטייל זצ"ל, על יד זדונית שתלשה[!] כשלושים דפים מכתב היד - בדיוק בפירוש השירה. (תוך ציון מרומז אל העקבות...).
הוא מביא את השריד הזה שפורסם שנים קודם לכן ב"מחניים".
קבצים מצורפים
עמודים מ- מחניים ג שירת הים רדצה.pdf
(334.3 KiB) הורד 101 פעמים

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ינואר 14, 2022 2:00 pm

ברשילא כתב:חלוקה שונה של השירה - מהג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל בעל "מלמד להועיל".
בפירוש הרד"צ לספר שמות, שי"ל לפני כמה שנים, מיצר המתרגם והעורך, ר' אשר וסרטייל זצ"ל, על יד זדונית שתלשה[!] כשלושים דפים מכתב היד - בדיוק בפירוש השירה. (תוך ציון מרומז אל העקבות...).
הוא מביא את השריד הזה שפורסם שנים קודם לכן ב"מחניים".


ישכח על ההפנייה. ולנתלש - האם אבד לגמרי ? ולתולש - מה היה בהם שכה העלה את חמתו ?
ממ אגב גררא בשם רדצ זל ,שמסר בשם הגרא: על הטעם להוספת 3 פסוקי נך בסוף השירה,

" חזל לא נטו לצרף שירת הים לפסד"ז שהם בתורה , ואינם משירי דוד עבדך. ולכן דחו את אמירתו לסופם,
וכדי לא לסיים בפרשה מהתורה - הוסיפו בסופה פסוקים מהנך."
ומשום כך גם הסתייג הגרא מלהוסיף כאן את שמע ישראל, וראה בכך טעות שהשתרבבה מאמירת הפסוקים במלכויות של ראש השנה.

ברשילא
הודעות: 149
הצטרף: ד' מרץ 10, 2021 2:31 am

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי ברשילא » א' ינואר 16, 2022 1:34 pm

יהודהא כתב:
ברשילא כתב:חלוקה שונה של השירה - מהג"ר דוד צבי הופמן זצ"ל בעל "מלמד להועיל".
בפירוש הרד"צ לספר שמות, שי"ל לפני כמה שנים, מיצר המתרגם והעורך, ר' אשר וסרטייל זצ"ל, על יד זדונית שתלשה[!] כשלושים דפים מכתב היד - בדיוק בפירוש השירה. (תוך ציון מרומז אל העקבות...).
הוא מביא את השריד הזה שפורסם שנים קודם לכן ב"מחניים".


ישכח על ההפנייה. ולנתלש - האם אבד לגמרי ? ולתולש - מה היה בהם שכה העלה את חמתו ?

כנראה לא "העלה את חמתו" אלא פשוט חמד אותם.
(עובדה שהתפרסם קטע - כנראה מעובד - מתוכם)

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי יהודהא » ה' ינואר 25, 2024 10:53 pm

יהודהא כתב:רבים העמיקו בשירה זו ,הבנתה,פירוש המילים- ושורשם, הלשון הפיוטית ועוד,
ו.
הפסוקים דלהלן אינם חלק מהשירה - (לרשי והאבודרהם)
כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם
וַיָּשֶׁב ה' עֲלֵהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם..

---------------
א.
למעשה שייכותם של פסוקים אלו לשירה נידונה רבות כאן
viewtopic.php?f=50&t=38452&hilit=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%AA+%D7%94%D7%99%D7%9D
ובאריכות במאמרו של שפיגל המובא שם , להלן ציטוט -
.....כי גם הסופרים נהגו לא לכתוב את הפסוק 'כי בא' כחלק מהשירה. וברור כי "אי אפשר שהרבה סופרים מהרבה עיירות יטעו בטעות אחד. ובנ"ד במנטובה נמצאו שני ספרי תורה, ובויניציאה חמשה, ובפרט אחד מהם ישן נושן שבא מארץ צרפת יותר ממאתים שנים", היינו ובכולם הפסוק כי בא אינו חלק מהשירה..

ב.
לעומת זאת מופיע דרשוה ועוזו - הסיפור הבא עם מהרי"ל דיסקין -
..הגאון רבי נח יצחק דיסקין זצ"ל, אחי רבנו המהרי"ל דיסקין וממלא מקומו בלומז'ה, סח על מאורע שהרעיש את העיר בתחלת ימי רבנותו של אחיו זי"ע.
למדן ישיש נגש אל הרב הצעיר – שעוד לא מלאו לו אז שלושים שנה – ושח לו חידוש שנתחדש לו: באמירת 'אז ישיר' בתפלת השחר, אומרים כידוע את הפסוק "ה' ימלוך לעולם ועד" שנים מקרא ואחד תרגום. וכתב האבודרהם בטעמו של הדבר, משום שפסוק זה הוא סוף השירה. וכן כתב בסדור רב עמרם גאון: "סוף השירה – ה' ימלוך לעולם ועד".

הוסיף אותו למדן לציין לכך עוד מקורות, וסיים: "אם כן נמצא, שהפסוק שאומרים אחר כך, 'כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים' – אינו חלק מהשירה!".
הסביר לו המהרי"ל פנים, ואמר: "אכן מצינו דעה כזו. גם המרדכי בפרק לולב הגזול כתב שנהגו לכפול את הפסוק 'ה' ימלוך לעולם ועד' בסוף השירה, כשם שנהגו לכפול את הפסוק 'כל הנשמה תהלל י-ה' בסוף פסוקי דזמרה, וגם הפייטן רבנו שמעון ברבי יצחק, שהיה בזמנו של רש"י, יסד פיוט לשביעי של פסח על סדר פסוקי השירה וחתם ב'ה' ימלוך לעולם ועד' ולא בפסוק 'כי בא סוס פרעה'".

שמח הלמדן הישיש לסיוע, ואמר: "אם כן, אין לכתוב את הפסוק 'כי בא סוס פרעה' כדרך שכותבים את שירת הים – אריח על גבי לבנה, שהרי אין פסוק זה מכלל השירה… יורה אפוא הרב לתקן את כל ספרי התורה שבהיכל ולהגיה אותם מן השיבוש!".

הזדעזע רבנו המהרי"ל וקרא: "חלילה! וכי מפני שאנו מדמין נעשה מעשה?! הלא במכילתא מבואר שפסוק זה הוא מכלל השירה, ובמסכת סופרים אמרו שיש לכתבו אריח על גבי לבנה, וכן כתב הרמב"ם בהלכות ספר תורה, וכן דעת האבן עזרא, ומחזור ויטרי, והכלבו, ואברבנאל, שפסוק 'כי בא סוס פרעה' הוא מכלל השירה, ומי ישלח ידו בספר תורה וינקה? והלא פעמים רבות אנו פוסקים כפי המסורה ומסכת סופרים אף כנגד משמעות סוגיות בגמרא" – ורבנו החל למנות אחת לאחת דעות ושיטות בחסרות ויתרות, פתוחות וסתומות, כמונה מתוך הכתב.

העז הלמדן פניו ואמר: "מסתבר טעמו של האבודרהם, ויש לעשות מעשה כדבריו".

הזהירו רבנו: "כבודו משחק באש! ספר התורה לא ימחל על עלבונו!"
עוד כמה חלופי דברים היו ביניהם, אולם בסופו של דבר לא ציית הלמדן הישיש לדברי הרב הצעיר, והחל ללכת ולשכנע את הסופרים הכותבים ספרי תורה שיכתבו את הפסוק האחרון בשירת הים שלא כשאר השירה.
בערב שבת הלך הלה למקוה לטבול כדרכו לכבוד שבת, ובעודו טובל אחזו השבץ ומת במים. ראו בכך הכל עונש משמים, מדה כנגד מדה. כי בדבר אשר זדו עליהם – במים – חטא [בפסוק 'וישב ה' עליהם את מי הים'], ובמים לקה.

(ע"פ אוצרותיהם של צדיקים, מתוך 'השרף מבריסק')

מעיין
הודעות: 1949
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון.

הודעהעל ידי מעיין » ה' ינואר 25, 2024 11:37 pm

קישור לאשכול על שירת הים חלוקה ע"פ משקל שיר מיוחד
viewtopic.php?f=7&t=58525&p=743974

יהודהא
הודעות: 1204
הצטרף: ג' אוגוסט 24, 2021 2:27 pm

Re: שירת הים חלוקה לפי ההגיון. והשני בלי הגיון

הודעהעל ידי יהודהא » ו' ינואר 26, 2024 1:37 pm

מעיין כתב:קישור לאשכול על שירת הים חלוקה ע"פ משקל שיר מיוחד
viewtopic.php?f=7&t=58525&p=743974


א. תודה ל 'מעיין ' על הקישור לקובץ.
ב. ותודה גם ל- א, ה, ששלח מאמר נוסף המתמודד עם מורכבותה של השירה .

פרשת בשלח
בעיון שטחי נראית שירת הים כדברים ללא סדר, וחזרות שוב ושוב. אבל אחר התבוננות
ניכר מבנה השירה, שהוא: סיפור הנס שלש פעמים, כשכל פעם מאריכים בו יותר ויותר, ובין פעם
לפעם אומרים את שבחו של ה'.

פתיחה:

ָאז יָּשיר מֹשֶה ובְנֵּי י שְרָּאֵּל אֶת הַשירָּה הַזֹאת לַה' וַיֹאמְרּו לֵּאמֹר,
סיפור הנס בקצרה )1(:
אָּשירָּה לַה' כי גָּאֹה גָָּאה סּוס וְרֹכְבוֹ רָּמָּה בַיָּם:

שבח הקב"ה:

עָּזי וְזמְרּת יָּּה וַיְהי לי לישּועָּה זֶה אֵּלי וְַאנְוֵּהּו אֱלוֹקֵּי אבי וַאֲרֹמְמֶנְהּו: ה' איש מלְחָּמָּה ה' שְמו:ֹ

סיפור הנס יותר בהרחבה
)2(:
מַרְכְבֹת פַרְעֹה וְחֵּילוֹ יָּרָּה בַיָּם ּומבְחַר שָּלשָּיו טֻבְעּו בְיַם סּוף: תְהֹמֹת יְכַסְיֻמּו יָּרְדּו במְצוֹֹלת כְמוֹ
ָאבֶן:

שבח הקב"ה:

יְמינְָך ה' נֶאְדָּרי בַכֹחַ יְמינְָך ה' תרעַץ אוֹיֵּב: ּובְרֹב גְאוֹנְָך תַהֲרֹס קָּמֶיָך תְשַלַח חֲרֹנְָך יֹאכְלֵּמוֹ כַּקַש:
סיפור הנס ביותר ויותר הרחבה )3(:
ּובְרּוחַ אַפֶיָך נֶעֶרְמּו מַים נצְבּו כְמוֹ נֵּד נֹזְלים קָּפְאּו תְהֹמֹת בְלֶב יָּם: ָאמַר אוֹיֵּב אֶרְדֹף אַשיג אֲחַלֵּק
שָּ לָּל תמְלָּאֵּמוֹ נַפְשי אריק חרְבי תוֹרישֵּמוֹ יָּדי: נָּשַפְתָּ בְרּוחֲָך כסָּמוֹ יָּם צָּלֲלּו כַעוֹפֶרֶת בְמַים אַדירים:

שבה הקב"ה:
מי כָּמֹכָּה בָּאֵּלים ה' מי כָּמֹכָּה נֶאְדָּר בַּקֹדֶש נוֹרָּא תְהלת עֹשֵּה פֶלֶא:

עתה נסתיים חלקה הראשון של השירה, ומתחיל ענין אחר –
נבואות ובקשות על עתיד עם ישראל בארץ ישראל:
נָּטיתָּ יְמינְָך תבְלָּעֵּמוֹ ארֶץ: נָּחיתָּ בחַסְדְך עַם זּו גָָּאלְתָּ נֵּהַלְתָּ בְעָּזְָך אֶל נְוֵּה קָּדְשֶ ך: שָּמְעּו עַמים
ירְגָּזּון חיל אחַז יֹשְבֵּי פְלָּשֶת: אז נבְהֲלּו אַלּופֵּי אֱדוֹם אֵּילֵּי מוָֹאב יֹאחֲזֵּמוֹ רָּעַד נָּמֹגּו כֹל יֹשְבֵּי כְנָּעַן:
תפֹל עֲלֵּיהֶם אֵּימּתָּה וָּפַחַד בגְדֹל זְרוֹעֲָך ידְמּו כָָּאבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְך ה' עַד יַעֲבֹר עַם זּו קָּניתָּ : תְבאֵּמוֹ
וְתטָּעֵּמוֹ בְהַר נַחֲלָּתְך מָּכוֹן לְשבְתְך פָּעַלְתָּ ה' מקְדָּש אֲדֹנָּי כוֹנְנּו יָּדֶיָך:

דברי שבח וסיכום:
ה' ימְלְך לְעֹלָּם וָּעֶד: כי בָּא סּוס פַרְעֹה בְרכְבוֹ ובְפָּרָּשָּיו בַיָּם וַיָּשֶב ה' עֲלֵּהֶם אֶת מֵּי הַיָּם ובְנֵּי י שְרָּאֵּל
הָּלְכּו בַיַבָּשָּה בְתוְֹך היּם: [פסוק זה אין ברור שהוא מהשירה, עי' רמב"ן.]

לגבי מה שמשבח את הקב"ה שלש פעמים, אמר חתני הרב מיכאל שפירו שלפי תוכנם של
השבחים בשלש הפעמים, הם כנגד גדול גיבור ונורא, ועיין.

לגבי הפסוק 'נטית ימינך תבלעמו ארץ', כתב אחי הרה"ג ר' אריאל שליט"א
שהוא מחובר לפסוק שאחריו 'נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך', כסיכום וכפתיחה להמשך,
שלעומת האויב שבנטיית ידך נבלע בארץ ונעלם מעל פני האדמה, את העם שגאלת נחית בחסדך ונהלת בעזך אל ארץ ישראל הקדושה.

מתוך : בחדרי תורה - הר ישראל כהן


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים