אם חל יום ז' בשבת אומרים ביוצר הפיוטים של שבת חוה"מ מפני שאז אומרים שיר השירים באותו יום והפיוטים של שבת חוה"מ מיוסדים על שה"ש
פירוש:
ג' מערכות פיוטי יוצר יש במחזורינו, ליו"ט ראשון מר"ש הבבלי, ליו"ט שני מר"מ ב"ר קלונימוס, לשבת חוה"מ מר"ש ב"ר יצחק, בשלשתן יש פיוט 'גאולה', המתחיל ברח דודי.
לשש"פ ישנה מערכת אחרת, המסתיימת, י(ו)ם ליבשה וכו'. וכתבו אחרונים שאם חל בשבת שאז קוראים שה"ש בשש"פ, עדיף לפייט בפיוטי שבת חוה"מ, משום שיש בהם מענין שה"ש.
פיוט ברח דודי התחבב מאד על המתפללים, בשל סגנונו רווי הרגש והגעגועים, כך למשל הפרושים בירושלים שהשמיטו את כל הפיוטים כולם, נוהגים לפייט ברח דודי ביו"ט א' אחרי הלל. (ראו לוח לא"י ועוד).
סבי זצ"ל כתב בכמה מקומות, ע"פ ד' הלבוש והאחרונים למעלה, שבשנה כהאידנא, שיו"ט ראשון חל בשבת וקורין אז שה"ש, שיש לומר ברח דודי של שבת חוה"מ המיוסד על שה"ש.
והעיר חכ"א שאין לדברים מובן כלל, שהמעיין במחזור יראה שאין ליוצר של שבת חוה"מ זיקה חזקה לשה"ש יותר מפיוטי היוצר ליו"ט ראשון ושני, ושלושתן מיוסדים על שה"ש. ומה שכתבו לפייט בשש"פ ביוצר של שבת חוה"מ, פשוט שהוא משום שכבר פייטו ביוצר של יו"ט ראשון ושני, ויוצר של שבת חוה"מ פנוי (שאין שבת חוה"מ בשנה כזו), ולכן מפייטים דווקא בו.
וכיון שכן, אין שום סיבה להחליף את הפיוט ביו"ט א' שחל בשבת, בברח דודי של שבת חוה"מ, שבאמת אין לאחד זיקה של שהש"ר יותר מזולתו.
מה דעתכם?