פורום אוצר החכמה

השיר "אלמעכטיגער גאט נון דיין טעמפעל שירה" היה נהוג אצל האשכנזים לזמרה אחר הסדר בליל פסח בניגון "אדיר הוא" (יצויין שיוצאי אשכנז ואויבערלאנד עדיין נוהגין לזמר שיר זו עד היום). השיר הינו תרגום אשכנזי ["אידיש-דייטש"] של הפיוט "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב".

האם ידוע מי חיבר את השיר בגירסתו האשכנזית ?

רק להעיר שמילת "שירה", היא לא חלק מנוסח השיר אלא כינויו. כלומר, פיוט "בויא שוין אויף דיין טעמפעל" [בנה כבר מקדשך].

הרב אדג, טעות הוא בידך, שיר - שירה פירוש תיכף - מיד באידיש - גרמנית.

בראנסוויל כתב:הרב אדג, טעות הוא בידך, שיר - שירה פירוש תיכף - מיד באידיש - גרמנית.

אני לא אומר שאני מדבר אידיש או גרמנית באופן מושלם, אבל יש לי ידע בשניהם, ואני לא מכיר כזו מילה! גם לא גוגל תרגום, או גוגל בכלל. תוכל להראות לי שימוש בה?

אלמעכטיגר גאט נון בויא דיין טעמפיל שירה.
אלזו שיר. אין אלזו באלד. אין אונזרן טאגן שירה. יוא שירה. נון בויא. נון בויא. נון בויא דיין טעמפיל שירה:
הועתק מסידור השל"ה
ושמעתי מנכדי החת"ס זי"ע שהוא על פי קבלה...
אם כי יש לעיין באיזה סוג דויטש – גרמנית דיבר החת"ס וכידוע שהיה החת"ס מתנגד גדול לאלו אשר דיברו בשפת הגרמנית והדברים ארוכים.

הרב אד"ג, ווי איז מיר אם אלמוד אידיש מגוגל.

השמעת "איך בין שיר אראפגעפאלן"?

---

לדוברי אידיש, אשכול יפה על השיר הזה:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 12&start=0

טעיתי.

ה' מיכאל דושינסקי מפראג [ובלשונו: פראה] כתב מאמר נחמד לבאר שיר זה, המאמר נשלח לכל מכותביו של אליהו לוין לפני חג הפסח.

המילה "שירה" פירושו "תיכף ומיד" schier בגרמנית
(כך פי' בקהלת שלמה דפוס הנובר תק"צ)

זקן ששכח כתב:ה' מיכאל דושינסקי מפראג [ובלשונו: פראה]

בגרמנית כותבים Prag
בצ'כית כותבים Praha
באנגלית כותבים Prague

ע"פ גוגל תרגום schier פי': גמור, טהור, מוחלט, תלול. והוא פלא.

תולעת ספרים07 כתב:אלמעכטיגר גאט נון בויא דיין טעמפיל שירה.
אלזו שיר. אין אלזו באלד. אין אונזרן טאגן שירה. יוא שירה. נון בויא. נון בויא. נון בויא דיין טעמפיל שירה:
הועתק מסידור השל"ה
ושמעתי מנכדי החת"ס זי"ע שהוא על פי קבלה...
אם כי יש לעיין באיזה סוג דויטש – גרמנית דיבר החת"ס וכידוע שהיה החת"ס מתנגד גדול לאלו אשר דיברו בשפת הגרמנית והדברים ארוכים.

א) השיר אכן מופיע בסידור השל"ה אך אין שום ראי' מכאן שהשלה"ק היה מזמר השיר שהרי סידור השל"ה נדפס לראשונה ע"י נכדו של השלה"ק באמשטרדאם בשנת תפ"ז 97 שנה אחר הסתלקותו של השלה"ק בטבריה בשנת ש"ץ

ב) השיר כבר נדפס בהגדת פראג רפ"ז ע"י "המחוקק גרשום כהן", והשלה"ק נולד רק בשנת שי"ח, כך שבוודאי שהשלה"ק לא חיבר השיר, כפי שרבים נוטים להאמין

ג) איזה שיר אמר החת"ס שהוא ע"פ קבלה ?
השיר "אדיר הוא" ? או התירגום האידיש-דייטש של "אדיר הוא" דהיינו "אלמעכטיגער גוט נון בויא דיין טעמפעל שירה" ?
דומני שערבוב דברים יש כאן !!!

כמו"כ יצויין יש כמה גירסאות של השיר האשכנזי, ובפוסים שונים של "קהלת שלמה, נמצאים גירסאות שונים לגמרי !!!
איזה גירסא היה לפני החת"ס ?


אגב, יצויין שגם על השיר "אחד מי יודע" יש תירגום באידיש-דייטש (ג"כ מופיע ב"קהלת שלמה" הנ"ל), דא עקא ששיר זה לא נתקבל כמו השיר "אלמעכטיגער גאט" (הגם שבצעירותי כן לימדו אותי בחיידר את ההשיר "אחד מי יודע" באידיש, אמנם זה היה באידיש המדוברת ולא באידיש-דייטש)

אני שמעתי שהח"ס היה בדבקות כאשר היה שר שיר זה בגרמנית - ועל זה אמר שהוא על פי קבלה...
וכמדומני שבהגדה בית ישראל הוא מביאו...
איני טועה כלל ועיקר - ישבתי פעם באחת הסדרים אצל אחד הנכדים המפורסים של הח"ס וכאשר הגיעו לשיר שיר זה הייתי בטוח שנקלעתי לתפילת נעילה...
---
בכל אופן הטעות שלי היה כך:
וכפי שהסברתי לאדג באישי...
לטענתם של נכדי הח"ס היה הח"ס שר בדביקות את השיר שהביא רבי שבטי...
ואני שאלתי בזמנו שהרי הח"ס יצא חוצץ נגד אלו שדיברו גרמנית
ואמרו ליישב שיש שתי סוגי גרמנית וכו וכו'
ואני בטעות העתקתי רק חלק מן המאמר שהיה בידי וכך יצא לכם רק סיפור קטן מהחתם סופר זי"ע
אפשר בהזדמנות אעלה לכאן את כל מה שכתבתי בנידון...
--
לשבטי
בנוגע למה ששאלת
ב) השיר כבר נדפס בהגדת פראג רפ"ז ע"י "המחוקק גרשום כהן", והשלה"ק נולד רק בשנת שי"ח, כך שבוודאי שהשלה"ק לא חיבר השיר, כפי שרבים נוטים להאמין
הרי גם תפלת השל"ה בערב ראש חודש סיון מופיע בחמדת הימים וכנראה שהשל"ה הקדוש אמץ דברים שונים...

תולעת ספרים07 כתב:א
ואני שאלתי בזמנו שהרי הח"ס יצא חוצץ נגד אלו שדיברו גרמנית
ואמרו ליישב שיש שתי סוגי גרמנית וכו וכו'

יש גרמנית (Hoch-Deutch) ויש אידיש-דייטש שהיה נהוג בין היהודים
החת"ס יצא נגד הר[ע]בנים שהיו נואמים בביהכ"נ בגרמנית

ומה עם השיר סולו קוקוש
שרבי אייזיק מקאליב אמר שהוא ברוח הקודש...
אם מישהו יודע על כך....
---
ואם אין אתם מאמינים לי גשו לאחד הטישים בדארג ואז תווכחו לדעת מה זה סולו קוקוש מר...

תולעת ספרים07 כתב:אני שמעתי שהח"ס היה בדבקות כאשר היה שר שיר זה בגרמנית - ועל זה אמר שהוא על פי קבלה...
וכמדומני שבהגדה בית ישראל הוא מביאו...
איני טועה כלל ועיקר - ישבתי פעם באחת הסדרים אצל אחד הנכדים המפורסים של הח"ס וכאשר הגיעו לשיר שיר זה הייתי בטוח שנקלעתי לתפילת נעילה...

מאוד יתכן שהחת"ס התלהב אצל השיר אך אין מזה הראי' על הקדושה שבשיר האשכנזי שהוא בס"ה תרגום של "אדיר הוא" ויתכן שהתלהב יותר כששר את הפיוט בל' המדובר

ומ"מ אי משום הכי הרי לזאת שאלתי האם ידוע מיהו מחברו של השיר האשכנזי ?

(ועל מה שספרת על נכד החת"ס שהתלהב כבתפילת נעילה - ההגדות מלאים מסיפורים על אלו שהתלהבו בכל מיני מקומות ... ואין להביא ראי' מזה, ואכמ"ל וד"ל)

תולעת ספרים07 כתב:לשבטי
בנוגע למה ששאלת
ב) השיר כבר נדפס בהגדת פראג רפ"ז ע"י "המחוקק גרשום כהן", והשלה"ק נולד רק בשנת שי"ח, כך שבוודאי שהשלה"ק לא חיבר השיר, כפי שרבים נוטים להאמין
הרי גם תפלת השל"ה בערב ראש חודש סיון מופיע בחמדת הימים וכנראה שהשל"ה הקדוש אמץ דברים שונים...

יתכן ... אבל אין שום ראי' לומר כן ... הנכד שהדפיס את הסידור מסתבר דמעולם לא ישב בליל התקדש חג בשולה"ט של השלה"ק שכבר עלה לארה"ק בשנת שפ,א
ומסתמא הדפיס את השיר בהגש"פ שבסידור השלה":ק מאחר והשיר היה נהוג באותם ימים וכמו שמצינו שבכל הגש"פ קדום נמצא השיר (ואפ' בהגש"פ שהדפיס יצחק בסון במנטובה שבאיטליא בשנת ש"ח הנמצא השיר)

אז עכשיו שבטי אגלה לך סוד - שהבנים שלי מצד האמא הם יוצאי אוסטריה גרמניה....
והסבא כבן תשעים בבואו לשיר שיר זה הוא מלביש את הכיפה הלבנה המיוחדת כפי שלובשים ביום הכיפורים בכמה בתי כנסת הונגרים - מנכדי הח"ס
והשיר הזה - הוא הוא עיקר הסדר - לא הגדה ולא כלום...
ואני לא צוחק...
הבעיה היא רק שאחרי החתונה התפרצתי בצחוק - בפעם הראשונה אך מאז כבר הורגלתי ואני אפילו בראכן זי דויטש.....
בכל אופן אני בהחלט מבין גרמנית...

תולעת ספרים07 כתב:אז עכשיו שבטי אגלה לך סוד - שהבנים שלי מצד האמא הם יוצאי אוסטריה גרמניה....
והסבא כבן תשעים בבואו לשיר שיר זה הוא מלביש את הכיפה הלבנה המיוחדת כפי שלובשים ביום הכיפורים בכמה בתי כנסת הונגרים - מנכדי הח"ס
והשיר הזה - הוא הוא עיקר הסדר - לא הגדה ולא כלום...
ואני לא צוחק...
הבעיה היא רק שאחרי החתונה התפרצתי בצחוק - בפעם הראשונה אך מאז כבר הורגלתי ואני אפילו בראכן זי דויטש.....
בכל אופן אני בהחלט מבין גרמנית...

ועל כגון דא כבר אמרו שהביטוי "אונגארישער נער" הינו כפל לשון ....

(חוץ מזה דלא נמצא בשום מקום שהחת"ס לבש ה"הייבל" של הימים הנוראים במיוחד אצל שיר זה .... הגם דמסתמא אכן היה לובשו יחד עם הקיטל בתחילת הסדר)

תולעת ספרים07 כתב:בזמנו כתבתי לחקור כך:
מאי עדיף:
האם לא להתפלל בציבור או שמא בציבור לא להתפלל...
כלומר, אם להתפלל ביחידות אבל להתפלל או דילמא ללכת לביהכ"נ ויחד עם הציבור לא להתפלל...
זה עתה חשבתי להוסיף ולחקור...
מאי עדיף טפי
האם לכתוב שטויות בקשר או דילמא לכתוב דברי טעם שלא בקשר...
ולקשיי הבנה אוסיף להסביר בזה כך:
בזמנו כאשר למדתי בכיתה ו בחיידר ובמידה והיה אחד שואל את הרבי שטויות כמו אחד שאומר ששירה זה שיר וכדו'
היה הרבי שלי מגיב בזה"ל
קילו בננות עולה 9 שקל וקו 25 נוסע לת"א דרך בני ברק פלוס בנוסף לכך במגרש הרוסים נמצא כלב עוור ל"ע....
אקווה שהובנתי אך הפעם...
---
אני כותב כל זה לאחר שפניתי לאדג באישי והסברתי לו את הטעות שהיה לי ומשום מה אינו מתייחס...

אולי תפתח אשכול מיוחד בשם "זכרונות תולעת ספרים [ואישים]", ותרכז שם את כל הסיפורים היפים הללו?...

הנה, פתחתי לך אשכול מיוחד: viewtopic.php?f=7&t=5966
בהצלחה רבה!!!!

תולעת ספרים07 כתב:ב
זה עתה חשבתי להוסיף ולחקור...
מאי עדיף טפי
האם לכתוב שטויות בקשר או דילמא לכתוב דברי טעם שלא בקשר...
ולקשיי הבנה אוסיף להסביר בזה כך:
בזמנו כאשר למדתי בכיתה ו בחיידר ובמידה והיה אחד שואל את הרבי שטויות כמו אחד שאומר ששירה זה שיר וכדו'
היה הרבי שלי מגיב בזה"ל...

כבר כתבתי "טעיתי". מצודת השגיאה פרושה לכל האדם, העשוי בשר ודם, אם עמל כתב ולא נדם, אשרי אדם ששגיאותיו ספורות, ולא כותבם שורות שורות.

זכור לי מאיזה שהוא מקום, שיש מי שטוען שהנוסח בלשון הקודש "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב" וכו', הוא תרגום מהשיר אלמעכטיגער וכו'. כלומר, המקור הוא השיר באידיש-דויטש והעברי הוא תרגום, ולא להיפך שהעברי הוא מקור והאידיש-דויטש הוא תרגום.
מעניין, אם יש בסיס לטענה זו, או הוכחות להכחשתה.

כרם כתב:זכור לי מאיזה שהוא מקום, שיש מי שטוען שהנוסח בלשון הקודש "אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב" וכו', הוא תרגום מהשיר אלמעכטיגער וכו'. כלומר, המקור הוא השיר באידיש-דויטש והעברי הוא תרגום, ולא להיפך שהעברי הוא מקור והאידיש-דויטש הוא תרגום.
מעניין, אם יש בסיס לטענה זו, או הוכחות להכחשתה.

ממש לא נכון, הרי הפיוט "אדיר הוא" כבר מופיע בכמה וכמה כת"י שהם עתיקים בהרבה מהשיר "אלמעכטיגער ג-ט"
וגם בכל ההגדות הדפיסו קודם הפיוט "אדיר הוא" קודם "אלמעכטיגער ג-ט" וגם אלו ששרו את התירגום האשכנזי שרו מקודם את הפיוט אדיר הוא בלשה"ק

חוץ מזה הרי בקהלת שלמה (ממני העליתי צילום לעיל) איתא להדיא [בציון הכוכב הראשון] "דא דיעזעס פעראלטעטע דייטשע ליעד אלס איבערזעצונג פאן אדיר הוא" [ובתירגום חפשי : השיר הגרמני הישן הזה הינו תירגום מאדיר הוא]

שבטי!
תודה רבה.

יש באיזהו מקומן ניגון שיר זה במרשתת?

הכהן כתב:יש באיזהו מקומן ניגון שיר זה במרשתת?

מכאן

בראנסוויל כתב:לדוברי אידיש, אשכול יפה על השיר הזה:
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 12&start=0

אלמעכטיגער גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

בארים הארציגער גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

גרויסער גאט, דעמוטיגער גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

הויכר גאט, ויינער גאט (י"ג - ווערדיגער גאט), זיסער גאט, חניגר גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

טויגליכער גאט, יודישער גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

כרעפטיגער גאט, לעבידיגער גאט, מעכטיגער גאט, נאמהאפטיגער גאט, סענפטיגער גאט, עביגער גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

פורכצומער גאט, צימליכער גאט, קעניגליכער גאט, רייכער גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

שיינער גאט, תרויטר גאט, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

דוא בישט גאט און קיינער מער, נון בויא דיין טעמפל שירה:

אלזוי שיר, און אלזוי באלד, און אונזרן טאגן שירה, יויא שירה, נון בויא, נון בויא, נון בויא דיין טעמפל שירה:

ייש"כ, אבל אני מבקש לשמוע הניגון, אם כי ידעתיו ואף שר אותו בליל הסדר.

השיר "אלמעכטיגער גאט נון בויא דיין טמפל שירה," נכתב בשפת היידיש העתיקה, שמקורה בגרמנית הספרותית של ימי הבינים, ונקראה גם שפת טייטש- הלא היא דייטש, (-כשהט' והד' מתחלפות,) והיו לה ביטויים יהודיים יחודיים.

מי שמחפש את אוצר המלים של יידיש זו בגוגל או במילוני גרמנית בני זמנינו, יגלה משמעויות שונות לגמרי. יש לאתר את אוצר המלים של היידיש העתיקה בספרי אותה התקופה, כמו חומש "באר משה" פראג שס"ה, התשבי לר' אליהו בחור איזנא ש"א, מלים לאלוה לר' יהודה לייב מינדן ברלין. שרידים לאוצר מלים זה נמצאים במילוני Mittel Hoch-Deutch -שהיא הגרמנית הספרותית של ימי הביניים.

שפה זו השתנתה באזורי מזרח אירופה במהלך הדורות ליידיש המוכרת יותר כיום, ואילו במערב אירופה נותרה בשימוש כמעט ללא שינוי, עד שכמעט נעלמה בתקופת ההשכלה.

התנגדותו של החת"ס היתה לגרמנית כשפה מודרנית , בעוד שפתו הוא היתה היידיש דייטש- בניב העתיק, שצאצאיו החיים עמנו היום עדיין דוברים אותו.


השיר "אלמעכטיגער גאט נון בויא דיין טמפל שירה," נדפס ברבות מן ההגדות בארצות אשכנז. בהגדת אמסטרדם תע"א מופיע שיר זה לאחר "אדיר הוא", וכן מופיעים שירי תרגום לאחד מי יודע- איינש דאש ווייש איך איינן איז אונזר גאט, ולשיר חד גדיא- איין ציקליין איין ציקליין. (ג' ו-ק' מתחלפות)


ראוי לציין כי השיר "אדיר הוא" מבואר על ידי מטה אהרן על פי הקבלה.

יש שהיו מאחלים זה לזה אחר ערבית "באון זי גוט", ובבוקר היו שואלים "וי לאנג האט זי געבאוט?"

יש להוסיף, שניגון זה הוא הניגון המרכזי של פסח, שבו מנגנים הקדיש וההלל בליל הסדר, ו'שיר המעלות' בסעודות החג.

עיני ראו לא זר עד היום הזה בקהילות עדת ישרון המכונים "יקים" שבליל פסח מאחלים א' לחבירו "באוט גוט"

חכם הרזים כתב:עיני ראו לא זר עד היום הזה בקהילות עדת ישרון המכונים "יקים" שבליל פסח מאחלים א' לחבירו "באוט גוט"

ואפי' קודם. זה תחליף טוב ל"פסח כשר ושמח" הנפוץ היום...

הניגון נדפס ע"י הר"ר יוסף משה כהנא בחיבורו לפסח 'לחיים שירה' אאל"ט
אם כי מן הסתם צורת ההגיה שם לא ממש מקורית

לענין אם החת"ס שר השיר בנוסח האשכנזי (אלמעכטיגער גאט) או בלה"ק (אדיר הוא).
יש להוסיף מה שידוע שהחת"ס לא היה ניחא לו בנוסח "למוד הוא".
משמע שהוא שר "אדיר הוא". אבל עדיין יתכן שהוא שר שניהם.

מסתכל מן הצד כתב:לענין אם החת"ס שר השיר בנוסח האשכנזי (אלמעכטיגער גאט) או בלה"ק (אדיר הוא).
יש להוסיף מה שידוע שהחת"ס לא היה ניחא לו בנוסח "למוד הוא".
משמע שהוא שר "אדיר הוא". אבל עדיין יתכן שהוא שר שניהם.

אף אחד באשכנז לא שר רק את היידיש, כולם שרו שניהם כולל החת"ס כמובן. מופיע גם במנהגי וורמיישא בליקוטי יוסף על המקום שם. הגירסא היידיש מיוחסת עד כמה שידוע לי לדור של תלמידי המהרי"ל.
גם בתקופה האחרונה כשהיהודים כבר לא דיברו יידיש דייטש אלא גרמנית מודרנית, עדיין המשיכו לשיר את השיר הזה למרות שלא הבינו כל מילה בו. (כמו ששמרו על ביטויים ושירים אחרים ביידיש דייטש, כמו חול קרייש, או מאהן פיהרן, וכדומה).

בהגדת עוז והדר ניקדו "שירה" בר' קמוצה. לכאורה זו טעות והר' אמורה להיות סגולה.

מצליח כתב:http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11165&st=&pgnum=207

האם השמועה הנזכרת בקישור זה נובעת מהמובא ברמ"א (תעג, ו): "ויאמר בלשון שמבינים הנשים והקטנים או יפרש להם הענין, וכן עשה ר"י מלונדרי כל ההגדה בלשון לע"ז כדי שיבינו הנשים והקטנים (כל בו ומהרי"ב)".

אפרקסתא דעניא כתב:בהגדת עוז והדר ניקדו "שירה" בר' קמוצה. לכאורה זו טעות והר' אמורה להיות סגולה.

נכון.
ככה מופיע בכתיב הלטיני בהגדות.

הכהן כתב:יש להוסיף, שניגון זה הוא הניגון המרכזי של פסח, שבו מנגנים הקדיש וההלל בליל הסדר, ו'שיר המעלות' בסעודות החג.

גם הניגון של ברכת כהנים בפסח הוא בניגון הזה, ראה ס' מנהגים דק"ק וורמיישא (לר' יוזפא שמש) מכון ירושלים תשמ"ח, חלק א', עמ' פ"ח הערה 36. [וראה שם ובהערה 37 אריכות על אלמעכטיגר וכו'].

וונדרבר כתב:

הכהן כתב:יש להוסיף, שניגון זה הוא הניגון המרכזי של פסח, שבו מנגנים הקדיש וההלל בליל הסדר, ו'שיר המעלות' בסעודות החג.

גם הניגון של ברכת כהנים בפסח הוא בניגון הזה, ראה ס' מנהגים דק"ק וורמיישא (לר' יוזפא שמש) מכון ירושלים תשמ"ח, חלק א', עמ' פ"ח הערה 36. [וראה שם ובהערה 37 אריכות על אלמעכטיגר וכו'].

גם סיום ישתבח וקדיש וכן מ'תתברך צורנו' עד 'ואומרים ביראה'. וכן קדיש אחר קה"ת בכל ימי הפסח, ו'יחדשהו' של מברכין ניסן. וכן 'הלל הגדול' שאומרים על שולחן הסדר וכן 'הלל הגדול' של פסוקי דזמרה בשבתות וימים טובים של הפסח.

מקביל לו הניגון המרכזי של סוכות שהוא ניגון הנענועים ב'הודו' ו'אנא' ובו מנגנים רוב הקטעים הנ"ל.