פורום אוצר החכמה

פסק המחבר שנוהגין להכריז תענית ציבור בשבת שלפני התענית, חוץ משלש תעניות המרומזים בפסק 'אכ"ף עליו פיהו', דהיינו תשעה באב, יוהכ"פ, ותענית פורים, שאז אין מכריזים.
מקור הדברים הוא מהאבודרהם ולא הוסיף כלום אלא שכך צריכים לעשות.

סברתי שהטעם הוא דהואיל ותעניתים אלו אינם אלא ע"י קבלת העם, לכן מכריזים אותם לקבל אותה על עצמינו. משא"כ תענית יוהכ"פ הוא מה"ת, ותשעה באב לא תליא בקבלה, ותענית אסתר אינו אלא מנהג.

אמנם למעשה, אחינו הספרדים נהגו להכריז רק עשרה בטבת ושבעה עשר בתמוז, ולא צום גדליה, ולא מצאתי לע"ע שום מקור לזה, וגם סברא לא מצאתי שלא להכריז על צום גדליה.

כמדומני ששמעתי שהסיבה היא שצומות אלו אינם צריכים הכרזה, כי לת"ב וליוה"כ מתכוננים זמן רב מראש, וצו"ג ותענית אסתר - סמוכים לחג.

עזריאל ברגר כתב:כמדומני ששמעתי שהסיבה היא שצומות אלו אינם צריכים הכרזה, כי לת"ב וליוה"כ מתכוננים זמן רב מראש, וצו"ג ותענית אסתר - סמוכים לחג.

מתכוננים לתשעה באב?
מעיקר הדין, לא מתכוננים לפני סעודת המפסקת, ואין שום הגבלות, דאנן לא פסקינן כרב. ואף המנהגים של בין המצרים כמעט ולא קיימים לאחינו בני ספרד, כ"א בשבוע שחל בו.

אין לך מי שאינו יודע מתי הוא תשעה באב. והרי בשבוע שחל בו לכה"פ אסור לכו"ע כיבוס ותספורת.
ואגב, הוא הדין והוא הטעם למה שאין מברכים חודש תשרי, שהטעם ע"פ הפשט משום שכולם יודעים מתי הוא ר"ה ואי"צ הכרזה.

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:

עזריאל ברגר כתב:כמדומני ששמעתי שהסיבה היא שצומות אלו אינם צריכים הכרזה, כי לת"ב וליוה"כ מתכוננים זמן רב מראש, וצו"ג ותענית אסתר - סמוכים לחג.

מתכוננים לתשעה באב?
מעיקר הדין, לא מתכוננים לפני סעודת המפסקת, ואין שום הגבלות, דאנן לא פסקינן כרב. ואף המנהגים של בין המצרים כמעט ולא קיימים לאחינו בני ספרד, כ"א בשבוע שחל בו.

(מלבד מה שהוזכר לעיל) תלתא דפורענותא לא מספיק לך כדי להיחשב "הכנה"?

כף החיים או"ח סימן תקנ כו.
שם. חוץ מתשעה באב וצום כפור וכו'. והטעם לפי שהם ידועים לכל. יפה ללב חלק ג' אות ב':

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:סברתי שהטעם הוא דהואיל ותעניתים אלו אינם אלא ע"י קבלת העם, לכן מכריזים אותם... משא"כ תענית יוהכ"פ הוא מה"ת, ותשעה באב לא תליא בקבלה, ותענית אסתר...

ראה ביאור הגר"א.