פורום אוצר החכמה

לבי במערב כתב:

חיים סופר כתב:[א] אך פסוק זה מקורו מתהילים לח, כב ושם יש אתנחתא אחר תיבת אלקי!
[ב] אך מידי עינוי במחזורים ישנים ראיתי כי בכמה סליחות ומחזורים ישנים נוסף גם וא"ו ואלקינו אל תרחק ממנו וא"כ נכון מנהג הפיסוק הנהוג וכפי הנראה גם זה נשתנה מגוף הפסוק.
[ג] ואגב יש לשאול למה דוקא פסוק יהי לרצון אמרי פינו אומרים בלחש מפני ששינוי בו מלשון יחיד ללשון רבים הא גם פסוק זה שינוי כן ?

א. צ"ל: קודם תיבת 'אלקי' (בתיבת 'ה’').
ב. וכי בהם אין הטעות מצוי'? ומהי הסברא לשנות ולהוסיף וא"ו?
ג. מנין שזהו הטעם לאמירתו בלחש?

לבי במערב כתב:ב. וכי בהם אין הטעות מצוי'? ומהי הסברא לשנות ולהוסיף וא"ו?

לבי במערב כתב:ג. מנין שזהו הטעם לאמירתו בלחש?

בברכה המשולשת כתב:ג. לא הבנתי מה שנאמר על אמירתו בלחש. יש מנהגים שאומרים חלק בקול וחלק בלחש, אבל אין מנהג (הידוע לי) שרק אותו אומרים בלחש

חיים סופר כתב:

בברכה המשולשת כתב:ג. לא הבנתי מה שנאמר על אמירתו בלחש. יש מנהגים שאומרים חלק בקול וחלק בלחש, אבל אין מנהג (הידוע לי) שרק אותו אומרים בלחש

אכן כן המנהג בכמ"ק הידוע לי לומר בלחש דוקא פסוק פסוק יהי לרצון אמרי פינו וגו'

חיים סופר כתב:כ"כ בשו"ת התעוררות תשובה והדברים ידועים

לבי במערב כתב:

חיים סופר כתב:כ"כ בשו"ת התעוררות תשובה והדברים ידועים

אודה אם ניתן לציין מקור מדויק. בכל אופן, כמובן - טעם זה אינו שייך אלא לפי המנהג לומר רק 'פסוק' זה בלחש.

חיים סופר כתב:ברוב מחזורים הניקוד [אצל פיוט ונתנה תוקף וגם בסוף הסליחות] "ונח לרצות" בשו"א תחת הרי"ש - אבל יש שראיתי עם פת"ח תחת הרי"ש
איזה נכון יותר ?

חיים סופר כתב:הוא בסימן ש"ע ועיין קצה המטה סימן תקפ"א ס"ק מ"ה [במהדו"ק ומהדו"ב]

חיים סופר כתב:

לבי במערב כתב:ב. וכי בהם אין הטעות מצוי'? ומהי הסברא לשנות ולהוסיף וא"ו?

ודאי שיש בהם טעותים אך טעות בולט בכמה וכמה סידורים בנוסף למנהג הנפוץ לומר כן מעורר לחשוב כי יש דברים בגו.
ועוד יש להוסיף כי באמת אינו טעות כלל לומר ה' אלקינו ביחד כמו בכמה תפילות, רק בפסוק זה הוא מחולק כן [כלומר שאינו טעות בעצם רק שבמקור אינו כן], וא"כ ניתן לומר כי הפייטן שלא הזכיר הפסוק ממש רק תפילה על משקל הכתוב שינה גם הפיסוק, ודברי תורה כפטיש יפוצץ סלע וגם בפסוק עצמו ניתן לפרש אחרת מפיסוק הטעמים וד"ל

יעקל כתב:מה מקורו של מנהג תו"א לספור את העומר דווקא אחר עלינו ?

בברכה המשולשת כתב:באזור אליהו איתא שספיה"ע ופרקי אבות אחרי עלינו
פיטום הקטורת ג"כ לא אומרים בנוסח אשכנז ביום חול, ובשבת אומרים לפני עלינו כי זה חלק מסדר התפילה
ויתן לך לפני עלינו ולא מוסבר טעם החילוק
על ברית מילה לא ראיתי שדנו שם

חיס כתב:בתפילה לפעמים כתוב רק ל"שמך" בלא תוספות הגדול, ולפעמים כתוב שמך "הגדול" מה הסבר ? ומה הכוונה "הגדול" ?

אני ישמח לקבל כל הסבר ותודה רבה

סעדיה כתב:לשיטת הירושלמי שכוללים 'את צמח' עם 'ולירושלים' בברכה אחת וחותמים 'אלקי דוד ובונה ירושלים',
הנזכר אחרי שהתפלל שחתם רק 'בונה ירושלים' מה דינו?

שייף נפיק כתב:בסידורי האשכנזים מובא שבב' וה' לומר ה' אלוקי ישראל שוב וכו'
האם אומרים גם שומר ישראל או לא?

כדכד כתב:בספירות איני מבין
אך דומני ש"סובבים הודןו" הוא כלשון עדינה יותר כלפי מעלה שאיןמתייחסים לעצמותו אלא לקרני הודו

יעקל כתב:מה המקור שלפי נוסח ספרד, אומרים בר"ח את המזמורים לפני קרי"ה (כמו בשבת) ?

דרומי כתב:נקודת הענין היא, שלפי קבלה אשרי ובל"צ שייך לעולם הבריאה, ואילו שיר של יום שייך לעולם היצירה, ואין כאלקינו שייך לעולם העשיה.

ובכן, בשבת וכן בר"ח יש עליית העולמות, כך שנשארים כל היום במדרגת 'בריאה' או 'יצירה' (ולא כמו בכל יום שבסיום התפלה יורדים ל'עשיה')

ולכן משתנה מקומו של השיר של יום

דרומי כתב:נקודת הענין היא, שלפי קבלה אשרי ובל"צ שייך לעולם הבריאה, ואילו שיר של יום שייך לעולם היצירה, ואין כאלקינו שייך לעולם העשיה.

ובכן, בשבת וכן בר"ח יש עליית העולמות, כך שנשארים כל היום במדרגת 'בריאה' או 'יצירה' (ולא כמו בכל יום שבסיום התפלה יורדים ל'עשיה')

ולכן משתנה מקומו של השיר של יום

דרומי כתב:נקודת הענין היא, שלפי קבלה אשרי ובל"צ שייך לעולם הבריאה, ואילו שיר של יום שייך לעולם היצירה, ואין כאלקינו שייך לעולם העשיה.

ובכן, בשבת וכן בר"ח יש עליית העולמות, כך שנשארים כל היום במדרגת 'בריאה' או 'יצירה' (ולא כמו בכל יום שבסיום התפלה יורדים ל'עשיה')

ולכן משתנה מקומו של השיר של יום

בברכה המשולשת כתב:

דרומי כתב:נקודת הענין היא, שלפי קבלה

אז למה מנהג הקהילות שתפילתם ע"פ תורת הסוד לא כך?

דרומי כתב:קיצרתי במקום שאמרו להאריך, המעוניין יעיין באגרות קודש של הרבי מליובאוויטש, חלק ב עמ' נא-נד שם האריך בזה.