בלי רוח, משיב הרוח ומוריד הגשם -

[יהודהא]

נ,ב
הדברים - בחלקם - הופיע בעבר במדור גמרא תענית ושם נבלע בין הנושאים הרבים .ודומני שמגיע לנושא כותרת לעצמה - ומקומם הראוי הוא כאן. [למנהל -באם זה כפל - הרי דומני שיש למחוק שם ,ולהשאירו כאן.]

החילונו לומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ובעזה"י אביא הרחבה בנושאי גשם רוח ומים בכלל .

הצירוף של " משיב הרוח ומוריד הגשם " אותו מבקשים אנו בתפילה. האם הם שתי בקשות נפרדות. או שהם לא רק משלימים אלא תנאי מקדים לגשם הוא הרוח .

אבל למה צריך רוח ? האם אי אפשר שיהיה גשם בלי רוח ?
שאלה יפה וגם מעניינת , והתשובה עוד יותר מעניינת

א.
"...תנא בעבים וברוחות לא חייבו חכמים להזכיר ואם בא להזכיר מזכיר מ"ט משום דלא מיעצרי ולא מיעצרי ...."

אבל למה בכלל צריך רוח ?
אז ראשית כמו שרשי כאן בתענית אומר: כשם שא"א לעולם בלא רוחות - שלא יתקיים מרוב הבל וחמימות". דהיינו ההשלכות הן בטמפרטורה שתיווצר.
והדברים ידועים, שבלעדי תנועת גושי האויר - היו הטמפרטורות קיצוניים, ובמקומות שטופי שמש היה חום אימים. ובמקומות בהם שעות השמש מועטות. היה קר \ וקפוא .
שכן פעולתה הממזגת של גושי האויר מפורסמת במקומות המפגש של ים \ יבשה, הבריזות וכו,

ב.
ומה לגבי הגשם ?
האם אפשר שיהיה גשם בלי רוח ?
שאלה יפה וגם מעניינת , והתשובה עוד יותר מעניינת.

אז ככה.
באם לא תהיה רוח בעולם
רוב העולם - ביבשות יהיה יובש וצחיחות. ומצד שני גשמים רבים - מעל לים !
שכן בד"כ העננים נוצרים רק מעל גופי המים הגדולים. מתעבים ומורידים רביבים. אבל רק מעל המקום שהתאדו דהיינו מעל לים.
וזאת עקב העדר הרוח שתניע את העבים לעבר היבשה.

באין רוח העננים לא יכנסו ליבשה . קצת גשמים ירדו באיים וחצאי איים שיגנבו מעט עננים.
ומליארדים חלילה ימותו מצמא ומרעב.

אלו שליד נהרות ואגמים גדולים , בתחילה מצבם יהיה קצת טוב יותר כנל. אך לא לאורך זמן, שכן עם התמשכות העדר הגשמים גם הם יתייבשו, וממילא היעדר עננות וגשמים.
{ במונחים מטאורולוגיים יאמרו שבהעדר שקע ברומטרי = לחץ אויר נמוך , מעל היבשות - לא תיווצר תנועה של גושי האוויר טעוני לחות ועננים לאיזור}

ג.
אבל במיוחד בארץ ישראל **
באם לא תיהיה רוח לא יהיה גשם ! !
ועל כך פייט הקליר :

" נשיאים ורוח מקדימים למים.
נראים כעולים ממים- ושבים אל המים ".

**וכבר כתבו המפרשים ונוגע גם להלכה "שראה שמהטבע שקבעו חכמים
הוא לפי ארץ ישראל וכיון שבארץ ישראל אין זמן הגשמים בימות החמה,
על כן קבעו שלא לאומרו בימות החמה ואף לבני חו“ל שלא חילקו חכמים
בתקנתם. ועוד שכיון שכל התפילות עולות בארץ ישראל על
כן צריכה התפילה להיות לפי בני ארץ ישראל.

אלוקי הרוחות - הושיעה נא.

מערכת הרוחות.jpg (71.52 KiB) נצפה 646 פעמים

[יהודהא]

גשם - וגשמיות , אין קשר.

א.
האם מוזכר בתנך ובחזל אדם רוחני או גשמי ! ואולי מגושם ? !

וגם מה הוגשם בפסוק : היש בהבלי הגויים מגשימים ? " (ירמיהו יד, כב ,)

"הִגְשַׁמְתִּי את חלומי", "חלומך יִתְגַּשֵּׁם", "איזה מְגֻשָּׁם אתה" – מה המשותף לכל הפעלים ? – השורש של כולם הוא ג,ש,מ. נשאלת השאלה, מהו הקשר בין גשם במשמעות הגשמה, להגשים דבר מה לבין הַגֶּשֶׁם הזה שיורד מהשמים בכל חורף ?

ב.
למעשה אין כל קשר ! אלו הם שני שורשים שונים בִּמְקורם,אחד מעברית והשני מארמית. שבעברית התאחדו לשורש אחד. גשם - 1 בא מן לשה"ק , ומשמעותו מטר, רביבים טיפות המים שיורדות מן השמים.

ובתנך הוא מופיע 35 פעמים, בהן "ויהי הגשם על־הארץ" (בראשית ז', י"ב) ו"הגשם חלף הלך לו" (שיר השירים ב', י"א). משורש זה בא גם הפועל הגשים במשמעות המטיר, הוריד גשם; הן טיפות המים היורדות מהעבים. : היש בהבלי הגויים מגשימים = מורידים גשמים.

ג.
גשם במובן השני - מופיע בתנך רק בארמית, חמש פעמים בדניאל. למשל "דִּי לָא שְׁלֵט נוּרָא בְּגֶשְׁמְהוֹן" )= אשר לא שלטה האש בְּגוּפָם (דניאל ג, כ"ז).

שכן בדניאל גשם - הוא הגשם במשמעות גוף, חומר , עצם ממשי , (גְּשֵׁם בארמית ), וממנו יותר מאוחר התפשט בעיקר בספרות הפילוסופיה של ימי הביניים, במובן של גשמי\יות .
ומאוחר יותר - גם להגשים, נתגשם /התגשם במשמעות של מימוש והוצאה לפועל, (=הגשים)/התקיים (=נתגשם). ובהמשך מהשני בא גם התואר : גַּשְׁמִי במשמעות חומרי, וכן "מְגֻשָּׁם " בעברית החדשה במשמעות: שיש בו גשמיות רבה, מסורבל.

ד.
ובכן, שני שורשים היו במקור ל־גשם : אחד בתנך ובלשהק שימש לציון מטר, טיפות מים שיורדות מהשמים, והנה בכל יום בחורף אנו אומרים בתפילה "מַשִּׁיב הרוח ומוריד הגשם".
לשורש השני מהארמית, הייתה משמעות של חומר, גוף, וכיום התאחדו שני השורשים בעברית, והפכו לפועל: הגשים. אמור מעתה, הגשים =1- הוריד גשם, 2- והגשים = הוציא לפועל.

נ,ב
המילה " גשמי " מופיעה בכתובים רק מהמאה ה 11.
היא נעלמת בשנים 1300 - 1750 ,
ונפוצה שוב מ 1750 והלאה. {יש קשר לחסידות ? }

ובתפילתינו מייחלים אנו לקב"ה שיגשים את בקשתינו : – שיהיו עננים מגושמים (מוחשיים, בנוסף לענני הכבוד הרוחניים), ושיגשימו את ארצינו ושדותינו. כנאמר "ארץ אשר עיני ה אלוקיך בה " .

ה.
משלימים או מתנגדים ?
הכוונה - לרוח ולגשם.

נכון שיש הרבה רוח בתנך. קרוב לשלש מאות וחמישים פעם. ובהם יש לטוב ולמוטב :

לטוב - רוח אלוקים בו, רוח חכמה,רוח עיצה, רוח דעת, אוח ישועות ועוד
ולהיפך - רוח קינאה ,רוח רעה, מורת רוח, רוח שקר ,רוח עועים, ועוד

אבל כנל אלו בד"כ תכונות מוגדרות לעצמן , ויש אדם שהוא בעל תכונה זו, אבל אין לנו אדם שהוא "רוחני" .
שכן מונח זה נוצר מאוחר יותר , כאשר המושג "גשמי" נכנס לשימוש, ואז חיפשו ויצרו את המושג ההפכי שלו :
" רוחני כנגד גשמי,.