בהרבה מחזורים, בפרט הישנים קצת, נדפס לפני מוסף בר"ה ויוהכ"פ, מיד לפני קדיש, הדפיסו 'קבלה מרבינו תם לש"ץ לומר ד' פסוקים אלו לפני מוסף. (מאיזה סבה לאחרונה, כל פעם שאני מנסה להעלות תמונות, לא נותנים לי, אז תצטרכו להאמין אותי).
למעשה חיפשתי מקור ע"ז, ולא מצאתי. במחזור אוצר הראשונים מביאים מכת"י קמבריג' את אותם הפסוקים מאת ר"א מגרמייזא לאומרם לפני המלך בשחרית, ובהרבה מחזורים מביאים לומר אותם הן לפני שחרית והן לפני מוסף.
למעשה לא שמעתי על שום קהלה בישראל שאומרים אותה, זולת בחב"ד, שב'נח"ח' יש הקלטה של הנוסח שלהם על הפסוקים האלה, ומשמע שהם אומרים אותם.
איפוא סקרו את המנהג הזה? מישהו מכיר יותר פרטים? למה דוקא פסוקים אלו?