ברדתי אל שָׁחת או שַׁחת

[תרשישי]

בחלק מהסידורים ותהלים מצאתי כתוב 'ברדתי אל שָׁחת' הש"ין עם קמ"ץ, מאידך ראיתי סידורים ותהלים שמובא 'ברדתי אל שַׁחת' עם פת"ח, האם ידוע לחכמי הפורום מה הניקוד הנכון ?

[צופה_ומביט]

בכתר ארם צובא הוא בקמץ.

[במסתרים]

וכהנה הרבה חילופים בקצת דפוסי תהלים ישנים, ולכאורה נראה שברובם אין נוסח אחר מכוון אלא שלא היו בקיאים בטיב טעמי אמ"ת לדעת שעולה ויורד הוא המפסיק הגדול במקום אתנחתא בשאר ספרים.

[תרשישי]

אלא שלא היו בקיאים בטיב טעמי אמ"ת לדעת שעולה ויורד הוא המפסיק הגדול במקום אתנחתא בשאר ספרים.

בגלל עניות דעתי אשמח לביאור קצת רחב יותר.

[כדכד]

אנסה לרדת לסוף דעתו.
פעמים הרבה שפתח או סגול משתנה לקמץ באמצע פסוק או בסוף פסוק.
ברוב ספרי המקרא מבד אמ"ת שזה איוב משלי תהלים - הטעם המפסיק העיקרי באמצע פסוק הוא אתנחתא.
בדרך כלל באתנחתא משתנה הפתח לקמץ.
בספרי אמ"ת יש מערכת טעמים מיוחדת ובה יש טעם יותר מפסיק מהאתנחתא והוא הנקרא "עולה ויורד".

טענתו היא שהחילופים בניקוד נבעו מנקדנים שלא ידעו שבספרי אמ"ת יש להפסיק ב"עולה ויורד" יותר מבאתנחתא ושינוי הניקוד של אמצע פסוק צריך להיות במילה המוטעמת בו ולא כבשאר הספרים שהוא במילה המוטעמת באתנחתא

[צופה_ומביט]

בהמשך לדברי הרב כדכד:

האתנחתא במילה שאח"כ "היודך עפר". ולכן שינו המדפיסים מקמץ [הנכון] לפתח, כי חשבו שההפסקה אינה כאן. והאמת שיש ב"אל שחת" עולה ויורד, והוא הטעם היותר מפסיק, ולכן הקמץ.

[ופלא איך טעו בזה, הרי כלל אי אפשר לפסק את הפסוק "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר - היגיד אמיתך". ופשוט שהוא "מה בצע בדמי ברדתי אל שחת - היודך עפר היגיד אמיתך"].

[תרשישי]

עברתי על כמה וכמה ספרי תהלים מדפוסים ישנים (בשנות הש') והרבה מהם מובא 'שחת' עם פתח.

[צופה_ומביט]

אחרי כתר אר"צ, וההסבר שבטעם עולה ויורד אמור להיות קמץ, למה אתה עדיין מסתפק?

[תרשישי]

אחרי כתר אר"צ, וההסבר שבטעם עולה ויורד אמור להיות קמץ, למה אתה עדיין מסתפק?

מנסה להמליץ טוב על הסידורים שכן כתבו בפתח (כגון סידור עמודי שמים להריעב"ץ שנדפס בשנים האחרונות ועוד כמה).

ובכל מקרה ישר כח על כל העזרה !

[כדכד]

אס"ף אינו תמיד בקמץ