'וכל הזדים כרגע יאבדו' - כָּרֶגַע או כְּרֶגַע

[יוסף אומץ1]

ברכת "למינים ולמלשינים;
"וְכָל הַזֵּדִים כרֶגַע יֹאבֵדוּ".

(כמעט) כל החזנים ששמעתי אומרים "כרגע",
אך בכל הסידורים מנוקד כרגע.

ויש נפק"מ:
"כָּרֶגַע" - פירוש, כעת ממש; ברגע הזה בדיוק יאבדו כל הזדים.
"כְּרֶגַע" - פירוש, בִּן רגע, תוך רגע יאבדו כל הזדים - אך אין הכוונה שיאבדו דווקא כעת ממש, אלא בזמן מסויים ולא מוגדר [לנו].


א. מנין למנקדים בסידור ששמואל הקטן התכוון שיאמרו "כְּרֶגַע" ולא "כָּרֶגַע",
[ב. מדוע לא חוזרים לומר הנוסח המקורי - "למשמדים אל תהי תקווה"?

וכן ראו בספר אוצר רש"י לרב זאב וגנר שליט"א:
*רֶגַע (א)

מעט זמן [תהלים ו יא], זמן מועט [איוב כ ה]. כמעט רגע - מעט [ישע’ כו כ], לרגעים - מעט מעט... [ישע’ כז ג].

כי רגע באפו (תהלים ל ו) - רגע הוי אפו (זעמו של הקב"ה) [ע"ז ד: עיי"ש תוד"ה רגע]. רגע אחד - שעור זעמו (של הקב"ה), שנאמר (ישע’ כו כ) חבי כמעט רגע עד יעבָר זעם [שמות לג ה].
=בברכות (ז ע"א, עיי"ש תוד"ה שאלמלי), וכן (ע"ז ד ע"ב) מובא שיעור "רגע כמימריה", והוא השיעור שלוקח לומר את המילה "רגע", והוא אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמונה מאות ושמונים ושמונה בשעה, וזהו שיעור זעמו של הקב"ה.

[יוסף אומץ1]

ב"ה נמצאה התשובה בקובץ אור תורה.
וכתב זאת הרב @אמונה מפורום לתורה