פורום אוצר החכמה

מנהג העולם הוא שאחרי שהחזן אומר גדלו לה' איתי הקהל חוזר אומר אחריו גדלו
מנין המקור לנהג זה ? דהרי בהלכה מבואר שרק החזן אומר את זה והציבור עונה לך ה' הגדולה וכו'
???

נראה לי שמצוי בעיקר או רק אצל חסידים.

מג"א בסי' תכ"ב ס"ק ח' "ומוטב שיאמר בעצמו בנחת".

ולכן נהגו גם הקהל לומר כל מה שבאמת שייך רק לחזן.

אין לזה שום קשר
בהלל היה מנהג שהציבור חוזר רק על ראשי הפרקים ועל כך נכתב שעדיף לומר בעצמו. לא באמירות מהסוג הזה

אליהו עזריאל כתב:מנהג העולם הוא שאחרי שהחזן אומר גדלו לה' איתי הקהל חוזר אומר אחריו גדלו
מנין המקור לנהג זה ? דהרי בהלכה מבואר שרק החזן אומר את זה והציבור עונה לך ה' הגדולה וכו'
???

לא ראיתי כזאת מימי.
הספרדים נוהגים שכל הקהל כאחד אומר "גדלו" והחזן לא אומר זאת קודם.
האשכנזים שראיתי רק החזן אומר "גדלו" והצבור עונים "לך ה' הגדולה" וגו'.

אני הורגלתי שרק החזן אומר "גדלו" והקהל רק עונה "לך ה' הגדולה וגו'".

אולם לאחרונה שמעתי עדות נאמנה שהרבי מליובאוויטש נהג לומר "גדלו" עם החזן (מסופקני אם אמר ביחד עם החזן, או לאחר מכן כעונה).

כדכד כתב:

אליהו עזריאל כתב:מנהג העולם הוא שאחרי שהחזן אומר גדלו לה' איתי הקהל חוזר אומר אחריו גדלו
מנין המקור לנהג זה ? דהרי בהלכה מבואר שרק החזן אומר את זה והציבור עונה לך ה' הגדולה וכו'
???

לא ראיתי כזאת מימי.
הספרדים נוהגים שכל הקהל כאחד אומר "גדלו" והחזן לא אומר זאת קודם.
האשכנזים שראיתי רק החזן אומר "גדלו" והצבור עונים "לך ה' הגדולה" וגו'.

איני יודע מי מוגדר אצלך כאשכנזי, אבל בבתי הכנסת החסידים ראיתי שנוהגים כמו שכתבתי, וכן ראיתי מובא בסידור של חסידות סקווירא שכך נוהגים

ראיתי כמו שכתבתי הן בבתי כנסת שמתפללים בנוסח אשכנז והן בבתי כנסת שמתפללים בנוסח חסידי
מכל מיני חסידויות
בביכ"נ של סקווירא יצא לי רק פ"א להתפלל ביום שיש קריאת התורה ואיני זוכר איך נהגו בזה.

מכל מקום שאלת כת"ר נכונה אם ידוע לו על קהילות שנוהגים כך. עיקר הפלא שלי היה על מ"ש "מנהג העולם הוא".. כאשר לא ראיתי מנהג זה מימי

זה נהוג רק בבתי כנסיות חסידיים, ולא במתפללי נוסח אשכנז. והסיבה לזה נראה, שבאמת החזן צריך לאחוז הס"ת בשעת אמירת גדלו, ובנוסח אשכנז שאמירת גדלו הוא מיד אחר קריאה"ת, והחזן עומד ליד הס"ת, אכן החזן עושה כן. אבל בנוסח ספרד שמפסיקים עם אשרי ובא לציון, א"כ החזן אינו עומד ליד הס"ת בשעת אמירת גדלו, וקשה להם להמתין דקה עד שהחזן ילך אצל הס"ת. לכן כולם אומרים גדלו במקום החזן, כיון שהחזן בין כך אינו אוחז בהס"ת, וכנ"ל.
ומסתמא זה התחיל שלא רצו להמתין להחזן עד שילך אצל הס"ת, לכן אומרים להגביה נו גדלו לד' כו' ומאז התחיל שכולם אומרים כן, דאי לא יאמרו יצטרכו להמתין עוד דקה עד שהחזן יגיע לס"ת, כנ"ל.

מר החליף בין "גדלו" ו"יהללו"

כדכד כתב:מר החליף בין "גדלו" ו"יהללו"

צודק.
ואכן לא ראיתי נוהגים כן בגדלו, אבל אלו שנוהגים כן מסתמא הוא משום שכן נוהגים ביהללו, ומסיבה הנ"ל, לכן עושים כן גם בגדלו.

כמיטב ידיעתי כך הוא המנהג (כי איפה שאני כך המנהג :-) )
אבל לגופו של עניין אני יודע שלמקום שאני שייך כך נוהגים וכמו"כ ראיתי בסידור של חסידות סקווירא שכך הוא המנהג, ומיטב זכרוני שהייתי בחור בישיבה גדולה התפללתי בכמה בתי כנסיות חסידים ושם גם כך נהגו.
וקצת משונה לדעתי לומר שזה כמו יהללו, כי זה מפורש בהלכה מה כל אחד אומר.
לכן אשמח אם מישהו יביא מקור לדבר

אגב בספר כד הקמח החדש מביא שכן הוא מנהג העולם, וכמדומני שיש ספר ששמו קריאת התורה כהלכתה (אינו מופיע באוצר) מביא שכך מנהג העולם.

אליהו עזריאל כתב:הייתי בכמה בתי כנסיות חסידים ושם גם כך נהגו.
וקצת משונה לדעתי לומר שזה כמו יהללו, כי זה מפורש בהלכה מה כל אחד אומר.

למה אתה שואל רק על גדלו, ולא על יהללו?

חילוק יש בין יהללו לגדלו - דגדלו הוא פסוק שלם ואין צורך לחזור ולאומרו, משא"כ ביהללו שהוא חצי פסוק - העונה: "הודו על ארץ ושמים" אם לא שמע מהש"ץ את: "יהללו... שמו לבדו" ויצא מדין שומע כעונה - הרי שאמר רק חצי פסוק.
אומנם במג"א סי תכ"ב ס"ק ח' [אשר כבר ציינו ל' הרב בראנסוויל] הביא מהרוקח להקל בזה, וכ"כ בפשטות בש"א ש"י סמ"א, אבל במחה"ש שם משמע שכדאי לומר זאת בלחש שלא ייכשל בכל פסוקא דלא פסקא משה.
וכן העיר / האיר בסידור ווילנא.

ועוד חילוק אפשר לומר ביניהם:
גדלו - הוא פניה אל הקהל. ולמי יאמר כאו"א מהקהל "גדלו"?
משא"כ יהללו הוא אמירה כללית.

ושערי חילוקים לא ננעלו...

מנצל את האשכול לשאלה בענין דומה:

התפללתי היום בשטיבלאך שבמקום פלוני, באותו חדר אין ס"ת, ולכן אחד מהקהל הביא ס"ת והניח על הבימה כשהציבור אמר והוא רחום, כשהש"ץ סיים והוא רחום, הוא לקח את הס"ת מהבימה ואמר גדלו וכו' והסתובב. זה היה נראה לי מוזר, מה הענין לטלטל את הספר כשהוא במקומו. האם יש התייחסות לכך בספרי הלכה?

גם בעיני יפלא

אליהו עזריאל כתב:מנהג העולם הוא שאחרי שהחזן אומר גדלו לה' איתי הקהל חוזר אומר אחריו גדלו
מנין המקור לנהג זה ? דהרי בהלכה מבואר שרק החזן אומר את זה והציבור עונה לך ה' הגדולה וכו'
???

היכן כתוב בהלכה שהציבור עונה לך ה' הגדולה?
(כמדומני שאצל הספרדים הקהל עונה רק "רוממו", וכן הוא בסידורי אשכנז הקדומים שהענייה היא "רוממו", והפסוק "לך ייי הגדולה" נאמר בלחש על ידי הקהל בזמן ששליח ציבור מאריך [בשבת] באמירת "גדלו", ועד היום אצל היקים בשמחת תורה הענייה מתחילה "רוממו" למרות שבשאר השנה גם אצלם מתחילים כיום "לך ייי הגדולה".)

אצל הספרדים לא אומרים "לך ה' הגדולה" אבל הם לא עונים "רוממו" אלא אומרים עם החזן בקול רם מ"גדלו" כמו שהבאתי לעיל

עץ הזית כתב:

אליהו עזריאל כתב:מנהג העולם הוא שאחרי שהחזן אומר גדלו לה' איתי הקהל חוזר אומר אחריו גדלו
מנין המקור לנהג זה ? דהרי בהלכה מבואר שרק החזן אומר את זה והציבור עונה לך ה' הגדולה וכו'
???

היכן כתוב בהלכה שהציבור עונה לך ה' הגדולה?
(כמדומני שאצל הספרדים הקהל עונה רק "רוממו", וכן הוא בסידורי אשכנז הקדומים שהענייה היא "רוממו", והפסוק "לך ייי הגדולה" נאמר בלחש על ידי הקהל בזמן ששליח ציבור מאריך [בשבת] באמירת "גדלו", ועד היום אצל היקים בשמחת תורה הענייה מתחילה "רוממו" למרות שבשאר השנה גם אצלם מתחילים כיום "לך ייי הגדולה".)

עיין ברמ"א סימן קלד סעיף ב

אליהו עזריאל כתב:

עץ הזית כתב:

אליהו עזריאל כתב:מנהג העולם הוא שאחרי שהחזן אומר גדלו לה' איתי הקהל חוזר אומר אחריו גדלו
מנין המקור לנהג זה ? דהרי בהלכה מבואר שרק החזן אומר את זה והציבור עונה לך ה' הגדולה וכו'
???

היכן כתוב בהלכה שהציבור עונה לך ה' הגדולה?
(כמדומני שאצל הספרדים הקהל עונה רק "רוממו", וכן הוא בסידורי אשכנז הקדומים שהענייה היא "רוממו", והפסוק "לך ייי הגדולה" נאמר בלחש על ידי הקהל בזמן ששליח ציבור מאריך [בשבת] באמירת "גדלו", ועד היום אצל היקים בשמחת תורה הענייה מתחילה "רוממו" למרות שבשאר השנה גם אצלם מתחילים כיום "לך ייי הגדולה".)

עיין ברמ"א סימן קלד סעיף ב

הרמ"א כתב כמו בסידורים הקדומים שעונים "רוממו", ולא כמו שכתבת שכתוב בהלכה ש"עונים לך ייי הגדולה".