פורום אוצר החכמה

אדמת בני חם (נוסח התפילה - מעריב)
מלכות עגלה (פיוט מעוז צור למרדכי - חנוכה)
פתרוס (פיוט אז רב נסים הפלת בלילה לייני - שבת הגדול ונרצה בהגדש"פ)
יש עוד?

מוף

צוען

ראה בנוסח ''כהושעת אלים'' כמה כינויים.

ומצרים ילד את וגו' מן הסתם רוב השמות שם ימצאו באיזה פיוטים, ענמים למשל מונח בזכרוני שנמצא אולי בפיוטי שש"פ.

בן מיכאל כתב:ראה בנוסח ''כהושעת אלים'' כמה כינויים.

יש משהו יותר מ"לוד" שם?

הבאר ההיא כתב:ענמים למשל מונח בזכרוני שנמצא אולי בפיוטי שש"פ.

הטבעת בתרמית רגלי בת ענמית - מתוך הפיוט המפורסם "י(ו)ם ליבשה"

יש"כ.

אמנם לא זה מה שזכרתי, ומצאתי בקרובה לשש"פ אותותיך ראינו של רבי שמעון הגדול, רסן מתעה הרסין ענמים.
וגם בקרובה לאחרון של פסח מרבינו משה הזקן 'פורעת דין ענמים'.
עוד מר"מ הזקן 'זלעף פוט ולוד' לוד הוא מבניו של מצרים אך פוט הוא בן דוד.
עוד שם 'כסלוחים עת הכנעת' גם מבני מצרים.
הכינוי תנין לפרעה מופיע הרבה אך גם מוזכר הפסוק שיברת ראשי תנינים על המים והיינו כינוי לכל המצרים.
אצל ר"ש הגדול מוזכר הכינוי חנסים.

ואולי יש עוד, הפיוטים של שש"פ ארוכים כידוע.

ר_חיים_הקטן כתב:אדמת בני חם (נוסח התפילה - מעריב)
מלכות עגלה (פיוט מעוז צור למרדכי - חנוכה)
פתרוס (פיוט אז רב נסים הפלת בלילה לייני - שבת הגדול ונרצה בהגדש"פ)
יש עוד?

רהב (רהבים) כמה מקומות בנ"ך
ארץ סינים (יש מפרשים)

הבאר ההיא כתב:אצל ר"ש הגדול מוזכר הכינוי חנסים.

מאיפה הוא לקח הכינוי הזה?

ר_חיים_הקטן כתב:מאיפה הוא לקח הכינוי הזה?

ישעיה ל' ד'

ישעיה מ"ג ג' נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך', ולפרש"י קאי הכל על מכות יציאת מצרים. א"כ גם כוש וסבא בכלל.

אך באמת זה נוגע בנקודה עמומה, האם האומות הקרובות למצרים מבחינת מוצא מיקום ותרבות, לקו גם הם?
במכילתא פ' בא אי' פעמיים- מנין אף בכורי חם כוש ופוט ולוד שנא' ראשית אונים באהלי חם. אך במרכבת המשנה שם מוציא מפשוטו.
ולאידך בשמו"ר י' ב' איתא שמכת צפרדע לא עברה את הגבול בין מצרים לכוש.

וכן לענין גר מצרי שאסור עד ג' דורות, בתוס' בכורות ה: ושבת נא: שהירושלמי נסתפק גרים הבאים מפוט ולוב מהו, וברמב"ם ספי"ב מאיסו"ב איתא כושי.

ועי' ר' ניסים גאון שבת צ:, ואכמל"י

חלא בר חמרא כתב:ישעיה מ"ג ג' נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך', ולפרש"י קאי הכל על מכות יציאת מצרים. א"כ גם כוש וסבא בכלל.

אך באמת זה נוגע בנקודה עמומה, האם האומות הקרובות למצרים מבחינת מוצא מיקום ותרבות, לקו גם הם?
במכילתא פ' בא אי' פעמיים- מנין אף בכורי חם כוש ופוט ולוד שנא' ראשית אונים באהלי חם. אך במרכבת המשנה שם מוציא מפשוטו.
ולאידך בשמו"ר י' ב' איתא שמכת צפרדע לא עברה את הגבול בין מצרים לכוש.

וכן לענין גר מצרי שאסור עד ג' דורות, בתוס' בכורות ה: ושבת נא: שהירושלמי נסתפק גרים הבאים מפוט ולוב מהו, וברמב"ם ספי"ב מאיסו"ב איתא כושי.

ועי' ר' ניסים גאון שבת צ:, ואכמל"י

כל האומות הגרים בד' מאות פרסה על ד' מאות פרסה דרומית מערבית לארץ ישראל הם בכלל מצריים וכמו שפסק הרמב"ם לגבי איסור הדירה בארץ מצרים, וא"כ בגבולות ימינו זה כולל לוב ואלג'יר ולמטה כל סודן ואתיופיה.

ר_חיים_הקטן כתב:אדמת בני חם (נוסח התפילה - מעריב)
מלכות עגלה (פיוט מעוז צור למרדכי - חנוכה)
פתרוס (פיוט אז רב נסים הפלת בלילה לייני - שבת הגדול ונרצה בהגדש"פ)
יש עוד?

הכינוי עגלה למצרים, בפיוט מעוז צור ישועתי, מקורו הוא בפסוק
עֶגְלָ֥ה יְפֵה־פִיָּ֖ה מִצְרָ֑יִם קֶ֥רֶץ מִצָּפ֖וֹן בָּ֥א בָֽא׃

ובפשטות, אינו שם, אלא משל וכינוי, ע"ש במפרשים.

וגם בני חם אינו שם, אלא ייחוס משפחה.

תוספות בריש במה בהמה יוצאה,

חמרא לובא. אומר ר"ת דלובא היינו מצרים דכתיב (נחום ג) פוט ולובים היו בעזרתך ואמרינן בירושלמי גריס הבאים מלוב מהו להמתין להם שלשה דורות ומייתי עלה דהדא עלם מצראה דצווחין ליה לוב:

עושה חדשות כתב:מוף

י"ל דהוא שם מקום בארץ מצרים, כמו שחרז הפייט,
טִאטֵאתָ אַדְמַת מוֹף וְנוֹף בְּעָבְרְךָ בַּפֶּסַח

ונוף, מוכח שהוא שם מקום בארץ מצרים, דכתיב,
הַגִּ֤ידוּ בְמִצְרַ֙יִם֙ וְהַשְׁמִ֣יעֽוּ בְמִגְדּ֔וֹל וְהַשְׁמִ֥יעוּ בְנֹ֖ף וּבְתַחְפַּנְחֵ֑ס וגו', וע"ש במפרשים. ואם מוף היה שם לארץ מצרים עצמה, לא מסתבר שיכרוך הפייט את כל ארץ מצרים עם מקום אחד בה.

ועכשיו בחיפוש, מצאתי שמוף היא ממפיס, עיר עתיקה, או מחוז, בארץ מצרים.
ולמעשה, מזהים את מוף עם נוף (מה שמסתבר מאוד, מחמת השם הכמעט זהה),

מועתק מוויקיפדיה,
שמה של העיר במקרא היה נֹף או מֹף. השם נף מופיע במקרא בשישה פסוקים, למשל: ”נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן, נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף; הִתְעוּ אֶת-מִצְרַיִם, פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ” (ישעיהו, י"ט, י"ג). השם מף מופיע פעם אחת בהושע – ”כִּי-הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד, מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף תְּקַבְּרֵם; מַחְמַד לְכַסְפָּם, קִמּוֹשׂ יִירָשֵׁם, חוֹחַ, בְּאָהֳלֵיהֶם” (הושע, ט', ו').

HaimL כתב:

עושה חדשות כתב:מוף

י"ל דהוא שם מקום בארץ מצרים, כמו שחרז הפייט,
טִאטֵאתָ אַדְמַת מוֹף וְנוֹף בְּעָבְרְךָ בַּפֶּסַח

זה אמנם מקום במצרים, אבל הפייטן (לא זוכר היכן) כינה משום כך את כל המצרים בשם 'מופתים'.

מהיוצרות לשבת הגדול, אשכנז המזרחי והמערבי:
חמורים, סוא, אי כפתור, פתרוס, פיבסת, צוען, בת כסלוח, ארץ חם, חנס, נוף,
מסתמא לא הבחנתי בהכל.