פורום אוצר החכמה

בתפילת מוסף דר"ה [בלחש ובקול] אומרים "עלינו לשבח" לפני פסוקי מלכיות, וראיתי בדברי הראב"ן שפי' שעלינו לשבח הוא פתיחה למלכיות.

דא עקא לפי"ז קשה למה ביום הקדוש הש"ץ ג"כ אומר "עלינו לשבח" בחזרת הש"ץ לפני סדר העבודה וכמו בר"ה, והרי ביום הקדוש לא שייך בכלל ענין פסוקי מלכיות אז איזה מקום יש לאמירת "עלינו" (וכמו"כ אומרים רק "עלינו" ולא "ועל כן נקוה", והיחיד בתפילתו אינו אומרו).
ויצויין שלמנהג צרפת הישן (לפני הגירוש) נהגו לומר עלינו לשבח גם בחזרת הש"ץ בתפילת נעילה.

וכמו"כ קשה על מנהגנו להפסיק אחר "עלינו לשבח" עם התחינה "היה עם פיפיות" ובקשת רשות לש"ץ "אוחילה" דהרי אם עלינו לשבח הוא פתיחה למלכיות הוו"ל לאומרו אחר "היה עם פיפיות" ו"אוחילה".

אם אינני טועה 'אוחילה' משמש בראש השנה כרשות לחזן להתקיעתא ['אנסיכה' וכדו'], וכמו שביוה"כ מקומו לפני פיוט ה'עבודה'. כך שמובן מדוע לא אומרים אוחילה לפני עלינו, אף אם הוא רשות למלכיות, כי התקיעתא אומרים לפני סדר המלכיות.

ישבב הסופר כתב:אם אינני טועה 'אוחילה' משמש בראש השנה כרשות לחזן להתקיעתא ['אנסיכה' וכדו'], וכמו שביוה"כ מקומו לפני פיוט ה'עבודה'. כך שמובן מדוע לא אומרים אוחילה לפני עלינו, אף אם הוא רשות למלכיות, כי התקיעתא אומרים לפני סדר המלכיות.

יש שינויי מנהגים בין הקהילות אי אומרים פיוטי התקיעתא קודם "על כן נקוה" או אחריו דבאשכנז נהגו לאומרו אחריו ובפולין נהגו לאומרו לפניו, כך דממילא מפסיקין בין בקשת הרשות ופיוט התקיעתא

ומ"מ הנך צודק הבערתך, ואכן לא ניסחתי טוב את מש"כ
"אוחילה" הינו בקשת רשות לש"ץ להתקיעתא (בימי קדם נהגו לומר רק התקיעתא והש"ץ כלל לא חזר על הפסוקים כמנהגנו)

שבטיישראל כתב:"אוחילה" הינו בקשת רשות לש"ץ להתקיעתא (בימי קדם נהגו לומר רק התקיעתא והש"ץ כלל לא חזר על הפסוקים כמנהגנו)

אכן, בימי קדם, הפיוטים נועדו להחליף את נוסח הקבע של התפילה. ודוק.

עדיין לא הוברר כאן מה ענין תפילת "עלינו" בחזרת הש"ץ במוסף של יוהכ"פ.
אגב, ראיתי במחזור איטליאני שתפילת היה עם פיפיות נאמרת גם בערבית ושחרית וכו'.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 28#p301525

עושה חדשות כתב:עדיין לא הוברר כאן מה ענין תפילת "עלינו" בחזרת הש"ץ במוסף של יוהכ"פ.

ע"ע במצו"ב וצ"ע.

עושה חדשות כתב:עדיין לא הוברר כאן מה ענין תפילת "עלינו" בחזרת הש"ץ במוסף של יוהכ"פ.

מצינו עוד עניני מזו"ש בתפילות של יוהכ"פ.
א. הסילוק 'ונתנה תוקף' למנהגינו נאמר גם ביוהכ"פ (ובאיטלי' גם בהושע"ר) אף שהוא מיוסד על מזו"ש (בו תנשא מלכותיך, ותפתח את ספר הזכרונות, ובשופר גדול יתקע).
ב. הוספות 'ובכן' בברכת קדושת ה' למנהגינו בר"ה וביוכ"פ (ולא בכל עשי"ת), וביאר באבודרהם שהם מכוונים כנגד מזו"ש, הראשון כנגד מלכויות השני כנגד זכרונות והשלישי כנגד שופרות.