מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

תפילה בכתב בארמית

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2105
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » א' אוגוסט 13, 2023 4:12 pm

הגמרא בשבת אומרת שאסור להתפלל על צרכיו האישיים בארמית, כי המלאכים אינם מבינים ארמית. אלא צריך להתפלל בלשון הקודש.
השאלה שלי היא האם זה נאמר רק על תפילות שנאמרים בפה או אפילו על תפילות שבכתב.
כעת הנפקא מינה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא המנהג לכתוב קוויטעל (פתק) ולהדביק אותו לחורים של הכותל כסוג של תפילה. כאשר כותבים תפילה כזו, האם צריך לעשות זאת דוקא בלשון הקודש (או לפחות שלא בארמית), או שאפשר לעשות תפילה מסוג זה גם בארמית?
דרך אחת להסתכל על השאלה היא האם רק מלאכים אינם מבינים ארמית המדוברת, אלא יכולים "לקרוא" ארמית כתובה , או שהם אפילו לא יכולים "לקרוא" ארמית.

פרנקל תאומים
הודעות: 4448
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 14, 2023 12:44 am

ר' ראובן חיים, מה מני יהלוך אם המלאכים יודעים לקרוא ארמית, הרי אפילו שהם קוראים ארמית, הלא הם אינם מבינים את מה שקראו.
מלה''ד, למי שאינו מבין יידיש, שהיכולת שלו לקרוא יידיש (שאותיותיה עבריות כידוע) לא מעלה ולא מורידה, שהרי אינו מבין את מה שקורא.

הבאר ההיא
הודעות: 511
הצטרף: א' אוגוסט 30, 2020 8:57 pm

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי הבאר ההיא » ב' אוגוסט 14, 2023 10:51 pm

אולי השאלה אם הם מעבירים את הפתק כמו שהוא.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 15, 2023 9:34 am

תפילה בכחב - מנלן?!

סמל אישי של המשתמש
ר_חיים_הקטן
הודעות: 2105
הצטרף: ו' ספטמבר 23, 2011 1:56 pm
מיקום: ביתר עילית (שכונת הרב שך)
שם מלא: הק' ראובן חיים קליין
יצירת קשר:

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי ר_חיים_הקטן » ג' אוגוסט 15, 2023 12:28 pm

עזריאל ברגר כתב:תפילה בכחב - מנלן?!

אז איך אתה מגדיר המנהג לשים פתק עם בקשות לתוך הכותל?
או לכתוב אגרת לרב'ה זצ"ל כמו שהרבה מהחסידות שלך נוהגים לעשות.

עזריאל ברגר
הודעות: 13004
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' אוגוסט 15, 2023 9:21 pm

שאלה טובה.
ועדיין יש לעיין במקורות המנהגים ולהבין האם זה סוג של תפילה או משהו אחר שאינני יודע איך להגדירו.

נוריאל עזרא
הודעות: 1871
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ד' אוגוסט 16, 2023 4:49 am

פרנקל תאומים כתב:ר' ראובן חיים, מה מני יהלוך אם המלאכים יודעים לקרוא ארמית, הרי אפילו שהם קוראים ארמית, הלא הם אינם מבינים את מה שקראו.
מלה''ד, למי שאינו מבין יידיש, שהיכולת שלו לקרוא יידיש (שאותיותיה עבריות כידוע) לא מעלה ולא מורידה, שהרי אינו מבין את מה שקורא.

לקיים שאלתו (אף אם זו לא בהכרח כוונתו)אפשר לומר שלקרוא יידיש הם יודעים אבל את דיבור היידיש אינם מבינים על דרך משל כמו שמי שאינו מכיר ההגה החסידית לא מבין מה הם אומרים אף שאם חסיד יכתוב לו בעברית יבין.

תא חזי
הודעות: 924
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי תא חזי » ד' אוגוסט 16, 2023 1:20 pm

ר_חיים_הקטן כתב:הגמרא בשבת אומרת שאסור להתפלל על צרכיו האישיים בארמית, כי המלאכים אינם מבינים ארמית. אלא צריך להתפלל בלשון הקודש.
השאלה שלי היא האם זה נאמר רק על תפילות שנאמרים בפה או אפילו על תפילות שבכתב.
כעת הנפקא מינה היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא המנהג לכתוב קוויטעל (פתק) ולהדביק אותו לחורים של הכותל כסוג של תפילה. כאשר כותבים תפילה כזו, האם צריך לעשות זאת דוקא בלשון הקודש (או לפחות שלא בארמית), או שאפשר לעשות תפילה מסוג זה גם בארמית?
דרך אחת להסתכל על השאלה היא האם רק מלאכים אינם מבינים ארמית המדוברת, אלא יכולים "לקרוא" ארמית כתובה , או שהם אפילו לא יכולים "לקרוא" ארמית.

מכיוון אחר - קמיעות, ישנם קמיעות רבים (ואפילו קערות השבעה ותפילה מזמן התלמוד עצמו) הכתובים לעתים בכמעין-נוסח-תפילה בארמית (וכן כללות עניין הקמיעות הוגדר על ידי כמה חכמים כ"תפילות שבכתב"), הוי אומר (דלכל הפחות אליבא דכותבי הקמיעות) יש מקום אכן לחלק בין תפילה בכתב לתפילה שבעל פה לעניין נוסח ארמית.

מגופת חבית
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי מגופת חבית » ה' אוגוסט 17, 2023 2:34 pm

תא חזי כתב:מכיוון אחר - קמיעות, ישנם קמיעות רבים (ואפילו קערות השבעה ותפילה מזמן התלמוד עצמו) הכתובים לעתים בכמעין-נוסח-תפילה בארמית (וכן כללות עניין הקמיעות הוגדר על ידי כמה חכמים כ"תפילות שבכתב"), הוי אומר (דלכל הפחות אליבא דכותבי הקמיעות) יש מקום אכן לחלק בין תפילה בכתב לתפילה שבעל פה לעניין נוסח ארמית.

איני יודע מה מצאו, אבל בזמן התלמוד היה אסור לכתוב קמיעות כזה כדאיתא להדיא בגמ' שבת דף קטו: וז''ל
תנו רבנן הברכות והקמיעין אף על פי שיש בהן אותיות של שם ומעניינות הרבה שבתורה אין מצילין אותן מפני הדליקה אלא נשרפים במקומן [הן ואזכרותיהן] מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה מעשה באחד שהיה כותב בצידן באו והודיעו את רבי ישמעאל והלך רבי ישמעאל לבודקו כשהיה עולה בסולם הרגיש בו נטל טומוס של ברכות ושקען בספל של מים ובלשון הזה אמר לו רבי ישמעאל גדול עונש האחרון מן הראשון עכ''ל

הרי שהיו שכתבו כן באיסור, ויש לדון האם יש ראיה מעושי איסורים כזה מה מועיל ומה לא מועיל

[ליחושים בלשון ארמית מצינו כמה פעמים בש''ס]

תא חזי
הודעות: 924
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי תא חזי » ה' אוגוסט 17, 2023 5:44 pm

מגופת חבית כתב:
תא חזי כתב:מכיוון אחר - קמיעות, ישנם קמיעות רבים (ואפילו קערות השבעה ותפילה מזמן התלמוד עצמו) הכתובים לעתים בכמעין-נוסח-תפילה בארמית (וכן כללות עניין הקמיעות הוגדר על ידי כמה חכמים כ"תפילות שבכתב"), הוי אומר (דלכל הפחות אליבא דכותבי הקמיעות) יש מקום אכן לחלק בין תפילה בכתב לתפילה שבעל פה לעניין נוסח ארמית.

איני יודע מה מצאו, אבל בזמן התלמוד היה אסור לכתוב קמיעות כזה כדאיתא להדיא בגמ' שבת דף קטו:....

הרי שהיו שכתבו כן באיסור, ויש לדון האם יש ראיה מעושי איסורים כזה מה מועיל ומה לא מועיל

[ליחושים בלשון ארמית מצינו כמה פעמים בש''ס]

אה"נ, ואין לדון כלל אם יש ללמוד מעושי איסורים, ופשיטא.
אבל לגבי עצם היותם "עושי איסור" היות ומצאנו גם במרוצת הדורות, לאו דווקא בזמן התלמוד, אלא גם לאחריו, ולעתים גם חכמים מובהקים שכתבו דברים שכאלו וכיוצא באלו (בעברית ובארמית ולעתים אף בערבית ועוד, לדוגמא נכד החיד"א (שכחתי את שמו, וכמדומני היה רב ומו"ץ בליוורנו), הרב היר"א, ועוד, ועד אחרן הגר"י כדורי) הנה עכ"פ יש לעיין בזה על צד החיוב, ומטבע היות דברים אלו אזוטריים - מן הנמנע להרחיב כאן, ואף לו הייתי מרחיב לא היה בזה טעם שכן רוב העולם אינם בקיאים בנבכי דברים אלו כדי אפילו להסביר להם (כגון החילוק בין סגולה להשבעה לחותם לקמיע לתפילה וכדו'), ואף ידיעתי שלי אינה אלא מקופיא בעלמא.

תא חזי
הודעות: 924
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי תא חזי » ה' אוגוסט 17, 2023 5:55 pm

מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה

אגב, אי"ז נכון שכל מציאות של קמיעות אסורה, ודוק בדברי מרן בב"י יו"ד קעט (עמ' תקלה בהוצאת שירת דבורה, למטה), דהביא דברי הרשב"א להיתר, וכן פסק מרן בשולחנו הטהור (יו"ד קע"ט סי"ב): מותר להתרפאות בקמיע, אפי' יש בהם שמות. וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקים. ודווקא להגן שלא יחלה, אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי, אבל לכתוב פסוקים בקמיעין, אסור. עכ"ל.
ובכל דברינו כאן, לא מיירינן בפסוקים כלל, אלא בתפילות בלשון ארמית. (וממילא כשנמצא כאלו עם פסוקים, הרי אלו עושי איסור).
וכמובן שלא נכנסתי כלל לסברות האוסרים קמיעות מטעמים אחרים (כגון האר"י ועוד), אלא רק הבאתי את מסקנת הרשב"א והשו"ע דמ"ש בגמ' שם מיירי דווקא לעניין קמיעות שיש בהם פסוקים.

מגופת חבית
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי מגופת חבית » ה' אוגוסט 17, 2023 7:20 pm

תא חזי כתב:
מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה

אגב, אי"ז נכון שכל מציאות של קמיעות אסורה, ודוק בדברי מרן בב"י יו"ד קעט (עמ' תקלה בהוצאת שירת דבורה, למטה), דהביא דברי הרשב"א להיתר, וכן פסק מרן בשולחנו הטהור (יו"ד קע"ט סי"ב): מותר להתרפאות בקמיע, אפי' יש בהם שמות. וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקים. ודווקא להגן שלא יחלה, אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי, אבל לכתוב פסוקים בקמיעין, אסור. עכ"ל.
ובכל דברינו כאן, לא מיירינן בפסוקים כלל, אלא בתפילות בלשון ארמית. (וממילא כשנמצא כאלו עם פסוקים, הרי אלו עושי איסור).
וכמובן שלא נכנסתי כלל לסברות האוסרים קמיעות מטעמים אחרים (כגון האר"י ועוד), אלא רק הבאתי את מסקנת הרשב"א והשו"ע דמ"ש בגמ' שם מיירי דווקא לעניין קמיעות שיש בהם פסוקים.

לא עיינתי כעת אבל מפורש בכל הראשונים שם שיש איסור לכתוב תפילות משום דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם

תא חזי
הודעות: 924
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי תא חזי » ה' אוגוסט 17, 2023 10:30 pm

מגופת חבית כתב:
תא חזי כתב:
מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה

אגב, אי"ז נכון שכל מציאות של קמיעות אסורה, ודוק בדברי מרן בב"י יו"ד קעט (עמ' תקלה בהוצאת שירת דבורה, למטה), דהביא דברי הרשב"א להיתר, וכן פסק מרן בשולחנו הטהור (יו"ד קע"ט סי"ב): מותר להתרפאות בקמיע, אפי' יש בהם שמות. וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקים. ודווקא להגן שלא יחלה, אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי, אבל לכתוב פסוקים בקמיעין, אסור. עכ"ל.
ובכל דברינו כאן, לא מיירינן בפסוקים כלל, אלא בתפילות בלשון ארמית. (וממילא כשנמצא כאלו עם פסוקים, הרי אלו עושי איסור).
וכמובן שלא נכנסתי כלל לסברות האוסרים קמיעות מטעמים אחרים (כגון האר"י ועוד), אלא רק הבאתי את מסקנת הרשב"א והשו"ע דמ"ש בגמ' שם מיירי דווקא לעניין קמיעות שיש בהם פסוקים.

לא עיינתי כעת אבל מפורש בכל הראשונים שם שיש איסור לכתוב תפילות משום דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם

גם אני לא עיינתי בכל הראשונים, בדיוק כמוך, אבל בשו"ת הרשב"א כן (והובא לעיל). וכך נפסק להלכה בש"ע.
אם כנים דבריך שיש איסור, והאיסור בעינו (כי לא הבהרת דבריך כלל מה מגמתך) - האם אין לך סידורים בבית? [הרשבא מתיר פסוקים ותפילות בסידורים, ואוסר פסוקים בקמיעות, ועל תפילות (שזה מסתמא סתם נוסחים ולא נוסח של חז"ל) לא דיבר]
עת לעשות לה' הפרו תורתך.

מגופת חבית
הודעות: 447
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2019 9:58 am

Re: תפילה בכתב בארמית

הודעהעל ידי מגופת חבית » ה' אוגוסט 17, 2023 10:44 pm

תא חזי כתב:
מגופת חבית כתב:
תא חזי כתב:
מגופת חבית כתב:מכאן אמרו כותבי ברכות כשורפי תורה

אגב, אי"ז נכון שכל מציאות של קמיעות אסורה, ודוק בדברי מרן בב"י יו"ד קעט (עמ' תקלה בהוצאת שירת דבורה, למטה), דהביא דברי הרשב"א להיתר, וכן פסק מרן בשולחנו הטהור (יו"ד קע"ט סי"ב): מותר להתרפאות בקמיע, אפי' יש בהם שמות. וכן מותר לישא קמיעין שיש בהם פסוקים. ודווקא להגן שלא יחלה, אבל לא להתרפאות בהם מי שיש לו מכה או חולי, אבל לכתוב פסוקים בקמיעין, אסור. עכ"ל.
ובכל דברינו כאן, לא מיירינן בפסוקים כלל, אלא בתפילות בלשון ארמית. (וממילא כשנמצא כאלו עם פסוקים, הרי אלו עושי איסור).
וכמובן שלא נכנסתי כלל לסברות האוסרים קמיעות מטעמים אחרים (כגון האר"י ועוד), אלא רק הבאתי את מסקנת הרשב"א והשו"ע דמ"ש בגמ' שם מיירי דווקא לעניין קמיעות שיש בהם פסוקים.

לא עיינתי כעת אבל מפורש בכל הראשונים שם שיש איסור לכתוב תפילות משום דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבם

גם אני לא עיינתי בכל הראשונים, בדיוק כמוך, אבל בשו"ת הרשב"א כן (והובא לעיל). וכך נפסק להלכה בש"ע.
אם כנים דבריך שיש איסור, והאיסור בעינו (כי לא הבהרת דבריך כלל מה מגמתך) - האם אין לך סידורים בבית? [הרשבא מתיר פסוקים ותפילות בסידורים, ואוסר פסוקים בקמיעות, ועל תפילות (שזה מסתמא סתם נוסחים ולא נוסח של חז"ל) לא דיבר]
עת לעשות לה' הפרו תורתך.

בודאי ההיתר בזמנינו הוא משום עת לעשות לה'
ועכ''פ אותן שנכתבו בזמן הגמ' נכתבו באיסור וכנ''ל


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 92 אורחים