פורום אוצר החכמה

אחד השירים שנתפשטו ביותר בכל תפוצות ישראל ממש, הוא 'לכה דודי' של ר' שלמה הלוי אלקבץ, הנאמר בקבלת שבת. וכל כך היתה תפוצתו עצומה, עד שאפילו חכמי דורו כבר אמרוהו, כמסופר ב'מחברת הקודש': "לכה דודי לקראת כלה וכו' הרב ר' חיים זלה"ה היה אומר ולא חמל עליך חמלה ובשבתות היה אומר ברנה ובשבתות של י"ט היה אומר בשמחה".

ראשי קטעיו, עולים כידוע, לתיבות 'שלמה הלוי', לבד מהאות הראשונה 'ל' הפותחת את לכה דודי, ואין בה כל תימה, שבשירים רבים יש פזמון החוזר על עצמו והוא כחלק נפרד מגוף השיר. אבל התימה היא שגם סיומו של השיר איננו חלק מהאקרוסטיכון. האות הפותחת את הבית האחרון היא 'ב', בואי בשלום וכו'.

ואמנם אמירת 'בואי בשלום' היא מדברי רבותינו ז"ל ונזכרה בגמרא ובתיקונים, עד שאמר האריז"ל שעיקר קבלת שבת היא באמירת בואי כלה (בן איש חי, שנה ב', פרשת וירא), אך עדיין טעמא בעי, מפני מה הוסיף עוד אות נוספת לשמו, ומה משמעותה.

כן היה דרך הפייטנים, שרבים מבינותם לא חששו מלהאריך בפיוטם גם אחרי שגמרו לרמז שמם באכרוסטיכון, וכן הוא ב'יציב פתגם' וכן רבים כמותם. [ואכן ביציב פתגם מפני השורה שחסרה ברוב המהדורות חשבו רבים וטובים שהר"ת של השורות האחרונות הוא 'לוי' ואינו כן, כידוע.]

נטורי קרתא כתב:http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/maamarim/leha-dodi2-2.htm

תודה להפניה. אם כי לא מצאתי בו התייחסות רצינית להערתי הנ"ל, אלא איזכור קצרצר.

השיר לכה דודי חובר על ידי בעל סדר היום, ורק עבר התאמה ושיפוץ על ידי ר' שלמה אלקבץ. צריך לבדוק במקור, אולי שם טמונה התשובה.

חד וחלק כתב:השיר לכה דודי חובר על ידי בעל סדר היום, ורק עבר התאמה ושיפוץ על ידי ר' שלמה אלקבץ. צריך לבדוק במקור, אולי שם טמונה התשובה.

או אה. תגלית. לא פחות!
האם יכול כבודו להציע מקור הדברים ונדעם? תודה רבה.

ראה במאמרו של יוסף יצחק כהן בספר הזכרון לאדם נח בראון ושוב בספרו שלו 'מקורות וקורות'. נמצאים שניהם באוצר.

ללא קשר להנ"ל אעיר
שמעניין בלכה דודי שאנשים לא מבינים כמה מהבתים שהם אומרים
שיש בהם פניה לירושלים עיה"ק שתעשה כך וכך

מענין לענין:

כידוע שבסדר היום לר"מ ן' מכיר (וכמדומה שראיתי שכך בסדור הרמ"ק), ישנו נוסח אחר של לכה דודי (יועתק בזאת).
מעניינים מאד ההבדלים מחד וההשוואות מאידך, מענין שבית אחד אומרים בגפרד אחרי מזמור שיר.
אם אני מבין נכון הר"ש אלקבץ פשוט סיגנן ושינה פיוט שכבר היה קיים קודם. האם ידוע מי חיבר את הנוסח הקדום יותר?

לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה:

זכור ושמור בדבור אחד, נתן לנו המלך המיוחד, ה' אחד ושמו אחד, לשם ולתפארת ולתהלה:
לכה דודי וכו'

קדושת שבת הנחלתנו, ועל הר סיני קרבתנו, בתורה ומצוה עטרתנו, וקראתנו עם סגלה:
לכה דודי וכו'

נודה לך ה' אלהינו, כי ממצרים הוצאתנו, ומבית עבדים פדיתנו, ובכח ידך הגדולה:
לכה דודי וכו'

בתוך ים סוף הדרכתנו, ובנפול אויב שמחתנו, חיים וחסד עשית עמנו, להעבירנו במצולה:
לכה דודי וכו'

אתה אלהי האלהים, ומי כמוך באלים, משפיל גאים המגדילים, ומרים אביון לגדולה:
לכה דודי וכו'

בואי בשלום עטרת בעלה, וגם בשמחה ובצהלה, תוך אמוני עם סגלה, בואי כלה בואי כלה בואי כלה בואי כלה, בואי בשלום שבת מלכתא:

ויאמר: מזמור שיר ליום השבת וכו'

אתה האל עושה פלא, הוצאתנו מבית כלא, הורשתנו בית מלא, ארץ צבי מהוללה:
לכה דודי וכו'

הכל נידון במאמר שהפניתי אליו.

מעניין שבדיוק הקטעים על ירושלים התווספו
מקדש מלך
התנערי
התעוררי
לא תבושי

מוזר, עד ששלחתי את הודעתי כבר הספיקו להעיר שיש נוסח קדום...
עכ"פ לא נראה מה שכתבו שחיברו בעל סדר היום, הוא כותב שכך מנהגנו לומר.
עדיין לא הספקתי לעיין במאמרים הנ"ל, ואולי שם מוכח אחרת.

זקן ששכח כתב:אחד השירים שנתפשטו ביותר בכל תפוצות ישראל ממש, הוא 'לכה דודי' של ר' שלמה הלוי אלקבץ, הנאמר בקבלת שבת. וכל כך היתה תפוצתו עצומה, עד שאפילו חכמי דורו כבר אמרוהו, כמסופר ב'מחברת הקודש': "לכה דודי לקראת כלה וכו' הרב ר' חיים זלה"ה היה אומר ולא חמל עליך חמלה ובשבתות היה אומר ברנה ובשבתות של י"ט היה אומר בשמחה".

ראשי קטעיו, עולים כידוע, לתיבות 'שלמה הלוי', לבד מהאות הראשונה 'ל' הפותחת את לכה דודי, ואין בה כל תימה, שבשירים רבים יש פזמון החוזר על עצמו והוא כחלק נפרד מגוף השיר. אבל התימה היא שגם סיומו של השיר איננו חלק מהאקרוסטיכון. האות הפותחת את הבית האחרון היא 'ב', בואי בשלום וכו'.

ואמנם אמירת 'בואי בשלום' היא מדברי רבותינו ז"ל ונזכרה בגמרא ובתיקונים, עד שאמר האריז"ל שעיקר קבלת שבת היא באמירת בואי כלה (בן איש חי, שנה ב', פרשת וירא), אך עדיין טעמא בעי, מפני מה הוסיף עוד אות נוספת לשמו, ומה משמעותה.

יש להניח שלא תמיד המשוררים הקפידו שה-אַקְרוֹסְטִיכוֹן יהיה מושלם.
כיוצא בזה גם בגימטריא לא תמיד הקפידו ולא תמיד הצליחו להקפיד שהגימטריא תהיה שלמה ללא שארית של אחד או שניים.

אבל כדי שלא יהיה בית המדרש בלא חידוש, אפשר לומר שהתכוון לרמוז בב' הכביכול מיותרת בסוף השיר, שזו נוסחה שניה לפיוט הדומה הנזכר באשכול זה.

.

י. רבינוביץ כתב:יש להניח שלא תמיד המשוררים הקפידו שה-אַקְרוֹסְטִיכוֹן יהיה מושלם.
כיוצא בזה גם בגימטריא לא תמיד הקפידו ולא תמיד הצליחו להקפיד שהגימטריא תהיה שלמה ללא שארית של אחד או שניים.

במחילה,
מעולם לא שמענו כזאת!!
ומה ענין הגימטריא לכאן? לדעת בעלי הגימטריא ההפרש של אחד הוא 'חוקי' בהחלט, וזה לא משום אי דיוק.

האם לנוסח מסדר היום הנ"ל גם יש אקרוסטיכון?
הבתים עד לבואי בשלום (כמו שבפיוט של הר"ש אלקבץ בואי בשלום כבר לא באקרוסטיכון) נותנים את האקרוסטיכון: "זקן בא"
היתכן שבעל המחבר שמו אברהם וחתם שמו על פי הפסוק "ואברהם זקן בא בימים".

.

לייטנר כתב:

הבונה כתב:האם לנוסח מסדר היום הנ"ל גם יש אקרוסטיכון?
הבתים עד לבואי בשלום (כמו שבפיוט של הר"ש אלקבץ בואי בשלום כבר לא באקרוסטיכון) נותנים את האקרוסטיכון: "זקן בא"
היתכן שבעל המחבר שמו אברהם וחתם שמו על פי הפסוק "ואברהם זקן בא בימים".

באותה מידה ששמו יכול להיות יהושע (יהושע יג א, כג א), דוד (מלכים א א א) ואפילו ישי (שמואל א יז יב. ואז נוכל להגיד שהאקרוסטיכון ממשיך למילה 'באנשים'. אמנם כמדומני שהשם ישי כלל לא היה נפוץ, ויקומו הידענים ויוכיחו היעמדו דברי).

מחבר איש חסיד היה חותם "ישי בר מרדכי".
גם ללבוש היה בן בשם ישי, ואמר שהוא חיבר את הפיוט הנ"ל שהרי חתום ישי בר מרדכי. (כך מובא בספרים, אינני זוכר כעת היכן, עכ"פ ברור שהכונה שחיברו בגלגול קודם, שהרי הפיוט מימי הראשונים ומובא במחז"ו)

בענין בן הלבוש, אכן היו שטעו בזה והבינו דברים כפשוטם, בספר שלשלת היוחסין (ר' יוסף ליברמן) עמ' כ כותב כי ישי בן הלבוש חיבר את הפיט איש חסיד היה, וזו כאמור טעות, כי הפייט הנ"ל ממחבר מזמן הראשונים.

עוד בקשר ללכה דודי ורבי שלמה אלקבץ מעניין לציין כי בעוד הפיוט "לכה דודי" נתקבל גם על ידי האריז"ל (והמקור הקדום ביותר הוא כנראה במכתבו של רבי שלמה שלומיל בעל "שבחי האר"י" שנדפס בתעלומות חכמה ליש"ר מקנדיא)
הרי אמירת ששת המזמורים לכו נרננה וכו' לא נתקבלו על ידם.
והיו מתחילים בזמור לדוד הבו לשם וכו'

מעניין מיהו אשר קבע בניגוד לדעתו של האריז"ל להתחיל בלכו נרננה.
אציין כי בקהילות הספרים ועדות המזרח עד היום נוהגים להתחיל במזמור לדוד ולא בלכו נרננה כפי שתיקן רבי שלמה אלקבץ זי"ע

אמירת המזמורים הנ"ל, מפורשת גם בסדר היום הנ"ל, ולא נראה שהר"ש אלקבץ קבעה.
וצריך לעיין בסידור הרמ"ק

לדעתם של כל הביבליגרראפים חיבר רבי שלמה אלקבץ את הפזמון בשנת ש"ח לערך והפזמן שהובא בסדר היום סודר אחר פזמונו וכתוספות לפזמונו של רבי שלמה אלקבץ זי"ע

בזמנו ראיתי הרבה ראיות שרבי משה בן מכיר הוסיף על רבי שלמה אלקבץ זי"ע
--
ומעניין לעניין: ידוע שבסדר היום חולק עם האר"י בנוגע ליציאה לשדה כאשר הוא כותב שם בואו ונצא שיוציא את הדברים בפיו ולא כדעת האריז"ל וררח"ו ז"ל שיש עניין לצאת לשדה דווקא והדברים ארוכים.

הבונה כתב:אמירת המזמורים הנ"ל, מפורשת גם בסדר היום הנ"ל, ולא נראה שהר"ש אלקבץ קבעה.
וצריך לעיין בסידור הרמ"ק

ברור שהרמ"ק תלמידו הלך אחריו - אך הדבר גם ברור שלא נתקבל על ידי האר"י הרש"ש ושאר גורי האר"י ורק בתקופה מאוחרת יותר החלו להדפיס את הפרקים לכו נרננה כפי שסידרם רבי שלמה אלקבץ זי"ע

הרב תולעת עושה סלט כדרכו.
בשום מקום לא נזכר שהאר"י אמר לכה דודי.
רצ"ב דברי מהרש"ו (שהתפרסמו לאחרונה בגליון אליבא דהלכתא של אהבת שלום) לגבי לכה דודי, המעיד שהאר"י לא זכרו, אבל הוא כללו בסידור משום שכך נהגו ישראל. (אע"פ ש'זכרו' אפשר לפרש במובן של הזכירו בספרו, אבל בסיפא משמע להדיא שהאר"י לא אמרו כלל). וכאן תמונה מכת"י מהר"י צמח, המספר על מנהג הרח"ו לומר לכה דודי, וגם מזה משמע שהאר"י לא נהג בו, או שלכה"פ לא היה ידוע לו על כך:
-----
גם שאר דבריו מהופכים, וכבר נלאיתי להפנות למקורות הדנים בענין זה.

מה שאי"ס הביא
הוא נוסח שונה של לכה דודי למעיין
נוספו האותיות ה' ותיבת כי ובסוף אין כמה בתים

מה כתוב בכת"י למטה משמאל?

היא שיחתי כתב:מה כתוב בכת"י למטה משמאל?

זהו גליון על המלים "וגם ברינה": "שבת במועד (?) יאמר וגם בשמחה".

נטורי קרתא כתב:

היא שיחתי כתב:מה כתוב בכת"י למטה משמאל?

זהו גליון על המלים "וגם ברינה": "שבת במועד (?) יאמר וגם בשמחה".

בתחילה התפלאתי שהרי רק בשבת אומרים לכה דודי

עכשיו אני מבין ששבת שחלה במועד יש לומר גם בשמחה

היש לדין זה חבר?

איש_ספר כתב:הרב תולעת עושה סלט כדרכו.
בשום מקום לא נזכר שהאר"י אמר לכה דודי.

ומה אעשה שאני בדרך כלל כותב מתוך הזכרון תוך כדי שאני עסוק בדברים אחרים.
בכל אופן ברור אצלי שהאר"י לא אמר לכו נרננה וששת הפרקים שתיקן רבי שלמה אלקבץ והמקובלים עד נכון להיום אינם אומרים אותם - וכמדומני שהראשון שהדפיסו מבין המקובלים לאחר האר"י היה היעב"ץ ואחריו כנראה נהגו ישראל.
והוא פלא.
--
בזמנו כתבתי שזה קשור במחלוקת אם יש לצאת השדה וכו' אך חוששני לכתוב מזכרון מבלי לבדוק בכתובים.

תולעת ספרים07 כתב:

איש_ספר כתב:הרב תולעת עושה סלט כדרכו.
בשום מקום לא נזכר שהאר"י אמר לכה דודי.

ומה אעשה שאני בדרך כלל כותב מתוך הזכרון תוך כדי שאני עסוק בדברים אחרים.
בכל אופן ברור אצלי שהאר"י לא אמר לכו נרננה וששת הפרקים שתיקן רבי שלמה אלקבץ והמקובלים עד נכון להיום אינם אומרים אותם - וכמדומני שהראשון שהדפיסו מבין המקובלים לאחר האר"י היה היעב"ץ ואחריו כנראה נהגו ישראל.
והוא פלא.
--
בזמנו כתבתי שזה קשור במחלוקת אם יש לצאת השדה וכו' אך חוששני לכתוב מזכרון מבלי לבדוק בכתובים.

שוב טעות.

אם כך איני יודע מיהו הראשון שאימץ את הלכו נרננה לאחר האר"י ואולי הוא מופיע באוצר התפילות שאינו תחת ידי.
מודה ועוזב
--
רבותי אני כבר מחפש כרבע שעה ואין קול ואין עונה.
דרך אגב:
מעולם אני תמה מדוע לומר לכו נרננה כאשר לא מוזכר ברש"י כלל שהוא מוסב על לעתיד לבוא - ההיפך הוא הנכון רש"י בפרק הקודם ושאחר כך כתב להדגיש שכך יאמרו לעתיד לבוא ואצל לכו נרננה לא אמר כן.
גם מה קשור לעתיד לבוא לומר ארבעים שנה אקוט בדור.
וצע"ג

היא שיחתי כתב:

נטורי קרתא כתב:

היא שיחתי כתב:מה כתוב בכת"י למטה משמאל?

זהו גליון על המלים "וגם ברינה": "שבת במועד (?) יאמר וגם בשמחה".

בתחילה התפלאתי שהרי רק בשבת אומרים לכה דודי

עכשיו אני מבין ששבת שחלה במועד יש לומר גם בשמחה

היש לדין זה חבר?

אם כוונת השואל האם מצינו כן בקרב מנהגי עם ישראל - ראה סידור תהילת ה' (נוסח בעל התניא), שכן כתב. ומקורו מסידור הר"ש מרשקוב, וע"פ דברי ה'משנת חסידים'.

האדמו"ר מלובאביטש כתב לתמוה איך זה שהגר"ז הביא לומר לכו נרננה בניגוד לדעת האר"י ז"ל וראו בקובץ המצורף.
הערה מס' 14

יפה הבאת תולעת
וזה מה שאמרתי לעיל, כי לא הר"ש אלקבץ הנהיגם, אלא מובא ברמ"ק ובסדר היום.

הרמ"ק ז"ל לא כתב מעצמו כלום וכל הפירוש אור יקר הוא למעשה מה שקיבל מרבי שלמה אלקבץ זי"ע וכפי שהוא בעצמו מעיד בהקדמת ספרו פרדס רמונים שתורתו הוא של רבו רבי שלמה ע"ש.
וראה דבריו של רבי גדליה בן הרמ"ק בהקדמה לספר אביו "אור נערב" שהרמ"ק הורה וכו' אולם לאחר שאחי אמו הרב שלמה אלקבץ הלוי זצ"ל הכריע אח"כ לומר ג"כ ובכן יתקדש וכו' חזר בו הרמ"ק. ע"ש.

והיה הרמ"ק לרבי שלמה אלקבץ כפי שהיה רבינו חיים ויטאל זי"ע להאר"י הקדוש.
כך שאין כל טעם לומר שהרמ"ק הנהיגו ולא רבי שלמה אלקבץ.
--
בכל אופן לעת עתה לא מצאתי מי שיעיר על כך איך זה שהנהיגו לומר לכו נרננה כדעת הרמ"ק ורבי שלמה אלקבץ זי"ע כאשר האר"י שהיה אחריהם לא אמר.
ושפיר הקשה האדמו"ר מלובאביטש.

ולעצם העניין:
היעב"ץ בסידורו פלטין בית קל שנדפס באלטונה תק"ה ואח"כ בסידורי בית יעקב ובאוצר התפילות ציינו שנתקנו על ידי הרמ"ק.
ומקורה כנראה בסידורי אשכנז, כמו, תיקוני שבת קראקא שע"ג, וסידור השל"ה שנדפס באמסטרדם ובעוד ספרי מנהגי קהלות האשכנזים.
וכן כתב הגאון בעל יוסף אומץ "סדר קבלת שבת שנוהגים בו חדשים מקרוב באו הוא מנהג יפה וטוב"
בכל אופן מנהג קהילות אשכנז.

בענין ששת המזמורים ו'לכה נרננה' וכו' וכו', האריך ר"י גולדהבר בסדרת מאמריו שהופיעה ב'קובץ בית אהרן וישראל'. ותמיהני על החברים דפה שלא עיינו שם, (במיוחד שכבר בכמה הודעות אחרות בפורום ציינתי לסדרת מאמריו זו מספר פעמים)

היא שיחתי כתב:עכשיו אני מבין ששבת שחלה במועד יש לומר גם בשמחה

היש לדין זה חבר?

הנה דברי הגה"ק ממונקאטש זיע"א בענין הנוסח "בשמחה ובצהלה"
(מאמר נוסח התפילה אות י"ז)

כבר כתבתי לעיל, שכן הוא במשנת חסידים, וסידור ר"ש רשקוב. ורב אולמיה.

תולעת ספרים07 כתב:הרמ"ק ז"ל לא כתב מעצמו כלום וכל הפירוש אור יקר הוא למעשה מה שקיבל מרבי שלמה אלקבץ זי"ע וכפי שהוא בעצמו מעיד בהקדמת ספרו פרדס רמונים שתורתו הוא של רבו רבי שלמה ע"ש.

כל דברי הרמ"ק הם דברי רבי שלמה אלקבץ? אפשר ציטוט אחד המלמד על חידוש מופרע זה?
אולי אם אין לך זמן לכתוב דברים מדויקים תוותר על הענין בכלל?
[הוא אכן מזכיר שיצק מים על ידו, שהוא פתח בפניו את השערים וכו'. וכן עזה"ד]