613מצו כתב: "מחרון אפך ומתרחם
תבא כתב:613מצו כתב: "מחרון אפך ומתרחם
לענ"ד המילה מתרחם אינה נכונה, והאות הראשונה אינה מ' אלא כ'- אולי 'כתר'.
613מצו כתב:בקטעי הגניזה יש קטע שדומה לתפילת תחנון לימים שני וחמישי. יש כמה אותיות שאנה מתקשה לזהותם ולנחש איזה מילה כתובה ואשמח לעזרתכם בפענוח.
בצד הראשון יש: "לכתר קדשך ששמו ישראל ?? ישראל אל ?תס?קפני כסא כבודך"
צופה_ומביט כתב:בקטע הראשון:
יושם לב למבנה הקטע, שמקביל עניינים שמצינו בהם יעקב וישראל. ולמשל בהמשך, שורה המכילה ביטוי יעקב ונגמרת קדוש יעקב ואז שורה המכילה ביטוי ישראל ונגמרת קדוש ישראל. וכך בכל השורות האלה.
וכך גם בשורה הנעלמת, לכאורה:
שא נא עיניך לכתר קדשך ששמו ישראל אלהי ישראל ותביט / אל תנאץ / אל תטוש פני כסא כבודך החקוק יעקב אלהי יעקב.
צופה_ומביט כתב:בקטע השני:
הנעלם הראשון י"ל: "מרבה להכי[ל ו]מתנחם". והוא על פי לשון הפסוק יחזקאל כג, לב.
הנעלם השני, לכאורה: אנא נצרינו (נצור אותנו) כי רבו צרינו.
עיניו כיונים כתב:לשון המקרא שם: כּוֹס אֲחוֹתֵךְ תִּשְׁתִּי הָעֲמֻקָּה וְהָרְחָבָה תִּהְיֶה לִצְחֹק וּלְלַעַג מִרְבָּה לְהָכִיל. ועיין במפרשים.
לענ"ד מחודש מאוד לקרוא כך בתפילה כתואר לה' ולא מצאתי חבר לזה.
גם בכתב היד, צורת האות שלפני היו"ד שונה מצורת האות כ"ף. כך נ"ל.
613מצו כתב:בקטעי הגניזה יש קטע שדומה לתפילת תחנון לימים שני וחמישי. יש כמה אותיות שאנה מתקשה לזהותם ולנחש איזה מילה כתובה ואשמח לעזרתכם בפענוח.
...
ובצד שני יש: "מחרון אפך ומתרחם ?מדבר? ?להרי? מתנחם על רעתינו להנחם ושמך בנו אל יתחלל ענינו בעת רצון פדינו והשבית מנו אף ורוגז וחרון. אמנם רבו אשמינו עד לאין מספר ואין חקר לפשיענו אנא ?נצרינו ב? צרינו."
עיניו כיונים כתב:613מצו כתב:בקטעי הגניזה יש קטע שדומה לתפילת תחנון לימים שני וחמישי. יש כמה אותיות שאנה מתקשה לזהותם ולנחש איזה מילה כתובה ואשמח לעזרתכם בפענוח.
...
ובצד שני יש: "מחרון אפך ומתרחם ?מדבר? ?להרי? מתנחם על רעתינו להנחם ושמך בנו אל יתחלל ענינו בעת רצון פדינו והשבית מנו אף ורוגז וחרון. אמנם רבו אשמינו עד לאין מספר ואין חקר לפשיענו אנא ?נצרינו ב? צרינו."
אחרי מחשבה ועיון נראה לי שהגעתי בס"ד לפיענוח הנכון: מדבר להר[ע ו]מתנחם.
כך אמרו בירושלמי סנהדרין פי"א ה"ה: שהקב"ה אומר להביא רעה ומתנחם (וכעניין הזה בירושלמי תענית פ"ב ה"א, ומפורש בתנחומא וירא יג ומסעי ז, ובדברים רבה ליברמן עמ' 12: אבל כשהוא אומר להביא רעה חוזר בו).
ועכשיו לשון התפילה מסתדרת יפה לא רק בצורתה (כפי שהעיר הרב צופה ומביט למעלה) אלא גם בעניינה. בשורה זו התפילה מדברת בזמן שיש כבר חרון אף, והמתפלל מבקש שהגזרה הרעה תתבטל:
דרכך היא, שבחך הוא: שב מחרון אפך ומתרחם, מדבר להרע ומתנחם, על רעתינו להנחם.
אני מצרף את תמונת הקטע מאתר הגניזה של פרידברג, אחרי שינוי בהירותה.
לפי ראות עיניי, בשורה האמצעית במילה השנייה אחרי המ"ם כתובה האות ד. בסוף המילה השלישית (מימין לחור) זו האות ע שנמחקה רובה, ומה שנשאר ממנה מתאים להיות ראשה הימני, וכן האות שלפניה היא ר.
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 105 אורחים