קדושה דרבי יניי

[עושה חדשות]

בפיוטי הקדושה של רבי יניי, הקהל אומר ד' פעמים את הפסוק 'קדוש', עם קטעי פיוט קצרים בין אחד לשני. גם הפסוק 'ברוך' נאמר כנראה ד' פעמים. אלא שבהעתקות נשמטו בדר"כ פסוקים אלו, כמו שנשמטו אח"כ כל פיוטי הקדושה בכלל.

(להלן צילמתי כמה דוגמאות באופן אקראי מהמהדורה הזו, למרות שזה לא מופיע שם תמיד בצורה מושלמת. אבל צירפתי ג"כ התייחסות קצרה של פליישר וכן מאמר של גב' אליצור העוסק בענין, ובהם יש דוגמאות מלאות. ועוד אריכות ע"ז יש בספרה סוד משלשי קודש עמוד 424 והלאה, עי"ש).

רציתי לברר האם מצאנו הד למנהג זה (היינו למנהג שהציבור כופל כמה פעמים את הפסוקים קדוש וברוך) בספרות ההלכה, בתשובות הגאונים או במדרשים המאוחרים, או שלא בא זכרו כלל כי אם באותם קטעי גניזה בהם שרדו פיוטיו של רבי יניי (או אחרים) במלואם.

פליישר - קדושת העמידה [עמוד 42].pdf

(4.8 MiB) הורד 14 פעמים

פיוטי הקדושה של רבי יניי ופייטנים נוספים.pdf

(290.35 KiB) הורד 19 פעמים

ויהיו בני נח.png (48.9 KiB) נצפה 189 פעמים

א של פסח.png (41.69 KiB) נצפה 189 פעמים

אשר ישחט שור.png (33.32 KiB) נצפה 189 פעמים

[תא חזי]

רציתי לברר האם מצאנו הד למנהג זה (היינו למנהג שהציבור כופל כמה פעמים את הפסוקים קדוש וברוך) בספרות ההלכה, בתשובות הגאונים או במדרשים המאוחרים, או שלא בא זכרו כלל כי אם באותם קטעי גניזה בהם שרדו פיוטיו של רבי יניי (או אחרים) במלואם.

במעומעם זכור לי שזו התבנית גם בקדושות של ריה"ל ורשב"ג במחזור הספרדי (אם כי ללא הפסוקים).
להשערתי זה קשור לכך שעולם המלאכים מחולק בתבנית של ארבע-ארבע, ארבעה ראשי מלאכים (גמר"א), ארבעה אופנים, ארבעה כרובים (למעלה, ובקה"ק דבית ראשון - שנים על הארון ושנים מבחוץ), ארבעה פנים לחיות וכו', וזכורני שכתוב במדרש על פסוקי יחזקאל, או בהיכלות, שסדר אמירת השירה (שבכללה פסוק 'קדוש') הוא לפי סדר ה'פנים' של החיות, דהיינו כל פנים אומרות בנפרד, וממילא היינו ד' פעמים, וכן הלאה.

וכן מאמר של גב' אליצור העוסק בענין

פרופ' אליצור

[כמהים_]

במעומעם זכור לי שזו התבנית גם בקדושות של ריה"ל ורשב"ג במחזור הספרדי (אם כי ללא הפסוקים).

האמנם כתבו פייטני ספרד פיוטים לקדושה עצמה?