פורום אוצר החכמה

אשמח לעזרה, ועוד יותר - למקורות:

בפסוד"ז הקפידו בספרד לא להכניס בין ברכות ברוך שאמר לישתבח את מזמורי שבת ואת 'הודו', כיון שהברכות נתקנו על ה'הלל' (תהילה לדוד' והלאה). כך כתבו כמה ראשונים (כגון: הארחות חיים מהד' אור עציון ח"א, סי' ח דין מאה ברכות, סעיף יח-כ, וסעיף כה-כו, ורוב ככל דבריו הועתקו בכלבו סי' ד', וכעי"ז באשכול, אבודרהם שחרית של שבת מהד' קרן רא"ם פרק יז, מז)

אולם, למרות זאת גם לפי מנהג ספרד יש מזמורים שהוכנסו, משום מה, בין ברכות פסוד"ז: פסוקי יהי כבוד [ומזמור לתודה], ויברך דוד, וכו'. על חלק מהם יש לי תירוצים, אבל מה שאני מחפש הוא בעיקר לגבי 'מזמור שיר ליום השבת' [אם יש מקור מפורש לגבי האחרים - גם זה יועיל לי. אבל רק אם זה מפורש].

אציע פתרון אחד, שאינו נכון לדעתי: היה מקום לומר שמזמור שיר הוא 'תחליף' למזמור לתודה. מדוע זה לא נכון לדעתי (למרות שכך ניתן להסיק, בטעות לדעתי, מדברי מהריק"ש ופר"ח וערוה"ש)? משום שכמה ראשונים הביאו מפורשות לומר את שניהם, ואין אף אחד מהראשונים שראיתי שכתב שהם קשורים זה לזה.

אשמח לפתרונות נוספים, ובעיקר למקורות שעסקו בכך

א. ארחות חיים וכלבו הם מהדורות שונות של ספר אחד.
ב. איזה ספר האשכול?
ג. למיטב זכרוני החוקרים ע' פליישר ז"ל ור' י"מ תא-שמע ז"ל עסקו בשאלת הרכב פסוקי דזמרא