פורום אוצר החכמה

מישהו באשכול אחר כתב ש'יש חולקין' על הלכה זו, וסתם ומיאן לפרש.

בשו"ע או"ח סי' א' סעי' ד' מבואר בענין תיקון חצות ותחנונים על החרבן, שעדיף לומר מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה. וכן הוא לענין שאר התחנונים שנכתבו לזמנים ואנשים שונים.

מפי פוסקים קבלנו, עפ"ז, שאין לו לאדם לפטור חיובו בתפלה הקבועה ע"י תירוץ של 'טוב מעט בכוונה', אבל בכל הנוגע לסליחות וכיו"ב, עדיף לומר במתינות בכוונה מלמהר שלא בכוונה, ואם לא גמר לית לן בה. כגון מי שרוצה לומר סוף הסליחות בימים נוראים במתינות, 'עננו ה' עננו, עננו א-להי אבותינו עננו', ולא למהר לגמור את הכל, שפיר עבד. וברגע שאמר הש"ץ את התחנון, נגמר התפלה. וכן הוא לענין קינות, שאפשר לאומרם במתינות וידיעת פירוש המילות היטב, אף אם לא יגמור עם שאר האומרים. וכ"ה בפיוטים בימים טובים, ימים נוראים, ואותן השבתות שתיקנו. יכול לומר במתינות, אם זה מועיל לכוונתו, ואינו צריך לגמור את הכל.

לע"ע לא מצאתי מי שידון ע"ז בגדרי הדין.

ועל זה בדיוק כתבתי באותו אשכול, שאתה קיבלת כך "מפי פוסקים", אבל מנהג רבים אינו כך, אלא שמקפידים לומר את כל הנוסח הכתוב - הן בקינות הן בסליחות הן בפיוטי ר"ה ויוה"כ - אף אם יהיה זה במהירות.

וכך נוהגים בבתי כנסת רבים מאוד, כולל בהנהגתם של רבנים חשובים וכו'.

אגב, גם לגבי אמירת תהילים, יש שהעדיפו לומר מעט מזמורים בכוונה גדולה, ויש שהעדיפו לומר את כל התהילים, אף אם יהיה זה במהירות גדולה.

כנראה שלא טעיתי בהנחתי שהתבלבלת בין 'מהירות' ל'כוונה'. אינם זהים כלל. אמנם יש שאינם יכולים לכוון במהירות, ועליהם נאמר הך דין.

דברי חמודות מסכת ברכות פרק ט ס: אות פ״ד
ולא חשתי להאריך בדברים הללו לפי שכבר סדורים הכל בסדר תפלות ומעמדות שביד כל אדם אבל בשתים אני קורא תגר הא' שמפני (שמברכים) [שמרבים] בענינים הרבה הרי הוא כעול על רובא דרובא וממעטין הכוונה ואין זה נכון כי טוב מעט בכוונה כו' כדלעיל ולקמן סימן כ"ה והשנית על מי שיש לו לב להבין וללמוד שנראה לי כי טוב לו תורת ה' ללמוד ויהיה די לו בתפלות המחוייבות מאנשי כנסת הגדולה ומה שנקבע פסוקי דזמרה ופ' איזהו ודומיו שהן כחובה על הכל ובמקום שאר התחנונים והקרבנות ילמוד ובפ' מפנין מוכח בהדיא דת"ת כנגד כולם ואפילו לענין תפלה:

שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק ז - הלכות תפילה
ועוד נראה שהוא הדין למי שהגיע מאוחר לבית הכנסת, ואם יתפלל כדרכו לא יספיק לעמוד בשמונה עשרה עם הציבור אא"כ יתפלל במרוצה ויפסיד כוונתו, שיכול לדלג את הקטעים המותרים לדלג למי שאיחר, וכמו שנתבאר לעיל בבאורים לתשובה ב', ויתפלל בנחת כדרכו בכוונה, אך לא ינהג כן אא"כ נזדמן הדבר באקראי, ולא ירגיל בזה. ואף שאמרו טוב מעט בכוונה מהרבה בלא כוונה, וכמובא בשו"ע בסימן א' סעיף ד', לא אמרו אלא בדברים של רשות, ולא בדברים שבחובה, ולכן לא ידלג דרך קבע.

שו"ת אור לציון חלק ד - הערות פרק א - דיני סליחות והתרת נדרים
שאף שבדברים שבחובה הרי מוכרח לומר הכל והכוונה אינה מעכבת, ולא אמרינן בזה טוב מעט בכוונה, הרי שבאמירת תהילים שאינה חובה, עדיף מעט מזמורים בכוונה מהרבה מזמורים שלא בכוונה. (וראה גם בזה לעיל בתשובה ג', ובאור לציון תשובות ח"ב פרק ז' בבאורים לתשובה כ', ע"ש).

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=53037