ברכת יין עסיס ושייכותה לליל הסדר

[אברהם]

מפורסמות התוספות שכתב רס"ג שהוסיפו 'רבים מחברינו' על נוסח ההגדה.
והתוספת הראשונה, שאותה שלל רס"ג, היא שאומרים בבורא פרי הגפן 'אשר ברא יין עסיס, ברכה ארוכה וחתימתה ברוך אתה ה' המלך המרומם לבדו בורא פרי הגפן'.
אמנם לא פירש רס"ג מהו נוסח הברכה הארוכה שהוסיפו שם.
גם רב האי גאון הביא דאית בראיי דמאריכין ואומרין אשר ברא יין עסיס משמח אלקים ואנשים ומילי נפישתא. וגם הוא לא הביא מהי אותה אריכות.

עוד כתב רב האי גאון דזהו דאיתא בערבי פסחים שרב אשי כשאיקלע למחוזא אמר בורא פרי הגפן ואגיד בה, דהיינו שהאריך בה בדברי פיוטים הרבה והרבה אמרי שפר כענין שמאריכין בה עכשיו בני בצרה ועילם ופרס שאומרים אשר ברא יין עסיס ותירוש טוב.
ונראה, דלא היה נוסח קבוע לאריכות זו, וכל אחד הוסיף בה כפי דעתו, ובזה מתיישב שינוי הלשון ברה"ג (משמח אלקים ואנשים - ותירוש טוב), ואולי לכן לא נמצא זכר למנהג זה בכתבי יד, בשונה משאר הוספות רבים מחברינו, והיינו משום שהיה זו הוספה 'ספונטנית' על נוסח הברכה, וכלשון הגמרא 'אגיד בה'.

בהגדה שלמה הפנה למאמר בסיני כ' שהביא נוסח ברכת יין עסיס מכ"י הגניזה, אמנם לא טרח להעתיק הנוסח עצמו. ואחזיק טובה לאוצרינו היקר שסרק וצילם כל קבצי סיני ובתוכם המאמר הנחמד שם, שמביא נוסח שלם של ברכת יין עסיס, ובו שבחים רבים על היין שהוא ערב לנפש וטוב לאדם ומשמח לב ומצהיל פנים והוא תנחומין לאבלים ומרי נפש ישכחו רישן והוא רפואה לכל שותיו וכו'.
ולדברינו, אין הכרח שזהו היה הנוסח הקבוע לברכה זו, ואפשר שאין זו אלא גירסא אחת מני רבות.

* * *

אמנם, מה שלא נתבאר בדברי רס"ג הוא מה השייכות של כל אריכות זו בקידוש לליל הסדר דוקא. (ובאמת רה"ג מביא שהוסיפו כך בכל קידוש ביומא דשבתא)

ואפשר שהוא דרך בני מלכים המסיבים לסעודתם, להתענג על יינם ולהתפאר ולשבח עליו. ולכן נהגו זאת בליל הסדר.

עוד נראה, דהנה ידענו שברכת היין בקידוש אינה ברכת הנהנין אלא חלק מברכת הקידוש, וצ"ב הענין. וחזינן שדרך הוא לשבח על היין את בוראו, ומתך זה נמשך לשבח על המאורע או על הזמן, וכלשון הגמ' 'כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותשבחות שבעולם', הרי שככל שהיין משובח יותר כן ראוי הוא יותר לומר עליו כל שירות ותשבחות שבעולם.
והנה, בדרך כלל ברכת היין אינה מושכת אחריה שבחים ארוכים מאד, אלא ששת ברכות המשתה, או ברכהמ"ז, או קידוש היום וכדו'. אבל בליל הסדר הלא אומרים על היין כל סדר ההגדה וההלל, כמוש"כ התוס', ובמשך שעות ארוכות ממשיכים לשורר ולשבח והכל כהמשך על ברכת היין, ולכן טרחו להאריך ולשבח את היין עצמו, כדי להמשיך ממנו שירות ותשבחות רבות כל כך.

* * *

בפרוס חג הפסח אברך את רבים מחברינו באי אתרא הדין, שתהיה שמחתינו שלמה ביין עסיס ובבשר הקרבן שיגיע דמו על קיר המזבח לרצון, ושמחת עולם על ראשינו.

[איש_ספר]

יש"כ על הדברים המקוריים.
כל מהות הנוסחאות הנמצאים בגניזה וכו', שאין בהם את הקפדנות ההלכתית של מטבע שטבעו חז"ל, הפסק וכדומה, ויש בהם מ'חופש היצירה', ולכן בודאי שאין מה לדבר על נוסח אחיד וחתום, אלא על נוסח נפוץ יותר ונפוץ פחות. (ומנין לך שאין כתבי יד נוספים?)
יצוין כי ההוספה השניה, 'תרומה הבדילנו' נוהגת עד היום אצל הבלאדי ואולי בעוד קהילות.
ומש"כ בסו"ד על ברכת הגפן של קידוש שאינה ברכת הנהנין גרידא, אף שיש משמעות כן בדברי כמה ראשונים (שכתבו דא"צ לטעום אלא משום גנאי לכוס וכו') אמנם רבים אינם סבורים כן. ראה למשל הנוסח בשוע"ר סי' ער"ב קו"א אות א'. והנושא ארוך. ורק להעיר שאינו מוסכם כלל.

את חג המצות יחוג בדיצות, ברון ובשמחות, בהכשר ויתרון.

[בברכה המשולשת]

יצוין כי ההוספה השניה, 'תרומה הבדילנו' נוהגת עד היום אצל הבלאדי ואולי בעוד קהילות. .

כך גם מנהג יוצאי ג'רבא.