מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

על אופי סעודת הבריתות בימינו

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
תא חזי
הודעות: 513
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי תא חזי » ה' יולי 22, 2021 3:25 am

בן ראובן כתב:
תא חזי כתב:
נוטר הכרמים כתב:אם כבר, הייתי מציע לשנות את המתכונת המוזרה של חגיגות הבר מצוה ההמוניות,
שרוב המשתתפים מגיעים רק בעשר וחצי.
חסרת טעם, דלת תוכן, ונעדרת קשר וקביעות.
עדיף קצת וטוב, משפחה שנמצאים מהתחלה עד הסוף,

אדרבה, אני חושב שדווקא אירועים "משפחתיים" - מהתחלה עד הסוף, הם מעיקים לעילא ולעילא, בפרט לאנשים השומרים את לילותיהם.
דווקא התחלופה הזו, "שיטת הכסא החם", מאפשרת לבני התורה שבמשפחה למזל"ט את בעלי השמחה, לפטפט דקה שתיים, צלוחית קוגל קארטאפל+לאקשין, "ויחזור לתלמודו".
אירועים משפחתיים בהם אתה נתון כבצלחת פטרי תחת המיקרוסקופ, הם עצם בגרון, בפרט במשפחות ברוכות ילדים ואירועים כ"י.


בחוות יאיר (סי' ע) כתב שמקום "שאין אוכלין שם בקבע, רק אלו נכנסין ואלו יוצאין, ושותין מעט מזעיר, וכמה לא יטעמו דבר" אינו בגדר סעודה כלל ואינו סעודת מצוה.
"

אל תדאג, תמיד יהיה מי שיישאר לאכול בקבע, עם זימון, וקינוחים (פרווה כמובן!), ומצווה טאנץ, והכל. למה הבני-תורה צריכים לסבול ביקורת ממשפחותיהם על כך שהם מתענים במקומות כגון דא?
הארי החי כתב:מענין לענין יש להוסיף דדעת המג"א (רמט סק"ו) הוא דסעודת ברית חיובו בבשר דווקא ...

נו.... כבר לעיל הגדירו את ההבדל בין חצי צלחת אסאדו לשתי פרוסות פסטרה, דון מינה ואוקי באתרין...

בן ראובן
הודעות: 795
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי בן ראובן » ה' יולי 22, 2021 5:22 am

תא חזי כתב:
בן ראובן כתב:
תא חזי כתב:
נוטר הכרמים כתב:אם כבר, הייתי מציע לשנות את המתכונת המוזרה של חגיגות הבר מצוה ההמוניות,
שרוב המשתתפים מגיעים רק בעשר וחצי.
חסרת טעם, דלת תוכן, ונעדרת קשר וקביעות.
עדיף קצת וטוב, משפחה שנמצאים מהתחלה עד הסוף,

אדרבה, אני חושב שדווקא אירועים "משפחתיים" - מהתחלה עד הסוף, הם מעיקים לעילא ולעילא, בפרט לאנשים השומרים את לילותיהם.
דווקא התחלופה הזו, "שיטת הכסא החם", מאפשרת לבני התורה שבמשפחה למזל"ט את בעלי השמחה, לפטפט דקה שתיים, צלוחית קוגל קארטאפל+לאקשין, "ויחזור לתלמודו".
אירועים משפחתיים בהם אתה נתון כבצלחת פטרי תחת המיקרוסקופ, הם עצם בגרון, בפרט במשפחות ברוכות ילדים ואירועים כ"י.


בחוות יאיר (סי' ע) כתב שמקום "שאין אוכלין שם בקבע, רק אלו נכנסין ואלו יוצאין, ושותין מעט מזעיר, וכמה לא יטעמו דבר" אינו בגדר סעודה כלל ואינו סעודת מצוה.
"

אל תדאג, תמיד יהיה מי שיישאר לאכול בקבע, עם זימון, וקינוחים (פרווה כמובן!), ומצווה טאנץ, והכל. למה הבני-תורה צריכים לסבול ביקורת ממשפחותיהם על כך שהם מתענים במקומות כגון דא?


אם רצונך לדון אם השתתפות בסעודת מצוה דוחה ת"ת, ניחא (אבל אז הנידון הוא בנוגע לכולם, לא רק "הבני תורה", שלא להם לבדם ניתנה תורה, אא"כ תאמר שהם בגדר תורתו אומנותו כרשב"י וחבריו). אבל אם כן מוטב שיישארו עם החברותא. מצות "למזלט ולפטפט" ודאי אינה דוחה ת"ת.

תא חזי
הודעות: 513
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי תא חזי » ה' יולי 22, 2021 8:23 am

בן ראובן כתב:אם רצונך לדון אם השתתפות בסעודת מצוה דוחה ת"ת, ניחא (אבל אז הנידון הוא בנוגע לכולם, לא רק "הבני תורה", שלא להם לבדם ניתנה תורה, אא"כ תאמר שהם בגדר תורתו אומנותו כרשב"י וחבריו). אבל אם כן מוטב שיישארו עם החברותא. מצות "למזלט ולפטפט" ודאי אינה דוחה ת"ת.

קצת פרופורציות, זה לא הכל או כלום....
ואה"נ, הנדון הוא לכולם, אלא שלא לכולם זה מפריע.

בן ראובן
הודעות: 795
הצטרף: ב' אוקטובר 15, 2012 10:29 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי בן ראובן » ה' יולי 22, 2021 8:41 am

תא חזי כתב:
בן ראובן כתב:אם רצונך לדון אם השתתפות בסעודת מצוה דוחה ת"ת, ניחא (אבל אז הנידון הוא בנוגע לכולם, לא רק "הבני תורה", שלא להם לבדם ניתנה תורה, אא"כ תאמר שהם בגדר תורתו אומנותו כרשב"י וחבריו). אבל אם כן מוטב שיישארו עם החברותא. מצות "למזלט ולפטפט" ודאי אינה דוחה ת"ת.

קצת פרופורציות, זה לא הכל או כלום....
ואה"נ, הנדון הוא לכולם, אלא שלא לכולם זה מפריע.


ולכן הדעת נותנת שיש משהו בהצעתו של הרב הנוטר, לצמצם את סעודות המצוה לקרובים ביותר, והם יקיימו השתתפות בסעודת מצוה כתקנה (שמן הסתם לגביהם עכ"פ דוחה ת"ת, דאל"כ סעודת מצוה היכי משכחת לה), והשאר לא יבטלו מתלמודם לצורך מזלוטין ופטפוטין.

שמש
הודעות: 1445
הצטרף: ג' דצמבר 01, 2015 9:19 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי שמש » ה' יולי 22, 2021 9:11 am

סגי נהור כתב:
אבני גזית כתב:משפחת אייזנבאך ועזראן היו שכנים במשך מאתיים שנה מירושלים העתיקה ועד עכשיו בבית שמש ואלעד. המנטליות לא השתנתה למרות שמידות השפע והצמצום פקדו את שניהם בשווה.

למה לא השתנתה? הרי בזכות שכנות זו הוסיפו הירושלמים פלפל שחור אל הקוגל דידהו, וכמדומה לימים הם שהכירו לאחיהם שמקרוב באו את מטבל הטחינה...

הטחינה (והחלווה והחומוס) היא מאכל ים תיכוני ותיק מאוד, ושמה הערבי מוכיח.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 13195
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי איש_ספר » ה' יולי 22, 2021 9:27 am

אם כבר עלה טקס הבר מצוה, מבשרי אחזה שדברי ידידי נוה"כ אמת ויציב.
אצל בני הראשון עשיתי כדרך שעושים כולם, טקס שנראה כמו שלום זכר. ישבתי במזרח, באולם לא גדול, כך שלא היה אפילו אופק לישא עינים לשם. המבטים חוזרים מן הקיר מיד ברצוא ושוב. שממון מוחלט. המולה של 'מלצרים' נוער בסיכון, המסתובבים בבהלה מול כל שכן רחוק עם צלחת המוסק'א או הבצק המגולגל, והשאלה היחידה המטרידה, היה לך או לא. כמובן שכל התפאורה החגיגית שעל השולחנות נמוגה מיד עם הגל הראשון של המשתתפים המשאירים אחריהם אדמה חרוכה. אני זוכר כמה התביישתי שהטרחתי את סבי זצ"ל לבוא לשם, לשבת מול כל הריקנות הזו רק כדי להבזיק איזו תמונה. כמובן שבאוירה כזו אין שום אפשרות להעמיד מישהו לדבר מול שאון קהל בלתי הומוגני ובלתי מחויב שכזה. נכחתי בטקסים כאלה כאורח, אך אינו דומה מי שאינו מצווה ועומד ויכול לברוח מיד החוצה, ולעזוב בגדו/ספרו בידו של החתן, למי שאמור לשבת כל הערב חנוט, מאובן ומנוון בשולחן המזרח. אצל בני האחרים למדתי לקח, וכמו תמיד מתגלחים על פניו של הבכור ל"ע. הזמנתי רק את בני המשפחה הקרובה ממש. וכך גם יש אפשרות לערוך סעודה עשירה ומלאה על שולחנות בהט ושש, מראש סיכמתי עם כמה מהיותר מוכשרים שבין הדוברים שיכינו דברי תורה מתאימים וקצבתי את זמנם. החתן ששקד על שינון והבנת דרשתו, יכל להשלים את דבריו מבלי שהנוכחים ישסעו אותו בפזמון הנמאס, וכמו שמסיימים בעיתונות של אנ"ש, הנוכחים התפזרו בתחושות מרוממות.
אמנם א"א להעתיק את המודל ממשפחה למשפחה, אבל כדאי לתת את הדעת על כך.

פנחסויפלל
הודעות: 100
הצטרף: ג' מאי 01, 2012 1:32 am

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי פנחסויפלל » ה' יולי 22, 2021 9:58 am

אכן יאה תיאורו של הרב אי"ס לגבי אופי סעודות בר מצוה.
אך לגבי ביקרתו של סעודות הברית, אל מי היא מופנית?
אם על אבי הבן המאריך ב'חבורותו'? הרי ע"פ רוב מדובר באברך צעיר שעדיין לא קורא נכונה את העולם בטיב התעניינותם/הקשבתם בחבורות כבדות-בית מדרשיות, וגם אין ידיו אמונות בהכנת חבורות קלות-נעימות המאימות לציבור שאינו 'אוחז' כעת בסוגיא הנאמרת.
ואם על הציבור הדל וכו' ועל שעת הברית תלונתו, הרי זו תולדה של גודל המשפחות בלעה"ר וריבוי השמחות כ"י, שאילולי היו מקדישים 'בוקר' הגון לכל ברית, מילגת הכולל/תורה מה תהא עליהם?!

סגי נהור
הודעות: 4924
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' יולי 22, 2021 10:30 am

שמש כתב:
סגי נהור כתב:
אבני גזית כתב:משפחת אייזנבאך ועזראן היו שכנים במשך מאתיים שנה מירושלים העתיקה ועד עכשיו בבית שמש ואלעד. המנטליות לא השתנתה למרות שמידות השפע והצמצום פקדו את שניהם בשווה.

למה לא השתנתה? הרי בזכות שכנות זו הוסיפו הירושלמים פלפל שחור אל הקוגל דידהו, וכמדומה לימים הם שהכירו לאחיהם שמקרוב באו את מטבל הטחינה...

הטחינה (והחלווה והחומוס) היא מאכל ים תיכוני ותיק מאוד, ושמה הערבי מוכיח.

פשוט ולא כתבתי אחרת.

דרומי
הודעות: 7483
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי דרומי » ה' יולי 22, 2021 11:13 am

ניתוח פסיכולוגי פשוט יעלה, שבעוד בבר מצוה יש איזה סטנדרט שראה החתן בעצמו אצל חבריו וכדומה, ואין ברירה אלא לעשות משהו, ובחתונה בוודאי החתן והכלה יש להם איזה הבנה איך צריך להיראות האירוע, ושלא לדבר על כך שיש גם צד שני של מחותנים -

בברית אין (ברובא דרובא...) אף אחד שימנע מהאב והאם המאושרים והעייפים לחוס על כספם וזמנם, כי הרך הנימול בדרך כלל אין לו דיעות בכגון דא...

שמר
הודעות: 677
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 2:30 am

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי שמר » ה' יולי 22, 2021 12:06 pm

היחס הכללי לשמחות ואירועים בדורנו לוקה בחסר הן מצד בעלי השמחה והן מצד האורחים, נדמה שהאירועים הללו הם בבחינת "על הדרך" (בדרך לכולל או בחזור ממנו, בדרך לקניות וכו')

בדור הקודם כל אירוע היה זוכה להתייחסות הראויה מכמה סיבות ראשית המשפחות (והציבור בכלל) היו קטנות יותר כך שחתונה של בן דוד וכדו' היתה אירוע די נדיר, בשונה ממה שקורה היום שישנה אפשרות שבחודש אחד תוזמן ל4 חתונות של בני משפחה + 7 שמחות של שכנים\מכרים\מתפללי בית הכנסת, הדבר יוצר לאות עייפות ואי התרגשות - בקיצור זו עוד דוגמא (מני רבות) לכך שהכמות פוגמת באיכות.

בנוסף בדור הקודם זה שלאחר השואה (ואף בני הדור השני) היתה התרגשות ושמחה גדולה על כל זוג שנישא או על כל ילד שנולד, היתה הרגשה (אפי' בתת מודע) שזה חלק מתקומתו של העם היהודי והמשך המסורת שניסו לגדוע (ואכן היו כאלו שהרגישו בכל אירוע ואירוע סוג של ניצחון על היטלר ימ"ש).

הדבר מתבטא בצורה ובאופן של "הנראות", וביחס של האורחים והמוזמנים, בעבר ילד שחגג בר מצוה חזר לביתו עמוס בספרים (שהמשיכו להגיע עוד חודשים אחר הבר מצוה) שקיבל מתנה החל מהדוד הזקן של אבא שלו וכלה באחרון המתפללים בבית הכנסת, היום במצב הטוב הוא חוזר הביתה עם 20 כרטיספר ע"ס 700 ש"ח (שחצי מהסכום הולך לקניית קומיקס), אותו הדבר בחתונות פעם לא היה מצב להגיע לחתונה בלי מתנה (והיום במצב הטוב מגיעים עם קומקום שקנו ביש במבצע).

מסקנה : אין מה לעשות וזה רק ילך ויתדרדר.

אני כותב זאת על פי ראות עיני ואני לא כ"כ מבוגר.

אור עולם
הודעות: 613
הצטרף: ד' ספטמבר 02, 2020 8:26 pm
מיקום: "שבתי בבית הוי"ה כל ימי חיי"

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי אור עולם » ה' יולי 22, 2021 12:13 pm

שמר כתב:היחס הכללי לשמחות ואירועים בדורנו לוקה בחסר הן מצד בעלי השמחה והן מצד האורחים, נדמה שהאירועים הללו הם בבחינת "על הדרך" (בדרך לכולל או בחזור ממנו, בדרך לקניות וכו')

מו"ר הגרמ"מ חדש זצוק"ל היה מעורר רבות על הנוהגים להיכנס לשמחות ולהישאר לבושים במעיל החורף שלהם, דבר שלטענתו יוצר הרגשה של ריחוק ו'קפיצה לרגע' או 'על הדרך' אפ' אם יושבים הרבה זמן, לעומ"ז כשמורידים את המעיל נותנים הרגשה של שיכות והשתתפות - באתי להיות כאן, ואפ' לכמה רגעים.

מה שנכון נכון
הודעות: 10479
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 22, 2021 12:17 pm

אור עולם כתב:מו"ר הגרמ"מ חדש זצוק"ל היה מעורר רבות על הנוהגים להיכנס לשמחות ולהישאר לבושים במעיל החורף שלהם, דבר שלטענתו יוצר הרגשה של ריחוק ו'קפיצה לרגע' או 'על הדרך' אפ' אם יושבים הרבה זמן, לעומ"ז כשמורידים את המעיל נותנים הרגשה של שיכות והשתתפות - באתי להיות כאן, ואפ' לכמה רגעים.

יש בענין זה תיאור יפה שמשווה בין הנהגת רשז"א בשמחות להנהגת גדול אחר, אף כשזמן השהות של שניהם היה שווה.

תא חזי
הודעות: 513
הצטרף: ו' יולי 17, 2020 1:48 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי תא חזי » ה' יולי 22, 2021 6:38 pm

אכן, דברי הרב אי"ס ברור מללו, ונתתי אל לבי לעובדא ולמעשה בשמחה הבעל"ט, בלי נדר לא להתנסות על הבן הגדול, ואכן לערוך את בר המצווה בחיק המשפחה (אך עכשיו ה"ניסיון" שלי הוא להראות שזה לא מתוך "קמצנות"...).
ולגבי
מה שנכון נכון כתב:יש בענין זה תיאור יפה שמשווה בין הנהגת רשז"א בשמחות להנהגת גדול אחר, אף כשזמן השהות של שניהם היה שווה.[/size]

איני יודע לאיזה תיאור הנך מכוון, אך בנישואיי זכיתי שאחד מתלמידי הגרשז"א ובן של אחד ממקורביו, היה אצלי בחתונה, בפועל הוא היה שם רק בחופה, ואח"כ חזר לריקודים שלפני ברכת המזון (כי לא רצה להפסיד שיעור שנותן בשעות האלה), אבל אח"כ בשלל התמונות של החתונה נוצרה הרגשה כאילו הוא המחותן הראשי (פעם ספרתי והוא מופיע בתמונות יותר מאבי ז"ל), לא עם אישיות ו"אני", אלא עם פשטות מופלאה, רוקד עם כולם וכו', ועושה מצֶב, וסך הכל הוא היה בחתונה במצטבר בערך 30-40 דקות גג. אה, וכל זה בלי שאפילו שתה כוס מים אחת בחתונה (לפי עדות בנו), מכיון שסטנדרטי הכשרות של האולם (כפי שמקובל במשפחתי) היו רחוקים שנות-אור מהסטנדרטים המחמירים שלו. הפלא ופלא.

נחומצ'ה
הודעות: 425
הצטרף: א' מאי 24, 2020 8:17 pm

Re: על אופי סעודת הבריתות בימינו

הודעהעל ידי נחומצ'ה » ו' יולי 23, 2021 4:31 pm

א. בשם המשפיע הרצ"מ זילברברג מקובל שהגיב על סעודת המצוה, הדלות מאנשים, ואם כן, זה רק מאברכים,
שרק לעמלי תורה יש את הזכות לספוג ולקבל את ההשפעות של סעודת ברית מילה. [זה א' מהס'מ'א'ל'].

ב. קראתי השבוע בספר הזיכרון לר"י מונדשיין ז"ל, שהרבי הריי"צ מליובאוויטש, לא היתה דעתו נוחה מסעודות מילה בבקרים אלא שיעשו אחה"צ,
כך שאנשים כבר יותר רגועים ויושבים בניחותא. [וה'מצוה' של 'וישכם' עצמה יכולה להתבצע בבוקר.] בקיצור הפרדת הסעודה ממעשה החיתוך.

ולקינוח: בכולל שבו אני לומד, ישנו זקן ת"ח היושב עימנו. שת"ל מרוב שמחות כבר לא מוריד שטריימל יותר מ48 שעות..
לאחרונה הוא הודיע לנכדיו וניניו, שאם אין סנדקאות, הוא לא מבטל סדרים... פשוט ביטול זמן.. ומה יאמרו איזובי קיר..


חזור אל “אספקלריא”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 52 אורחים