תנא לפני 200 שנה?

[גביר]

אולי קצת סמך לכך שישנה משמעות לעצם המינוי לתפקיד - ויקרא רבה כו ט -

כן אתה מוצא בדוד המלך כיון שהלך להלחם עם גלית א"ל שאול (ש"א יז, לג): "לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה" אמר לו דוד (לד): "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל רֹעֶה הָיָה עַבְדְּךָ לְאָבִיו בַּצֹּאן וּבָא הָאֲרִי וְאֶת הַדּוֹב וְנָשָׂא שֶׂה מֵהָעֵדֶר" (לה): "וְיָצָאתִי אַחֲרָיו וְהִכִּתִיו וְהִצַּלְתִּי מִפִּיו וַיָּקָם עָלַי וְהֶחֱזַקְתִּי בִּזְקָנוֹ וְהִכִּתִיו וַהֲמִיתִּיו" (לו): "ם אֶת הָאֲרִי גַּם הַדּוֹב הִכָּה עַבְדֶּךָ וְהָיָה הַפְּלִשְׁתִּי הֶעָרֵל הַזֶּה כְּאַחַד מֵהֶם" אמר לו שאול מי אמר לך שאתה יכול להרגו מיד השיבו דוד ה' (לז): "אשר הצילני מיד הארי ומיד הדוב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה" מיד (לח): "וילבש שאול את דוד מדיו" וכתיב בשאול (שם ט, ב) "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" כיון שהלבישו בגדיו וראה שעשויין לו מיד הכניס בו עין הרע כשראה דוד שהלבין פני שאול א"ל (לט): "לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי" ויסירם דוד מעליו הא למדת שאפילו יהא אדם קצר ונתמנה מלך נעשה ארוך כל כך למה שבשעה שנמשח בשמן המשחה נעשה משובח מכל אחיו אמר דוד בשמן המשחה שנמשחתי בו אני שמח שנאמר (תהלים טז, ט): "לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכון לבטח":

[זאב ערבות]

ויבא מלך הכבוד = שיירת המלכות

[דרומי]

למעלה מצינו 'ארבע רגלי המרכבה'.

וכנראה כדי שלא יהיה חשש ודימוי כו' הדגישו כאן שיהיו חמשה מרכבות.

[לבי במערב]

ויבא מלך הכבוד = שיירת המלכות

מזויף.

[אברהם שרייבר]

ג"א חשבתי כך, יש כמה טעיות בהמודעה

לגוף הדיון, האם יאות לדון בהנ"ל בימי הספירה כשמנסים להתחזק באהבת חברים ולתקן פגמי המחלוקת ובין אדם לחבירו...?

[לבי במערב]

ויבא מלך הכבוד = שיירת המלכות

מזויף.

כתבתי כן ע"פ הנטען כאן, אך לכאורה יש מקום לחשוד שטענת 'מזויף' היא המזויפת.

[לבי במערב]

לגוף הדיון, האם יאות לדון בהנ"ל בימי הספירה כשמנסים להתחזק באהבת חברים ולתקן פגמי המחלוקת ובין אדם לחבירו...?

אם הדיון מתנהל בכבוד הראוי - אין שום סיבה להמנע ממנו, ואדרבא - "גם" בימי הספירה מוטלת עלינו החובה להשתדל מכח אהבת ישראל שילמדו תועים בינה (ועוי"ל, שע"י סגולת הימים יתנהל הדיון בכבוד ההדדי הראוי).

[ישעיהו לוריא]

ויבא מלך הכבוד = שיירת המלכות

מזויף.

זה אכן מזוייף.

אבל הנה פרסום אמיתי ורשמי.
ובו הפסוק ’כבוד מלכותך יאמרו’, בהקשר ברור.

צריך לומר ביושר, דברים כאלו קורים בהמון מקומות, לצערנו, מי פחות ומי יותר. ויז’ניץ למעשה הקדימה את כל העולם בהרבה דברים.
פארענצ’ס, באטיס’, מקהלה מסודרת, ועוד דברים שוליים יותר או פחות היו המצאות ויז’נמצאות.

[צופה_ומביט]

"להשרות שכינתו בינינו", "מלך במלוכה" [מפיוט אדיר במלוכה הנאמר על הקב"ה].

[יושב הארץ]

הוא הודה ולא היא...

בינתיים זכינו לכבוד מלכותך יאמרו..

[במסתרים]

צריך לומר ביושר, דברים כאלו קורים בהמון מקומות, לצערנו, מי פחות ומי יותר.

viewtopic.php?t=618
viewtopic.php?t=44024

[ישעיהו לוריא]

"להשרות שכינתו בינינו", "מלך במלוכה" [מפיוט אדיר במלוכה הנאמר על הקב"ה].

ראה, גם מודעות שכותבים לגבירים כוללות פעמים רבות ביטויים כמו ’בואו שעריו בתודה’, והרבה מאוד משתמשים בתארים שנאמרו על האבות הק’, על מרע’’ה או אף על הקב’’ה.
ובאמת צריכים לשים לב לזה ולהעיר/לעורר/לחייך בסלחנות/למחות בתוקף/להמשיך הלאה.

השאלה תמיד צריכה להיות האם האובייקט מהווה תחליף ח’’ו לקב’’ה, ואשכול זה עסק ברובו בחצר זו שהגיעו ממנה ומהפרסומים שלה הרבה שאלות.

אח’’כ ראיתי שכבר הביאו כאן אשכולות אחרים, עם מקורות וכו’. תשו’’ח.

הוא הודה ולא היא...

בינתיים זכינו לכבוד מלכותך יאמרו..

אחד מראשי הקיבוץ הארצי אמר פעם : רצינו לגדל דור של אפיקורסים וגידלנו דור של עמי ארצות...

ולדידנו, חוששים כאן מעבודה זרה ובסוף מדובר סתם ב...

נ.ב. הבנתי כוונתך בכבוד מלכותך ’יאמרו’, שכותבים ’היא’ במקום ’הוא’, כי כך רגילים מהאמירה בע’’פ, וכפי שהרב עובדיה אהב לצחוק על הביטוי של החסידים.

[יושב הארץ]

התכוונתי שזוכה שעם ישראל מדבר מהדר כבוד מלכותו...

[הוה אמינא]

בויזניץ דייקא נפוץ מאוד טעות כתיב של הניקוד. בגלל ההיגוי שורוק כחיריק.
יכול אחד מהם בהחלט לכתוב אליהו הנבוא וכיוצ"ב וכן לאידך גיסא.

[כדכד]

למה זה שייך לויזניץ יותר מלכל חצר גליציאנית הונגרית וכד' אחרת?

[הוה אמינא]

למה זה שייך לויזניץ יותר מלכל חצר גליציאנית הונגרית וכד' אחרת?

אינני יודע. כך התרשמתי מהיכרות בלתי אמצעית.
אולי האחרים יותר דוברי עברית יחסית, וממילא קוראים ספרים והשגיאות מתוקנות להם בראש בלי כוונה. וויזניץ לפחות בדור המבוגר יותר עבדו חזק על היבדלות ועל חאניוקעס ומדברים אידיש והעברית שלהם גם בדיבור פחות צחה.

השאיר לי שותף חסיד ויז'ניץ פתק פעם כשאיחרתי לו, והוא נסע. וז"ל: נתתי. (זה היה הכתיב. והקרי היה מכוון להיות "נסעתי").

[גביר]

סיפר לנו, בכתה ג או ד, הרה"ח המורה שיחי' ברגר, הזכור לטוב -

מעשה בעולה חדש, שפתח חנות מכולת וראה ברכה בעמלו,
לקראת הפסח טרח מיודענו והביא לחנותו מוצרים כשרים לפסח, בהכשרים טובים ומהודרים, והנה - חדלו ארחות, ואיש אינו פוקד את חנותו.
תמה היהודי לפשר הדבר, מה גם שהחג מתקרב ועליו להרוויח לשם הוצאות החג, ופנה לחבריו בנסיון לפתור את התעלומה.
מה הנך תמה? ענוהו ידידיו, ודאי שאיש לא יכנס לחנות הנושאת שלט המזהיר מפני כלב הקשור לפתחה!
כלב, מה לי ולכלב?
ניגש וקרא שוב את השלט שתלה, המודיע על אודות החלב הכשר לפסח שאותו הוא משווק -
'כלב קשור לפתח'
ותיקן -
'חלב כשר לפסח'.

[ביבליאטעק]

אינני יודע. כך התרשמתי מהיכרות בלתי אמצעית.
אולי האחרים יותר דוברי עברית יחסית, וממילא קוראים ספרים והשגיאות מתוקנות להם בראש בלי כוונה. וויזניץ לפחות בדור המבוגר יותר עבדו חזק על היבדלות ועל חאניוקעס ומדברים אידיש והעברית שלהם גם בדיבור פחות צחה.

השאיר לי שותף חסיד ויז'ניץ פתק פעם כשאיחרתי לו, והוא נסע. וז"ל: נתתי. (זה היה הכתיב. והקרי היה מכוון להיות "נסעתי").

טעות כזה "נתתי" במקום "נסעתי", לא היה קורה אפילו פה בגולת אמעריקא, שלא נגה עלינו אורה של השפה החדשה, ולשון הקדש היא לשון שבכתב לבד.
וכן לגבי אליהו הנבוא. (אבל חילופי זכר-נקיבה, רבים-יחיד, רגילים מאוד - בפרט היא-הוא. אבל כך הוא הדבר גם אצל רבותינו הקדמונים.)
אולי זה דוקא בוויזניץ מפני איזה טעם שהוא. וברוך היודע.

[למען יזמרך]

מלך הכבוד שעבר קיצור מעיים

[ארזי ביתר]

בויזניץ דייקא נפוץ מאוד טעות כתיב של הניקוד. בגלל ההיגוי שורוק כחיריק.
יכול אחד מהם בהחלט לכתוב אליהו הנבוא וכיוצ"ב וכן לאידך גיסא.

היה לי לאחרונה לקוח שכתב משהו בכתב ידו והייתי צריך לסייע בעדו להוציאו לאור עולם. לקח לי כמה דקות להבין מה הפירוש "יבנה המקדש ורציון תמלא"...

[בן ראובן]

ובאחד הפירושים על ההגדה ראיתי שאינו מבין מה נתחבטו בפירוש "והיא שעמדה", שהרי פשוט ש"והיא" קאי על הקב"ה.

[דרומי]

סבי ע"ה היה מיוצאי רוסיא והתעסק במסחר בספרים.

פעם פנה אליו שכנו מיוצאי פולין וביקש ממנו לקנות ספר בשם "גוטון".

לא הובנה הכוונה, עד שנתברר שהפולני שידע על הבדלי ההגייה שינה את השם כדי להתאים למבטא הרוסי...

[הרואה]

'לבדו ימלך מלך'
'כי גדול בקרבך קדוש ישראל'
זה כן אמיתי
לקוח מפה https://www.jdn.co.il/gallery/2204892/
ברור שזה ממומן השאלה איך מייצרים לחץ כנגד

[אראל]

'לבדו ימלך מלך'
'כי גדול בקרבך קדוש ישראל'
זה כן אמיתי
לקוח מפה https://www.jdn.co.il/gallery/2204892/
ברור שזה ממומן השאלה איך מייצרים לחץ כנגד

אקעי..
'כי גדול בקרבך קדוש ישראל', ביטוי שכבר השתמשו בזה על האדמורי"ם, מאז ומקדם, עוד טרם נולדתי...

'לבדו ימלוך מלך' קאי על הקב"ה, וכן כאן 'לאורו של הרבי נסע ונלך 'עד' [ביאת המשיח שאז] לבדו ימלוך מלך.... [השמטת לקרות 'עד']....

[יושב הארץ]

השאלה אם עד ועד בכלל...

[זאב ערבות]

'לבדו ימלך מלך'
'כי גדול בקרבך קדוש ישראל'
זה כן אמיתי
לקוח מפה https://www.jdn.co.il/gallery/2204892/
ברור שזה ממומן השאלה איך מייצרים לחץ כנגד

אקעי..
'כי גדול בקרבך קדוש ישראל', ביטוי שכבר השתמשו בזה על האדמורי"ם, מאז ומקדם, עוד טרם נולדתי...

'לבדו ימלוך מלך' קאי על הקב"ה, וכן כאן 'לאורו של הרבי נסע ונלך 'עד' [ביאת המשיח שאז] לבדו ימלוך מלך.... [השמטת לקרות 'עד']....

יחי ההבדל הקטן, אותם אדמורים וחסידיהם לא באמת האמינו שכך הוא, לעומת... שכן מאמינים

[לבי במערב]

אבל כדי שיהיו הדברים נשמעים, רצוי להעיר על הדברים שאינם משתמעים כשני פנים.

[חברא]

עבודה זרה מהי והאם היא שייכת כיום.pdf

(198.13 KiB) הורד 101 פעמים

[בית הגנזים]

דברי הגר"ש אלתר שליט"א

אמונה 1.PNG (281.78 KiB) נצפה 627 פעמים

אמונה 2.PNG (246.46 KiB) נצפה 627 פעמים

גליון 37 בחקותי.pdf

(959.95 KiB) הורד 32 פעמים

[דרומי]

בענין זה שהקב"ה גוזר גזירה והצדיק מבטלה פשוט כמו שהובא שהכוונה היא שהצדיק מגיע לעומק הרצון וכו'. וידוע בקבלה שהתואר "הקב"ה" מבטא גילוי בדרגה מצומצמת כו'.

וראה אריכות - בדרך החסידות - בענין המארז"ל השונים שמצינו בזה שהצדיקים יש להם כח לבטל גזירות כו', בתורת מנחם חלק מ"ה ע' 289 ואילך (שם מדייק בלשון "צדיק מושל ביראת אלקים", עיי"ש).

[בברכה המשולשת]

וידוע בקבלה שהתואר "הקב"ה" מבטא גילוי בדרגה מצומצמת כו'. .

אשמח למקורות בקבלה (לא בחסידות!) לכך (בהקשר שמדרגת הצדיק היא מעל למדרגה זו)

[דרומי]

אני לא כתבתי שהצדיק למעלה ממדרגה זו, אלא שיש לו הכח 'להמשיך' ממדרגה עליונה יותר

(יש פסוק מפורש "שרפים עומדים ממעל לו", ואכ"מ)

[בברכה המשולשת]

אני לא כתבתי שהצדיק למעלה ממדרגה זו, אלא שיש לו הכח 'להמשיך' ממדרגה עליונה יותר

(יש פסוק מפורש "שרפים עומדים ממעל לו", ואכ"מ)

א. תודה רבה על הסבר כוונתכם.
ב. היכן יש מקורות על כך בקבלה (לא בחסידות!) שמקשרים זאת לעניין זה.
ג. היכן מצאנו מקורות (לא בחסידות!) שמקשרים שרפים עומדים ממעל לו לעניין זה.

[ישעיהו לוריא]

דברי הגר"ש אלתר שליט"א

אמונה 1.PNG

אמונה 2.PNG

גליון 37 בחקותי.pdf

זכאה דרא דא, ווי לדרא דא.

אשרי הדור שגאון וצדיק זה שרוי בתוכו, עם נכונותו לפתוח הכל ולא להשאיר בלבול, עם בהירותו, עם פשטות וצחות לשונו.
אוי לדור שצריכים לכתוב דברים כה פשוטים, להציל מעבודה זרה ממש או חשש עבודה זרה רח"ל, וכפי שלא מעטים, רבים ואף טובים ותמימים, נבוכו והסתחררו מזה.

[אראל]

העליתי משהו שכבר הועלה לעיל, מחקתי..

[אברהם שרייבר]

לי נראה ששום דבר לא השתנה מדורות הקודמים וכו', אלא שבדור זה, שכל פעולה והגה נעשה קל דעת, יותר קל לדבר מעבודה זרה רח"ל, ולהגיד על אחרים שהם רח"ל עובדי עבודה זרה.
(ומן הסתם, שישנם הרבה בעלי תשובה שבקיאים בעבודה זרה רח"ל, ורואים החסידות במבט זו, או אנשים קלי דעת שגולשים באינטרנט יום ולילה, גם במקומות גויים וטמאים, ונדבק בהם וכו')

[בברכה המשולשת]

יאמר לי נא כת"ר, מדוע אין הוא מוכן לסבול שאנשים מקיימים מצוות תוכחה (על ע"ז!), בעדינות רבה ובזהירות?
וכי לא כדאי הוא להיזהר מפני החמורה שבחמורות?

[גביר]

פעם אמר לי ידיד ת"ח [חסיד ויז'ניץ דאז, איני יודע לאיזה פלג משתייך היום, לפי דברים שאמר לי בזמנו כנראה סרוליסט או דז'יקוב] שלדעתו כדאי להכיר לפחות קצת את עיקרי הע"ז כדי להישמר מלדמות לה [דיברתי אתו אז על אודות דברי הבינה לעתים בדרוש שלישי לשבת הגדול המתארים את כעסם של המצרים לנוכח אכילת הפסח - 'כי שם בתוך הבית ההוא הם עתה חותכים לחתיכי חתיכות את אלהיהם ונושכים אותו ואוכלים את בשרו, היתכן לא ינתקו מורשי לבבם להקהל ולעמוד בפחי נפש ולהיכנס בחרבות וברמחים אל תוך בתי היהודים (ח"ב, ירושלים תשמט עמ' רנג), ואמרתי לו שכנראה כוונתו של רבי עזריה פיג'ו גם לרמוז לע"ז מסויימת שהייתה בזמנו ובמקומו, ובמידה מסוימת ישנה שם עד היום, ולעלילת הלחם שנכרכה בה ].

[אברהם שרייבר]

לי נראה ששום דבר לא השתנה מדורות הקודמים וכו', אלא שבדור זה, שכל פעולה והגה נעשה קל דעת, יותר קל לדבר מעבודה זרה רח"ל, ולהגיד על אחרים שהם רח"ל עובדי עבודה זרה.
(ומן הסתם, שישנם הרבה בעלי תשובה שבקיאים בעבודה זרה רח"ל, ורואים החסידות במבט זו, או אנשים קלי דעת שגולשים באינטרנט יום ולילה, גם במקומות גויים וטמאים, ונדבק בהם וכו')

יאמר לי נא כת"ר, מדוע אין הוא מוכן לסבול שאנשים מקיימים מצוות תוכחה (על ע"ז!), בעדינות רבה ובזהירות?
וכי לא כדאי הוא להיזהר מפני החמורה שבחמורות?

כדאי וכדאי, אבל הכא מוצצים חטא כביכול ורוצים להוכיח על זה!

[בברכה המשולשת]

כדאי וכדאי, אבל הכא מוצצים חטא כביכול ורוצים להוכיח על זה!

לצערי לא הבנתי את כוונת כת"ר.
אשמח מאוד להסבר.