אליסף כתב:כמה וכמה פעמים ראיתי ראיונות בתקשורת הכללית עם הורים לילדים שנשרו רח"ל ומסיבה זו או אחרת הגיעו לכותרות.
עם כל הרחמנות על מצבם העצוב, יש להתריע שפעמים רבות הם מתקרבים מאד למה שרבינו יונה קורא עוון החנופה. דהיינו להצדיק מעשים אסורים.
זה תולדה של מאמצי הקירוב והאהבה כלפי הילד הסורר שוודאי מוצדקים. אך לומר ש'זה בסדר' זה ממש אסור! ועוד בפרהסיה! (ומה הענין להתראיין על זה בכלל??).
הנושא כאוב אך הדברים צריכים להאמר.
וה' ישיב את כל הבנים (והבנות) לגבולם אכי"ר.
מסכים מאוד.
וכבר זעקתי כנגד פרסום (בתקשורת ה"חרדית") דבריו של אבא לבת שעזבה את הדרך, ובלילה אחד היא וחברתה נפלו מגג של בנין (וכמובן שחלילה לא דנו בהן דין מאבד ע"ל וכו', כמקובל בדורותינו שיש הלכות בשו"ע שלא נוהגים לקיים אותן), וכמה ימים אחר כך הוא אמר שהוא לפחות רגוע בשביל הבת שלו שעכשיו היא נמצאת במקום שטוב לה!
אחת ששנתה ופירשה, וגם איבדה ע"ל, אפשר לומר עליה שכביכול תוך כמה ימים היא כבר הגיעה לגן עדן?!
ואיזה מסר הוא מעביר בזה לאנשים במצב דומה לה? שכדאי להם ללכת בעקבותיה ואז הם יזכו לכבוד בעיני הבריות?!