מקדש מלך כתב:אז מצוין. אני חזרתי רענן ומלא רוח קרב, מול לוחמים עייפים. זה אומר שעשיתי מהלך אסטרטגי מבריק, לא כך?
מצויין, כולנו מורידים את הכפפות וברוח הקרב שלך הנה רוח הקרב של אחד מחברי הפורום שבקש שאעלה את הקובץ המצורף (מסיבה זו או אחרת מבקשים ממני לאחרונה להעלות הודעות וקבצים).
אני מעריך מאוד מאוד את בן מיכאל, המסוגל לנהל דיון עם מישהו שמצדיק - או 'רק מביא לתומו צד שני' - את אלו שחטפו לאחיו את בתו.
כל הכבוד.
המשל על לך תוכיח שאין לך אחות שהשתמדה - הופך כאן למוחש.
פשוט נגמר כבר המושג 'אין אדם מעיז בפני בעל דין' או 'מילתא דעבידי לאיגלויי לא משקרי אינשי'.
חסר שמישהו יטען לבן מיכאל, בנימוס כמובן, תראה, אני יותר אמיתי ממך, כי אתה 'נוגע' בדבר, אתה דוד ואני איש מהצד,
אני אקבע אם אחיך נורמלי או לא, אם הבת הוסתה או לא, והאם זה הגיע מאנשים שונים, או אנשים שקיבלו סמכות מלמעלה.
-----------------------
הצגת חטיפת או הסתת ילדים בכלל - כשני צדדים, כצורך הגנתי וכו', הוא ניסיון, מתוחכם יש לומר, אבל מוכר מאוד - לבלבל את הצופה מהצד, שלא מכיר את הסיפור כלל, ולהגיד לו: בא. יש כאן שני צדדים ועליך לשמוע את שני הצדדים.
אני מכיר מישהו חשוב מאוד בגור, שמסוגל לשמוע או לראות סיפור ברור של רוצח ונרצח, ולומר: תראה. בעיקרון דיין צריך לשמוע את שני הצדדים. עד שהנרצח לא יספר מה היה, ומה היה קודם, ואולי בכלל מדובר בהגנה עצמית וכו', אל לנו לקבוע מסמרות.
אני מבין גם את הרציונל. קשה מאוד עד בלתי אפשרי להישאר במצב כזה, בלי לספר לעצמך סיפורים, לשקר לעצמך ולאחרים שקרים. לפעמים בלי כוונה. לפעמים רק בשביל להראות טוב.
אחד הצרכים הפסיכולוגיים הכי עמוקים, הם הצדקת הבחירה. באנגלית: System justification theory.
-----------------------
לגבי מה שמקדש מלך טוען שלא חוטפים ילדים, מעבר למקרה הזה של הבת בבית שמש. שהיא אפשר לקרוא לזה 'מערכת שחוטפת'.
יתכן והוא לא מודע...או שכח...
יש המון מקרים, לא של חטיפה ממש, אלא של ילדים שהפסיקו לדבר עם הוריהם. אני מניח שזה הרבה מעבר ל100. הם גרים בבית, אבל פשוט מתהלכים בבית כזומבים ולא מתקשרים כמעט עם ההורים, למעט כביסה או כסף. ואם נישאו, פשוט לא מתקשרים כמעט או כלל לא. אני מכיר המון כאלו, ואני כבר לא ממש בגור היום. משער שיש עוד רבים.
ויש גם חטיפות נוספות. לא רק הסיפור מבית שמש.
-----------------------------
מקדש מלך כותב שמי שהוריו עזבו הונחה להמשיך לכבד אותם. זה שקר ברור וגלוי ועשרות מקרים יעידו.
אולי גם כאן יסביר שכבוד לכאלו אנשים זה לא לשוחח איתם ולא להיפגש איתם כלל. כדי שלא חלילה יבואו לחוסר כבוד. יכול להיות. כל טיעון כבר יכול להיות אפשרי.
-----------------------
לעצם הסיפור הזה - מקדש מלך מציין שגור החליטה כהחלטה סוציאלית להגן על הילדה הזאת.
שזה כבר טיעון יותר מתוחכם אפילו. אבל גם מוכר בכתות. בסך הכל באנו לעזור לילד.
שלב 1. קובעים ומספרים שזה מקרה סוציאלי, 2. גור הרי מגנה על אנשים מסכנים.
אני שוב מצטער שאני צריך להתדיין מול מישהו שמצדיק חוטפי ילדים ומפרידי משפחות בפועל כל הזמן - 'לא מצדיק חלילה רק מעלה צד שני' -
אבל אציין מקרה סוציאלי:
יש בגור משפחה אחת אומללה שאבי המשפחה רצח פיזית את בנו. משפחה זאת נותרה שלימה, לא הסיתו את הילדים לעזוב את האבא, ולא סייעו לילדים במערכת הסוציאלית העירונית, לא משהו יותר מאחרים.
להיפך. 'המערכת' כפי שהיא נקראת - עבדה צמוד צמוד עם המשפחה לזכות את האבא (לעניות דעתי, הצורך של משפחה קרובה לזכות את קרובה ולהוציאו משנות כלא ארוכות, די טבעי ואנושי. אולם כשגורמים רשמיים בחסידות מצטרפים לזה - זה כבר בעייתי)
והיא אכן הצליחה.
האבא, שלא נענש על מעשהו, לא גורש מהשטיבל, כן, רצח את בנו. לא נודה חברתית. כלום.
אם אב זה, יבוא לשטיבל עם הדפים 'בנאות דשא' שזה עלון מתורת הגר"ש אלתר - הוא יעוף על טיל ובניו יוסתו לעזבו מיידית, או איך קורא לזה מקדש מלך - יעזרו להם במקרה הסוציאלי הקשה שבו מנסים לקחת להם את אמונתם.
בעיניי, סיפור זה, והוא אחד מתוך מקרים סוציאליים רבים, כמובן חריף בפער ונוראי על כל האחרים, שמוכיח, שגם הניסיון לטעון שיש כאן עזרה סוציאלית, הוא שקר או צידוק נלעג.
-----------------------
[/quote] מקדש מלך כתב:
כל מי שרוצה יכול בחפץ לב להשתתף בשמחות של קרובי משפחתו (רק אתמול ישבתי בשמחה עם משפחה מעורבת שישבו יחדיו). בדרך כלל הסירוב הוא יוזמה עצמית.[/quote]
הוא פשוט מנצל שהציבור כאן לא יודע ולא מכיר. הגבילו רשמית, ויש הקלטות ודפים כתובים ברורים של ההכרזה - שקודם כל קרוב משפחה הכוונה לקרוב בדרגה ראשונה, רק אבא ובן אח או גיס וגם אז רק במקרים שאין ברירה - סירובים שהם יוזמה עצמית הרבה פעמים הם מפחד וחשש וממעגלים חברתיים שיסגרו - אז על איזה 'חפץ לב' הוא מקשקש כאן ממש,
במקרים שהייתה באמת יוזמה עצמית - האנשים שעשו כן הועלו על נס בגור. לראשונה בהיסטוריה של גור- בנאדם שלא היה חבר בקאפעלע, קיבל לגשת לעמוד במוסף, קיבל עליה הצמודה לרבי, ויש שאמרו שקיבל קירוב מהאישיות הכי חשובה, 'שמייכל' רחב ביותר, באמצע קריאת התורה, קירוב בולט לעיני רבים מה שלא עשה מעולם.
אנשים אחרים - פתאום הפכו להיות מרואיינים מבוקשים ביארצייטי'ן בהמודיע על הפני מנחם ראיינו את ר' יצחק מאיר ל. - שהיה הראשון להחרים את בנו - ביוזמה עצמית כמובן - ואת ר' משה ז. מאשדוד - שהיה צריך 'סעד' לתמכו להחרים את בנו.
בבית המדרש הגדול בירושלים, הביאו בפני אלפים מקשיבים, את ר' מנחם ג. שישב ויטנף ויסביר לציבור איך החרים את בנו. אחר כך גם לטלוויזיה הביאו את כל אלו ועוד.
מקדש מלך מספר לכם (ואולי לעצמו) סיפורים שהם ההיפך מהמציאות שיכולים גם להיבדק אחד לאחד.
---------------------------------
ומשפט לגבי המרכז הישראלי לנפגעי כתות.
אני כותב משמועה ולא בדקתי. כך נטען בתקשורת החילונית. אין לי מושג אם זה אכן כך:
למרות השם היומרני שלו, הוא לא גוף רשמי. הוא גוף שכיום בהנהלת גב' אחת - חסידת גור - למרבה האירוניה - ויש בו כמה בכירים מהחצר. עד כדי כך, שאחת העובדות הבכירות שם היא בת של מישהו שתפקידו בגור לתת כדורים - כולל במקרים מסוימים בלי ידיעת ההורים ועכ"פ בלי שהם מבינים את משמעותם- הדבר כבר הגיע לתקשורת החילונית כמה פעמים - אבל לא הוכח.
כעת ממידע קצת יותר פנימי, אבל ללא קביעת מסמרות:
מישהו שעובד בקשר עם אותו מרכז, הסביר לי שהטיעון היחיד המרכזי העומד לזכות גור, למרות פניות רבות אל המרכז - שגור לא מונעת יציאה ממנה למקומות אחרים שאינם קהילת הגר"ש אלתר. ולכן, העניין הזה - אי מניעת מי שרוצה לצאת - זה אבן מרכזית בקביעת מקום ככת.
אין לי שום ענין אם זאת כת או לא, אבל עובדתית, גור נתנה ונותנת לצאת, רק כשזה לא מאיים עליה. ורק אם האדם היוצא יוצא למקום עלוב ומסכן. כמו המדרש: וילך - אנוס כפוף ובוכה.
(וגם אז יסבירו לכל הנותרים כמה לא טוב לו שם וכמה טעה בבחירה, אבל זה נסלח ומובן.)
כשהיו כמויות שהלכו להתוועדויות של רבי חיים שלום דייטש - התחילה ממש מלחמה נגדם.
כשהיו רבים שנסחפו אחר הרב קלוגר - כנ"ל, בשנים האחרונות, מי שהולך לר' מוטל זילבר - נשרף, מנודה, מוחרם, גם בעוד הזדמנויות.
וגם היום, מי שיצא מגור, גם אם הלך למקומות אחרים, מאבד המון המון חברים בסביבתו. המון. והם מודרכים לכך במקרים רבים בידי הגורמים המוסמכים.
אז נכון, שום דבר ושום מאבק לא משתווה לעוצמת המאבק במי שהלך לקהילת הגר"ש, אבל זה פשוט לא נכון הצגת גור כליברלית שהדלת החוצה פתוחה לכל מי שמבקש.
יש לי קרוב משפחה שעבר לחצר אחרת לגמרי, לא קשורה לגר"ש אלתר כהוא זה, ובנו נפטר אחר כך ל"ע בינקותו, והוראת הגבאי בשטיבל הייתה להימנע מביקורי תנחומים. כמעט אף אחד לא הגיע. מי שיודע את סמכותו של גבאי בגור ואת ההיררכיה מעליו ממנה שואב סמכותו זו, מבין עד כמה 'גבוה' הניכור והניתוק הנדרש ממי שעזב את גור ועבר למקום מוצלח.
יש לי חבר שנסע לחג אחד לאחד האדמורי"ם משושלת חסידית אחרת ורחוקה - במוצאי החג הוא היה בלי כולל ובלי חברים. הודיעו לו שהוא נזרק מהכולל. (מקווה שמישהו כאן לא יגיד שיש צד שני שהאברך הנ"ל למשל הוריד את הכיפה. לי אין את כוחות הנפש של בן מיכאל לדון בכשירותו הנפשית של אחי)
כל זה גם מוכיח לגבי הטיעון של מקדש מלך כביכול גור ליברלית ומאפשרת לצאת לכל מקום שאיננו הגר"ש אלתר.
--------------------------
אחתום את דבריי שקודם לכן הביא מקדש מלך את הטיעונים שלו וחתם אותם במשפט בערך כזה: אז מי שרוצה לשמוע את האמת ואת הצד שלי, ישמע, ומי שיישאר שונא - יישאר ולא יעזור לו.
כביכול יש את הצד האמתי ויש את אלו שהם 'סתם שונאים'.
זה גם טיעון 'כיתתי' מהמעלה הראשונה. האמת איתנו ומי שלא רואה אותה או חוטא או שונא.
אסתפק בכך לעת עתה.