פורום אוצר החכמה

בקרו טלה כתב:

יבנה כתב:מישהו יכול להעלות את נחלתנו מהשבוע שאמור להמשיך לדון בענין?

יבנה כתב:מישהו יכול להעלות את נחלתנו מהשבוע שאמור להמשיך לדון בענין?

קראקובער כתב:מענין לענין

IMG_20170517_085352625~2.jpg

צבי-שפייר כתב:נראה לי שהוא כדאי להעתיק מה שנדפס בחודש בחדשו שיצא לאור על ידי איחוד חסידי מונקאטש חודש אדר שנה ב' בענין טבילה במקוה עבור אחרים:

רבינו הקדוש בעל מנחה אלעזר זי"ע מבקש בצוואתו - להוסיף טבילה אחת לטובת נשמתו וזה-לשונו (באות יט) ״וגם שיזכירו אותי בעת טבילתם במקוה יטבלו נא טבילה אחה במחשבתם לטובת טהרת נפשי רוחי ונשמתי ויזכירו שמי ושם אבי זי״ע״.

והנה, אחרי הסתלקותו של רבינו זי״ע, נלאו מאד תלמידי רבינו זי״ע למצוא מקור לדבריו ־ שיש ענין בטבילה לטבול לעילוי ולטובת נשמה.

פעם, תחת אחד השיחים, ציין כ״ק אדמו"ר שליט״א לדברי רבינו בעל בני יששכר בספר והיה ברכה (ברכות משנה ו' ד״ה א״ל איני, ועיין גם־כן בפתח עינים להחיד״א ז״ל ברכות פרק ב' ט"ז, ב') על המשנה שרבן גמליאל רחץ לילה ראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו, למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני, כתב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפליא בשם הקדמונים שרבי גמליאל היו מעוברים בו ששה נשמות גדולים יקרי ערך, נשמת אברהם אבינו ע״ה ונשמת רב סימון בר אבא ונשמת רב טביומי ונשמת נחום ונשמת יהודא ונשמת רב סחורה, ולכן היה רבן גמליאל רוחץ לעולם לכבוד ותיקון נשמות אלו ועל-פי-זה רמז הקדוש שמשון מאוסטרפליא במשנה שלכן טבל גם בלילה שמתה אשתו ש א'סטני״ס אני׳ ר"ת אברהם אבינו, רב סימון, רב טביומי, נחום, יהודא, רב סחורה, ולכבודם ותקונם מוכרח לרחוץ לעילוי נפשם שעלו מן הרחצה.

שערי חכמה כתב:נראה שאין כאן מחלוקת בין כל הדעות שהובאו לעיל, וכללא דמילתא כך הוא:
לענין טהרה, פשיטא שטבילתו של זה אינה מטהרת את שולחו.
ומ"מ, בהנחה שהטבילה נחשבת כמצוה או מעשה טוב אפשר לעשות אותו לזכות אדם אחר, כשם שאפשר ללמוד או לתת צדקה לזכות פלוני.
ומעתה נראה שאף סגולת הטבילה נזקפת במשהו לטובת השולח או זה שטבלו לזכותו, וממילא לענין תוספת קדושה מהני קצת שיטבול אחר לזכותו.

יבנה כתב:

שערי חכמה כתב:נראה שאין כאן מחלוקת בין כל הדעות שהובאו לעיל, וכללא דמילתא כך הוא:
לענין טהרה, פשיטא שטבילתו של זה אינה מטהרת את שולחו.
ומ"מ, בהנחה שהטבילה נחשבת כמצוה או מעשה טוב אפשר לעשות אותו לזכות אדם אחר, כשם שאפשר ללמוד או לתת צדקה לזכות פלוני.
ומעתה נראה שאף סגולת הטבילה נזקפת במשהו לטובת השולח או זה שטבלו לזכותו, וממילא לענין תוספת קדושה מהני קצת שיטבול אחר לזכותו.

נראה שלא הסתכלת בדפים שהובאו לעיל שמפורש בהם שעשו שליחות לפטור ממצות דאורייתא שנתחייבו בהם כמו נטילת לולב ושינה בסוכה וכדומה.

שערי חכמה כתב:

יבנה כתב:

שערי חכמה כתב:נראה שאין כאן מחלוקת בין כל הדעות שהובאו לעיל, וכללא דמילתא כך הוא:
לענין טהרה, פשיטא שטבילתו של זה אינה מטהרת את שולחו.
ומ"מ, בהנחה שהטבילה נחשבת כמצוה או מעשה טוב אפשר לעשות אותו לזכות אדם אחר, כשם שאפשר ללמוד או לתת צדקה לזכות פלוני.
ומעתה נראה שאף סגולת הטבילה נזקפת במשהו לטובת השולח או זה שטבלו לזכותו, וממילא לענין תוספת קדושה מהני קצת שיטבול אחר לזכותו.

נראה שלא הסתכלת בדפים שהובאו לעיל שמפורש בהם שעשו שליחות לפטור ממצות דאורייתא שנתחייבו בהם כמו נטילת לולב ושינה בסוכה וכדומה.

לא ראיתי מי שכתב ששליחות מועילה לפטור מנטילת לולב וכדומה, [ואם כתב הבל כתב], אולי כוונתך לטבילה לפני נטילת לולב?

צבי-שפייר כתב:נראה לי שהוא כדאי להעתיק מה שנדפס בחודש בחדשו שיצא לאור על ידי איחוד חסידי מונקאטש חודש אדר שנה ב' בענין טבילה במקוה עבור אחרים:

רבינו הקדוש בעל מנחה אלעזר זי"ע מבקש בצוואתו - להוסיף טבילה אחת לטובת נשמתו וזה-לשונו (באות יט) ״וגם שיזכירו אותי בעת טבילתם במקוה יטבלו נא טבילה אחה במחשבתם לטובת טהרת נפשי רוחי ונשמתי ויזכירו שמי ושם אבי זי״ע״.

והנה, אחרי הסתלקותו של רבינו זי״ע, נלאו מאד תלמידי רבינו זי״ע למצוא מקור לדבריו ־ שיש ענין בטבילה לטבול לעילוי ולטובת נשמה.

פעם, תחת אחד השיחים, ציין כ״ק אדמו"ר שליט״א לדברי רבינו בעל בני יששכר בספר והיה ברכה (ברכות משנה ו' ד״ה א״ל איני, ועיין גם־כן בפתח עינים להחיד״א ז״ל ברכות פרק ב' ט"ז, ב') על המשנה שרבן גמליאל רחץ לילה ראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו, למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני, כתב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפליא בשם הקדמונים שרבי גמליאל היו מעוברים בו ששה נשמות גדולים יקרי ערך, נשמת אברהם אבינו ע״ה ונשמת רב סימון בר אבא ונשמת רב טביומי ונשמת נחום ונשמת יהודא ונשמת רב סחורה, ולכן היה רבן גמליאל רוחץ לעולם לכבוד ותיקון נשמות אלו ועל-פי-זה רמז הקדוש שמשון מאוסטרפליא במשנה שלכן טבל גם בלילה שמתה אשתו ש א'סטני״ס אני׳ ר"ת אברהם אבינו, רב סימון, רב טביומי, נחום, יהודא, רב סחורה, ולכבודם ותקונם מוכרח לרחוץ לעילוי נפשם שעלו מן הרחצה.

דרופתקי דאורייתא כתב:

צבי-שפייר כתב:נראה לי שהוא כדאי להעתיק מה שנדפס בחודש בחדשו שיצא לאור על ידי איחוד חסידי מונקאטש חודש אדר שנה ב' בענין טבילה במקוה עבור אחרים:

רבינו הקדוש בעל מנחה אלעזר זי"ע מבקש בצוואתו - להוסיף טבילה אחת לטובת נשמתו וזה-לשונו (באות יט) ״וגם שיזכירו אותי בעת טבילתם במקוה יטבלו נא טבילה אחה במחשבתם לטובת טהרת נפשי רוחי ונשמתי ויזכירו שמי ושם אבי זי״ע״.

והנה, אחרי הסתלקותו של רבינו זי״ע, נלאו מאד תלמידי רבינו זי״ע למצוא מקור לדבריו ־ שיש ענין בטבילה לטבול לעילוי ולטובת נשמה.

פעם, תחת אחד השיחים, ציין כ״ק אדמו"ר שליט״א לדברי רבינו בעל בני יששכר בספר והיה ברכה (ברכות משנה ו' ד״ה א״ל איני, ועיין גם־כן בפתח עינים להחיד״א ז״ל ברכות פרק ב' ט"ז, ב') על המשנה שרבן גמליאל רחץ לילה ראשונה שמתה אשתו, אמרו לו תלמידיו, למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ, אמר להם איני כשאר בני אדם אסטניס אני, כתב הקדוש מוהר"ר שמשון מאוסטרפליא בשם הקדמונים שרבי גמליאל היו מעוברים בו ששה נשמות גדולים יקרי ערך, נשמת אברהם אבינו ע״ה ונשמת רב סימון בר אבא ונשמת רב טביומי ונשמת נחום ונשמת יהודא ונשמת רב סחורה, ולכן היה רבן גמליאל רוחץ לעולם לכבוד ותיקון נשמות אלו ועל-פי-זה רמז הקדוש שמשון מאוסטרפליא במשנה שלכן טבל גם בלילה שמתה אשתו ש א'סטני״ס אני׳ ר"ת אברהם אבינו, רב סימון, רב טביומי, נחום, יהודא, רב סחורה, ולכבודם ותקונם מוכרח לרחוץ לעילוי נפשם שעלו מן הרחצה.

יש בס' אגן הסהר על הגר"א גנחובסקי זצ"ל בתחילת ח"ב בהערה, שכך הורה לא' מתלמידיו כדברי אדמו"ר ממונקאטש הנ"ל. ואינו תח"י.