ברוריה לא ענתה במלים אלא בבעיטה.
הענין הוא שהיא לא התנגדה לעצם ניהול השיחה אלא היא התנגדה להרביית שיחה וטענה שהיה אפשר לקצר במלים.
לא מצינו שאסור לאשה להתקשר לבקש כסף לצדקה.
באשר לטענה שהשימוש בנשים הוא מכוון - כת"ר כבר כתב זאת ואני דחיתי שאפשר אחרת ולא נראה לי שלחזור על טענתו זה מאשש או מצדיק אותה.
נראה לי שבאופן ממוסד תועלת הצדקה שתיעשה ע"י ארגונים וקופות צדקה ולא לתת ע"י צד שלישי אלא אם כן יש גבאי צדקה שמנהל קופה בהתנדבות
אבל ברוב המקרים תעשיית הצדקה דורשת גם מיסוד והתנהלות ומודעות וטלפנים/ות שגם צריך לשלם להם.
אמנם אני חושב שראוי יותר לשלם להם/ן משכורת קבוע ולאו דווקא לפי אחוזים
גם טענת כת"ר שצריך שיודיעו שמשלמים משכורות ולא הכל לקופה היא נכגונה
אמנם נראה לי שרובא דעלמא יודעים את זה
כיוון השיחה לשעה שהגבר נמצא בבית הוא הגיוני ביותר אם הוא זה שאמור לתרום ואם הזמן היחיד שבו מסתבר שהוא בבית זה בשעת הארוחה - אז מה בדיוק מצופה מהם כדי לא להטריד אותו?
אמנם אין משיחין בסעודה אבל נדמה לי שאפשר לכמה שניות לעצור את האכילה.