פורום אוצר החכמה

תוך כדי דיבור כתב:

שבטיישראל כתב:

תוך כדי דיבור כתב:ב. "מהרח"א, מהרח"ה, הגרא"וו, מהרי"ט, מהרי"ל ועוד זיע"א" - ובקיצור הונגרים... [מלבד אחד]

טעות !!
אף אחד ברשימה הנ"ל אינו הונגרי !!!
כי אם אחד שהיה "רומני" ממוצא "הונגרי" ...

כנראה שלא רק ההונגרים הם טיפשים ..
והכותב הנ"ל יוכיח ... :)

מה שייך "טיפש" לגבי טעות פענוח (אם היתה כזו) איני יודע, אבל אתה רשאי להתקלס כרצונך, הלא ידוע שבזה אין שני לכם. אני פענחתי: מהרח"א - שפירא, מהרי"ט - טייטלבוים, וכן הלאה, שאצל רוב העולם 'הונגרים' יתקרו - לא בגלל גבולות מדיניים אלא בגלל אוריינטציה - ואת החלוקה בין טרנסילבניה לקרפטוריה וכו' ישאירו להונגרים בינם לבין עצמם...

א. "וכן הלאה, - נו, אדרבה .. תמשיך לפענח ... ונראה מה יהיו חלומותיך ....

ב. לגבי מהרח"א ומהרי"ט פיענחת נכון ... אך מהרח"א לא היה הונגרי כי אם גאליצאני אוטנטי מבטן ומלידה ....עם אוריינטיצה גאליציאנית מובהק !!!
נו... וכי מי אני לחלוק בזה עם אלו המהווים לדעתך "רוב העולם" ... ובמיוחד עם הם באותו רמה שכלית של כותב השורות הנ"ל
Never argue with a fool, he'll just pull you down to his level and beat you

אגב, טרנסלבניה וקארפאטורוס אינם בהונגריה ותושביה לא היו הונגרים ודם לא דיברו הונגרית ....
קצת לימודי גיאוגראפיה לא יזיק ..

אני תוהה למה לצטט אימרה לועזית כשאותו המסר כתוב בעצם בספר משלי. מילא אז אצטט אני בלשון הקודש: אל תען כסיל כאיולתו פן תדמה לו גם אתה. ושלום.

ישנם חוגים המתנזרים מלימוד נ"ך בצוואת החת"ס.

פעם אחת הגיע המגיד מדובנא לקהילה אחת וביקש, כהרגלו, לשאת דרשה בבית הכנסת.
אנשי הקהילה שהתרחקו מאוד מהדרך הישרה, הסכימו לשמוע, אולם פנו ואמרו למגיד: שמענו עליך שמשליך נפלאים מאוד, ואכן ברצוננו לשמוע מהם,
אולם אין אנשי הקהילה מעונינים לשמוע פסוקים, משום כך מתנים אנו איתך תנאי ברור: השמע לנו משלים בלי שום פסוקים!
אמשיל לכם גם על זה משל – אמר המגיד – פעם אחת יצא מלמד אחד עם תלמידיו לטייל ביער הסמוך לעיר. כאשר התקרבו ליער, פנה המלמד
לתלמידים ואמר: תלמידים יקרים! אם יתנפלו עליכם כלבים, אל תיבהלו מפניהם, אלא תאמרו מיד את הפסוק: "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו", משום שאמירת פסוק זה היא סגולה נפלאה להינצל מכלבים.
לאחר כמה דקות התנפלו עליהם קבוצת כלבים. מיד נשא המלמד את רגליו וברח במהירות מהמקום. ראו התלמידים שרבם בורח וברחו אף הם.
מדוע ברחת? – שאלו התלמידים את המלמד כאשר הגיעו למקום מבטחים – מדוע לא אמרת את הפסוק: "ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו"?
אתם צודקים, ילדים חביבים – אמר המלמד – אולם מה אעשה שהכלבים לא הניחו לי לומר פסוקים...

לאוצר החכמה: היכן כבודו ראה שאמרתי שהם לא בסדר במידותיהם? אני אמרתי להיפך, וכל הפילפול ביננו רק האם שייך איזו הוה אמינא...

לגבי ההערה האחרונה על דברי, יש לי הרבה מה להעיר, אבל כלפי כזה סגנון אני לא עונה.

אתה העלית את האפשרות שהן בעלי מידות רעות וזה ציטוט מדבריך

א. אני דן לכף זכות גם את אלו שאומרים ימ"ש, אם ליבם חם בקרבם לשם שמים, ואין זה מחמת מידה רעה של שנאת הבריות ועצבנות שמוצאת את פורקנה כאן. דן לכף זכות, ואיני מסכים.

ואסביר שוב את דברי, לענ"ד הדנים והמתווכחים בדברי תורה צריכים לכבד איש את רעהו ולדון על עצם הדברים בהנחה שכל אחד אומר את דעתו ע"פ תורה ולא לתלות את דעתו ודבריו בתכונות אפיו, כך שלבוא ולומר, בעצם יש לחשוד באומר את דעתו שאומר אותה בגלל מידותיו הרעות (או בגלל השתייכותו החברתית) ואעפ"כ אנו דנין אותו לכף זכות, שזה מאיזה תכונה אחרת שלו, כל זה לא ראוי, ואינו מניח לדיון התורני להתנהל כראוי באופן שמברר את האמת.

לא הבנתי למה אתה מתכוון סגנון כזה איני עונה, אם כוונתך לזה שכתבתי שטענת השתגענו איני מכיר זהו סגנון חז"ל וכוונתו שאינה טענה הגיונית בעיני, ואכן איני מבין מה כוונתה ומה רצית לומר בזה.

לאוצר החכמה: פשיטא שלא התכוונתי לדבריך.
אם תחפש מעט בקודמים, תמצא בקלות למי ולמה התכוונתי.

דרך אגב, ראיתי פעם בספר עלי שור, כמדומה ח"ב, איזה מעשה באחד מחכמי המוסר ששמע על פטירת אחד מהמוחזקים בחטא, ובכה מאד על נשמתו,
מישהו זוכר על מי ומה מדובר ויכול לצטט לנו?

אם אינני טועה מדובר בסבא מקעלם שבכה על פטירת סלומנקין (פרץ?).

מעניין להוסיף כאן מקור מעניין לנידון אשכולנו מספר פדה את אברהם לרבי אברהם בהגר"ח פלאג'י

לא עברתי על כל האשכול
אולם אציין כי ראיתי בספר בקודש פנימה שמרן ר"א מבעלזא נזף באדם שאמר לו על יהודי ימ"ש

היא שיחתי כתב:אציין כי ראיתי בספר בקודש פנימה שמרן ר"א מבעלזא נזף באדם שאמר לו על יהודי ימ"ש

הספר הוא נפלא ביותר בו מתאר המשב"ק ר"י לנדאו את סדר יומו של מוהר"א זי"ע, מומלץ לקרוא.
ואם הזכרת כבר אביא את הציטוט עד הסוף:
כשהתבטא מאן דהו ימ"ש על א' מרשעי ישראל, אמר לו מוהר"א זי"ע, שמעתי שאמרת על יהודי מה שאומרים בשבת זכור...
וראה שם עוד סיפורים נפלאים מטהרת לשונו והקפדתו על ביטויים הרבה יותר נקיים מזה.

שמעתי פעם מרב שהגיב על מאן דהו שאמר על יהודי רשע ימח שמו.
הנה התורה אומר, שהמיבם אשת אחיו, הוא בעבור שיקום שמו של אחיו, ולא מצאנו שיבום אינו נוהגת כשהיה אחיו רשע, היוצא מזה שהתורה רוצה שיקום שמו, ואתה אומר ימח שמו...

בס"ד
ראשית, בגמ' ובדברי חז"ל לא מוזכר מעולם כינוי זה, (אמנם ישנם הטוענים שר"ת יש"ו הוא ימ"ש וזכרו, אבל אין לזה סימוכין, שבפשטות זה קיצור של שמו המלא (כמובא ברמב"ם בסוף הלכות מלכים בספרים שאין בהם צנזור כגון בהוצאת "פרנקל") ולא מצאנו בראשונים כינוי זה על אותו האיש מלבד יש"ו ללא ש"פתחו" את הר"ת).
המקור היחיד שיש הוא בתוה"ק עצמה שנאמר לגבי פרשת ייבום "ולא ימחה שמו מישראל". ואמנם הרצי"ה ז"ל "הוכיח" מכאן שאין לומר כינוי זה על יהודי שהרי ייבום נאמר גם על יהודי רשע.
ובמחכ"ת איננה הוכחה משום שישנה מחלוקת ראשונים אם ישנה מצות ייבום בישראל מומר.
בפרט שגם בספרי הפוסקים המאוחרים שכן ישנו כינוי זה לא מצאתי שאמרו זאת לגבי גוי, ובגמ' ישנם כינויים אחרים לגוי רשע כגון שחיק טמיא לגבי אדרינוס וכו'.
אדרבה בספרי הפוסקים נאמר רק על יהודי, ישנו בחת"ס כינוי זה לגבי הש"ץ וכן בספר שבט מוסר בפרק י"ט (כמדומני, בתחילת ח"ב בהוצאות החדשות) נאמר כיניוי זה לאשה ששרה שירים אסורים לתינוק, יתירה מזו אפי' כשהייתה מחלוקת בין גדולי ישראל עצמם היו שהביאו כינוי זה (ולא אכתוב מקור משום "הזהרו בגחלתן").
ומה שאצלנו הכינוי ימ"ש כ"כ מזעזע הוא משום שכינוי זה כל היהודים צירפו אותו לאחר מלחת העולם השני' לחיה הנאצית ש"ט, לכן מושג זה מפחיד אותנו.
וכן לגבי הכינוי שר"י לא נאמר כלל לגבי גוי, במשנה ביומא להדיא כל המנויים שם הם שנאמר יהודים, וככל הנראה שמרו תו"מ...

מבקש לדעת כתב:ראשית, בגמ' ובדברי חז"ל לא מוזכר מעולם כינוי זה, (אמנם ישנם הטוענים שר"ת יש"ו הוא ימ"ש וזכרו, אבל אין לזה סימוכין, שבפשטות זה קיצור של שמו המלא (כמובא ברמב"ם בסוף הלכות מלכים בספרים שאין בהם צנזור כגון בהוצאת "פרנקל") ולא מצאנו בראשונים כינוי זה על אותו האיש מלבד יש"ו ללא ש"פתחו" את הר"ת).

יש גם יש ובראשונים. עי' לדוגמא בפירוש רבינו אפרים בר' שמשון על התורה (מבית מדרשו של ה'רוקח'), סו"פ כי תצא.
אמנם ברור ששמו של אותו האיש הוא 'ישוע'='יהושע' (הכתיב 'ישוע' ל'יהושע' מצוי גם בדברי הימים ובנחמיה, כדומני), אלא שהיהודים השמיטו את האות ע' כדי שהנשאר משמו ישמש כנוטריקון ל'ימח שמו וזכרו'.
כתבו על כמה וכמה, עי' לדוגמא אצל הרב המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם, בפרק א.

בס"ד
ראשית אודה על טעות שבפרק ק"ט בתהילים פסוק י"ג נאמר: יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם.
שנית, לכבוד ה"חכם באשי" לא מצאתי ברבינו אפרים סוף כי תצא כינוי זה.וגם לפי מה שידוע לי רבינו אפרים לא היה מחכמי התלמוד אלא מהראשונים...
שלישית, משיחי השקר היו יהודים (מלבד נפוליאון...). ואמנם כתבו כינוי זה על אותו האיש-הקליפה הטמאה כמו שכתבו על שאר רשעי ישראל, אבל כוונתי הייתה שבדברי חז"ל לא מצאנו אלא יש"ו שהוא קיצור של שמו.

.

מבקש,
אני בעיקר התייחסתי לדבריך דלעיל:

ראשית, בגמ' ובדברי חז"ל לא מוזכר מעולם כינוי זה, (אמנם ישנם הטוענים שר"ת יש"ו הוא ימ"ש וזכרו, אבל אין לזה סימוכין, שבפשטות זה קיצור של שמו המלא (כמובא ברמב"ם בסוף הלכות מלכים בספרים שאין בהם צנזור כגון בהוצאת "פרנקל") ולא מצאנו בראשונים כינוי זה על אותו האיש מלבד יש"ו ללא ש"פתחו" את הר"ת).

לא נתכוונתי בהפנייתי לפירוש רבינו אפרים להראות מקור שקראו לאותו האיש "ימח שמו וזכרו" אלא שפתרו את 'ישו' כנוטיקון הנ"ל.
ואכן, טעיתי בהפנייה, ודברי רבינו אפרים, הם בסו"פ וילך, עמ' רכג, הערה ז (מתוך כתי"ב): "וישו על שם ימח שמו וזכרו. כי בתחילה קרא לו שמו 'ישוע', ומחסרין לו העי"ן".

מעניין אבל באוצר ויכוחים לאייזנשטיין עמ' 228 על מה שאמר אותו האיש שעליו אמר דהמע"ה "אשרי האיש" - האי"ש בגי' "ישו"

ואם זכרוני אינו מטעני הרי בתולדות יש"ו שבקישוטי כלה ח"ו המיוחס לריב"ז איתא ששמו היה ישו"ע אך החכמים כינו אותו בשם יוז"ש

שבטיישראל כתב:ואם זכרוני אינו מטעני הרי בתולדות יש"ו שבקישוטי כל ח"ו המיוחס לריב"זא יתא ששמו היה ישו"ע אך החכמים כינו אותו בשם יוז"ש

מה זה?

עדיין לא קראתי כל האשכול.

האבן עזרא ז"ל כותב על הקראים שר"י "מחוקי שם".

"שם רשעים ירקב" נאמר במשנה על אנשים מסויימים.

בתחילת ספר עמוד העבודה כתב "כלב סרוח שבתי צבי ימש"ו" וכמדומה שכן כתבו הרבה על אותו מסית שר"י.

שו"ת מהרשד"ם חלק אבן העזר סימן נ

העד מושקו ימח שמו וזכרו אשר העידו היותו רובע ונרבע

שו"ת חוט השני סימן נב

שהעד ההוא שקר ענה באחיו רק ששכרו הבחור ההוא ימ"ש להעיד עדות שקר

כרתי סימן ב

ואין ראיה מן קראים בזמן הזה, שהם אינם צדוקים, רק המרו פי ב"ד בימי ר"י גאון ע"י ענן ימ"ש, וראיתי כתבם שכתבו שאינם צדוקים כלל ודברו סרה על צדוקים. ולכן בחנם האריך בזה הש"ך (ס"ק כ"ב), כי מי יעיד דאתחזק אצלם, וברוך המקום שנאבדו מתוך קהל ה', ואין מצוי כלל כת ההוא ימ"ש, כי המה כופרים בהשארת הנפש ותחיית המתים, ואינן בכלל בני מקרא כלל

שו"ת אמת ליעקב סימן נח

ע"ד סופר אחד אשר הוא רשע גמור ומומר להכעיס באומנתו להכשיל רבים ליתן להם תפילין פסולים במר דכשרים, ובמקום פרשיות דתפילין נתן עצים וכדומה, וזה הסופר ימ"ש

מנחת חינוך מצוה רלב

לא כמו הכותים וצדוקים ימ"ש

שו"ת דברי חיים ליקוטים והשמטות סימן לג

ואותן שאינם מאמינים בדברי חז"ל פסול לעדות מן התורה דהוי אפיקורסין דהתורה הקדושה ציוה לנו [דברים י"ז י"א] לא תסור כן נראה לי הנכון והתבואות שור ז"ל [סי' ב' שמ"ח סעיף ט"ז וע"ש בתבו"ש ס"ק כ"ח] כתב וז"ל ונראה דמיירי בדברי חסידות רק שאינו מבין מה שאמרו ואם הוא רק חסידות דבר זה אבל מי שיודע ומכחיש דברי חז"ל הוי אפיקורס ימח שמו ופסול לעדות ולא אחיך הוא

שו"ת דברי יציב ליקוטים והשמטות סימן קל

ראש הרשעים הפושע מדעסוי ימח שמו

זכורני שתי תשובות אחת מהן של ר' שלמה קלוגר שכתבו לשון ימח שמו על רשעים. פשט הפסוק יתמו חטאים מן הארץ וגו' נראה כר"מ ולא כברוריה.

משך חכמה כתב:זכורני שתי תשובות אחת מהן של ר' שלמה קלוגר שכתבו לשון ימח שמו על רשעים. פשט הפסוק יתמו חטאים מן הארץ וגו' נראה כר"מ ולא כברוריה.

שו"ת האלף לך שלמה חלק אבן העזר סימן קא

ע"ד אשת המומר שמואל טראנסלאטר ימ"ש

נראה לי שאין ספק שבמחלוקת הפוסקים ומספרי הסיפורים אזלינן כקמאי...

שבטיישראל כתב:

תוך כדי דיבור כתב:ב. "מהרח"א, מהרח"ה, הגרא"וו, מהרי"ט, מהרי"ל ועוד זיע"א" - ובקיצור הונגרים... [מלבד אחד]

טעות !!
אף אחד ברשימה הנ"ל אינו הונגרי !!!
כי אם אחד שהיה "רומני" ממוצא "הונגרי" ...

כנראה שלא רק ההונגרים הם טיפשים ..
והכותב הנ"ל יוכיח ... :)

זה כמו לחלק בין ליטא ללטביה.

אוצר החכמה כתב:

הרי המקדש אשה ע"מ שאני צדיק גמור, אפילו רשע גמור הרי זו מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו!

כבר כתב ע"ז דבר מאד נכון ר' מנשה מאיליא תלמיד הגר"א שאין להביא משם ראייה לומר שכל רשע שמא הרהר תשובה בלבו, ששם מחמת שאומר כן ע"מ שאני צדיק יש רגלים לדבר שהרהר.

וכמו"כ עדיין אינו כשר להיות עד.
וכבר רבו הדינים ומפרשים בזה.

נוטר הכרמים כתב:אם אינני טועה מדובר בסבא מקעלם שבכה על פטירת סלומנקין (פרץ?).

סמולנסקין שמו.

ושאני סמולנסקין שהיה קרוב אצל היראים [עד כמה שאפשר להתבטאות ככה על משכיל], ולמד בחדר וישיבה, ועל כך הצטער אותו צדיק שאיש ישר כמוהו מת מן העולם בלא תשובה.

משך חכמה כתב:זכורני שתי תשובות אחת מהן של ר' שלמה קלוגר שכתבו לשון ימח שמו על רשעים. פשט הפסוק יתמו חטאים מן הארץ וגו' נראה כר"מ ולא כברוריה.

גם מהא דאיתא התם דדוד ראה במפלתן של רשעים ואמר שירה, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללוקה. משמע קצת דדוד ס"ל כר"מ.

יעויין ברש"י לתהילים שם, שגם ברוריה ס"ל כך

יישר כח על ההפניה לרש"י שם שמפרש להדיא חטאים חוטאים.

אך מנין לכת"ר שכוונת רש"י לפרש גם אליבא דברוריה?

שמעתי פעם, ופשוט הוא, שברוריה לא אמרה חֲטָאִים כתיב (רבוי של חֵטְא), אלא חַטָּאִים (ריבוי של חַטָּא), וכוונה שהנהו שיבבי הם אמנם חוטאים, אבל זה בדרך מקרה בעלמא, ואינם בגדר חַטָּאִים.
ורש"י שפירש חטאים חוטאים, התכוון לשלול פירוש חֲטָאִים.

הכהן כתב:שמעתי פעם, ופשוט הוא, שברוריה לא אמרה חֲטָאִים כתיב (רבוי של חֵטְא), אלא חַטָּאִים (ריבוי של חַטָּא), וכוונה שהנהו שיבבי הם אמנם חוטאים, אבל זה בדרך מקרה בעלמא, ואינם בגדר חַטָּאִים.
ורש"י שפירש חטאים חוטאים, התכוון לשלול פירוש חֲטָאִים.

כך שמעתי גם אני ולכך כיוונתי

צע"ג מאחר דנקטינן דאשת מומר חייבת ביבום הכיצד אומרים עליו ימ"ש?
וכבר העיר זה חד מחכמי הדורות.

איטשע כתב:שמעתי פעם מרב שהגיב על מאן דהו שאמר על יהודי רשע ימח שמו.
הנה התורה אומר, שהמיבם אשת אחיו, הוא בעבור שיקום שמו של אחיו, ולא מצאנו שיבום אינו נוהגת כשהיה אחיו רשע, היוצא מזה שהתורה רוצה שיקום שמו, ואתה אומר ימח שמו...

אמסטרדם כתב:צע"ג מאחר דנקטינן דאשת מומר חייבת ביבום הכיצד אומרים עליו ימ"ש?
וכבר העיר זה חד מחכמי הדורות.

שיח שרפי קודש - פרשת כי תצא
ולא ימחה שמו מישראל. ר' העניך יאנאווער שמע מפה"ק מאדמו"ר מסאכטשאוו זצק"ל שפעם אחת היה חסיד אחד מדבר אודות אחד מהמינין ואמר ימ"ש, וצעק עליו אדמו"ר מסאכטשאוו זצ"ל יודע אתה האיך הדין במומר שמת בלא בנים רח"ל והחסיד הנ"ל לא השיב כלום, ופתח אדמו"ר זצ"ל ואמר שהירושלמי פוסק מומר שמת בלא בנים אשתו חייבת בחליצה, וחליצה היא במקום יבום, ומצות יבום צותה התורה כדי שלא ימחה שמו בישראל ואת אמרת ימ"ש:

שאלה גדולה לכאורה על המ"ד שאין לומר ימ"ש ממזמור קט: יְהִֽי־אַחֲרִית֥וֹ לְהַכְרִ֑ית בְּד֥וֹר אַ֝חֵ֗ר יִמַּ֥ח שְׁמָֽם.

יש לי רושם חזק שאת אליעזר בן יהודה מרבים לגדף ולחרף אצלנו הרבה יותר מאשר אנשים אחרים מאבות הציונות והוגיה שלא היו 'צדיקים גדולים' ממנו כמו ביאליק ברנר ויצמן ורבים אחרים?
יש לי השערה שזה קשור לכך שהוא 'העיז' לחדש את השפה העברית שזה נתפס אצל רבים כחילול הקודש [למרות שזה באמת דבר חיובי כדברי הגר"ח זונפלד], אם כנה השערתי כי אז זה די מגוחך שהרי אנו [אלו מתוכנו שאינם מקפידים לדבר רק יידיש] נהנים מפעלו יום יום שעה שעה

מלח הארץ כתב:יש לי רושם חזק שאת אליעזר בן יהודה מרבים לגדף ולחרף אצלנו הרבה יותר מאשר אנשים אחרים מאבות הציונות והוגיה שלא היו 'צדיקים גדולים' ממנו כמו ביאליק ברנר ויצמן ורבים אחרים?
יש לי השערה שזה קשור לכך שהוא 'העיז' לחדש את השפה העברית שזה נתפס אצל רבים כחילול הקודש [למרות שזה באמת דבר חיובי כדברי הגר"ח זונפלד], אם כנה השערתי כי אז זה די מגוחך שהרי אנו [אלו מתוכנו שאינם מקפידים לדבר רק יידיש] נהנים מפעלו יום יום שעה שעה

זו השפעה ישירה של שיטת סטמאר על שאר חלקי היהדות החרדית, כי ר' יואליש העמיד את אחד מעקרי הדת על האיסור לדבר עברית.

מלח הארץ כתב:יש לי רושם חזק שאת אליעזר בן יהודה מרבים לגדף ולחרף אצלנו הרבה יותר מאשר אנשים אחרים מאבות הציונות והוגיה שלא היו 'צדיקים גדולים' ממנו כמו ביאליק ברנר ויצמן ורבים אחרים?
יש לי השערה שזה קשור לכך שהוא 'העיז' לחדש את השפה העברית שזה נתפס אצל רבים כחילול הקודש [למרות שזה באמת דבר חיובי כדברי הגר"ח זונפלד], אם כנה השערתי כי אז זה די מגוחך שהרי אנו [אלו מתוכנו שאינם מקפידים לדבר רק יידיש] נהנים מפעלו יום יום שעה שעה

כמדומני שהסיבה היא בגלל שהיה לו מגע עם הישוב הישן בירושלים, אולי אני טועה.

הכהן כתב:שמעתי פעם, ופשוט הוא, שברוריה לא אמרה חֲטָאִים כתיב (רבוי של חֵטְא), אלא חַטָּאִים (ריבוי של חַטָּא), וכוונה שהנהו שיבבי הם אמנם חוטאים, אבל זה בדרך מקרה בעלמא, ואינם בגדר חַטָּאִים.
ורש"י שפירש חטאים חוטאים, התכוון לשלול פירוש חֲטָאִים.

רש"י פי' שם שכונתה לומר "אל תקרי חַטָּאִים אלא חֲטָאִים" (עיין במהדורת עוז והדר)

סכינא חריפא כתב:

מלח הארץ כתב:יש לי רושם חזק שאת אליעזר בן יהודה מרבים לגדף ולחרף אצלנו הרבה יותר מאשר אנשים אחרים מאבות הציונות והוגיה שלא היו 'צדיקים גדולים' ממנו כמו ביאליק ברנר ויצמן ורבים אחרים?
יש לי השערה שזה קשור לכך שהוא 'העיז' לחדש את השפה העברית שזה נתפס אצל רבים כחילול הקודש [למרות שזה באמת דבר חיובי כדברי הגר"ח זונפלד], אם כנה השערתי כי אז זה די מגוחך שהרי אנו [אלו מתוכנו שאינם מקפידים לדבר רק יידיש] נהנים מפעלו יום יום שעה שעה

כמדומני שהסיבה היא בגלל שהיה לו מגע עם הישוב הישן בירושלים, אולי אני טועה.

מעשה לסתור? הלוא זה סיבה שיהיה יותר מקובל ולא פחות. וכידע שהיה בא הרבה בשיג ושיח עם ר"ח זוננפלד שהיה מקבלו בסבר פנים יפות ומראה לו מראי מקום כבקשתו.