שחיתות פומבית כאורח חיים

[ידידיה]

אם אדם מאמין בגדולתו של אותו אדמו"ר, יש כאן הכל, עילוי נשמה וגם הצלחה.


לעצם הדבר, דיי מזעזע לראות באיזה שויון נפש מתקבלת כאן הנהגה מושחתת של פרנסי ציבור בהפקעת רכוש ציבורי לעצמם.

[גביר]

אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
במקוה אחר שגם בו אני לעיתים מבקר יש מקוה מיוחד לאדמו"ר בתוך חדר סגור כמובן.
מעל הדלת יש שלט שבו כתוב בערך כך: חדר זה או מקווה זה, נתרם ע"י פלוני (לפי השם ספרדי) להצלחת משפחתו וכו'.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

דומה שהנוהג לכתוב על חפצים שנתרמו 'לעילוי נשמת' [השבת ראיתי בבית הכנסת במקום בו התארחנו נטלת פלסטיק בכיור שליד החדר שאסור להזכיר בו שם שמיים ועליה מדבקה של לע"נ! - בית הכנסת בעיקרו אשכנזי, המדבקה נשאה שם ספרדי] כמו גם הנוהג להקדיש כל שיעור תורה וכיו"ב לע"נ, ראוי לאשכול בפני עצמו. דומה שיש לדון בכך משלוש זוויות - א. הלכתית - האם ראוי לעשות כן, על מה וכו' [דומה שנקודת המוצא היא תשובת הרשב"א בעניין] ב. הגותית - מפני מה הדבר מועיל לנשמה, האם כל תרומה של כל אדם מועילה לכל נפטר, האם כו"ע מודו שמועיל, וכו'. האם אדם יכול לסמוך על זה שיורשיו ידאגו לעולם הבא שלו באמצעות תרומות לע"נ [יעוין ספורנו בפירוש קהלת מש"כ בזה], וכו'. דומה ששתי זוויות אלו פתוכות זו בזו. ג. היסטורית-אנתרופולוגית - היכן התחיל נוהג זה, כיצד התפשט, מפני מה אירע כן, מהן הקהילות שבהן הדבר נפוץ יותר, מהן הסיבות לכך וכו'.

[ישא ברכה]

בעז"ה

אני חושב שהנושא שעלה כאן הוא נושא חשוב, למרות שהדוגמא הפותחת איננה מוצלחת במיוחד.

1. בציבור החרדי יש גופים חזקים עם הרבה משאבים וכח בתחומים שונים. רוב המוסדות הללו מתנהלים לא עם מערכת מסודרת, אלא יש בעל הבית שהוא מחליט כרצונו. אין מנגנון שמחליט, אין למי להתלונן, וכו'. יש גוף אחד שיש לו מילה אצל השולטים למינהם, (באופן חלקי למידי) והוא הרבנים. אבל גם הם אומרים שלרוב אין להם שליטה על המוסד או על פלוני אלמוני.
2. אדם יחיד שמחזיק בכח לא מבוקר, זה מוביל לשחיתות בצורה ברורה. לדעתי המקום הבולט מכל הוא בתחום המוסדות והעמותות למינהם (שפורח במיוחד אצלינו במגזר). אבל לא חסרות דוגמאות כאלו.
3. הסיבה לכך היא שרוב הגופים האירגונים מתנהלים בצורה של שטיבל. כשהציבור החרדי היה קטן עוד היה יותר מקום לתרבות חיים שכזו, כולם מכירים את כולם ואיש את רעהו יעזורו. אבל כשהציבור גדל ומדובר על מאות אלפי נפשות, ברור שצריכים מנגנון מסודר ולא עסקנים שיש להם קשרים.
4. כשאומרים שבציבור הכללי המצב טוב יותר, צריך לקחת את הביקורת בפרופרציה נכונה. לא הכונה לשבח את החילוניות, אלא שם בדר"כ הכל כפוף יותר למערכת החוקים הממשלתית, שבגדול יוצרת התנהלות תקינה.
5. בהחלט ניתן לתת ציון לשבח לציבור החרדי, שאם כל זאת, יחסית לעולם בלא סדר ומשטר, ההתנהלות יחסית טובה ותקינה, וזה ככל הנראה מחמת העובדה שמדובר באנשים מאמינים בבורא עולם שמנהל את העולם וכפופים לתורתו, שמחייבת התנהגות הגונה. בוודאי שאחוז האלימות מכל גווניה קיים אצלינו הרבה פחות, לא רק בזכות המשטרה, אלא גם בזכות הערכים שיש בנו.
6. אבל צריכים להיות כנים עם עצמינו ולהכיר בבעיה.

[ידידיה]

אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
במקוה אחר שגם בו אני לעיתים מבקר יש מקוה מיוחד לאדמו"ר בתוך חדר סגור כמובן.
מעל הדלת יש שלט שבו כתוב בערך כך: חדר זה או מקווה זה, נתרם ע"י פלוני (לפי השם ספרדי) להצלחת משפחתו וכו'.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

דומה שהנוהג לכתוב על חפצים שנתרמו 'לעילוי נשמת' [השבת ראיתי בבית הכנסת במקום בו התארחנו נטלת פלסטיק בכיור שליד החדר שאסור להזכיר בו שם שמיים ועליה מדבקה של לע"נ! - בית הכנסת בעיקרו אשכנזי, המדבקה נשאה שם ספרדי] כמו גם הנוהג להקדיש כל שיעור תורה וכיו"ב לע"נ, ראוי לאשכול בפני עצמו. דומה שיש לדון בכך משלוש זוויות - א. הלכתית - האם ראוי לעשות כן, על מה וכו' [דומה שנקודת המוצא היא תשובת הרשב"א בעניין] ב. הגותית - מפני מה הדבר מועיל לנשמה, האם כל תרומה של כל אדם מועילה לכל נפטר, האם כו"ע מודו שמועיל, וכו'. האם אדם יכול לסמוך על זה שיורשיו ידאגו לעולם הבא שלו באמצעות תרומות לע"נ [יעוין ספורנו בפירוש קהלת מש"כ בזה], וכו'. דומה ששתי זוויות אלו פתוכות זו בזו. ג. היסטורית-אנתרופולוגית - היכן התחיל נוהג זה, כיצד התפשט, מפני מה אירע כן, מהן הקהילות שבהן הדבר נפוץ יותר, מהן הסיבות לכך וכו'.

בקשר לב.
כמדומה שהח"ח כתב שגם מי שילדיו דואגים לנשמתו כראוי, עדיין עיקר השכר והעונש נקבע לפי מעשיו שלו בחיים חיותו ולא כדאי לסמוך על אחרים.

[לענין]

אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

תמהני, תוכל לשאול מפני מה הוא מעריך את הצעיר הנ"ל [ובמקרים רבים זו אכן שאלה מצויינת], אך עד כמה שהוא מעריכו פשיטא שהוא רואה לו זכות גדולה בזה. אני מכיר רבנים ליטאיים שתלמידיהם הגבירים שיפצו להם את המטבח מתוך רטט של קדושה.
ואם הזכרת רכב, אכן ברכבו של כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א קבוע מול מקום האדמו"ר שלט ובו שם הנדיב הנו"מ, וזה הגיוני ביותר, סוג של קוויטל.

ובנושא האשכול,
רשת גנים מפורסמת מקזזת עשר אחוז משכר הגננות, 'תרומה' לרשת...
מורות בכל אתר ואתר מופיעות בכיתה בתחילת התפילה ללא כל תמורה!!! שעות העבודה עליהם הן מקבלות תשלום כוללים רק את השיעורים, ואעפ"כ הן עובדות בחינם! מה שלא מקובל בשום מקום מערבי על פני הגלובוס.
זה נראה לכם נורמלי????
אם היה אחד 'מוסר' את זה לרשויות, היו עושים לזה סדר חיש קל.

[אבני גזית]

בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

בערך כמו הזכות של שטעלט וויין וכמו רקמת הזהב על הפרוכיה הקטנה של שולחן הרבי "לזכות אפרים קלמן לייב בן הענטשא גולדא".

מאי אולמיה האי מהאי?

[עובדיה חן]

אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

תמהני, תוכל לשאול מפני מה הוא מעריך את הצעיר הנ"ל [ובמקרים רבים זו אכן שאלה מצויינת], אך עד כמה שהוא מעריכו פשיטא שהוא רואה לו זכות גדולה בזה. אני מכיר רבנים ליטאיים שתלמידיהם הגבירים שיפצו להם את המטבח מתוך רטט של קדושה.
ואם הזכרת רכב, אכן ברכבו של כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א קבוע מול מקום האדמו"ר שלט ובו שם הנדיב הנו"מ, וזה הגיוני ביותר, סוג של קוויטל.

ובנושא האשכול,
רשת גנים מפורסמת מקזזת עשר אחוז משכר הגננות, 'תרומה' לרשת...
מורות בכל אתר ואתר מופיעות בכיתה בתחילת התפילה ללא כל תמורה!!! שעות העבודה עליהם הן מקבלות תשלום כוללים רק את השיעורים, ואעפ"כ הן עובדות בחינם! מה שלא מקובל בשום מקום מערבי על פני הגלובוס.
זה נראה לכם נורמלי????
אם היה אחד 'מוסר' את זה לרשויות, היו עושים לזה סדר חיש קל.

פשוט גזל

[סגי נהור]

אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

תמהני, תוכל לשאול מפני מה הוא מעריך את הצעיר הנ"ל [ובמקרים רבים זו אכן שאלה מצויינת], אך עד כמה שהוא מעריכו פשיטא שהוא רואה לו זכות גדולה בזה. אני מכיר רבנים ליטאיים שתלמידיהם הגבירים שיפצו להם את המטבח מתוך רטט של קדושה.
ואם הזכרת רכב, אכן ברכבו של כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א קבוע מול מקום האדמו"ר שלט ובו שם הנדיב הנו"מ, וזה הגיוני ביותר, סוג של קוויטל.

אם האדמו"ר או הרב ראויים לאותה אצטלא, מה הספק? היינו מהנה ת"ח מנכסיו, שעליו אמרו בגמרא כאילו נדבק בשכינה.

[לענין]

ובנושא האשכול,
רשת גנים מפורסמת מקזזת עשר אחוז משכר הגננות, 'תרומה' לרשת...
מורות בכל אתר ואתר מופיעות בכיתה בתחילת התפילה ללא כל תמורה!!! שעות העבודה עליהם הן מקבלות תשלום כוללים רק את השיעורים, ואעפ"כ הן עובדות בחינם! מה שלא מקובל בשום מקום מערבי על פני הגלובוס.
זה נראה לכם נורמלי????
אם היה אחד 'מוסר' את זה לרשויות, היו עושים לזה סדר חיש קל.

פשוט גזל

אני לא בטוח שזה גזל מפני שאדעתא דהכי הן נשכרות [אלא שמנהג המדינה מחייב אעפ"כ, ויל"ע אם זה גזל]. אבל ניצול מחפיר זה ודאי נקרא
הנושא הכואב מאד מאד, שהועלה כאן - https://m.knesset.gov.il/activity/commi ... 11.18.aspx הוא שייך במישרין לנושא האשכול. אולי הבריון של אי"ס יעביר את הלינק הלאה לאלי אלאלוף...
[גילוי נאות - ב"ב שתחי' איננה מורה].

[קראקובער]

וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.

[מקדש מלך]

וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.

ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.

[קראקובער]

וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.

ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.

את התירוץ אנחנו יודעים..

[הרואה]

וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.

ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.

וכידוע יש מנהלי חיידרים עשירים ביותר שיכולים לממן היטב בלי זה. כמובן הרוב ביושר (בד"כ גם אין שאלה על לקחת כסף על ת"ת יותר משכר בטלה, כי חיידר כיום זה לא תלמוד תורה, אלא שמרטפיה (קרי - שירות אפסנאות נשמות) לכל דבר כמו בית יעקב, ומטרתו למנוע חלק מהחיכוכים בין הורים לילדים, שעל הדרך גם לומדים, שרים, ומספרים סיפורי צדיקים).

[הרואה]

מדוע האדמורים שרבים מהם פקחים ואחראיים, ממשיכים לחנך את ילדיהם להתנשאות ופינוק ולחיות ממתנות אחרים. מן הסתם אדמו"ר שגדל כמו כולם ואז הוכתר לרבי, יהיה ישר ורגיש הרבה יותר מרעהו שהיה פריץ מגיל 0.

[דרומי]

אני לא אומר שאין משהו בדבריך, אבל הסגנון מזכיר קצת את טענותיהם של הרבה אנשים בארץ כלפי הציבור החרדי בכלל שגדל מפונק ואינו הולך לצבא וכו' וכו'. פעם איזה נהג אוטובוס מבוגר אמר לי, והיה ניכר שהוא אומר את זה רק מתוך כוונה טובה ואמיתית, שכדאי לי מאוד ללכת לצבא כי כך אתחשל לקראת החיים ואגדל נכון.

[קו ירוק]

וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.

ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.

זה לא 'ההסבר' - זה כך!

[תם מה הוא אומר]

וזה שהחיידרים לוקחים תשלום על גנים למרות שזה מסובסד באופן מלא גם קרוב לגזל.

ההסבר שלהם לזה הוא שהם מממנים עם זה את הלימודים בכיתות הגבוהות יותר.

זה לא 'ההסבר' - זה כך!

מי אמר לך? בהכללה זה ודאי לא נכון.
וגם אם כן, מה הקשר? הילד בגן מקבל מימון מהמדינה, זה שבכיתה הגבוהה יותר אין מימון זה בעיה אחרת.

[חיימשה]

אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
במקוה אחר שגם בו אני לעיתים מבקר יש מקוה מיוחד לאדמו"ר בתוך חדר סגור כמובן.
מעל הדלת יש שלט שבו כתוב בערך כך: חדר זה או מקווה זה, נתרם ע"י פלוני (לפי השם ספרדי) להצלחת משפחתו וכו'.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

ברור שנקטת גוזמא עם ההגה, אבל בהחלט נהוג לחרוט על כל מה שמשמש לקדושה כמו סידור סטנדר בקבוק יין ומפית, מקווה טהרה עאכו''כ.
זה שאתה רואה באותו אדמו''ר מישהו שווה ערך אליך [האדמור הצעיר] זה נושא אחר. אם הנ''ל תורם לו הוא רואה בו אדמו''ר, ובהנחה זו ודאי יש מקום להנציח.

[עובר ושב]

בחזרה לנושא האשכול,

כאן רואים את טוב הלב של הציבור החרדי, והמידות הנאות והמתוקנות שאין להם אח ורע בעולם כולו. רק בציבור החרדי יכול עסקן מושחת לעשות כבתוך שלו ברכוש הציבורי שכולנו משלמים עליו, ולהיות סמוך ובטוח שלא יבולע לו, ועולם כמנהגו נוהג (להוציא אשכול של הוצאת קיטור במדור הנסתר של אוצה"ח, המיועד לרשומים בלבד, וגם זה כמובן בעילום שם על מנת שהנ"ל ימשיך לחגוג באין מפריע).

ההיטב חרה לרא"ס העובדה שאותו עסקן עושה זאת לעיני כל ישראל (יש ביטוי מתאים לזה, אבל אינו מכבוד המקום) ומנקר את עיניהם של הרוחצים הנאנקים תחת עול הלחץ והדחק, אבל זה גופא שבחו של הציבור החרדי - שאותו עסקן יכול לעשות זאת באין מפריע. אשרינו מה טוב חלקנו.

[חיימשה]

הדוגמא הספיציפית הזו אינה מתאימה, כי מדובר במקווה פרטית, וברור שזכותו של אדם לנהוג ברכושו הפרטי כראות עיניו, ואילו הרב א"ס מדבר על רכוש העירייה הציבורי.

מה פתאום?
מדובר במקווה שנבנה מכספי החסידים כולם לתועלת כולם, כלפיהם זה רכוש ציבורי, ויותר מזה זה נבנה מכספם הפרטי ועבורם!

[חיימשה]

לגבי אותיות הזהב על מטפחות האדמו"רים, כידוע אם לא רוקמים באותיות זהב וכסף זה לא חל. ובפרט בעוה"ז...
אחד הדברים המשונים שהורגלנו אליהם זה מנהג הפריצים שנוהגים הבנש"קים (קרי - אדמו"רים), ומילא על חסידיהם אין כ"כ שאלה שמעריצים את מלכם, הטענה שלי זה מדוע האדמורים שרבים מהם פקחים ואחראיים, ממשיכים לחנך את ילדיהם להתנשאות ופינוק ולחיות ממתנות אחרים. מן הסתם אדמו"ר שגדל כמו כולם ואז הוכתר לרבי, יהיה ישר ורגיש הרבה יותר מרעהו שהיה פריץ מגיל 0.

את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.

[חיימשה]

לעצם הדבר, דיי מזעזע לראות באיזה שויון נפש מתקבלת כאן הנהגה מושחתת של פרנסי ציבור בהפקעת רכוש ציבורי לעצמם.

אולי תסביר לנו הסבר למדני, מדוע כניסת עסקן לחדר מבוא של מ''נ, או לחדר הסקה, כדי להתלבש שם, מהווה 'הפקעת רכוש ציבורי''. ההיפך, יש כאן זה נהנה וזה לא חסר. הרי אינך טוען שצריך לאפשר את זה לכולם.

[יותם]

בחזרה לנושא האשכול,

כאן רואים את טוב הלב של הציבור החרדי, והמידות הנאות והמתוקנות שאין להם אח ורע בעולם כולו. רק בציבור החרדי יכול עסקן מושחת לעשות כבתוך שלו ברכוש הציבורי שכולנו משלמים עליו, ולהיות סמוך ובטוח שלא יבולע לו, ועולם כמנהגו נוהג (להוציא אשכול של הוצאת קיטור במדור הנסתר של אוצה"ח, המיועד לרשומים בלבד, וגם זה כמובן בעילום שם על מנת שהנ"ל ימשיך לחגוג באין מפריע).

ההיטב חרה לרא"ס העובדה שאותו עסקן עושה זאת לעיני כל ישראל (יש ביטוי מתאים לזה, אבל אינו מכבוד המקום) ומנקר את עיניהם של הרוחצים הנאנקים תחת עול הלחץ והדחק, אבל זה גופא שבחו של הציבור החרדי - שאותו עסקן יכול לעשות זאת באין מפריע. אשרינו מה טוב חלקנו.

לאפשר לשחיתות להתקיים זה טוב לב?

[חיימשה]

בבחרותי למדתי בישיבה חשובה בצפון.
פעמיים בשבוע היו מתקבצים כל בני הישיבה לקריאת התורה.
מתוך 50 בחורים, מתוך 3 עליות היו נותנים בקביעות - שנים לי הקטן.
בחור חסידי יחיד ובודד בישיבה ליטאית אליטיסטית והצעיר שבחבורה.
מי קבע את ההסדר השרירותי הזה?

[עובר ושב]

לאפשר לשחיתות להתקיים זה טוב לב?

אכן, אפשר להביא הרבה דוגמאות מסיפורים ידועים, כאותו צדיק שרדף אחר הגנב וצעק לו "מחול לך".

[עקביה]

את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.

איזו תורה?


תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.

[דמשק]

לגבי אותיות הזהב על מטפחות האדמו"רים, כידוע אם לא רוקמים באותיות זהב וכסף זה לא חל. ובפרט בעוה"ז...
אחד הדברים המשונים שהורגלנו אליהם זה מנהג הפריצים שנוהגים הבנש"קים (קרי - אדמו"רים), ומילא על חסידיהם אין כ"כ שאלה שמעריצים את מלכם, הטענה שלי זה מדוע האדמורים שרבים מהם פקחים ואחראיים, ממשיכים לחנך את ילדיהם להתנשאות ופינוק ולחיות ממתנות אחרים. מן הסתם אדמו"ר שגדל כמו כולם ואז הוכתר לרבי, יהיה ישר ורגיש הרבה יותר מרעהו שהיה פריץ מגיל 0.

viewtopic.php?f=19&t=30639&hilit=

[ידידיה]

לעצם הדבר, דיי מזעזע לראות באיזה שויון נפש מתקבלת כאן הנהגה מושחתת של פרנסי ציבור בהפקעת רכוש ציבורי לעצמם.

אולי תסביר לנו הסבר למדני, מדוע כניסת עסקן לחדר מבוא של מ''נ, או לחדר הסקה, כדי להתלבש שם, מהווה 'הפקעת רכוש ציבורי''. ההיפך, יש כאן זה נהנה וזה לא חסר. הרי אינך טוען שצריך לאפשר את זה לכולם.

אני מבין שלגבי סיפור א (המקוה בבארי) אתה שותף לרגשותי.

[עמקן]

עילוי נשמה לא ממש בטוח שיש כאן. אבל ל'הצלחת משפחתו', יתכן אף מסתבר שאותו יהודי ספרדי ראה תוצאות מידיות כאן בעולם הזה..

למה זה מסתבר?

אם כבר עלה המקווה לאדמורי"ם.
בכל זמן שאני רואה את השלט אני מהפך בדבר, האם יש לאותו מסכן איזה זכות בכך שמימן לאדמו"ר הצעיר את האפשרות להתפנק בחדר מיוחד לו?
מה הגבול? אם אני משדרג את הרכב של האדמו"ר בהגה עץ, מתאים לחרוט ע"ז לע"נ למשל..?

תמהני, תוכל לשאול מפני מה הוא מעריך את הצעיר הנ"ל [ובמקרים רבים זו אכן שאלה מצויינת], אך עד כמה שהוא מעריכו פשיטא שהוא רואה לו זכות גדולה בזה. אני מכיר רבנים ליטאיים שתלמידיהם הגבירים שיפצו להם את המטבח מתוך רטט של קדושה.
ואם הזכרת רכב, אכן ברכבו של כ"ק האדמו"ר מראחמיסטריווקא שליט"א קבוע מול מקום האדמו"ר שלט ובו שם הנדיב הנו"מ, וזה הגיוני ביותר, סוג של קוויטל.

אם האדמו"ר או הרב ראויים לאותה אצטלא, מה הספק? היינו מהנה ת"ח מנכסיו, שעליו אמרו בגמרא כאילו נדבק בשכינה.

לא כ"כ חשוב עם האדמו"ר ראוי או לא. העיקר מה חושב התורם ומה אמרו לו. אם הוא יודע שזה הולך למקוה פרטי של אדמו"ר והוא חושב שהאדמו"ר מבחר מין האנושי וראוי לתרום לו מקווה פרטי, זה עסק שלו, ואין מקום לטענת על אף אחד, כל זמן שהוא הטעה עצמו ולא הטעו אותו על מהותו האמיתי של הדמו"ר.
אבל אם הם התרימו אותו למקווה ציבורי, והשתמשו בהממון עבור מקווה פרטי של האדמו"ר, זה גזל גמור.

[איש_ספר]

פגשתי את העסקן בחנות הירקות, שאלתי אותו אם הספיק לראות את האשכול, אמר לי כמעט בנזיפה: אין לי אינטרט כלל! ועל אוצר החכמה והפורום לא שמע מעולם. אח"כ נזכרתי שבכלל אי אפשר להכנס לאספקלריא בלי להיות רשום. וכולי תקוה שהוא אינו רשום.
בדיעבד טוב שכך, שכן אם היה רואה את היחס הסלחני לבריונות שכזו, ואם היה טורח לקרוא את כל האשכול ומוצא שחלים עליו דיני מלך, היינו צריכים להחביא את הילדות במזוודות.

[עקביה]

עילוי נשמה לא ממש בטוח שיש כאן. אבל ל'הצלחת משפחתו', יתכן אף מסתבר שאותו יהודי ספרדי ראה תוצאות מידיות כאן בעולם הזה..

למה זה מסתבר?

מסתבר שהנתרמים אינם כפויי טובה חלילה.

[עזריאל ברגר]

הדוגמא הספיציפית הזו אינה מתאימה, כי מדובר במקווה פרטית, וברור שזכותו של אדם לנהוג ברכושו הפרטי כראות עיניו, ואילו הרב א"ס מדבר על רכוש העירייה הציבורי.

מה פתאום?
מדובר במקווה שנבנה מכספי החסידים כולם לתועלת כולם, כלפיהם זה רכוש ציבורי, ויותר מזה זה נבנה מכספם הפרטי ועבורם!

בית כנסת שבנו החסידים כ"בית הכנסת של האדמו"ר" - יש לאדמו"ר בעלות מסוימת עליו, כרב אשי שאמר שהוא יכול למכור את בית הכנסת של מתא מחסיא (מגילה כו,א).
יש בזה סיפור עם הרבי מליובאוויטש ואינני יודע את פרטיו.

[הרואה]

את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.

איזו תורה?


תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.

וכל שכן אלו שאינם כהנים, ואינם מזרע דוד, ואינם עולים על בני דודם שוויתר על האדמורות כדי למנוע מחלוקת עם אביהם השתלטן, וכ"ש שאינם עולים על בנו של אברך טהור לב ומתמיד בפינה במיר, וכ"ש שאינם עולים על ממזר תלמיד חכם.

[חיימשה]

הדוגמא הספיציפית הזו אינה מתאימה, כי מדובר במקווה פרטית, וברור שזכותו של אדם לנהוג ברכושו הפרטי כראות עיניו, ואילו הרב א"ס מדבר על רכוש העירייה הציבורי.

מה פתאום?
מדובר במקווה שנבנה מכספי החסידים כולם לתועלת כולם, כלפיהם זה רכוש ציבורי, ויותר מזה זה נבנה מכספם הפרטי ועבורם!

בית כנסת שבנו החסידים כ"בית הכנסת של האדמו"ר" - יש לאדמו"ר בעלות מסוימת עליו, כרב אשי שאמר שהוא יכול למכור את בית הכנסת של מתא מחסיא (מגילה כו,א).
יש בזה סיפור עם הרבי מליובאוויטש ואינני יודע את פרטיו.

ולכן מותר לעסקנים להנות יותר משאר העם? נראה לך שזה בהרשאה של האדמו''ר?

[חיימשה]

את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.

איזו תורה?


תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.

יפה שנתפסת ליוצא מן הכלל שחובטין את העם במקלות.
כל ההסדר של 'שבט לוי' שאינם עוסקים במשא ומתן אלא הם ובניהם ובני בניהם אמורים לשבת ולעסוק בתורה ולאכול משל הציבור, ללבוש בגדי פאר [מובא בגמ' שגם מחוץ לביהמ''ק היו לובשים כעין בגדי כהונה לכבוד ולתפארת], גדלהו משל אחיו, כל זה הוא ממש אותה פלטפורמה שנוהגת היום אצל הבנשקי''ם.
יותר נכון הכהנים של אז היו הבנשקי''ם של היום. דוק ותשכח.
ומהיכן שבאת, בגמ' רואים שגם אז כהיום זה הביא בשוליים לתופעות של שחיתות ציבורית.

[חיימשה]

את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.

איזו תורה?


תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.

וכל שכן אלו שאינם כהנים, ואינם מזרע דוד, ואינם עולים על בני דודם שוויתר על האדמורות כדי למנוע מחלוקת עם אביהם השתלטן, וכ"ש שאינם עולים על בנו של אברך טהור לב ומתמיד בפינה במיר, וכ"ש שאינם עולים על ממזר תלמיד חכם.

הגענו למחלוקת חסו''מ... איזה יופי. חסר פה רק 6/3

[נוטר הכרמים]

את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.

איזו תורה?


תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.

וכל שכן אלו שאינם כהנים, ואינם מזרע דוד, ואינם עולים על בני דודם שוויתר על האדמורות כדי למנוע מחלוקת עם אביהם השתלטן, וכ"ש שאינם עולים על בנו של אברך טהור לב ומתמיד בפינה במיר, וכ"ש שאינם עולים על ממזר תלמיד חכם.

למען ההגינות והיושר, וכדי שלא לחזור למחלוקות חסידים ומתנגדים, עלינו לציין שתופעת הבנים והנכדים אינה פוסחת על הליטאים בדור האחרון, וד"ל ואכמ"ל.

[עזריאל ברגר]

בית כנסת שבנו החסידים כ"בית הכנסת של האדמו"ר" - יש לאדמו"ר בעלות מסוימת עליו, כרב אשי שאמר שהוא יכול למכור את בית הכנסת של מתא מחסיא (מגילה כו,א).
יש בזה סיפור עם הרבי מליובאוויטש ואינני יודע את פרטיו.

ולכן מותר לעסקנים להנות יותר משאר העם? נראה לך שזה בהרשאה של האדמו''ר?

נראה לי שהדוגמא הזאת היתה על האדמו"ר עצמו שזוכה לחדר פרטי וכיו"ב. ואם טעיתי את"מ.

[ידידיה]

את המודל הזה יצרה התורה !
כך בדיוק גדלו בני הכהנים והלוויים עד חורבן הבית.
ומסתמא בני ריש גלותא וכו' אחר החורבן.

איזו תורה?


תלמוד בבלי מסכת פסחים דף נז עמוד א
...עליהם ועל כיוצא בהם אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן, אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים, ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.

וכל שכן אלו שאינם כהנים, ואינם מזרע דוד, ואינם עולים על בני דודם שוויתר על האדמורות כדי למנוע מחלוקת עם אביהם השתלטן, וכ"ש שאינם עולים על בנו של אברך טהור לב ומתמיד בפינה במיר, וכ"ש שאינם עולים על ממזר תלמיד חכם.

למען ההגינות והיושר, וכדי שלא לחזור למחלוקות חסידים ומתנגדים, עלינו לציין שתופעת הבנים והנכדים אינה פוסחת על הליטאים בדור האחרון, וד"ל ואכמ"ל.

היא מעולם לא פסחה עליהם.
לכה"פ מאז שיש בעולם ישיבה בצורתה הנוכחית
מוולאזין ועד ירושלים ובני ברק

[חיימשה]

פגשתי את העסקן בחנות הירקות, שאלתי אותו אם הספיק לראות את האשכול, אמר לי כמעט בנזיפה: אין לי אינטרט כלל! ועל אוצר החכמה והפורום לא שמע מעולם. אח"כ נזכרתי שבכלל אי אפשר להכנס לאספקלריא בלי להיות רשום. וכולי תקוה שהוא אינו רשום.
בדיעבד טוב שכך, שכן אם היה רואה את היחס הסלחני לבריונות שכזו, ואם היה טורח לקרוא את כל האשכול ומוצא שחלים עליו דיני מלך, היינו צריכים להחביא את הילדות במזוודות.

עלי לציין שכאשר אני שומע על ראש עיר מסויימת שחונה על מדרכות בגסות כאשר אזרחיו נקנסים בכגון דא, בכגון זה דעתי כדעת כב'.
אמנם גם בזה אפשר לראות שאין זה מאפיין חרדי כלל.
דוק ותשכח איך מחנים שוטרים את רכביהם.