השפעת חב"ד על מנהגי יהדות מרוקו

[צh33]

איתרע לידן וכפה"נ הוא אכן נושא ישן שנטחן היטב.

[מורה צדק]

כמה שהנושא כבר ניטחן, עלו כאן כמה חידושים.

[צh33]

מן הסתם התכוונת לחידושים שהראו שההמצאה שחב"ד או מישהו אחר גרם לשינויים במנהגים הינה הזיה בעלמא.

[מורה צדק]

אני יודע את כל מה שכתוב בזה בספרי הגרע"י ובנו הגר"י, ואני באתי על דף נקי לדעת אם כן או לא, קיבלתי בהודעות פרטיות כמה דברים שמאוד עזרו לי בעניין מלבד מה שפורסם על גבי הדף, ומזאת למדתי שישנם דברים שבהם הושפעו וישנם שלא, וגם ישנם מקומות שהושפעו יותר מאשר מקומות אחרים. וח"ו לומר שמטרתי הייתה לקעקע את מנהגיהם, אלא להפך מכך, מטרתי הייתה לבדוק איזה ממנהגיהם הושרשו מקדמא דנא ואלו לא.
רק אציין לדוגמא את מחלוקתם של הרב משאש והרב מאמן לגבי הדלקת נרות שבת, שלדעת הרב משאש נהגו לברך אחר ההדלקה עוד קודם התפשטות הוראות מרן הב"י, ולדעת הרב מאמן זו השפעה ישירה של חב"ד.

[חקר]

רק אציין לדוגמא את מחלוקתם של הרב משאש והרב מאמן לגבי הדלקת נרות שבת, שלדעת הרב משאש נהגו לברך אחר ההדלקה עוד קודם התפשטות הוראות מרן הב"י, ולדעת הרב מאמן זו השפעה ישירה של חב"ד.

כבר הובא כאן, וכבר הובאו דברי הגריח"ס שהרב מאמאן יחידאה בזה ודבריו תמוהים!

[למאי_נמ?]

ראה גם תשובה באתר מורשת

[מורה צדק]

רק אציין לדוגמא את מחלוקתם של הרב משאש והרב מאמן לגבי הדלקת נרות שבת, שלדעת הרב משאש נהגו לברך אחר ההדלקה עוד קודם התפשטות הוראות מרן הב"י, ולדעת הרב מאמן זו השפעה ישירה של חב"ד.

כבר הובא כאן, וכבר הובאו דברי הגריח"ס שהרב מאמאן יחידאה בזה ודבריו תמוהים!

כאן ראיתי את זה, ונתחדשו לי כמה מחלוקות בין גדולים אלו במנהגי מרוקו.
הרב מאמאן הוא לא יחידאה בזה, ושמעתי זאת מעוד כמה מחכמי המרוקאים.
ודברי הגריח"ס מאוד תמוהים בענין זה, ואכמ"ל.

[למאי_נמ?]

בשו"ת יביע אומר (ח"ז או"ח סי' יט) פותח את התשובה:
"נשאלתי אודות הנעשה בבית הכנסת של עולי מרוקו בטבריה, שהעלו לס"ת בפרשת בחקותי כהן לוי וישראל, עד קוממיות, ואח"כ עלה החזן הקורא בתורה וקרא פרשת התוכחה בלי ברכה לא לפניה ולא לאחריה, ואח"כ העלו את יתר העולים עד סיום הפרשה, וכשנשאלו החזן והגבאים מה ראו על ככה, שלא לברך על קריאת פרשת התוכחה, השיבו שכן נהגו במרוקו".
(ובגוף התשובה מאריך לבאר שאין יסוד למנהגזה וצריך לבטלו).

והיות וראיתי שבמנהג זה נוהגים חסידים (למשל, ויז'ניץ), רצוני לשאול שמא ואולי הגיע מנהג זה מהם למרוקו. ואשמח אם יודעי דבר ישיבוני.

[מורה צדק]

הערב קיבלתי ידיעה על חד מן משפחת אביחצירא שבחופת בנו (הערב הזה) נוגן ניגון של חב"ד. ושמעתי פעם את אותו חכם, שח"ו מלומר שהושפעו ולו במשהו קטן מחסידות חב"ד.

[איש_ספר]

הערב קיבלתי ידיעה על חד מן משפחת אביחצירא שבחופת בנו (הערב הזה) נוגן ניגון של חב"ד. ושמעתי פעם את אותו חכם, שח"ו מלומר שהושפעו ולו במשהו קטן מחסידות חב"ד.

עוד מוסר המקור בפרסום ראשון! שהחריימה היתה מתובלת בפפריקה הונגרית המיוצאת ע"י בית חב"ד שבבודפעסט, על הסטייק נתגלו שרידי עמבה, שכל הנראה יובאה ע"י שליחי חב"ד בכלכותא, ואילו בלפתן התגלו עקבות מנגו ופספילורה! שבודאי יובאו ע"י שליח חב"ד שבאיי פוקט. והחוצפן עדין מעיז פניו לומר שחב"ד לא משפיעים עליו!

[בברכה המשולשת]

רק אציין לדוגמא את מחלוקתם של הרב משאש והרב מאמן לגבי הדלקת נרות שבת, שלדעת הרב משאש נהגו לברך אחר ההדלקה עוד קודם התפשטות הוראות מרן הב"י, ולדעת הרב מאמן זו השפעה ישירה של חב"ד.

כבר הובא כאן, וכבר הובאו דברי הגריח"ס שהרב מאמאן יחידאה בזה ודבריו תמוהים!

כאן ראיתי את זה, ונתחדשו לי כמה מחלוקות בין גדולים אלו במנהגי מרוקו..

כידוע, רבות מאוד המחלוקות ביניהם, ובריתחא דאורייתא מופלאה, ולא רק בעניני מנהגים.

[צh33]

בשו"ת יביע אומר (ח"ז או"ח סי' יט) פותח את התשובה:
"נשאלתי אודות הנעשה בבית הכנסת של עולי מרוקו בטבריה, שהעלו לס"ת בפרשת בחקותי כהן לוי וישראל, עד קוממיות, ואח"כ עלה החזן הקורא בתורה וקרא פרשת התוכחה בלי ברכה לא לפניה ולא לאחריה, ואח"כ העלו את יתר העולים עד סיום הפרשה, וכשנשאלו החזן והגבאים מה ראו על ככה, שלא לברך על קריאת פרשת התוכחה, השיבו שכן נהגו במרוקו".
(ובגוף התשובה מאריך לבאר שאין יסוד למנהגזה וצריך לבטלו).

והיות וראיתי שבמנהג זה נוהגים חסידים (למשל, ויז'ניץ), רצוני לשאול שמא ואולי הגיע מנהג זה מהם למרוקו. ואשמח אם יודעי דבר ישיבוני.

התכוונת ברצינות??
כנראה יש כאן מקור היסטורי ראשוני על פעילותם של חסידי ויזניץ במרוקו.
זה לא רע בכלל.... וכדאי להמשיך את המחקר בענין במרץ...

[חכם באשי]

יש שמועה די מבוססת, שאדמו"רי וויזניץ מקורם מצפון אפריקה, וככל הנראה ממרוקו!
זו הסיבה שהם חובשים קולפיק המזכיר את התרבוש המרוקאי.

[לעומקו של דבר]

יש שמועה די מבוססת, שאדמו"רי וויזניץ מקורם מצפון אפריקה, וככל הנראה ממרוקו!
זו הסיבה שהם חובשים קולפיק המזכיר את התרבוש המרוקאי.

ויש ליישב עובדה הסטורית זו יחד עם מה שבעינינו רואים בסמוך לנו בצפת"ו אשר ק"ק ויזניץ מקורה טהור באואב"י תונס.
אלא דהכל שפיר לפי היודע שתרי ויזניץ המה, זו אשר בסיניווע"ר מתונס יסודה וזו אשר בשיכון ממראקא תבוא. ועולה הכל יפה.

[פרנצויז]

כל הסיפורים על ההשפעה של חב"ד על מנהגי מרוקו הם "סיפורי סבתא". משום שלא היה חבדניק אחד במרוקו לפני שנת תש"י תשי"א!
אפשר לבדוק בספרי ההיסטוריה של חב"ד.

[ישראל אליהו]

בדברי הרב טולידאנו לא נזכר חב"ד, ואוצר התורה לא היו אנשי חב"ד, וגם לא שמעתי שחב"ד לומדים בקיצור של ר"ש גנצפריד.
בכל מקרה השאלה התמימה אינה תמימה כ"כ, שכן אילו היה הגרע"י מתחשב במנהגי מרוקו הותיקים ומבטל רק את המנהגים שהם לדעתו השפעה אשכנזית/חבדי"ת, היה לשאלה מקום. אבל אחר שהגרע"י ובנו המלקט מבטלים את כל מנהג שלא עולה בקנה אחד עם מרן, בין אם הוא ממרוקו ובין אם הוא מבגדאד (גם שם היו חב"ד?), אז מה מקום לשאלה?

לפי הרשל"ץ אמנם לא חב"ד, אבל אשכנזים אחרים באו והנהיגו את מנהגיהם. והבא"ח, מסכן, בא וכותב "כך מנהג עירנו" ולא ידע שזה מאת אחינו האשכנזים.
viewtopic.php?f=17&t=42864&start=320#p590301

[עובר ושב]

בנותן טעם להוסיף כאן מה שכתב הרב וונדרבר במקום אחר:

יש עלון בשם בית מרן, ובו השיעור השבועי של הגר"י יוסף שליט"א, בעלון האחרון ערש"ק פרשת וישלח תש"פ, עלון 234, שיעור בהלכות חנוכה, בעמ' 3 הערה 5, הובא שאחרי פטירת הג"ר צדקה חוצין בעל "צדקה ומשפט" רבה של בגדאד [נפטר בשנת תקל"ג], באו רבנים אשכנזים לעיראק והעמידו הדת על תילה, והם הנהיגו הרבה דינים כמנהג האשכנזים.
ובהמשך הובא שבמרוקו קיבלו עליהם הוראות מרן הב"י, וכך היה עד לפני כמאתים שנה שהאדמו"ר מחב"ד התחיל לעשות "שלוחים", ובכל מקום שהלכו לימדו הלכות של אשכנזים.
ואח"כ הביא מכתב הג"ר רפאל ברוך טולידאנו, שנדפס ביביע אומר ח"ו או"ח סי' מ"ח, שלדבריו העיד שבמרוקו לימדו אותם לפי קיצור שלחן ערוך של הרב גנצפריד ונהגו על פי ספר זה.
וגם הביא שרבי יוסף משאש בספרו מים חיים ח"ב כתב שבמרוקו לימדו אותם על פי הספר "שלחן ערוך הרב" להגאון רבי זלמן.

ויש להעיר על חלק מהדברים:

ראוי לברר מה המקור שהגיעו רבנים אשכנזים לעיראק והנהיגו מנהגים אשכנזים.
ובענין מה שהביא שלפני מאתים שנה כבר הגיעו שלוחים של חב"ד למרוקו, הוא תמוה מאוד, והוא סתירה לס' עין יצחק ח"ג עמ' קנ"ד שכותב שהגיעו לשם "לפני כמאה שנה, ... וכן לפני כחמישים שנה".
וראה עוד בעין יצחק שם העתק דברי הרב טולידאנו שכותב: "כשבאו למחנינו תלמידי חכמים מאחינו האשכנזים התחילו ללמד דינים לתלמידים שלנו מספר 'קצור שלחן ערוך' של הגאון רבי שלמה גאנצפריד". דהיינו שרק לאחרונה כשהגיעו, התחילו ללמד לתלמידים שלנו, אך לא נזכר שלימדו אותו בעצמו לפי ספר קש"ע, וכן לא כתוב שנהגו עפ"י ספר זה.
ומה שהביא שבספר מים חיים כתוב שלימדו אותם עפ"י ספר שלחן ערוך הרב, לא נזכר כלל בספר מים חיים.

והרב 'אבני גזית' העיר:

עם כל הכבוד הראוי להראש"ל שליט"א, יש להעיר ע"ד מספר הערות:
א. רבי צדקה חוצין נולד בחלב (אר"ץ) ולא בדמשק. והיה ממקורבי הגאון רבי שמואל לניאדו בעל בית דינו של שמואל (לא שלמה - בנו).
ב. רבי צדקה הגיע לכהן פאר בבגדאד בשנת תק"י בהיותו בן 44, אחר שמכת דבר נוראה כילתה את רוב יהדות בגדאד על רבניה דייניה וחכמי ישיבתה, ובראשם הגאון רבי שלמה מזרחי שאחד מגדולי האחרונים (ראה הסכמת מהריט"א לספרו שמן המור) רבי מרדכי רוביו, רבה של חברון, אינו מוכן לפסוק ללא שיסכים על פסקו הוא וחכמי ישיבתו.
ג. רבינו צדקה שהיה אחד מגדולי אותו דור העמיד מספר תלמידים גדולי תורה, ביניהם בנו רבי נסים, שהיה לראש הישיבה בחיי אביו אולם נפטר בדבר בשנת תקל"ג.
ד. אחרי פטירת רבינו צדקה בסוף שנת תקל"ו או בראשית תקל"ז, נתמנה לראש ישיבה, לרב עיר ולאב"ד, תלמידו הגאון רבי צאלח מצליח, שכבר בחיי רבו היה לראש הישיבה בבגדאד, והעמיד תלמידים רבים.
לאחר פטירתו, בשנת תקמ"ז, נתמנה מרן הגאון רבי משה חיים זקנו של הרי"ח. והתבונן במה שתיאר אותו רבי ישראל משקלוב כשהסכים על ספרו פאת השלחן, ודוק.
הרמ"ח העמיד כמה תלמידים ג"ע, וקטן שבתלמידיו היה הגאון רב רבנן רבי עבדאלה סומך רבו של מרן הרי"ח.
לא שמענו מעולם כי רבני אשכנז הטמיעו ממנהגיהם בבגדאד, ויש לקוות כי הראש"ל שליט"א לא מושפע מספריו של התעמולן החכם הכולל מרדכי כהן ראש ישיבת אור ודרך (משגה עור בדרך).

[עובר ושב]

ואני הוספתי:

מה שהכי כואב, זה הצורה בה הרב יצחק יוסף מציג את הדברים. כביכול יהודי מרוקו היו בורים ועמי הארצות, עד שהגיע לידיהם ספר כלשהו (כנראה הספר הראשון שהגיע לארץ הנידחת הזו, לאחר מאות שנים...) וכאשר ראו בו דברים שונים ממנהגם, מיד שינו את מנהגם...

המציאות היא אחרת לגמרי. גדולים וענקים היו במרוקו, מתחילת האלף האחרון ועד ימינו אנו, והדבר האחרון שיגרום להם לשנות את מנהגם הוא איזה ספר קיצור שולחן ערוך, או שליחים של חב"ד שמעולם לא העיזו לשנות את המנהג (וגם קיבלו הוראה מפורשת מהרבי לא לנגוע במנהגי המקום).

יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר מבין כל הקהילות היהודיות בארצות האיסלאם. מספר חכמיה באלף שנים האחרונות, עולה על כל הקהילות היהודיות בתפוצות ארצות האיסלאם. חכמי ורבני מרוקו השאירו ספרות תורנית ענפה בכל תחומי פרד"ס התורה: מדקדקים, פרשני תורה ותלמוד, פוסקים, משיבים, מקובלים, פייטנים ועוד.

על אף שאין ספק שהיישוב היהודי במרוקו החל עוד בימי הבית הראשון ולאחריו בימי הבית השני, הרי שמקורות רבים וברורים מצויים בידינו רק החל מן התקופה אותה אנו סוקרים, דהיינו, באלף השנים האחרונות. במאה השמינית נוסדה העיר פאס, שהפכה תוך זמן קצר לקהילה יהודית החשובה ביותר במרוקו, וממנה יצאה תורה לשאר הקהילות היהודיות במרוקו. חכמי פאס עמדו בקשרי שאלות ותשובות עם גאוני בבל, שהכירו בגדולתם בתורה ובחשיבות קהילתם.

בראשית תקופה זו ידועים החכמים: דונש בן לבראט הלוי, רבי יהודה בן חיוג', רבי יצחק אלפסי (הרי"ף) ועוד.
יהודי מרוקו קיימו קשרים בתחומי הרוח והכלכלה עם אחיהם שבספרד. כמו כן, במשך מאות שנים היתה הגירה דו-כיוונית, לפי העת והזמן, בין ספרד למרוקו ובין מרוקו לספרד (לדוגמה: הרי"ף היגר לספרד ממרוקו, והרמב"ם היגר למרוקו מספרד).

בדרום מרוקו נוסדה במאה ה-11 העיר מראכש, שאף היא הפכה לאחת ממרכזי התורה במרוקו.

עם גרוש ספרד בשנת רנ"ב (1492), הגירו למרוקו מספרד עשרות אלפי יהודים. אלה התיישבו בערים: טנגי'ר, תיטואן, קסר-אל כביר, סלא, רבאט, וכמובן, בערים המרכזיות שבמרכז מרוקו: פאס מכנאס וצפרו.
מחכמי מגורשי ספרד שהגיעו למרוקו מפורסמים: רבי יעקב בירב, רבי שמעון לביא, רבי אברהם ביבאס, רבי אברהם סבע (מח"ס "צרור המור") ועוד (מועתק מהספר קבלת חכמי מרוקו, מצ"ב).

גם בתחום החסידות והקבלה יש גדולים רבים שיצאו ממרוקו, החל מה"אור החיים" וכלה בצדיקי משפחת אבוחצירא, שכתבו ספרים שהם נכסי צאן ברזל בחסידות, וכן בקבלה.

והראיה שהביא רבי יצחק יוסף מהרב טולדנו היא ראיה לסתור, כי אדרבה, הצורך בספר קיצוש"ע של הרב טולדנו היה מחמת שלמדו בספר קיצוש"ע של הרב גנצפריד והיו צריכים תוך כדי לימוד לומר לתלמידים, שמנהגנו אינו כך, וההלכה אינה כך, ובוודאי שאין זה נוח.

גם הגר"ע יוסף מסר שיעורים מתוך ספר בן איש חי, אבל תוך כדי השיעור העיר היכן שהיה לו להעיר. גם מסרו שיעורים לספרדים מתוך משנה ברורה, והעירו היכן שהמנהג או ההלכה אינה כן. לאחר מכן התחברו ספרים ייעודיים לציבור הספרדי, ולא היה צורך באלה. אבל אף אחד לא יחשוב לרגע שהמנהג השתנה בגלל שלמדו מתוך משנה ברורה, וכי בשופטני עסקינן.

עוד יש לציין שהתעמולה שנעשית כאן, תוך ניצול שיעור המועבר בשידור חי בכל מקום אפשרי, בלוויין ברדיו וביוטיוב, היא מתוחכמת מאוד; ציבור השומעים הוא ציבור שאצלו המילה "אשכנזי" היא מילת גנאי. ובכן, כאשר אומרים שהמנהג מועתק מאשכנזים, והנוהג כך הוא "משתכנז" שנוטה מדרך אבותיו, בזה נסתם הגולל על המנהג. ומן הסתם רוב השומעים לא ילכו לבדוק את העובדות לאשורן, אלא יקבלו את הדברים כמות שהן, בפרט כאשר חוזרים על כך שוב ושוב בביטחון מלא.

ובנותן טעם להוסיף דברים שכתב הגרש"מ עמאר, הראשון לציון הקודם:

"ואחרים התחכמו לומר שבודאי הסיבה לכך היא, תלויה באשכנזים שהגיעו אחר השואה למרוקו בו מצאו מקלט לחיים, ועוד שאח"כ הגיעו כמה שלוחים של האדמו"ר מליובאוויטש ע"ה, והן הם דינא דגרמי להפוך את לב כל יהודי מרוקו לשנות ולנהוג כמור"ם ז"ל.

וכל מי שיתבונן יראה כמה דברים אלו רחוקים מן הטעם ומן הסברא הישרה, שקומץ אנשים מעט שבודאי לא עבר כמה מאות, שניצלו מתופת השואה וחיו במרוקו, בערים שונות זעיר שם זעיר שם, כפי ששמענו ונדעם, הם יכולים להשפיע על כל הקהלה הענקית של יהודי מרוקו, להפוך את ליבם לשנות מנהגי אבותיהם, מנהגים עתיקים של אלפי שנים, שהם מושרשים וגם מבוססים בכל הקהלות של ארץ מרוקו, שהם רבים מאד, והנה בזמן שעלינו לארץ בשנת התשכ"ב, שאלו היו שנות העליה הגדולים ביותר לארץ ישראל, היו בקזבלאנקא לבד למעלה מארבע מאות אלף יהודים, ובשאר הערים והעיירות מי מדד ומי ספר, וזה אחר שכבר עלו במשך השנים רבבות אלפי ישראל משם לארץ ישראל, וכן מאות אלפים שירדו לצרפת וקנדה ועוד ועוד, ותמיד היו חכמים גדולים ביניהם, ואיך יעלה כדעת לחשוב מחשבות כאלה שכל החכמים שהיו שם, שמו יד לפיהם, וסתמו וחתמו לשונם וקיבלו דעת מיעוט קטן שהגיע להציל נפשו, והיו עסוקים בשקם ותעניתם, וראשם ורובם היה מרוכז עמוק, בחיפושים אחר קרובים ומיודעים ולמצא שבריר של מידע, מבין החורבן וההריסות של השואה האיומה, אשר בודאי לא היה להם פנאי לעסוק באחרים להשפיע עליהם וללמדם מנהגים חדשים שלא שיערום אבותיהם, או שלמדו הכל מקומץ של חמשה ששה ת"ח שהרבי מחב"ד ע"ה שלח לתור הארץ (לחזק את התורה בארץ ההיא), ואיך יעלה בדעת שהיחידים הללו היו בעלי השפעה כזאת גדולה, ששינו פניהם של כל יהודי מרוקו, ואין שכל אנוש יכול לקבל דברים אלו. ולהלן אבאר בעה"ו, שמאותם מנהגים עצמם שנהגו במרוקו, מוכח שלא מרבנו הרמ"א ז"ל ואפילו לא מהרא"ש ז"ל וקודמיהם נלקחו, רק נהגו בהם דורות רבים לפני הרמ"א ז"ל ולפני הרא"ש ז"ל".

מצ"ב מאמרו.

[מענה איש]

ויש להוסיף בזה את שמסופר בספר על הרב טולדאנו שכאשר חב''ד הגיעו למרוקו לא הסכימו החכמים להכניס לסדר הלימוד ספרי חסידות.

[יהודי ירושלמי]

י שלהוסיף שגם במנהג עשיית הקשר מאחורה בתפילין של רא המנהג הקדום היה בקשר המרובע וחב"ד הכניסו למרוקו את מנהג קשר הדלת.
ראו על כך במכתבו של הרב עמאר שנדפס בספר פרי אליעזר. ברכות ורוב ישע.

[לענין]

ויש להוסיף בזה את שמסופר בספר על הרב טולדאנו שכאשר חב''ד הגיעו למרוקו לא הסכימו החכמים להכניס לסדר הלימוד ספרי חסידות.

דומני שזה היתה הסיבה לעזיבה של כמה חכמים (למשל הרב מאזוז בתונס), אבל בהחלט למדו תניא במוסדות חב"ד במרוקו (לא שיש לזה השפעה לענין המנהגים).

[אבני גזית]

מה הסיבה שיש עד היום בתי כנסת מרוקאים עם ספרי תורה שוכבים כמו האשכנזים? מהיכן זה בא?

[סגי נהור]

מה הסיבה שיש עד היום בתי כנסת מרוקאים עם ספרי תורה שוכבים כמו האשכנזים? מהיכן זה בא?

זאת הצורה המקורית של ספרי התורה במרוקו! את הצורה המוכרת אצלם היום הם למדו בדורות האחרונים מאחרים.

[מה שנכון נכון]

ויש להוסיף בזה את שמסופר בספר על הרב טולדאנו שכאשר חב''ד הגיעו למרוקו לא הסכימו החכמים להכניס לסדר הלימוד ספרי חסידות.

דומני שזה היתה הסיבה לעזיבה של כמה חכמים (למשל הרב מאזוז בתונס).

הוא (ר' מצליח) התנגד אמנם ללמודי התניא, אך הסיבה שעזב היא שלמדו שם למודי חול. (לבנו התיר להשאר).

[הגיונות]

Screenshot_20200114-010531__01.jpg (355.07 KiB) נצפה 7378 פעמים

Screenshot_20200114-010537__01.jpg (446.48 KiB) נצפה 7378 פעמים

מתוך פרדס חב"ד, אלול תשס"ז, גיליון 18. וראו עוד בהמשך המאמר

[אבני גזית]

מה הסיבה שיש עד היום בתי כנסת מרוקאים עם ספרי תורה שוכבים כמו האשכנזים? מהיכן זה בא?

זאת הצורה המקורית של ספרי התורה במרוקו! את הצורה המוכרת אצלם היום הם למדו בדורות האחרונים מאחרים.

חידוש.

אצל המרוקאים האותנטים, לרבות אצל בבא סאלי שנזהר לא לשנות גם את שפתו, ספרי התורה עומדים. הם למדו כן בדורות האחרונים מאחרים?

יש סמך לזה?

להבנתי הדלה, השינוי הזה הגיע מהנובהרדוקערס וחסידי חב"ד. אולי אני טועה.

[בברכה המשולשת]

הנושא נדון במסגרת אשכול זה:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t= ... AB#p489680

[בן אליהו]

אני תמה. עד מתי תחזיק מעמד השטות המגוחכת הזאת שמנהגי יהדות מרוקו מקורם בחב"ד?

[סגי נהור]

הנושא נדון במסגרת אשכול זה:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t= ... AB#p489680

ואכן מופיע במאמר המצוין, כמו בעוד מקורות, שמנהג יהודי מרוקו בזה כאשכנזים.

[פלוריש]

גם בשו"ת שמע שלמה ח"ט (סוף חאו"ח) כתב נגד הטענה שמנהגי מרוקו הושפעו ממנהגי חב"ד.

[גביר]

יעוין גם בהקדמתו של הרב משה עמאר למהדורת 'נוהג בחכמה' לרבי יוסף בן נאיים שהוציא, אוצר יהדות המגרב, לוד תש"פ, עמ' 26-23 - 'באשר לטענה שחב"ד החדירו למרוקו מנהגי אשכנז'. ויעוין עוד שם עמ' רנח אות תי"ו, סעיף ו.

[פלוריש]

הרב פרופ' משה עמאר מספר: "בשנות החמישים הגיעו חסידי חב"ד למרוקו, הם ניסו לארגן אטליז של בשר חלק והרבנים שלחו להם: אם באתם להחליף אותנו, אנחנו נלך הביתה. באתם ללמד תורה, תלמדו תורה, אם אתם תתחילו להתעסק בנושאי רבנות, אנחנו נדאג שלא תישארו פה 24 שעות".
https://www.inn.co.il/news/610751