משולש כתב:ראיתי שיש פקפוקים על האשכול הזה.
אני רוצה להוסיף הערה בקיצור: הניסיון הראה שעם עבודה נכונה ניתן להגיע לתוצאות טובות גם בלי שום בסיס. ועם עבודה לא נכונה כל הבסיס לא יעזור.
ביני עמודי גרסי כתב:וכבר על זה אמר דוד המלך עליו השלום (בדרך רמז) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: מים הם ראשי תיבות של = ממון, יופי, משפחה, = שדברים הללו יכולים לגרום טעות ובלבול לאדם בבחירת אשתו לעתיד על אף שנגזר משמים מי יהיה זיווגו! מפני שהאדם הוא בעל בחירה והרשות בידו לבחור את מי שירצה! וממון יופי ומשפחה הרמוזים בפסוק יש בכוחם לבלבל ולהטעות את האדם בבחירת זיווגו לעתיד! לכן אומר דוד המלך ע"ה שיתפלל האדם על זיווגו באופן שלא יהיו דברים המטעים אותו - לקחת את מי שאינו שלו. (מספר נעימת החיים).
ביני עמודי גרסי כתב: מדבריך אלו מובן שלאותם שהתגרשו הייתה להם איזושהי דחיה רק בחרו להתעלם ממנה בגלל סיבה כזאת או אחרת (צידקות / צניעות / לחץ / ממון / משפחה וכו').
וכבר על זה אמר דוד המלך עליו השלום (בדרך רמז) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: מים הם ראשי תיבות של = ממון, יופי, משפחה, = שדברים הללו יכולים לגרום טעות ובלבול לאדם בבחירת אשתו לעתיד על אף שנגזר משמים מי יהיה זיווגו! מפני שהאדם הוא בעל בחירה והרשות בידו לבחור את מי שירצה! וממון יופי ומשפחה הרמוזים בפסוק יש בכוחם לבלבל ולהטעות את האדם בבחירת זיווגו לעתיד! לכן אומר דוד המלך ע"ה שיתפלל האדם על זיווגו באופן שלא יהיו דברים המטעים אותו - לקחת את מי שאינו שלו. (מספר נעימת החיים).
אמסטרדם כתב:ביני עמודי גרסי כתב:וכבר על זה אמר דוד המלך עליו השלום (בדרך רמז) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: מים הם ראשי תיבות של = ממון, יופי, משפחה, = שדברים הללו יכולים לגרום טעות ובלבול לאדם בבחירת אשתו לעתיד על אף שנגזר משמים מי יהיה זיווגו! מפני שהאדם הוא בעל בחירה והרשות בידו לבחור את מי שירצה! וממון יופי ומשפחה הרמוזים בפסוק יש בכוחם לבלבל ולהטעות את האדם בבחירת זיווגו לעתיד! לכן אומר דוד המלך ע"ה שיתפלל האדם על זיווגו באופן שלא יהיו דברים המטעים אותו - לקחת את מי שאינו שלו. (מספר נעימת החיים).
דבר כזה צריך מקור.
אוהב אוצר כתב:ביני עמודי גרסי כתב: מדבריך אלו מובן שלאותם שהתגרשו הייתה להם איזושהי דחיה רק בחרו להתעלם ממנה בגלל סיבה כזאת או אחרת (צידקות / צניעות / לחץ / ממון / משפחה וכו').
וכבר על זה אמר דוד המלך עליו השלום (בדרך רמז) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: מים הם ראשי תיבות של = ממון, יופי, משפחה, = שדברים הללו יכולים לגרום טעות ובלבול לאדם בבחירת אשתו לעתיד על אף שנגזר משמים מי יהיה זיווגו! מפני שהאדם הוא בעל בחירה והרשות בידו לבחור את מי שירצה! וממון יופי ומשפחה הרמוזים בפסוק יש בכוחם לבלבל ולהטעות את האדם בבחירת זיווגו לעתיד! לכן אומר דוד המלך ע"ה שיתפלל האדם על זיווגו באופן שלא יהיו דברים המטעים אותו - לקחת את מי שאינו שלו. (מספר נעימת החיים).
ממש לא, אני מדבר על בחורים שאמרו במפורש למשגיחיהם שאין להם משיכה והמשודכת לא נראית להם ולא מוצאת חן וכד' ורק רצו איזה 'גב' להישען עליו בכדי להגיד את ה'לא'
סגי נהור כתב:רבים תמימים וישרים מתחתנים ללא משיכה כמעט או בכלל, וחייהם מאושרים ושלווים, כי הדבר מלכתחילה לא היה חשוב להם כ"כ. אבל מי שהדבר חשוב לו בלי ספק ירגיש צער והחמצה בהעדרו, ומכאן הדרך לכשלון הנישואין קצרה.
סגי נהור כתב: אבל מי שהדבר חשוב לו בלי ספק ירגיש צער והחמצה בהעדרו, ומכאן הדרך לכשלון הנישואין קצרה.
ביני עמודי גרסי כתב:אוהב אוצר כתב:בקצרה:
כאחד שמתעסק בתחום, אני מכיר אישית זוג שהתגרש והזוג השני 'בדרך' בגלל הנושא המדובר כאן.
הבחור טען שהוא לא מעונין ואין לו 'משיכה' [אני בכוונה משתמש עם המילה הזאת שהועלתה כאן] והמשגיחים אמרו להם שלא 'ישגיחו' בזה.
אברך אחד מהם סיפר לי שהמשגיח שמע ממנו לאיזה צרות הוא הגיע היום, הוא לא עונה לו לטלפונים ומתחמק ממנו! אחת מהישיבות המפורסמות ביותר.
אותם שמורים שלא להתיייחס לזה [משיגיחים וכד'] עתידים לתת את הדין.
אסור, פשוט אסור שלא להתייחס להרגשות אלו.
כבר קודמי הגדירו זאת בשפה המקצועית והמכובדת.
ענקי רוח כמו מרן הרב שך זצ"ל, בכח גדלותם וראייתם למרחוק את האדם הספציפי העומד מולו, יכלו לומר מילים כאלו לשואל הספציפי ולא להוראה גורפת.
מדבריך אלו מובן שלאותם שהתגרשו הייתה להם איזושהי דחיה רק בחרו להתעלם ממנה בגלל סיבה כזאת או אחרת (צידקות / צניעות / לחץ / ממון / משפחה וכו').
וכבר על זה אמר דוד המלך עליו השלום (בדרך רמז) עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצֹא רַק לְשֵׁטֶף מַיִם רַבִּים אֵלָיו לֹא יַגִּיעוּ: מים הם ראשי תיבות של = ממון, יופי, משפחה, = שדברים הללו יכולים לגרום טעות ובלבול לאדם בבחירת אשתו לעתיד על אף שנגזר משמים מי יהיה זיווגו! מפני שהאדם הוא בעל בחירה והרשות בידו לבחור את מי שירצה! וממון יופי ומשפחה הרמוזים בפסוק יש בכוחם לבלבל ולהטעות את האדם בבחירת זיווגו לעתיד! לכן אומר דוד המלך ע"ה שיתפלל האדם על זיווגו באופן שלא יהיו דברים המטעים אותו - לקחת את מי שאינו שלו. (מספר נעימת החיים).
קולמוס הסופר כתב:יד לפה כתב:עיינו במלבי"ם פרשת כי תצא (כד,א).
והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר כבר כ' של' מציאה יורה שנתגלה הדבר לעיני האדם בב"א, לכן יש להתבונן אחר שכבר לקחה לאשה ובא עליה אין ספק שראה אותה מקודם ומצאה חן בעיניו וע"כ לקחה. ואם יכוון הכתוב לומר שאבדה החן היה כותב בלשון המורה ע"ז, לכן מכאן תשובה להמתלוצצים מאבותינו שהיה דרכם בקחתם נשים לבניהם חקרו רק על המשפחה ועל הנהגת אביה ואמה ועל מדות הנערה. ורק קודם הנשואין היה החתן רואה את פני הנערה, אבל נביטה צור מחצבתנו א"א ע"ה כשרצה לקחת אשה לבנו יחידו אשר אהבו העיקר היה אצלו רק משפחת הנערה וארצה, וחפץ שתהיה ממשפחתו ומבית אביו שידע צניעותם, ויותר מזה שסמך בזה על עבדו זקן ביתו ולא שלח את בנו עמו. וכתיב שם ויבאה יצחק האהלה שרה אמו, ואח"כ ויקח את רבקה ותהי לו לאשה, ואח"כ ויאהבה, וכן היה מנהג בנ"י בשבתם על אדמתם. ואהבתם היתה כנטיעת עץ אשר הוא מגרגיר קטן וע"י מים יתדבק בארץ ובכ"י יגדל ויתעבה יותר, כן היתה אהבתם שבתחלה היתה רק זיק האהבה שתול על תלמי לבו, וע"י כשרון המעשה נתוסף בו כ"י אהבה, ונמצא שעקר האהבה היתה נגלית רק אחר הנשואין, וז"ש והיה אם לא תמצא וגו' שע"י שמצא בה ערות דבר שהוא דבר גנאי ומאוס או מומין שבסתר או איזה פריצות לא תמצא חן הנחוץ לה שתמצאנה, וגם השכל יחייב שטוב היה מנהג אבותינו. שאחרי שקודם הנשואין לא ידע האיש בבירור מזג האשה וכן האשה לכן בהכרח היה אצלם ההסכם שנכון גם אם יהיה ע"ד הממוצע, אבל כפי מנהג החדש יתלמדו הבנים מקודם איך לתפוס בלבבם זא"ז שיראו זל"ז אהבה אשר אין על עפר יסודה ורק במשלים ובמחזות על במת ישחק, ולכן כשיתודע להם אח"כ שהטעו זא"ז תתקרר אהבה מעט מעט עד שיתכן שתהיה לאין ואפס, ואשר שאז היה הגרושין מצוי יותר יש טעם אחר בזה כי אז אחרי שראו שלא יחיו באהבה עוד חשו יותר מזה לתכונת הבנים שיולדו שלא יהיו בני שנואה. וד"ל. ומה שלא אמר הכתוב ושנאה כמ"ש באיש האחרון מפני שעיקר בא הכתוב ללמד שלא ישוב לקחתה. ואם היה ביניהם שנאה רחוק הדבר אחר שכבר היתה לאחר שישאנה. אבל אחרי שלא גרשה רק מפני העדר מציאת חן בנקל שישתנה דעתו. זהו ע"ד הפשט.
כוונתך כנראה לגמרא נדרים ס"ו והמעשה בר' ישמעאל אבל לא כתוב שם שהיה זה בן משפחתו.בן עזאי בשווקי טבריא כתב:מובא בגמ' אינני זוכר היכן ואינני זוכר עם איזה תנא היה המאורע הזה (אשמח אם מישהו ימצא את המקור והשם)
בן עזאי בשווקי טבריא כתב:מובא בגמ' אינני זוכר היכן ואינני זוכר עם איזה תנא היה המאורע הזה (אשמח אם מישהו ימצא את המקור והשם) שבן משפחתו לא רצא להינשא למשיהי מכיוון שהיתה בעיניו כמכוערת ואותו תנא לא הלך לתת מוסר לאותו בחור אלא ליפות אותה ומכאן ראיה שצריך משיכת הלב
כאשר הם רואים זה את זה בפעם ראשונה, מיד היא מוצאת חן בעיניו והוא בעיניה, דהיינו שכל אחד רואה את פני זולתו שהם יפים בעיניו - שזהו היופי שהוא אוהב [כי יש פנים שאדם מודה שהם יפות, אבל לא זהו היופי שהוא אוהב - לפי טעמו ודעתו, ואם זה לא היופי שהוא אוהב, זה מראה על חוסר התאמה. ולפעמים אדם לא אוהב פרטים מסוימים בחיצוניותו או באופיו, הנה, אם בבן זוגו ימצא פרטים אלו, הרי זו התאמה מושלמת, כי יסוד ההתאמה הוא שיהיו דומים זה לזה כמה שיותר], כי גם בענין היופי החיצוני - יש דעות, ומה שיפה לפי דעתו של זה, יתכן מאוד שאינו יפה כל כך לפי דעתו של השני, או שאינו מוצא חן בעיניו. כי כל אחד אוהב יופי שמתאים לאופי שלו.
מחשב מסלול כתב:בכת"י של חכם אחד שנמצא תחת ידי [נמצא בשלבי עריכה] כתב בתשובה לשאלה כיצד לדעת האם מי שאני נפגש עמה - זה הזיווג האמיתי הוא כך:כאשר הם רואים זה את זה בפעם ראשונה, מיד היא מוצאת חן בעיניו והוא בעיניה, דהיינו שכל אחד רואה את פני זולתו שהם יפים בעיניו - שזהו היופי שהוא אוהב [כי יש פנים שאדם מודה שהם יפות, אבל לא זהו היופי שהוא אוהב - לפי טעמו ודעתו, ואם זה לא היופי שהוא אוהב, זה מראה על חוסר התאמה. ולפעמים אדם לא אוהב פרטים מסוימים בחיצוניותו או באופיו, הנה, אם בבן זוגו ימצא פרטים אלו, הרי זו התאמה מושלמת, כי יסוד ההתאמה הוא שיהיו דומים זה לזה כמה שיותר], כי גם בענין היופי החיצוני - יש דעות, ומה שיפה לפי דעתו של זה, יתכן מאוד שאינו יפה כל כך לפי דעתו של השני, או שאינו מוצא חן בעיניו. כי כל אחד אוהב יופי שמתאים לאופי שלו.
אשמח לדעת מקור לדבריו בספרי החכמים
יושב סתר כתב:אני יודע על כו"כ שהתייעצו בעניינים אלו עם מרן הגראי"ל זצ"ל ושמעו דברים מפתיעים שלא ציפו לשמוע מקדוש ופרוש כמותו.
אני הק' בעצמי נכנסתי עם בחור שנפגש עם בחורה כלילת המעלות ובת ת"ח שרה"י מאד העריך, אולם המראה שלה לא עשה לו טוב ובא לשאול האם לוותר על שאר המעלות הגדולות שלה.
דיברנו אתו 20 דקות. בתחילה הוא אמר בשחוק "בגיל 90 זה כבר לא מפריע, אני אומר לך מניסיון", אחרי שההוא ענה שלרב זה גם בגיל 18 לא הפריע הוא חשב הרבה זמן, בתוך הדברים אמר - חז"ל אמרו שאדם לא יקדש אשה עד שיראנה, למה על הדעות שלה והמידות אפשר לשאול את המכרים ועל המראה לא? כתוב כאן שאפילו אם יאמרו לו שהיא מאד יפה, אבל עדיין יש לבדוק שזה מתאים לטעם שלו...
בסוף הוא חתך להוריד.
כן כן, הרב שטיינמן הקדוש שלא ראה מימיו צורת אשה. סולם מוצב ארצה למרות שראשו מגיע השמימה.
משוש דורים כתב:גם אני הקטן נכנסתי אליו עם בחור שהיתה לו בעיה מסויימת, והוא נפגש עם בחורה שלא מצאה חן בעיניו חיצונית, אך בשאר העניינים השידוך היה נראה לו, והוא הסכים להתקדם אם אדם גדול יאמר לו שכך צריך לעשות.
הגראי"ל שמע אותנו, ומיד אמר לו, להוריד מיד את השידוך. שאלתי אותו, וכי אין מושג של לשאת אשה לשם שמים? והוא השיב לי, לא בדור פרוץ כזה.
מאידך, אני יודע על בחור אחר שנכנס אליו באמצע שידוך, ואמר שהוא מסתפק על השידוך כיון שכבר ראה נאות ממנה, והוא 'שטף' אותו כמה דקות, ויעץ לו לגמור את השידוך.
מגדל כתב:יושב סתר כתב:כן כן, הרב שטיינמן הקדוש שלא ראה מימיו צורת אשה. סולם מוצב ארצה למרות שראשו מגיע השמימה.
הול"ל סולם מוצב השמימה וראשו מגיע ארצה.
תורה וחיים כתב:בפרשת חיי שרה מסופר, כי לאחר מות שרה אמנו, שולח אברהם אבינו את אליעזר עבדו לארץ ארם - למצוא לבנו יצחק אבינו אשהה, והלה מוצא את הראויה והצדיקה - רבקה. לאחר שבאה מביתה - נאמר: וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ, וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה, וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה, וַיֶּאֱהָבֶהָ וגו' (בראשית כד, סז).
שימו לב לסדר הפעולות כאן; קודם כתוב שיצחק לוקח את רבקה לאשה, ורק אז שהוא אוהב אותה. אך האם באמת הכוונה היא שיצחק התחתן עם רבקה ללא שום אהבה?
את זה מסביר המלבי"ם במקום אחר: "ואהבתם היתה כנטיעת עץ - אשר הוא מגרגיר קטן ועל ידי מים יתדבק בארץ, ובכל יום יגדל ויתעבה יותר, כן היתה אהבתם, שבתחילה - היתה רק זיק האהבה שתול על תלמי לבו, וע"י כשרון המעשה - נתווסף בו כל יום אהבה, ונמצא שעיקר האהבה - היתה נגלית רק אחר הנשואין".
אם אנחנו מתבוננים היטב בדברי המלבי"ם - לא מדובר כאן על ה'אהבה' הנבראת יש מאַיִן - אחרי הנישואין, אלא על משהו עדין מיוחד ומעניין יותר: אהבה - שקיימת כגרעין, או ניצוץ התחלתיים, ואז על ידי מעשים - נתינה הדדית, התמסרות אחד לשני, השקעה בקשר - הולכת ונבנית לכדי עץ, או להבה גדולים.
יש היום הרבה - אי ודאות בענין של 'אהבה', מהו הסדר הרצוי של הדברים: האם חייבים קודם להתאהב ואז להתחתן, או שמא אפשר גם להפך - להתחתן ורק אז להתאהב? יוצא איפוה - שצריך למצוא משהו, שיש בו גרעין והתחלה שכך יוכל לצמוח ולפרוח לאהבה אמיתית - שאינה תלויה בדבר. אגב, בספר החינוך - מתאר המחבר - דבר דומה באומרו כי "אחרי המעשים - נמשכים הלבבות" (מצוה ט"ז); פעולות - לא רק נובעות מרגשות, אלא ביכולתן גם להעצימם.
גיזונטע קאפ כתב:משוש דורים כתב:גם אני הקטן נכנסתי אליו עם בחור שהיתה לו בעיה מסויימת, והוא נפגש עם בחורה שלא מצאה חן בעיניו חיצונית, אך בשאר העניינים השידוך היה נראה לו, והוא הסכים להתקדם אם אדם גדול יאמר לו שכך צריך לעשות.
הגראי"ל שמע אותנו, ומיד אמר לו, להוריד מיד את השידוך. שאלתי אותו, וכי אין מושג של לשאת אשה לשם שמים? והוא השיב לי, לא בדור פרוץ כזה.
מאידך, אני יודע על בחור אחר שנכנס אליו באמצע שידוך, ואמר שהוא מסתפק על השידוך כיון שכבר ראה נאות ממנה, והוא 'שטף' אותו כמה דקות, ויעץ לו לגמור את השידוך.
אין סתירה בין הדברים מי שמחפש את הנאה ביותר אין לדבר סוף, אבל צריך שהמראה החיצוני של האשה ימצא חן בעיניו, בלא זה לא שייך לחיות
ואגב מובא בשם ר אלחנן שאשה צריך ג' דברים גוטע פרומע שיינע, גוטע ופרומע אפשר לברר, שיינע צריך לראות בעינים
ואגב אני מכיר בחור שהתלבט על שידוך, ונכנס לקדוש ה' הגראי"ל, ואחר ששמע הצדדים שאל, האם היא שיינע? משאמר הבחור שכן, הורה לגמור את השידוך
גיזונטע קאפ כתב:משוש דורים כתב:גם אני הקטן נכנסתי אליו עם בחור שהיתה לו בעיה מסויימת, והוא נפגש עם בחורה שלא מצאה חן בעיניו חיצונית, אך בשאר העניינים השידוך היה נראה לו, והוא הסכים להתקדם אם אדם גדול יאמר לו שכך צריך לעשות.
הגראי"ל שמע אותנו, ומיד אמר לו, להוריד מיד את השידוך. שאלתי אותו, וכי אין מושג של לשאת אשה לשם שמים? והוא השיב לי, לא בדור פרוץ כזה.
מאידך, אני יודע על בחור אחר שנכנס אליו באמצע שידוך, ואמר שהוא מסתפק על השידוך כיון שכבר ראה נאות ממנה, והוא 'שטף' אותו כמה דקות, ויעץ לו לגמור את השידוך.
אין סתירה בין הדברים מי שמחפש את הנאה ביותר אין לדבר סוף, אבל צריך שהמראה החיצוני של האשה ימצא חן בעיניו, בלא זה לא שייך לחיות
ואגב מובא בשם ר אלחנן שאשה צריך ג' דברים גוטע פרומע שיינע, גוטע ופרומע אפשר לברר, שיינע צריך לראות בעינים
ואגב אני מכיר בחור שהתלבט על שידוך, ונכנס לקדוש ה' הגראי"ל, ואחר ששמע הצדדים שאל, האם היא שיינע? משאמר הבחור שכן, הורה לגמור את השידוך
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 137 אורחים
