לא גרע מההוא שכותב לא להתחסן וכו'...
אם מותר לכתוב שטויות והבלים מסכני חיים אז מותר לכולם, לא?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מלים כמו ׳תקין׳ וכדו׳ אינם תקינים בענין האנושיות. מי שמטפל בבחור, גם ללא להיות פסיכולוג, והבחור מתחיל להתפלל תפלה אחת בכל יום, ויבא מאן דהו ויצעק על זמן תפלה או על כוונה בברכה ראשונה, כובע וחליפה או נוסח אשכנז\ספרד, מבינים כולנו שהלה החטיא את המטרה. כן הוא בענין הנפש. להציב מצב ׳תקין׳ ולקרות כל חריגה ממנה כדבר רע, היא החטאת המטרה.
שמש כתב:לא גרע מההוא שכותב לא להתחסן וכו'...
אם מותר לכתוב שטויות והבלים מסכני חיים אז מותר לכולם, לא?
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:המון אנשים קוראים פה באתר ואינם מגיבים. היו פה כמה וכמה תגובות בסגנון של תוכן, כאילו הפסיכולוגיה היא כפירה, ולא חלי ולא מרגיש שאין לזה שום קשר. האקדמיה היא מקום לימודים, אם לימודים כפרניים או לימודים , האקדמיה כשלעצמה אינה כפירה ואיננה מטמאה בהיסט. הנוצרים למיניהם שונאים כל דבר חדש, ואנחנו לומדים מהם ומכסים את האמונה הנוצרית בלבוש קצת יהודי. התורה והיהדות איננה שמרנית, ואם יש חכמה חדשה בעולם, מותר ולפעמים חובה להשתמש אתה. ואם יבא מאן דהו ויקרא את הקנאות של ׳מתנגדי הפסיכולוגיה׳ ללא תירוץ, עלול הוא לחשוב שזהו העמדה היהודית בנושא.
בקיצור, לא מתווכחים אתו, מדברים אל השלישי
חרסון כתב:תגובתי זו נכתבה כלפי אחד מחשובי הכותבים כאן שהביע תמיהתו מדוע התגובה כנגד תוקפי הפסיכולוגיה היא כ"כ נסערת. וכי לא ייתכן שאדם נחמד ולבבי, עם חכמת חיים, יצליח לטפל יותר מאשר בעלי תאוריות מ"מדעי הרוח"... אחרי שפרסמתי ראיתי שהוא בחר למחוק את הודעתו. ומ"מ לא נמנעתי מלהשאיר את הודעתי על כנה (א) משום שאדם חס על מעשה ידיו וזמנו... (ב) אולי יש בה מן התועלת
המציאות תורה דרכה שאנשים נחמדים לבביים וסימפטים עוזרים לזן מסויים של בעיות. ולזן עמוק יותר נדרשת פעולה עמוקה יותר. ובמישורים רבים: לעיתים האדם עצמו איננו יודע להגדיר מה מפריע לו (מפריע=משתק). פעמים שהוא דווקא יודע, אבל האמת היא שמפריע לו משהו אחר. פעמים רבות אמנם הקשבה וליווי חכם יכול להעניק פתרון מקומי, אבל אם הוא בליבו ישלים עם הוריו - העסק ירגע בצורה עמוקה פי כמה!! (אני יכול לצטט עכשיו כמה אמרות שפר חכמות ביידיש, מגובות בציטוטים מהרב דסלר, כמה חשוב לבריאות הנפש האנושית שהאדם ישלים עם הוריו, יסלח להם. בדוק סביבך לעומק ותראה כמה שזה לא פשוט. וד"ל).
הלאה. כשמדובר על אדם עם הפרעת אישיות, ורבים-רבים-רבים הם סביבנו - לפי נסיוני הדל, אנשים חכמים ומעמיקים ומיטיבים שאין להם את הידע המקצועי שמדובר בהפרעה - והרבה תסמינים שנראים לכאורה שייכים לעניינים אחרים קשורים בדיוק לזה - יועילו כמו כוסות רוח למת. גם כאלו שידעו להבחין, אבל לא ידעו מה לעשות ובמה להתמקד - שווים כמו אקמולי לחולה לב.
ועוד כהנה וכהנה. המודעות בציבור לשלל הפרעות האישיות כל כך נמוכה, שבעיות רבות שנמצאות בטווח הנורמה, או שנפטרות בפי הבריות כלאחר יד ב'הוא איש קשה', 'הוא לא יציב', 'יש לו קריזות', 'פיו וליבו לא שווין', 'רודף כבוד ושררה' וכו' וכו' - הם למעשה הפרעות אישיות ידועות ומאובחנות, עם דרכים מוכחות כיצד לטפל בהם. לא מאה אחוזי הצלחה. לפעמים גם לא חמישים. אבל כל דבר טוב מהזנחת המצב. כמה בתים היה ניתן להציל עם מודעות. וסליחה, כמה שידוכים היה ניתן למנוע! כמה חיים של ילדים היה ניתן לשפר, לשנות מן הקצה אל הקצה ולעיתים להציל בגשמיות וברוחניות, אם האבא הנרקסיסט שלהם, או האמא הכפייתית-למחצה, היו מטופלים??
כמה מהבעיות המאד קשות שמתגלות בציבור, ורבים יותר מהמה, שמושתקות בציבור, היו יכולות להימנע אם לאנשים היו חושים יותר מחודדים, ויכלו לומר, לשם הדוגמא בעלמא, שפלוני בן פלוני הוא אמנם תלמיד חכם, בעל שפת חלקות והארת פנים, אבל, אפעס, יש לו משהו נרקסיסטי. ואם היו מכריחים את פלוני - אע"פ זה מאד קשה - להגיע לשולחן הטיפולים, ייתכן שהיו מצליחים למנוע ממנו מצבים חסרי שליטה כאלו ואחרים, ומצליחים לגרום לו להיות אדם ערכי באמת!
טוב, סטיתי מעניין לעניין. הנקודה היא שאע"פ שיש בפסיכולוגיה גם המון רעש סטטי ופטפוטי מילים בעלמא, הרי שאיש לא יוכל לקחת ממנה - בפרט מאלה העובדים בה מבחינה מעשית ולא תיאורטיקנית - את המבנים המסודרים שיש להם כדי לקלוט ו'לעלות' על שלל הבעיות הנפוצות, וכן דרכי טיפול. וכיוון שהציבור בכללותו כמעט לא מכיר את הסוגיות - ומשתמש באינטואיציה שלו, שזה טוב מאד, יותר מהפסיכולוג המנותק הבונה תאוריות במגדל השן, אבל בתכל'ס, אין לו איך לעזור. ובמקרים רבים - להיפך ממש. (חשוב גם להדגיש, עכ"פ לפי התרשמותי, הפסיכולוגים מאנ"ש או שמטפלים באנ"ש, הם הרבה פחות 'תאורטיקנים' והרבה יותר 'פרקטיים'. ואפשר למנות לזה כל מיני סיבות, ולמשל אופיו התכליתי של הציבור שלנו).
ובאותיות פשוטות: כשם שלמי שפעם קרו בעיירה 'משיגינער', מסובבים אצבע על הרקה לעומתו וממשיכים הלאה, נותנים לו להינמק בסבלו - היום יודעים שהוא לא סתם 'משוגענער' אלא 'סכיזופרן', ועם טיפול תרופתי טוב הוא יכול לחיות חיים רגילים (כמעט) לגמרי ואף להעמיד תולדות וכו'. כך, בעזרת ה' ואם-חלילה-וחס-לא-יבוא-משיח, בעוד מאה שנה לא יגידו יותר 'הוא מקסים אבל אוהב כבוד' - אלא: הוא נרקסיסט!, יטפלו, ויצילו נפשות! לא יגידו 'הוא פרומער מאד וקצת עם נערווים' - יגידו: הוא כפייתי!, יטפלו, ויצילו נפשות! וכן הלאה וכן הלאה, ככל שתגבר המודעות בעז"ה. ואז לאף אחד לא תהי' הו"א שהשכן המקסים שתמיד ידע להקשיב ולתת עצה טובה - יוכל לעזור לפלוני 'להתגבר' על בעיות חמורות בהרבה. (למקרה ששאלתם: השכן שחרר את פלוני לנפשו, כי פלוני הבטיח שהוא יהיה בסדר ושכנע במלא קסמו האישי את השכן כי לא יושב עוד לכסלה. אחרי שלושה שבועות המשטרה נאלצה להתערב. נכון שכשזה מגיע לשם גם לפסיכולוגיה אין הרבה מה להציע אבל יש לה הרבה מה להציע כדי שבנאדם לא יגיע לשם).
תוכן כתב:שמש כתב:לא גרע מההוא שכותב לא להתחסן וכו'...
אם מותר לכתוב שטויות והבלים מסכני חיים אז מותר לכולם, לא?
אלו שאומרים לא להתחסן לא אומרים את זה בקשר למחלות מסכנות חיים. וגם דבריהם ראויים להשמע, אפילו אם הם טועים אולי.
תוכן כתב:בנוסף, האבחון של 'נרקסיסט' מול האבחון של 'מושחת', זה דבר שצריך לדון בו. זאת אומרת, האם כל השחתה במידות הוא בעיה פסיכולוגית או לא, ואכ"מ.
תוכן כתב:כרגיל אני מסכים כמעט לכל מילה שכתבת. רק כמה נקודות קטנות. זה שאתה טוען שלפסיכולוגיה דרכים 'מוכחות' לטפל בבעיות. זה עובדתית לא נכון. יש מאות שיטות שונות לטפל בבעיות, ולכולם אותה תוצאה פחות או יותר. אחוזי הצלחה של הטיפול הפסיכולוגי עומד על 35% לערך, ושיעור הנזק עומד על 15% לערך. בהתאם לחומרת הבעיה, ולאנשים שמסוגלים לטפל, לפעמים עדיף להשאיר את הבעיה ולא להתמודד איתה.
סגי נהור כתב:תוכן כתב:בנוסף, האבחון של 'נרקסיסט' מול האבחון של 'מושחת', זה דבר שצריך לדון בו. זאת אומרת, האם כל השחתה במידות הוא בעיה פסיכולוגית או לא, ואכ"מ.
זאת הערה חשובה המדגימה מדוע אי אפשר להתייחס לפסיכולוגיה כמו למדע העוסק בחיי הלווייתנים, נניח, מאחר שהפסיכולוגיה עוסקת בעל כורחה בשאלות פילוסופיות וקיומיות הנוגעות במהות האדם, ולעתים עשויה לערער על מושגים בסיסיים בהשקפה המסורתית, כגון יצר טוב ויצר רע, בחירה חפשית ועוד.
חרסון כתב:לכבוד הוא לי שמר מסכים עמדי כ"כ. אבל מדוע, אם כן, אני מוצא את עצמי כל העת חלוק איתו על כל צעד ושעל?...
חרסון כתב:בכל מקרה, כב' כתב לעל שאנשים מנוסים עדיפים על פסיכולוגים. אני, בכל הנ"ל, השתדלתי לבאר אשר לא כן הוא. האם גם לזה הוא מסכים?
חרסון כתב:אינני יודע מניין נלקחו המספרים שכב' מביא. אתה יודע מסתמא היטב שמספרים זה לא הדבר הכי יציב בעולם. והזמ"ג - תקופת הסקרים... אפשר לשחק ולהטות אותם בהרבה צורות.
חרסון כתב:ובכלל: איך מודדים הצלחה? ואיך נזק? נשגב מבינתי.
חרסון כתב:הנחת היסוד שלי, שמתאמתת על ידי רוב המקרים שאני נתקל בהם, שפסיכולוג מיומן בוחר כיוונים כלליים שמקובלים על רוב השיטות המקובלות היום, ועושה בהם שימוש מושכל לפי ערכו של היושב ממולו - מצליח. בפרט בפסיכולוג שמתמחה, נניח, בציבור הדתי, והחרדי בפרט, שאוטומטית בורר הרבה בר מן התבן האינסופי
חרסון כתב:אתה חוזר וכותב מאות שיטות, בשעה שבפועל ממש, באוניברסיטאות המקובלות לא מלמדים מאות... ויש סיבה פשוטה למה מלמדים את מה שמקובל ללמד. והיא מבחן התוצאה. והרצון הטבעי של כל ענף להרוויח כמה שניתן.
חרסון כתב:סגי נהור כתב:תוכן כתב:בנוסף, האבחון של 'נרקסיסט' מול האבחון של 'מושחת', זה דבר שצריך לדון בו. זאת אומרת, האם כל השחתה במידות הוא בעיה פסיכולוגית או לא, ואכ"מ.
זאת הערה חשובה המדגימה מדוע אי אפשר להתייחס לפסיכולוגיה כמו למדע העוסק בחיי הלווייתנים, נניח, מאחר שהפסיכולוגיה עוסקת בעל כורחה בשאלות פילוסופיות וקיומיות הנוגעות במהות האדם, ולעתים עשויה לערער על מושגים בסיסיים בהשקפה המסורתית, כגון יצר טוב ויצר רע, בחירה חפשית ועוד.
הרב סג"נ צודק במאה אחוז. ומשום מה, הדיון כאן עוסק הרבה מאד בשאלות צדדיות ולא בשאלה המרכזית: הנקודות ההשקפתיות הבעייתיות בפסיכולוגיה. ולאידך, הזרמים הנקיים יותר מן הבעיות הללו. (שזו פסיכולוגיה יהודית אמיתית. לא דרשות פסיכולוגיות מבוססות על התנ"ך ואגדות חז"ל. אלא פסיכולוגיה מקצועית אך 'נקיה' כמה שניתן מבחינה השקפתית. ולמיטב ידעתי, כל פסיכולוג דתי או חרדי משתדל לעשות בעצמו את הניקוי והניכוש עד כמה שידו מגעת. בעיקר כדי שהדברים יתיישבו על ליבו של הקהל התורני).
חרסון כתב:1. המבחן האמיתי אם אנחנו חלוקים אם לאו, הוא בשאלה מעשית. למשל: האם לשלוח לפסיכולוג. באיזו רמה של בעיה יש לשלוח. וכו'.
חרסון כתב:2. אני מעריך מאד את נסיונו של מר. עלי להעיר שאינני חף מהיכרות אישית וקרובה מאד עם תחומי הידע, מטפלים ומטופלים. אם-כי, אכן, לא למדתי מעולם באקדמיה.
חרסון כתב:4. הצורך בהגדרת מדד הוא ברור ואף נהוג במקרים רבים. אבל הדעת נותנת שאין שום אפשרות לאסוף את כל המדדים הללו לידי סטטיטיקה אחת. ואם אכן מתבצע איסוף כזה, הרי שמדובר בקשקוש. אתה חוזר שוב למבחן שעות השינה, ואני מעיר כי מקרים רבים, ואולי רוב המקרים, עוסקות בבעיות 'עדינות' ופחות בולטות, ואשר על כן גם הגדרת היעדים והמדידה היא עדינה מאד ולא מתכמתת כ"כ.
חרסון כתב:5. ברור שיש קו מאחד ו'מכנה משותף נמוך' לכל הטיפולים המוצלחים, אבל הצמצום שלו ל3 אלה הוא לעג של ממש לפסיכולוגיה, שאיננו במקומו לענ"ד.
חרסון כתב:6. מ"ש על מה שנהוג ללמד איננו רק ממושכל ראשון אלא ממה שידוע לי על המצב (א"כ יש חריגים כמו בכל דבר). אשמח לשמוע תיאור אחר.
חרסון כתב:7. ברור שיש סכנה. אפילו גדולה. נראה לי, מאלו שאני מכיר, שהם משתדלים לעשות ניקוי לפי ערכם. והלוואי שהיה מוקם מקום נקי באמת ללמוד בו פסיכולוגיה.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין כאן השקפה כלל. אין כאן אלא עצות פרקטיות איך להתמודד עם בעיא. ותו לא. המערבים השקפה עם דברים כאלו דומים למערבים השקפה לעבודת האינסטלטור.
שומע ומשמיע כתב:מה אומרים על הבית ספר של הרב טל?
תוכן כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין כאן השקפה כלל. אין כאן אלא עצות פרקטיות איך להתמודד עם בעיא. ותו לא. המערבים השקפה עם דברים כאלו דומים למערבים השקפה לעבודת האינסטלטור.
לומר שפסיכולוג הוא כמו אינסטלטור, זה פשוט מגוחך. לפני כמה עשרות שנים היתה אסכולה אחת שדגלה בקשר אישי בין הפסיכולוג והמטופלת ככלי יעיל לטיפול. האם שמעת פעם מישהו שטוען אותו דבר בין אינסטלטור לבין בעלת הבית. בכל מקרה, ניקח רגשות אשמה כמשל. הפסיכולוגיה בכללותה רואה בזה רגש הרסני, והיהדות רואה בזה רגש הכרחי. הרי דוגמא אחת שהדעות משפיעות על הגישה הטיפולית.
בן מיכאל כתב:תוכן כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין כאן השקפה כלל. אין כאן אלא עצות פרקטיות איך להתמודד עם בעיא. ותו לא. המערבים השקפה עם דברים כאלו דומים למערבים השקפה לעבודת האינסטלטור.
לומר שפסיכולוג הוא כמו אינסטלטור, זה פשוט מגוחך. לפני כמה עשרות שנים היתה אסכולה אחת שדגלה בקשר אישי בין הפסיכולוג והמטופלת ככלי יעיל לטיפול. האם שמעת פעם מישהו שטוען אותו דבר בין אינסטלטור לבין בעלת הבית. בכל מקרה, ניקח רגשות אשמה כמשל. הפסיכולוגיה בכללותה רואה בזה רגש הרסני, והיהדות רואה בזה רגש הכרחי. הרי דוגמא אחת שהדעות משפיעות על הגישה הטיפולית.
הרב תוכן כנראה שאתה מונע מרגשות אשמה ולכן אתה סבור כי הפסיכולוגיה מסוכנת.
כמובן שהדברים נאמרים בבדיחותא, וכבודו יודע את ההערכה שאני חש לו.
תוכן כתב:בן מיכאל כתב:תוכן כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין כאן השקפה כלל. אין כאן אלא עצות פרקטיות איך להתמודד עם בעיא. ותו לא. המערבים השקפה עם דברים כאלו דומים למערבים השקפה לעבודת האינסטלטור.
לומר שפסיכולוג הוא כמו אינסטלטור, זה פשוט מגוחך. לפני כמה עשרות שנים היתה אסכולה אחת שדגלה בקשר אישי בין הפסיכולוג והמטופלת ככלי יעיל לטיפול. האם שמעת פעם מישהו שטוען אותו דבר בין אינסטלטור לבין בעלת הבית. בכל מקרה, ניקח רגשות אשמה כמשל. הפסיכולוגיה בכללותה רואה בזה רגש הרסני, והיהדות רואה בזה רגש הכרחי. הרי דוגמא אחת שהדעות משפיעות על הגישה הטיפולית.
הרב תוכן כנראה שאתה מונע מרגשות אשמה ולכן אתה סבור כי הפסיכולוגיה מסוכנת.
כמובן שהדברים נאמרים בבדיחותא, וכבודו יודע את ההערכה שאני חש לו.
הרב בן מיכאל שליט"א,
אני מתייחס למחמאות ולביקורת כאן בפורום באותה מידה. שניהם נאמרים בלהט הויכוח, ולא צריך להתפעל לא לכאן ולא לכאן.
תוכן כתב:שומע ומשמיע כתב:מה אומרים על הבית ספר של הרב טל?
איני מכיר. אשמח אם תוכל לפרט כאן מה הן עיקרי שיטתו.
תוכן כתב:רוב הפסיכולוגים אינם משתמשים במדד, ואף מכחישים את האפשרות של מדד.
תוכן כתב:למעשה התגלה, שככל שעובר הזמן יעילות ה-CBT פוחתת
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אין כאן השקפה כלל. אין כאן אלא עצות פרקטיות איך להתמודד עם בעיא. ותו לא. המערבים השקפה עם דברים כאלו דומים למערבים השקפה לעבודת האינסטלטור.
יקים כתב:ככל שהבנתי:
1. עצם המושג פסיכולוגיה, והטיפול על ידו, הוא דבר מוסכם על כולם.
2. בתורות הפסיכולוגיה הנלמדים כיום באקדמיה, ישנם הרב דברים שאינם תואמים את השקפת התורה, ולפעמים אפי' ממש נגד.
3. כמה מהתאוריות נכנסות להגדרה הנ"ל (מס' 2) כנראה לא ניתן לדעת או להוכיח.
4. ברור שעולם הפסיכולוגיה גילה הרבה דברים אמיתיים בנפש האדם, שגם הפסיכולוגיה הנקראת תורנית ינקה רבות מהם. (לא שמענו על שיטת טיפול פסיכולוגית לפני התפתחות הענף).
5. לימוד פסיכולוגיה באקדמיה (וכן מקצועות רבות נוספות) היא בעייתית ממדרגה ראשונה, השאלה היא אם ההכרח לא יגונה, מאחר ולא ניתן באמת להתמקצע בענף ללא הלימוד האקדמי.
6. האם ניתן כיום ללמוד שיטת טיפול פסיכולוגית תורנית נטו, מקצועית ברמה, ללא הזדקקות להיכנס לאקדמיה, ספק גדול.
7. האם קיימת שיטת טיפול פסיכולוגית תורנית נטו, הנותן מענה לכל המצוקות הנפשיות, או לרובם. ספק גדול.
8. האם צריך להפנות כל ילד שני לטיפול פסיכולוגי רגיל (אקדמי), כנראה שלא.
9. האם צריך להפנות ילד או אדם הסובל מבעיה רצינית, לטיפול פסיכולוגי מקצועי, כנראה שכן.
10. האם זה לכתחילה שבלכתחילה, כנראה שלא, אך כיון שהוא מדרכי הרפואה (הנפש) וזו השיטה שהוכיחה את עצמה, אין ברירה. כמובן עדיף ללכת לאדם תורני וכמה שיותר, ובלבד שהוא גם מקצועי כראוי.
האם מלבד על מס' 5, יש עוד ויכוח?
בן מיכאל כתב:ולגופו של עניין, מופרך בעיני לומר כי רגשות אשמה הן רגש הכרחי ביהדות, אולי מעט מזעיר מהם.
חרסון כתב:תוכן כתב:רוב הפסיכולוגים אינם משתמשים במדד, ואף מכחישים את האפשרות של מדד.
לא נכון.
הצורך בהגדרת מדד הוא ברור ואף נהוג במקרים רבים. אבל הדעת נותנת שאין שום אפשרות לאסוף את כל המדדים הללו לידי סטטיטיקה אחת. ואם אכן מתבצע איסוף כזה, הרי שמדובר בקשקוש. אתה חוזר שוב למבחן שעות השינה, ואני מעיר כי מקרים רבים, ואולי רוב המקרים, עוסקות בבעיות 'עדינות' ופחות בולטות, ואשר על כן גם הגדרת היעדים והמדידה היא עדינה מאד ולא מתכמתת כ"כ.
סגי נהור כתב:יש מספיק מקורות יהודיים מלפני עידן הפסיכולוגיה, בעיקר (אך כמדומה לא רק) מקורות חסידיים, שמזהירים מפני הגזמה ברגשות אשמה, ולמעשה הקדימו את דברי הפסיכולוגים בענין.
חרסון כתב:תוכן כתב:למעשה התגלה, שככל שעובר הזמן יעילות ה-CBT פוחתת
עובדה זו מהווה חידוש גדול עבורי. ואשמח אם יש לך מ"מ, ועדיף ברשת, לאמירה הזו.
תוכן כתב:בן מיכאל כתב:ולגופו של עניין, מופרך בעיני לומר כי רגשות אשמה הן רגש הכרחי ביהדות, אולי מעט מזעיר מהם.
האם קראת פעם שערי תשובה?
תוכן כתב:חרסון כתב:תוכן כתב:למעשה התגלה, שככל שעובר הזמן יעילות ה-CBT פוחתת
עובדה זו מהווה חידוש גדול עבורי. ואשמח אם יש לך מ"מ, ועדיף ברשת, לאמירה הזו.
בבקשה:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25961373
תוכן כתב:חרסון כתב:תוכן כתב:רוב הפסיכולוגים אינם משתמשים במדד, ואף מכחישים את האפשרות של מדד.
לא נכון.
כן נכון.
לא נכון.
כן נכון.
לא נכון.
כן.
לא.
כן.
לא.
בכל מקרה, אפנה אותך למה שאתה כתבת מקודם:הצורך בהגדרת מדד הוא ברור ואף נהוג במקרים רבים. אבל הדעת נותנת שאין שום אפשרות לאסוף את כל המדדים הללו לידי סטטיטיקה אחת. ואם אכן מתבצע איסוף כזה, הרי שמדובר בקשקוש. אתה חוזר שוב למבחן שעות השינה, ואני מעיר כי מקרים רבים, ואולי רוב המקרים, עוסקות בבעיות 'עדינות' ופחות בולטות, ואשר על כן גם הגדרת היעדים והמדידה היא עדינה מאד ולא מתכמתת כ"כ.
בכל מקרה, אני מציע שתשאל את הפסיכולוגים שאתה מכיר, אם הם משתמשים במדד מדויק וברור ביותר בכדי לברר את איכות הטיפול (למשל, לספור כמה התקפי חרדה היו לו כל שבוע, ולבדוק מספרית אם התדירות ירדה אם לאו), או שהמדד הוא משהו אורירי ולא ברור.
תוכן כתב:חרסון כתב:תוכן כתב:למעשה התגלה, שככל שעובר הזמן יעילות ה-CBT פוחתת
עובדה זו מהווה חידוש גדול עבורי. ואשמח אם יש לך מ"מ, ועדיף ברשת, לאמירה הזו.
בבקשה:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25961373
יקים כתב:ככל שהבנתי:
1. עצם המושג פסיכולוגיה, והטיפול על ידו, הוא דבר מוסכם על כולם.
2. בתורות הפסיכולוגיה הנלמדים כיום באקדמיה, ישנם הרב דברים שאינם תואמים את השקפת התורה, ולפעמים אפי' ממש נגד.
3. כמה מהתאוריות נכנסות להגדרה הנ"ל (מס' 2) כנראה לא ניתן לדעת או להוכיח.
4. ברור שעולם הפסיכולוגיה גילה הרבה דברים אמיתיים בנפש האדם, שגם הפסיכולוגיה הנקראת תורנית ינקה רבות מהם. (לא שמענו על שיטת טיפול פסיכולוגית לפני התפתחות הענף).
5. לימוד פסיכולוגיה באקדמיה (וכן מקצועות רבות נוספות) היא בעייתית ממדרגה ראשונה, השאלה היא אם ההכרח לא יגונה, מאחר ולא ניתן באמת להתמקצע בענף ללא הלימוד האקדמי.
6. האם ניתן כיום ללמוד שיטת טיפול פסיכולוגית תורנית נטו, מקצועית ברמה, ללא הזדקקות להיכנס לאקדמיה, ספק גדול.
7. האם קיימת שיטת טיפול פסיכולוגית תורנית נטו, הנותן מענה לכל המצוקות הנפשיות, או לרובם. ספק גדול.
8. האם צריך להפנות כל ילד שני לטיפול פסיכולוגי רגיל (אקדמי), כנראה שלא.
9. האם צריך להפנות ילד או אדם הסובל מבעיה רצינית, לטיפול פסיכולוגי מקצועי, כנראה שכן.
10. האם זה לכתחילה שבלכתחילה, כנראה שלא, אך כיון שהוא מדרכי הרפואה (הנפש) וזו השיטה שהוכיחה את עצמה, אין ברירה. כמובן עדיף ללכת לאדם תורני וכמה שיותר, ובלבד שהוא גם מקצועי כראוי.
האם מלבד על מס' 5, יש עוד ויכוח?
חרסון כתב:תוכן כתב:חרסון כתב:תוכן כתב:למעשה התגלה, שככל שעובר הזמן יעילות ה-CBT פוחתת
עובדה זו מהווה חידוש גדול עבורי. ואשמח אם יש לך מ"מ, ועדיף ברשת, לאמירה הזו.
בבקשה:https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/25961373
ישר כח. מאד מעניין.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 186 אורחים