פורום אוצר החכמה

כידוע קורה הרבה שהאוטובוסים מלאים כמעט עד אפס מקום אך יש אפשרות למצוא מקום ליד אשה (צנועה), השאלה היא האם כשעולה זקן או ת"ח לאוטובוס צריך לקום ולפנות לו את מקומו או שיכול לומר לו שיש מקום ויעשה כרצונו, השאלה כמובן הלכתית ומוסרית כאחד האם זה נקרא שיש באמת מקום או כיון שאינו ראוי לאותו אדם אין זה מקום כלל??

אם מבחינה הלכתית, כלל לא בטוח שצריך לקום אפילו כשאין מקומות פנויים כלל. וכבר דנו בזה כמה וכמה פעמים בפורום:
כאן
וכאן
וגם כאן
ואפילו כאן.

מצד עצם הקימה לתת לזקן לשבת, אינני פוסק, אבל יש לחלק בין נסיעה באוטובוס שהזקן היה יכול לחכות לאוטובוס הבא וכיו"ב, ובכל זאת עלה כי סמך בלבו שודאי יקומו מפניו (פעמים רבות אפשר לראות שמגיע אוטובוס לתחנה מלא, כל הצעירים נשארים לחכות לאוטובוס הבא, וזקן אחד עולה בנחת, כי יודע הוא שלו תמיד יש מקום לשבת), ובין נסיעה באוטובוס שלזקן לא היתה ברירה אחרת, והוא נאלץ לעלות לאוטובוס.

מצד לשבת ליד אשה, באוטובוסים של היום אין אפשרות שלא תהיה נגיעה, ואם כן איסורא איכא. איך שייך לומר על זה שיש לו מקום לשבת?

איש גלילי כתב:מצד עצם הקימה לתת לזקן לשבת, אינני פוסק, אבל יש לחלק בין נסיעה באוטובוס שהזקן היה יכול לחכות לאוטובוס הבא וכיו"ב, ובכל זאת עלה כי סמך בלבו שודאי יקומו מפניו (פעמים רבות אפשר לראות שמגיע אוטובוס לתחנה מלא, כל הצעירים נשארים לחכות לאוטובוס הבא, וזקן אחד עולה בנחת, כי יודע הוא שלו תמיד יש מקום לשבת), ובין נסיעה באוטובוס שלזקן לא היתה ברירה אחרת, והוא נאלץ לעלות לאוטובוס.

מצד לשבת ליד אשה, באוטובוסים של היום אין אפשרות שלא תהיה נגיעה, ואם כן איסורא איכא. איך שייך לומר על זה שיש לו מקום לשבת?

האם אתה פוסק הלכה למעשה שאסור לשבת באוטובוס ליד אשתו נדה, והאוטובוסים היום יותר גרועים מהאוטובוסים שבזמן החזו"א?

יעקב_ב. כתב:

איש גלילי כתב:מצד עצם הקימה לתת לזקן לשבת, אינני פוסק, אבל יש לחלק בין נסיעה באוטובוס שהזקן היה יכול לחכות לאוטובוס הבא וכיו"ב, ובכל זאת עלה כי סמך בלבו שודאי יקומו מפניו (פעמים רבות אפשר לראות שמגיע אוטובוס לתחנה מלא, כל הצעירים נשארים לחכות לאוטובוס הבא, וזקן אחד עולה בנחת, כי יודע הוא שלו תמיד יש מקום לשבת), ובין נסיעה באוטובוס שלזקן לא היתה ברירה אחרת, והוא נאלץ לעלות לאוטובוס.

מצד לשבת ליד אשה, באוטובוסים של היום אין אפשרות שלא תהיה נגיעה, ואם כן איסורא איכא. איך שייך לומר על זה שיש לו מקום לשבת?

האם אתה פוסק הלכה למעשה שאסור לשבת באוטובוס ליד אשתו נדה, והאוטובוסים היום יותר גרועים מהאוטובוסים שבזמן החזו"א?

כמו שכתבתי למעלה, אינני פוסק, ורק הצעתי את הנראה לענ"ד.
מ"מ, המציאות היא שהאוטובוסים היום יותר גרועים (מבחינה זאת) מבזמן החזו"א, כי אין מצב שלא תהיה נגיעה, ובימי החזו"א היו המושבים רחבים יותר.

אין הכוונה בשאלה דווקא לאוטובוס אלא אפי' במקום שאין חשש נגיעה אלא שאין יאה לאותו זקן/ת"ח לשבת שם(בתור בקופ"ח או בבנק וכד').

אם מצד לא יאה - לכאורה דוקא באדם זקן פחות יחשדו בו בכוונות בלתי טהורות, ועדיף שהוא ישב שם מאשר ישב שם צעיר [ואולי עפ"ז יש לבאר הפסוק "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים", ומשמע ביחד].

ולאמיתו של דבר, מצד ההלכה גם במקום שיש חשש נגיעה אין איסור של ממש, ורק באשתו החמירו. אך כמדומה שהספרדים כן צריכים להקפיד בזה. אם כי למעשה אין כ"כ נפק"מ לאחר שכיום הורגלו שהדבר אסור, והפורץ גדר עובר על והייתם נקיים גו'.

דרומי כתב:אם מצד לא יאה - לכאורה דוקא באדם זקן פחות יחשדו בו בכוונות בלתי טהורות, ועדיף שהוא ישב שם מאשר ישב שם צעיר [ואולי עפ"ז יש לבאר הפסוק "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים", ומשמע ביחד].

ולאמיתו של דבר, מצד ההלכה גם במקום שיש חשש נגיעה אין איסור של ממש, ורק באשתו החמירו. אך כמדומה שהספרדים כן צריכים להקפיד בזה. אם כי למעשה אין כ"כ נפק"מ לאחר שכיום הורגלו שהדבר אסור, והפורץ גדר עובר על והייתם נקיים גו'.

עכשיו הבנתי מה הענין של כל אלו שזועקים נגד כל מיני חומרות, של הפרדה באוטובוסים ובשאר מקומות ציבוריים, שהרי אם לא יזעקו וימחו, יהיה זה בגדר 'הורגלו שהדבר אסור' ומעתה יש בזה 'והייתם נקיים'...