מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דרומי » ד' מרץ 27, 2019 10:20 pm

הרב עו"ש, אתה לא רציני!

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 10:24 pm

בברכה המשולשת כתב:א. לפני כמה שנים שאל אותי אברך אחד נ"י האם יש היתר כלשהו להתפלל בבית כנסת בו יש את תמונת האדמו"ר מחב"ד זצ"ל במזרח. כרקע לשאלה, הוא סיפר לי שהוא סרב להיכנס, ומכיוון שהיה עשירי למניין הורידו לכבודו את התמונה, אבל אח"כ התווכחו איתו על זה וטענו שאין בזה בעיה. כמובן שחיזקתי את ידיו.
ב. בעיניי ראיתי יותר מיהודי אחד שהחזיק תמונה של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל מולו בזמן התפילה.
ג. כמובן, שאינני סבור שהנהגה נוראית זו מייצגת את חב"ד ככלל, וגם לא את רוב החסידים, אבל התופעה קיימת בהחלט.


כלומר, מאדם אחד ששאל אותך, ועוד אדם אחד שראית (בסך הכל שני משוגעים) אתה מדבר על "תופעה" שאיש מאיתנו לא זכה לראות בימי חייו.
נערך לאחרונה על ידי עובר ושב ב ד' מרץ 27, 2019 11:08 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מרץ 27, 2019 11:03 pm

עובר ושב כתב:
בברכה המשולשת כתב:א. לפני כמה שנים שאל אותי אברך אחד נ"י האם יש היתר כלשהו להתפלל בבית כנסת בו יש את תמונת האדמו"ר מחב"ד זצ"ל במזרח. כרקע לשאלה, הוא סיפר לי שהוא סרב להיכנס, ומכיוון שהיה עשירי למניין הורידו לכבודו את התמונה, אבל אח"כ התווכחו איתו על זה וטענו שאין בזה בעיה. כמובן שחיזקתי את ידיו.
ב. בעיניי ראיתי יותר מיהודי אחד שהחזיק תמונה של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל מולו בזמן התפילה.
ג. כמובן, שאינני סבור שהנהגה נוראית זו מייצגת את חב"ד ככלל, וגם לא את רוב החסידים, אבל התופעה קיימת בהחלט.


כלומר, מאדם אחד ששאל אותך, ועוד אדם אחד שראית (בסך הכל שני משוגעים) אתה מדבר על "תופעה" שאיש מאיתנו לא זכה לראות בימי חייו, ועוד מסייג את דבריך תוך כדי הצטדקות וגלגול עיניים לשמים שבוודאי הם לא מייצגים את חב"ד. אשריך.

ידידינו החביב הרב עו''ש, אני מרגיש צורך להגן על כבודו של אחד מחשובי הכותבים באתרא הדין ה''ה הגאון ר' בברכה משולשת הכהן שליט''א, שהוא ת''ח מופלג ירא ה' מרבים ובעל מידות טובות וישרות כמוכח מכל כתיבתו פק''ק. בטוחני שגם כל ידידיי חסידי חב''ד דהכא יצטרפו אליי, ושהם כלל לא תפסו את דבריו כהתקפה עליהם. גם אם אינך מסכים לדבריו, חבל שאתה חושד אותו בחוסר הגינות, הוא האחרון שניתן לחושדו בכך.

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי עובר ושב » ד' מרץ 27, 2019 11:07 pm

מאידך גיסא, שם רע על עדה קדושה בישראל (שקיימת בה "תופעה" שכזו) היא לאו מילתא זוטרתא.

בכל אופן צינזרתי את תגובתי, שלא ישמע ממנה צליל של זלזול בכבודו.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' מרץ 27, 2019 11:17 pm

סגי נהור כתב:כיון שהדיון מסרב לדעוך אעיר על מה שנכתב לעיל בנוגע לליטאים. בעיני, הדבר פשוט שהציבור המכונה ליטאי בכללותו מכתיר את רבותיו בעבר ובהווה בכתר ההנהגה וההובלה הבלעדית של כלל ישראל, הן בתואר והן (ועל אחת כמה וכמה) בכל מה שיש לו השפעה על המציאות הריאלית.

טוב.. בנקודה הזאת אנחנו באמת דומים... כנראה שבכ''ז באנו מאותו איזור גיאוגרפי-מנטאלי (הליטאים והחב''דסקער'ס)...

זה שהם לא מוכתרים בכתר המשיח הוא מפני שבעיני ציבור זה ביאת המשיח לא נתפסת כדבר שבאמת יתרחש במציאות הריאלית, וק"ל.

במחילת ידידי המוערך, במשך דורי דורות לא עסקו יהודים יר''ש בהכתרת גדוליהם למשיחים (מלבד אולי מקרים חריגים, וביניהם מקרים טראגיים...), אע''פ שהאמונה בביאת משיח צדקנו היתה נטועה עמוק בלבבותיהם הנשברים של יהודי הגולה במשך אלפיים שנות דור. מה הקשר בכלל בין הכתרת משיחים ובין תפיסת ביאת המשיח כמציאות ריאלית? תגיד לי, האם כל מי שלא עוסק יומם ולילה בניסיון עקר להחיות מתים בהר המנוחות או בהר הזיתים, הרי שבעיניו תחיית המתים לא נתפסת כריאליה??

ויפה כתב והגדיר את השקפתינו בעניין זה, רבינו הגדול הרב אוצה''ח שליט''א:
ומי שמאמין שהמלך המשיח יגיע ברצות ה' ואינו מדמה אותו לרבו ולא זו בלבד אלא שחושב שרבו עם כל מעלתו רחוק מאד ממעלת האחרונים כגון הש"ך והט"ז ק"ו מהראשונים ורחוק לאין שיעור ממעלת דוד המלך, ומאידך גיסא מאמין שהמלך המשיח שיתגלה במהרה בימינו הוא דוד בעצמו מבחינת המעלה. הוא הוא האדם הריאלי והלא מדומיין והמאמין במה שהאמינו בישראל בכל הדורות.

עקביה
הודעות: 5430
הצטרף: ד' אוקטובר 07, 2015 11:19 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי עקביה » ד' מרץ 27, 2019 11:26 pm

עובר ושב כתב:1. מי שקורא את כל זעקות הרבי, דברים חריפים והמחרידים שהבאתי לעיל, ועדיין טוען שהמשיחיסטים צודקים, או שהרבי עודד את רעיון המשיחיות, אינו אלא חסר דעת.

2. עברתי על מה שהבאת מקופיא, ונראה שד"ר יחיאל הררי עונה כסיל כאיוולתו, בצורה פשוטה. בפרט ההפרזה המגוחכת על "האלוקיסטים" המשוגעים לגמרי, שהוא קרא לו למצוא מנין חסידים כאלה ועדיין לא מצא.

1. איני סבור כך. יתכן בהחלט שהויכוח הוא על צורת ההגשה.
2. בתגובות על תשובתו של ד"ר הררי עונה לו ד"ר דהן בחזרה. ויש שם עוד תגובות מעניינות.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דרומי » ד' מרץ 27, 2019 11:44 pm

עיינתי בדברי הדוקטור שהפנה הרב עקביה, וכצפוי יש שם הרבה חוסר הבנה. לפעמים זה באמת אשמה של המפרסמים שלא נהגו בחכמה יתירה.

כך הוא מתרעם על שלטים עם תמונות של הרבי שבהם נאמר 'לעולם ה' דברך נצב בשמים'.

השלטים האלה באמת מוזרים, אך מי שמכיר את זה שיוזם את השלטים הללו יודע שמעולם לא עלתה על דעתו הפרשנות שנותנים לזה.

מה כן? יוזם השלטים רוצה לפרסם משפטים ואמרות - סיסמאות - שאמר הרבי בנושאים שונים. לפעמים הוא כותב פסוקים או מאמרי חז"ל שהיו שגורים על לשונו, כמו 'ואהבת לרעך כמוך'. ובכן, הפסוק 'לעולם ה' דברך נצב בשמים' הוא פסוק שמשתמשים בו הרבה בכתבי החסידות, כדי להדגיש את העיקרון שדבר ה' נצב ועומד כל הזמן ומחייה את הבריאה בכל רגע ורגע, וכמבואר ב'שער היחוד והאמונה' בתחילתו שהרעיון הזה מתבסס על הפסוק 'לעולם ה' דברך נצב בשמים' (עיי"ש באורך).

זו איפוא כוונת המפרסם, 'להכריז' (כמסר מהרבי) על כך שדבר ה' מחייה את הבריאה בכל רגע ורגע, 'לעולם ה' דברך נצב'. כמובן שאין בכך חכמה יתירה, כי הקורא הפשוט לא אמור להבין את כל הרעיון העמוק מתוך שלט חוצות, מלבד העובדה הפשוטה שמדובר בפסוק בתהלים ולא מתאים לייחסו לרבי כמקור... אך זו בעיה של חכמה וטקט (וגם של חוסר פיקוח מצד הגורמים שהיו אמורים להיות אחראיים על כך), ואין לה קשר ל'שיטה' כלשהי.

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי חרסון » ה' מרץ 28, 2019 1:38 am

אחר מחילה על הסטת הדיון....
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:וזה שלומדים כדי להתקשר להרבי, אני יכול להביא לך המקורות שמשם שאבתי את זה, אבל מה שראיתי בעיני ושמעתי באזני מאת חסידי ליובאוויטש הוא מה שעורר אותי לזה. ואח"כ ראיתי את הדברים בפנים, מאת גדולי הוגי הדעות בליובאוויטש בדור השביעי, כולל ר' מענדל ועוד. ועי"ז הבנתי את הענין, שעל אף שתורת חב"ד יש לה סדר מאד חשוב, מ"מ לא ראיתי אותו מודפס באופן סדרתי. יש מאמרים שנאמרו בצורה זו או אחרת, ויש גם ספרים על סוגיות מסוימות. אבל מאת הרביים או גדולי החסידים אין לנו סוגיא בתורה שבכתב לבאר את יסודות פנימיות התורה והעבודה בה. בתניא ובליקו"ת ישנם הרבה יסודות, אבל הדברים אינם מסודרים באופן שהאדם יכול ללמוד אותם צעד אחר צעד, רק שיבנה בעצמו על פי מה שלמד. הם טוענים שהרש"ב היה ה'רמב"ם של חסידות', ומ"מ אין לנו ספר ממנו המבאר באופן שיטתי את היסודות אחת לאחת. להצמח צדק יש הרבה ספרים, אבל גם הסדר שלו לא מספיקה. ומהרבי האחרון, על אף כל כשרונותיו, אין לנו שיטת החסידות באופן שיטתי. יש מלקטים שליקטו את העניינים באופן מסודר, אבל זה לשון המלקטים לא לשון החכמים, והם בעצמם אינם מעריכים את הדברים כאל ספר יסוד בחסידות. כאשר תפסתי את הנקודה הזאת, שהביקוש לחסידות בעיקרו הוא ביקוש להתקשר להרביים, וד"ז צודקת לפי שיטתכם שההתקשרות להצדיק שאין בו שום רע, הרי הוא צורת ביטול הרע שבאנוש, אז הבנתי למה הדברים בנוים כן.


אתה כותב דברים מעניינים, ואני זוכר את עצמי מהפך בהם כשהתחלתי ללמוד חסידות חב"ד. כיוון שמטבע הדברים אדם מבוגר הנכנס בהיכל חדש, מחפש לו ראשית כל נקודות אחיזה ראשוניות. ומה מאד תמה הלומד חסידות כשמגלה שחב"ד, שמצטיינת, כמו שכתבת, בשיטה בנויה ושכלית ובדברים מסודרים לכאורה, כמעט ואין לזה ספרים מסודרים לפי נושאים (למעט תניא כמובן, כמה מספרי הרבי האמצעי ודרך מצוותיך לרבי הצ"צ) והיא סובבת והולכת כל הזמן (לכאורה) סביב פרשיות ומועדים, וכל אדמו"ר משעין מאמריו על מאמרי קודמו לאותם הפרשות. והלומד צריך להתייגע רבות לכאורה, ולצרף 'מאמר' ל'מאמר', ואמאי לא נשנו הדברים כסדרם?

- ואפילו היצירות המסודרות יותר, למשל המשך תרס"ו (שלטעמי השפל הוא אחד הספרים היסודיים ביותר ביידישקייט ועבודת ה', מסתתר תחת הררי 'קבלה' ושיטות בקבלה...) נוגעים בנושאים נקודתיים, ושם גופא זה בסגנון של הרצאת דברים, אופן כזה ואופן אחר, וכו' -

לקח לי זמן-לימוד עד שהבנתי, לפחות לפי מיעוט שכלי. ואת ההבנה קשה לי להביע באותיות הכתב כדבעי (ובטח לומדי החסידות דכאן ייטיבו לעשות זאת). אם לכתוב אותם בנקודה, זה קצת כמו שהגמרא לא נכתבה מלכתחילה כמו משנה תורה לרמב"ם, או כמו קיצור שולחן ערוך... משום שתורה שלימה א"א להביע בנקודות מוחלטות, וגם לא במבנה מסודר טלאי על גבי טלאי. כדי להביע דברים לעומקם, כדי לתת ללומד ולמתבונן תמונה מעמיקה ומקיפה, היא חייבת להיות קצת 'דינאמית', עם סוגיות חלוקות, שכל אחת מדגישה נקודה אחרת, באופן קצת שונה, עם מהלך אחר. ודווקא כך, כאשר הלומד לומר בכל פעם 'מהלך' אחר, עם דגשים אחרים, יכול לפי ערכו לבנות תמונה קוהרנטית.

וזה נכון גם ללימוד חלק ה'קבלה' שבחסידות (ופוק חזי כאשר תלמד מאמרי האדמו"רים הראשונים ואז המשך תרס"ו, תגלה איך דווקא ההעמקה באופנים השונים במאמרים הראשונים נותנת הבנה טובה ב'מבנה' שיוצר תרס"ו. ולאידך אחרי שהדברים מסודרים ובהירים, דף אחד בלקו"ת מאיר באור אחר), גם לחלק ה'השקפה' (מהי תורה, מה הם מצוות, מהו יהודי. ולמשל שלפעמים מדגישים מאד את מעלת מצוות מעשיות, ולפעמים את רגש קב"ע, ולפעמים את עבודת הלב, ולפעמים את ידיעת ה' במח, ולפעמים את לימוד התורה כפשוטו, ולפעמים אמונה פשוטה, ודווקא כאשר כל מקום נותן עומק ועשירות באופן שלו, אפשר ליצור מזה, איש לפי ערכו ושכלו, תמונה שלימה) והן בדרכי העבודה בפועל.

ויש להאריך עוד. אבל ברור שהמסקנה שאותה לקחת, שאין באמת משהו מסודר, והכל מן 'סגולות' איך להתקשר לצדיק הדור, היא מופרכת משני פנים: א. מכך שבסופו של דבר, תורת חב"ד, למתייגע בה, מסודרת מאד, בנויה, וה'מבנה' שלה נראה הגיוני עד שאינך מבין איך יכל להיות אחרת (כמו שברור לך שהעומק האמיתי של תושבע"פ מתגלה לא בספרי הקיצורים (של רבותינו הראשונים כמובן) אלא דווקא ב'באלגן' של הש"ס....). ב. מבחינה היסטורית, שאל נא לימים ראשונים, חב"ד העמידה מאות רבות של 'עובדים' ו'משכילים' (בז'רגון החב"די) מסודרים ומיושבים ורציניים, שמשנתם הן בלימוד והן בעבודה ברורה סדורה ובהירה, וזה לא נבע משום מקום חוץ מלימוד תורת חב"ד.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 28, 2019 11:09 am

ראה גם 'אגרות קודש' חלק יג עמ' רלא בסופו.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ה' מרץ 28, 2019 5:03 pm

תודה רבה הרב חרסון, על הדברים המאירים שלך. בעז"ה אתבונן בקונטרס תרס"ו כשיהיה לי פנאי. אאל"ט הרבי האחרון לא רצה להדפיס את הקונטרס ההיא, ותלה פטירת זוגתו בזה שהסכים לההדפסה.

מ"מ, אתה צודק שהבאלאגאן של הש"ס היא יסוד ההבנה וההיקף שלה. אמנם דוקא משום שלא כן לומדים למעשה, טרחו רבותינו הראשונים לברר את הדברים, איש איש כפי דרכו. לימוד הש"ס הביאה לידי ספרי הקיצורים. ובענין חסידות לא הגיעו הדברים לזה, שכל אלו שהתבוננו בהדברים, לא טרחו לסדר את הדברים באופן שיטתי. אף ספר התניא, על אף שאיננה על סדר הפרשיות, מ"מ איננה על שום סדר ניכר. רוב יסודותיה באים כבדרך אגב, ובפרט החלק השני שאינו אלא מכתבים.
נערך לאחרונה על ידי ליטוואק פון בודאפעסט ב ה' מרץ 28, 2019 7:07 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דרומי » ה' מרץ 28, 2019 5:12 pm

לא ידוע על קשר בין הדפסת תרס"ו לפטירת הרבנית ע"ה. וכנראה נתבלבל לכבודו עם משהו אחר.

ידידיה
הודעות: 1233
הצטרף: ג' אוגוסט 02, 2011 4:15 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי ידידיה » ה' מרץ 28, 2019 5:22 pm

מקדש מלך כתב:ברור שאנו מעריכים את זה שנכנס לגוב האריות ויצא בשלום, ומביא קידוש ה' וכו', וכל זה אינו עניין לאינסטלטור.
חוץ מזה שיש גם את העיתונות שמקדשת כל בעל קריירה ושררה, ושלא ברצון חכמים.
מלבד זאת אנחנו שומרים על הקיים במלחמת הקיום שלנו. איננו משלים את עצמינו שכולם יישרו קו עימנו לחלוטין, ולכאורה זה לא אפשרי בכלל. ומי שלא יישר קו, ובסוף נשאר יהודי ירא וחרד, אשריו, ובדיעבד גם ברור שלא שייך שלא יהיו כאלו. אבל אוי לו למי שאומנותו וכו', וההוראה צריכה להיות להתרחק מקונצים מסוכנים. ברור שלומר לאדם ללכת למסלול הזה הוא עצה שאינה הוגנת.

בכל מקרה, אם הבן שלי ישאל אותי אם להיות בעל משרה תורנית ולהתקשות בפרנסה, או להיות הד"ר רוטשילד של הדור הבא, אמליץ ואורה לו על האפשרות הראשונה. אז מה שאני (וכנראה גם אתה) נגיד לילדים שלנו, כי זו העצה ההוגנת, גדולי הדור מורים לציבור. ואת בעיית המאקרו נשאיר לבורא עולם ולמהלך ההיסטוריה כפי שהוא מנהל אותה.

מאיפה תביא לבנך "משרה תורנית"?

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מרץ 28, 2019 8:19 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרב לבי במ[ע]רב, אני רואה כבר את מהלך המחשבה שלך. אכן, הזכרתי חצי מלה אחת, ומזה הסקת שנתליתי בסיפור הה[ו]א ומשם התחיל (א). ממקום מגורי הסקת שאני לא מכיר את חב"ד (ב). מסיפור אחד על שליח אחד שהאריך עד שגמר את התפלה, כבר נשאר עבודת התפלה החב"דית על כנה (למרות שאין לנו מושג מה עשה השליח הה[ו]א עד שגמר את תפלתו) (ג). הוכזבתי על טענת השליחות, וזה בנוי על כלום ואפס (ד).
בקיצור, שיטות גדולות ומוכרחות, בנויות על יסוד הבל והעדר.

ראשית, אמחה על השימוש הציני בשם-המשתמש דידי.
מי שכנראה אכן 'לבו במארב', הוא אתה - לאור (ושמא לחושך) כתיבתך המבזה והמשסה נגד חסידי חב"ד, בכל מקום אפשרי באתרא הדין (כשבנושאים אחרים כמעט ואינך מביע את דעתך, כנראה לכל מעיין בפרופיל המשתמש שלך).

ועתה אשיב על דבריך, ועה"ס:
(א) הדיון על חב"ד (ולא על כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע וביקוריו באוני') - החל משם, כנראה בחוש לכל מעיין. ואין נפק"מ אם הי' זה ב"חצי מילה אחת", או בשלש שורות (כפי האמת).
כוונתי בדבריי ש"נתלית" בספור זה, אינה לענין אמיתותו או הכחשתו - כ"א לכך שניצלת זאת ע"מ לפתוח על-ידו חזית נוספת נגד חסידי חב"ד (כשבתוכ"ד השמצת עדה קדושה אחרת בעמ"י. איפה הגבול?!).
(ב) לא הסקתי מתוך מקום מגוריך שאינך מכיר את חב"ד, כ"א שאני הק' ככה"נ מכירה (ואת חסידי' ותורותי') יותר ממך; הא ותול"מ.
ואין כאן המקום לפרט, אך למסקנא זו הגעתי גם מתוך מקום מגוריך - ולא רק מכך (וכפי שרמזתי בדבריי דלעיל).
(ג) העדתי על הכרות אישית עם עבודת התפלה הפורחת כיום בתוככי חסידות חב"ד (וכנראה שגם בעבר, אך איני יכול להעיד על כך); הרוצה להווכח בכך, יודע היכן לפגוש אותם. "לדוגמא בעלמא" (כלשוני לעיל), ציינתי למעשה הנ"ל (שנדפס ב'כפר חב"ד').
ואיני מבין כלל איזה מקום יש להשמצת השליח ההוא, או ל'חשד' כביכול עסק בענינים אחרים (מלבד תפלה, התבוננות ומחשבת דא"ח, והתקשרות להקב"ה) עד לסיום תפלתו.
וזאת למודעי, שכאשר מדברים או כותבים אודות 'תפלה באריכות' - הכוונה היא לתפלה באריכות ההתבוננות ועבודת הלב, ולא העברת הזמן בדברים בטלים.
(ד) לא "זכיתי" להבין, ואולי מחמת עניות דעתי הוא, מה "בנוי על כלום ואפס" - השליחות, או הכזבת טענתך בזה.
כדאי, ובדחיפות, שתצא מהמסגרת (המצומצמת) של "כל עיירה שהייתי".
*
בלשונך אסיים: "בקיצור, שיטות גדולות ו[משמיצות], בנויות על יסוד הבל והעדר".

עובר ושב
הודעות: 2540
הצטרף: א' אפריל 01, 2018 1:05 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי עובר ושב » ה' מרץ 28, 2019 8:30 pm

אני חייב לציין שאני מאוד נהנה לקרוא את התגובות של "לבי במערב", כדוגמת התגובה שמעלי, איך שהיא מנוסחת ממש כמו שהאדמו"ר מליובאוויטש זצ"ל היה מתנסח בכתביו, לפי סדר הכתב, וההדגשות, והסגנון.

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מרץ 28, 2019 8:35 pm

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:תודה רבה הרב חרסון, על הדברים המאירים שלך. בעז"ה . אאל"ט הרבי האחרון לא רצה להדפיס את הקונטרס הה[ו]א, ותלה פטירת זוגתו בזה שהסכים לההדפסה.

מ"מ, אתה צודק שהבאלאגאן של הש"ס היא יסוד ההבנה וההיקף שלה. אמנם דוקא משום שלא כן לומדים למעשה, טרחו רבותינו הראשונים לברר את הדברים, איש איש כפי דרכו. לימוד הש"ס הביאה לידי ספרי הקיצורים. ובענין חסידות לא הגיעו הדברים לזה, שכל אלו שהתבוננו בהדברים, לא טרחו לסדר את הדברים באופן שיטתי. אף ספר התניא, על אף שאיננה על סדר הפרשיות, מ"מ איננה על שום סדר ניכר. רוב יסודותיה באים כבדרך אגב, ובפרט החלק השני שאינו אלא מכתבים.

כבר העיר הרב 'דרומי' שהחלק הראשון בהודעתך מוכחש מכל וכל [להבה'רה בעלמא: המשך תרס"ו נדפס בכ' מ"ח תשל"א, והרבנית הצדקנית נ"ע נלב"ע בכ"ב שבט תשמ"ח - כטו"ב שנים לאח"ז].
ואדרבא, כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע חפץ מאד בהדפסת ספר זה - וכנדפס וכמפורסם (אם יהא צורך בכך, אביא בהמשך מ"מ מפורטים).
ובכל מקרה, איני מבין - בעניי - מה הקשר בין רצונו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע להדפיס את 'המשך תרס"ו', לבין הסדר שקיים (או שלא) בדבריו. המציאות היא, שספר זה הוא א' מספרי היסוד בחסידות חב"ד.
דרך אגב: אינו שייך להתבונן ב"קונטרס תרס"ו" - "כשיהי' לי פנאי". מדובר בספר גדול ועמוק (א"ש כלל לכנותו "קונטרס"), שלימודו דורש סדר מסודר ולימוד רציף וארוך (אא"כ כוונתך שתמצא כ"כ הרבה זמן; נו, זאל זיין בהצלחה).
עצם ההעלאה על הדעת לכנותו "קונטרס תרס"ו", מוכיחה עד כמה 'מבין' הנך בעניני חסידות חב"ד.
אנא, 'ליטוואק פון בודאפעסט' - הסתדרו 240 שנה בלעדיך, יסתדרו כך אף להבא; חסידי חב"ד אינם זקוקים לעצותיך ה'מחכימות' כיצד להבין את תורת רבותיהם, הם מבינים אותם היטב בלעדיהן.
- ובפרט לאחר שרוב ככל ה'עובדות' שכתבת התבררו כבדויות ומצוצות מן האצבע (במקרה הטוב). הנח להם לנפשם, ועסוק בענינים טובים, חשובים ונחוצים יותר לכלל ישראל.

ובאשר לחלקה השני:
"כל אלו שהתבוננו בהדברים, לא טרחו לסדר את הדברים באופן שיטתי"?! בהודעתך דלעיל כתבת בפירוש, שרבים (עכ"פ בדור האחרון) "טרחו לסדר את הדברים באופן שיטתי" (אלא ששללת זאת מכיוון אחר). ובאמת, שאף שלילתך שם אינה נכונה.
צא ולמד: ישנו ס' "אוצר מאמרי חסידות" (קה"ת, תשע"ג), בו רוכזו מאמרי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לפי נושאים; כך גם בס' "לקט מאמרי חסידות".
ולרוצה לטעום מתורת כל רבוה"ק נ"ע זי"ע, ישנה הסדרה (קה"ת, תשע"ב) "ילקוט סוגיות בתורת החסידות" (א, ב, ג) - בה לוקטו מאמרים מכל רבוה"ק נ"ע זי"ע לבית חב"ד, בנושאים (ה)יסודיים.
ועוד לא החילותי לדבר על אודות הסדרה הנפלאה 'המעיינות' ודומי'.
ואת עצם טענתך איני מבין כלל - אולי מפני עניות דעתי; ואפשר (ולי הק' מסתבר יותר כן) שהוא מפני שמוזרה היא ביותר לכל הבא בשערי תורת חב"ד, לימודה ודרכי'.
להעיר: המכתבים נמצאים בחלק הרביעי והחמישי של התניא, והם כשליש מהספר [וה"ז משול לכאילו נאמר שה'הוספות' לתניא (אשר רבות הן, וכיום ה"ז כרבע מהספר כנודע) - הן "חלקו השני"!]. עכ"פ, בכלל זוטות הוא זה.
נערך לאחרונה על ידי לבי במערב ב א' מרץ 31, 2019 10:09 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' מרץ 28, 2019 9:18 pm

דרומי כתב:עיינתי בדברי הדוקטור שהפנה הרב עקביה, וכצפוי יש שם הרבה חוסר הבנה. לפעמים זה באמת אשמה של המפרסמים שלא נהגו בחכמה יתירה.

מוזר (בעיני עכ"פ), להוכיח מ... שלטי חוצות (וכל כיו"ב) - עמדה של תנועה כלשהי.
וה"ז דומה למ"ש במק"א באתרא קדישא הדין, אודות מחקר בעוד כמאה שנה - שינסה להבין מי היתה הקבוצה המרכזית בזמננו-אנו באה"ק תובב"א; אחרי העיון, יגיעו החוקרים ככה"נ למסקנא (ההזוי') כי היו אלו הנח-נחים דבראסלאוו, עקב ריבוי ריסוסי-הגרפיטי שלהם בכל מקום אפשרי...

קראקובער
הודעות: 2832
הצטרף: ג' ספטמבר 06, 2016 1:06 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי קראקובער » ו' מרץ 29, 2019 12:50 am

האם זה מוגזם לצפות מאלו שעוסקים בביטול היש להתיחס קצת יותר בכבוד לאלו שחושבים אחרת מהם?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לענין » ו' מרץ 29, 2019 1:03 am

אני קורא לכולם בקריאה של חיבה להפסיק את ההשתוללות !
מה וכי החבדניקים אמורים פתאום להתחיל להתנצל לכל אחד, כן עושים לא עושים, כן מסודר לא מסודר? מה קרה פתאום? החסידות הכי מכובדת (מבחינת תוכן) עומדת בפינה ומתגוננת מפני כמה משועממים? תפסיקו חבר'ה להגיב, ודי.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' מרץ 29, 2019 3:26 am

אף אחד לא ערער על התוכן של חב"ד. אדרבא, מתאוננים על המרחק בין התוכן והשיטה לבין היישום למעשה.

ובאמת מענין לראות איך שא"א להם להתגונן ללא התקפות אישיות. כנראה הם באמת לא רואים הבדל בין האיש ובין השיטה, ואינו נכנס להם בראש שיש שאוחזים אחרת. אם יש דעה שונה, סימן שיש כאן מחלוקת ושנאה?!

ובכללות, אולי גם הם משועממים? אולי אף אחד אינו משועמם, ומשוחחים בדבר ענייני?

לענין
הודעות: 3471
הצטרף: ד' יולי 19, 2017 8:24 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לענין » ו' מרץ 29, 2019 9:50 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אף אחד לא ערער על התוכן של חב"ד. אדרבא, מתאוננים על המרחק בין התוכן והשיטה לבין היישום למעשה.


הא גופא קשיא
תתאונן על ההספק של עולם הישיבות...
על שהשטיבלאך מלאים נאך צוועלעף...
שנעלמו מן העולם היושבים של בעלזא...

למה הזכרת המילה ח. ב. ד. בכל הקשר שהוא מקפיצה ודורמת לפריחה? אולי זה נובע מקנאה...

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ו' מרץ 29, 2019 1:45 pm

בגלל שמדברים פה על חב"ד. יש לי מספיק טענות על הישיבות והזכרתי אותם במקומם. האם אין מקום לשניהם?

מה שנעלם מן העולם היושבים של בעלזא הוא לכאורה תופעה חיובית

והבדל גדול יש ביניהם. בשעה שכולם בעלי בתים על הישיבות, וכל מי שרוצה מתאונן מכל במה אפשרית, על חב"ד אין כ"א מתנגדים לעצם הרעיון. אבל ביקורת ענינית הבנויה על הערכה על עיקר שיטתם, לא ראיתי בשום מקום. וחוסר היכולת לקבל תוכחה , מראה על אי יציבות בהשיטה בכללותה. וכמו"כ אי היכולת להגיב ללא התקפה.

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דרומי » ו' מרץ 29, 2019 1:52 pm

הרב ליטוואק תנוח דעתך. בחב"ד כמו במקומות אחרים יש כאלה ויש כאלה. יש שקשה להם לקבל ביקורת ויש שמקבלים ומפנימים. מהיכרות אישית עם הנפשות הפועלות אומר לך שיש הרבה אנשים בתוך חב"ד שמרבים בביקורת פנימית כלפי חבריהם (לפעמים מוגזמת), רק שזה לא מגיע אליך מכיון שזה נאמר בדרך כלל בפורומים פנימיים (על הרוב בשבתות). עכ"פ אם כתבת דברים היוצאים מן הלב הרי 'חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם' וזה יפעל לטובה במי מהקוראים.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' מרץ 31, 2019 8:04 pm

לבי במערב כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הרב לבי במ[ע]רב, אני רואה כבר את מהלך המחשבה שלך. אכן, הזכרתי חצי מלה אחת, ומזה הסקת שנתליתי בסיפור הה[ו]א ומשם התחיל (א). ממקום מגורי הסקת שאני לא מכיר את חב"ד (ב). מסיפור אחד על שליח אחד שהאריך עד שגמר את התפלה, כבר נשאר עבודת התפלה החב"דית על כנה (למרות שאין לנו מושג מה עשה השליח הה[ו]א עד שגמר את תפלתו) (ג). הוכזבתי על טענת השליחות, וזה בנוי על כלום ואפס (ד).
בקיצור, שיטות גדולות ומוכרחות, בנויות על יסוד הבל והעדר.

ראשית, אמחה על השימוש הציני בשם-המשתמש דידי.
מי שכנראה אכן 'לבו במארב', הוא אתה - לאור (ושמא לחושך) כתיבתך המבזה והמשסה נגד חסידי חב"ד, בכל מקום אפשרי באתרא הדין (כשבנושאים אחרים כמעט ואינך מביע את דעתך, כנראה לכל מעיין בפרופיל המשתמש שלך).

ידידי הרה''ת שליט''א, במחילתך, אתה מתנפל על ידידינו הרב הליטוואק באופן מוגזם וכלל לא פרופורציונאלי למה שהוא כתב, ודבריך אודות אופי כתיבתו הכולל של ר' ליטוואק בפורום אינם נכונים כלל ועיקר (ואני מתבטא בניסוח עדין).

מובן לגמרי שחסידי חב''ד מתווכחים עם מש''כ ר' ליטוואק, וגם מובן לגמרי אם הם יטענו שאין מקום לעסוק בפולמוס כזה בפורום, אבל לא מובן על מה ולמה כמה מכם יצאו מכליהם לנוכח ביקורת מתונה ובלתי חריפה בעליל, גם אם כאמור, לדעתכם היא איננה נכונה.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » א' מרץ 31, 2019 8:15 pm

לענין כתב:אני קורא לכולם בקריאה של חיבה להפסיק את ההשתוללות !
מה וכי החבדניקים אמורים פתאום להתחיל להתנצל לכל אחד, כן עושים לא עושים, כן מסודר לא מסודר? מה קרה פתאום? החסידות הכי מכובדת (מבחינת תוכן) עומדת בפינה ומתגוננת מפני כמה משועממים? תפסיקו חבר'ה להגיב, ודי.


ידידי, או שכל הכותבים כאן ''משועממים'' לרבות כבודו והמגוננים למיניהם שהזכיר, או שאף אחד כאן לא ''משועמם''. אין פלגינן.

אפשר ואפשר תחת "לעמוד בפינה ולהתגונן" כדבריך, פשוט להשיב באופן מושכל רהוט ומכובד (כפי שאכן נהגו חלק מאנשי חב''ד הוותיקים והחשובים דפורומנו), או לחליפין לקבל את הביקורת במידה כזו או אחרת. אין שום צורך להתגולל או להתנפל בחרפות, ואין שום סיבה לצאת מהכלים (כפי שנהגו חלק אחר מן המגיבים).


לענין כתב:
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אף אחד לא ערער על התוכן של חב"ד. אדרבא, מתאוננים על המרחק בין התוכן והשיטה לבין היישום למעשה.


הא גופא קשיא
תתאונן על ההספק של עולם הישיבות...
על שהשטיבלאך מלאים נאך צוועלעף...
שנעלמו מן העולם היושבים של בעלזא...

למה הזכרת המילה ח. ב. ד. בכל הקשר שהוא מקפיצה ודורמת לפריחה? אולי זה נובע מקנאה...


כבודו חדש כאן?
החסרו כאן אשכולות שעסקו בביקורת על ההספק שבישיבות או על השטיבלאך המלאים מניינים אחרי סוף זמן תפילה (רח''ל)?
החסרו כאן אשכולות ביקורת על חסידויות אחרות או על חוגים ליטאיים וספרדיים וכו' וכו'??
מדוע רק ביקורת (מתונה מאד) על חב''ד מקפיצה אותך? קנאה אמרת?

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי חרסון » ב' אפריל 01, 2019 2:06 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מ"מ, אתה צודק שהבאלאגאן של הש"ס היא יסוד ההבנה וההיקף שלה. אמנם דוקא משום שלא כן לומדים למעשה, טרחו רבותינו הראשונים לברר את הדברים, איש איש כפי דרכו. לימוד הש"ס הביאה לידי ספרי הקיצורים. ובענין חסידות לא הגיעו הדברים לזה, שכל אלו שהתבוננו בהדברים, לא טרחו לסדר את הדברים באופן שיטתי. אף ספר התניא, על אף שאיננה על סדר הפרשיות, מ"מ איננה על שום סדר ניכר. רוב יסודותיה באים כבדרך אגב, ובפרט החלק השני שאינו אלא מכתבים.


ישר כח.

היו לאורך השנים כמה וכמה חסידים שעסקו בסידור הדברים לפי עניינים. יצויין ר' נחום טובי' פיראטין ז"ל, שהי' חסיד חשוב אצל הצמח צדק ואח"כ בקאפוסט, שסידר 'מסכת אצילות', 'מסכת בריאה' וכו'. אך דעת האדמו"רים בפירוש לא הייתה נוחה מכך, ולפענ"ד הוא מהסיבה שכתבתי.

לגבי ספר התניא - לפענ"ד דווקא יש לו מהלך די מסודר. אבל באמת אכמ"ל..

בדור האחרון החל ר' יואל כהן שליט"א בפרויקט של ספר הערכי, שהוא מתומצת מאד (הרב זוין ז"ל היה קורא לו 'נהמא בנהמא') אבל מ"מ מקיף. אבל כיוון שהוא בנוי לפי תכונות נפשו של עורכו, יצאו ע"ע רק שבעה כרכים, על אותיות אא-אח...

סגי נהור
הודעות: 5644
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי סגי נהור » ב' אפריל 01, 2019 3:24 am

חרסון כתב:היו לאורך השנים כמה וכמה חסידים שעסקו בסידור הדברים לפי עניינים. יצויין ר' נחום טובי' פיראטין ז"ל, שהי' חסיד חשוב אצל הצמח צדק ואח"כ בקאפוסט, שסידר 'מסכת אצילות', 'מסכת בריאה' וכו'. אך דעת האדמו"רים בפירוש לא הייתה נוחה מכך, ולפענ"ד הוא מהסיבה שכתבתי.

לגבי ספר התניא - לפענ"ד דווקא יש לו מהלך די מסודר. אבל באמת אכמ"ל..

בדור האחרון החל ר' יואל כהן שליט"א בפרויקט של ספר הערכי, שהוא מתומצת מאד (הרב זוין ז"ל היה קורא לו 'נהמא בנהמא') אבל מ"מ מקיף. אבל כיוון שהוא בנוי לפי תכונות נפשו של עורכו, יצאו ע"ע רק שבעה כרכים, על אותיות אא-אח...

בדור האחרון יש הרבה ספרי ביאור המשתדלים להגיש רעיונות מרכזיים באופן מסודר לפי נושאים. גם מר' יואל שליט"א, לדוגמא, ישנם שני כרכים של "מחשבת החסידות" ועוד שני כרכים של "סוגיות בחסידות". וזו רק דוגמא.

ישנה כמובן גם סדרת חסידות מבוארת, שמגישה את מאמרי בעל התניא לפי נושאים - שבת, מועדים, עבודת התפילה ועוד, ומשתדלת להציג בפני הקורא תמונה שלימה. לאחרונה יש גם ספרי לימוד שמגישים את דרושי האדמו"רים בלשונם וכצורתם, ללא ביאורים, אבל מסודרים לפי סוגיות. שכחתי איך נקראת הסדרה הזאת.

כמו בכל תחום רציני, מי שמבקש להתעמק צריך לקבל עצה מבקי במה כדאי להתחיל ובאיזה סדר ללכת כדי שיצעד מן הקל אל הכבד ומן הכלל אל הפרטים. אם ינסה ללמוד סתם כך מן הבא לידו כנראה יעלה בידו חרס.

לגבי ספר הערכים - אינני חושב שההגדרה שלו היא "מתומצת". הייתי מנסה להגדיר אחרת אבל כמדומני שאין כאן המקום.

לבי במערב
הודעות: 9205
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' אפריל 01, 2019 3:58 am

סגי נהור כתב:לאחרונה יש גם ספרי לימוד שמגישים את דרושי האדמו"רים בלשונם וכצורתם, ללא ביאורים, אבל מסודרים לפי סוגיות. שכחתי איך נקראת הסדרה הזאת.

לבי במערב כתב:צא ולמד: ישנו ס' "אוצר מאמרי חסידות" (קה"ת, תשע"ג), בו רוכזו מאמרי כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע לפי נושאים; כך גם בס' "תורת מנחם - לקט מאמרים" (כצ"ל; לע"ע לא מצאתיו ע"ג המרשתת).
ולרוצה לטעום מתורת כל רבוה"ק נ"ע זי"ע, ישנה הסדרה (קה"ת, תשע"ב) "ילקוט סוגיות בתורת החסידות" (א, ב, ג) - בה לוקטו מאמרים מכל רבוה"ק נ"ע זי"ע לבית חב"ד, בנושאים (ה)יסודיים.

ליטוואק פון בודאפעסט
הודעות: 2697
הצטרף: ב' מאי 16, 2016 8:17 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי ליטוואק פון בודאפעסט » ב' אפריל 01, 2019 6:57 am

הדגשתי בתגובתי שיש הבדל בין לשון מלקטים ללשון חכמים (אין כוונתי לערער על חכמת המלקטים, אבל זה לא אותו דבר)

בדומה לזה, הרב שך היה מורה ובא לחתנים הלומדים הלכות נדה, ללמוד מתוך החכמת אדם (וכן עשיתי מסברא לפני ששמעתי את זה בשם הרב שך) ולא מתוך מלקטי זמנינו, כגון הרב קלמן כהנא וכדו׳.

כל המכונים למיניהם הם טובים, אבל א"א לקרות לזה רמב"ם או טור של חסידות.

יכול להיות שכוונת הצמח צדק היתה בגלל שאחז שאין ללמוד את זה ללא ההתקשרות לרבי. אותי לא לימדו את הכלל הזה שהתקשרות הוא יסוד הכל, אבל אני יודע שיש אחרים האוחזים כן

חרסון
הודעות: 1171
הצטרף: ג' פברואר 28, 2017 12:33 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי חרסון » ב' אפריל 01, 2019 8:27 am

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:יכול להיות שכוונת הצמח צדק היתה בגלל שאחז שאין ללמוד את זה ללא ההתקשרות לרבי. אותי לא לימדו את הכלל הזה שהתקשרות הוא יסוד הכל, אבל אני יודע שיש אחרים האוחזים כן


אני פשוט לא מבין למה אתה מתעקש לאמור את הסברא הזו. איזה בית יד מצאת לה? חוץ מזה שהיא גם לא שייכת לכאן מצד עצמה: וכי לא עשו ועושים חסידי חב"ד כל טצדקי כדי להפיץ את לימוד ספרי חסידות? וכי שמעת שכתבו בתחילת הלקוטי תורה הודעה ואזהרה שלא ללמדו בלא 'התקשרות'? או אולי בתחילת ה'לקוטי שיחות'?

דרומי
הודעות: 9050
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דרומי » ב' אפריל 01, 2019 10:38 am

סתם כהערה, ענין ה'התקשרות' לרבי במקורו היה יותר חזק אצל חוגים אחרים, ובחב"ד פחות. וכמדומני שר"י מונדשיין ע"ה כתב פעם מאמר שמביא שבדורות הראשונים של חב"ד כמעט ואין איזכור לנושא זה ומתמקדים בחסידות כ'חפצא'.

שעת הכושר
הודעות: 240
הצטרף: ה' יוני 08, 2017 11:36 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי שעת הכושר » ה' יוני 27, 2019 12:05 am

קיבלתי באימייל

יערימו סוד.pdf
(5.6 MiB) הורד 1039 פעמים

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ג' יולי 09, 2019 10:02 pm

היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

גם זה יעבור
הודעות: 290
הצטרף: ה' יוני 20, 2013 1:33 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי גם זה יעבור » ג' יולי 09, 2019 10:31 pm

דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

זו טריפה וזו נבילה.
זה שאלה שצריך לשאול את גדולי הדור, לא רבנים בדרג נמוך (הכוונה ברוחניות).

מצטרף להנל
הודעות: 72
הצטרף: ב' אוקטובר 12, 2015 12:48 am

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי מצטרף להנל » ד' יולי 10, 2019 12:10 am

דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

כיון שיש לי מעט נסיון, (רעייתי שתחי' עשתה תואר אי אז כשעדין הנושא היה פחות מקובל), אוסיף מעט.
בשונה ממקומות עבודה חילוניים, בהם יש 'דיסטאנס' טבעי בין חרדים וחילוניים, והאשה החרדית מגיעה מראש בהרגשה שהיא שונה ואינה אמורה לקבל מהסביבה.
באקדמיה כל החומות נופלות, כיון שמדובר במרצים/ות שאמורים לקבל מהם ידע, לשמוע את דעתם והבנתם, ובפרט במקצועות הנושקים לתחומי הנפש (- רוב המקצועות הנלמדים במכללות החרדיות), שבהם ההפרדה בין הידע המקצועי להשקפת העולם הוא אפסי עד לא קיים, וכמעט בכל הרצאה וההרצאה המרצה חושף גם מתוך עולמו הפנימי, בעוד שהתלמיד מקבל זאת כתורה למשה מסיני.
לטעמי זהו שורש הבעיה באקדמיה, ואידך זיל גמור

אגב, אם ביתך תחי' עדין לא נשואה, כמדומני שהנערות הרווקות קלות יותר להשפעה מנשואות, והמציאות מוכיחה זאת ל"ע.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ד' יולי 10, 2019 7:55 am

תודה רבה הרב מצטרף! אכן חומר למחשבה!

גם זה יעבור
הודעות: 290
הצטרף: ה' יוני 20, 2013 1:33 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי גם זה יעבור » ד' יולי 10, 2019 8:07 am

דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

נקודה נוספת
נניח שעבור ביתך זו, קיבלת היתר לאקדמיה.
אין שום ערובה לבת הבאה בתור, או לחילופין כל מכרה\שכינה\קרובה ששומעת מזה.
כלומר, אתה תעשה זאת בשיא הזהירות, היכן ומה תלמד בדיוק - אחרי אין ספור בירורים ובדיקות למקום העבודה העתידית של המגמה אליו היא תלך.
אך נערה אחרת תתחיל מיד בגבול האדום. 'הרי אקדמיה זאת לא בעיה, אפילו פלוני שלח לשם'. והיא תלך גם כן, בלי כל הזהירות שיש לך בזה - אלא ישירות למגמות בעייתיות באמת.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ד' יולי 10, 2019 10:41 am

גם זה יעבור כתב:
דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

נקודה נוספת
נניח שעבור ביתך זו, קיבלת היתר לאקדמיה.
אין שום ערובה לבת הבאה בתור, או לחילופין כל מכרה\שכינה\קרובה ששומעת מזה.
כלומר, אתה תעשה זאת בשיא הזהירות, היכן ומה תלמד בדיוק - אחרי אין ספור בירורים ובדיקות למקום העבודה העתידית של המגמה אליו היא תלך.
אך נערה אחרת תתחיל מיד בגבול האדום. 'הרי אקדמיה זאת לא בעיה, אפילו פלוני שלח לשם'. והיא תלך גם כן, בלי כל הזהירות שיש לך בזה - אלא ישירות למגמות בעייתיות באמת.

מסכים מאד. נקודה זו מעסיקה אותי מאד. ייש"כ על חידוד הדברים.

פרנקל תאומים
הודעות: 4425
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ה' יולי 11, 2019 12:05 am

מצטרף להנל כתב:
דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

כיון שיש לי מעט נסיון, (רעייתי שתחי' עשתה תואר אי אז כשעדין הנושא היה פחות מקובל), אוסיף מעט.
בשונה ממקומות עבודה חילוניים, בהם יש 'דיסטאנס' טבעי בין חרדים וחילוניים, והאשה החרדית מגיעה מראש בהרגשה שהיא שונה ואינה אמורה לקבל מהסביבה.
באקדמיה כל החומות נופלות, כיון שמדובר במרצים/ות שאמורים לקבל מהם ידע, לשמוע את דעתם והבנתם, ובפרט במקצועות הנושקים לתחומי הנפש (- רוב המקצועות הנלמדים במכללות החרדיות), שבהם ההפרדה בין הידע המקצועי להשקפת העולם הוא אפסי עד לא קיים, וכמעט בכל הרצאה וההרצאה המרצה חושף גם מתוך עולמו הפנימי, בעוד שהתלמיד מקבל זאת כתורה למשה מסיני.
לטעמי זהו שורש הבעיה באקדמיה, ואידך זיל גמור

אגב, אם ביתך תחי' עדין לא נשואה, כמדומני שהנערות הרווקות קלות יותר להשפעה מנשואות, והמציאות מוכיחה זאת ל"ע.

כל הנ''ל לא שייך במקצועות ריאליים, קרי מדעים מדוייקים וטכנולוגיה. אמנם אותם אפשר ללמוד בסמינרים שלנו, ומי שרוצה דווקא תואר אקדמי יכול לשלוח ללוסטיג.

אגב, לגבי סביבת עבודה, מדוע אצל הגברים לא חוששים באותה המידה כשהם משתלבים בשוק העבודה הכללי? אמנם נשים דעתן קלה, אך מאידך הנושא של צניעות בעייתי עבור גברים לאין ערוך מאשר אצל נשים, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית.

והכי הכי חשוב, והכי הכי קריטי, לכל החיים, ולא רק לסביבת העבודה, זה שנצליח להחדיר בעצמנו ובילדינו, בנים ובנות, יראת שמים פנימית ולא חיצונית, כזאת שלא מתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר.

דורשי יחודך
הודעות: 1520
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ה' יולי 11, 2019 7:19 am

פרנקל תאומים כתב:
מצטרף להנל כתב:
דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

כיון שיש לי מעט נסיון, (רעייתי שתחי' עשתה תואר אי אז כשעדין הנושא היה פחות מקובל), אוסיף מעט.
בשונה ממקומות עבודה חילוניים, בהם יש 'דיסטאנס' טבעי בין חרדים וחילוניים, והאשה החרדית מגיעה מראש בהרגשה שהיא שונה ואינה אמורה לקבל מהסביבה.
באקדמיה כל החומות נופלות, כיון שמדובר במרצים/ות שאמורים לקבל מהם ידע, לשמוע את דעתם והבנתם, ובפרט במקצועות הנושקים לתחומי הנפש (- רוב המקצועות הנלמדים במכללות החרדיות), שבהם ההפרדה בין הידע המקצועי להשקפת העולם הוא אפסי עד לא קיים, וכמעט בכל הרצאה וההרצאה המרצה חושף גם מתוך עולמו הפנימי, בעוד שהתלמיד מקבל זאת כתורה למשה מסיני.
לטעמי זהו שורש הבעיה באקדמיה, ואידך זיל גמור

אגב, אם ביתך תחי' עדין לא נשואה, כמדומני שהנערות הרווקות קלות יותר להשפעה מנשואות, והמציאות מוכיחה זאת ל"ע.

כל הנ''ל לא שייך במקצועות ריאליים, קרי מדעים מדוייקים וטכנולוגיה. אמנם אותם אפשר ללמוד בסמינרים שלנו, ומי שרוצה דווקא תואר אקדמי יכול לשלוח ללוסטיג.

אגב, לגבי סביבת עבודה, מדוע אצל הגברים לא חוששים באותה המידה כשהם משתלבים בשוק העבודה הכללי? אמנם נשים דעתן קלה, אך מאידך הנושא של צניעות בעייתי עבור גברים לאין ערוך מאשר אצל נשים, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית.

והכי הכי חשוב, והכי הכי קריטי, לכל החיים, ולא רק לסביבת העבודה, זה שנצליח להחדיר בעצמנו ובילדינו, בנים ובנות, יראת שמים פנימית ולא חיצונית, כזאת שלא מתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר.

א. אין הכי נמי, צריך לחשוש הרבה יותר מבחינה מסויימת. נשגב מבינתי איך העניין אפשרי בכלל. העניין הוא שגם בציבורים כאלה שלא עולה על הדעת לשלב גבר בשוק העבודה הכללי, יש תופעה של שילוב בנות\נשים בשוק העבודה.
ב. מי דיבר על "יר"ש שמתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר"? כבר לימדנו הרמב"ם שהאדם - כל אדם! - מושפע מסביבתו. גדולי עולם עם המון "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" חרדו שלא להיחשף לאוירה היכולה להוריד אותם ממדריגתם. כשהחזו"א כותב על סכנת גיוס בנות, הוא לא הסתפק בכך שיחדירו להן "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" ואז הכל בסדר.

נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

Re: חוברת בשליטתם ותרבותם נגד סכנות האקדמיה

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' יולי 11, 2019 8:44 am

דורשי יחודך כתב:
פרנקל תאומים כתב:
מצטרף להנל כתב:
דורשי יחודך כתב:היות והעניין נוגע לי כעת לענין לימודי בתי תחי' אשאל את השאילה הבאה.
יצויין שאני לא בא לדחוף שום אג'נדה, ובכלל לצערי אין לי מספיק היכרות בכל הנושא הזה.
(מובן שהתייעצתי ועוד אתייעץ עם רבנים, בכל אופן חשוב לי לשמוע דעות ועובדות מחו"ר אתרא קדישא הדין.)

בחלק מהמקצועות שלומדות ב"מסלולים", בת אחר כך עובדת בסביבה חילונית, או בסביבה שיש בה חילונים. או שעובדת עם גברים.
האם ברור שזה עדיף על לימודי האקדמיה?
מה אם עומדת לפני ברירה: לשלוח לאקדמיה, אבל במקצוע עצמה תוכל לעבוד במסגרת חרדית צנועה בלי חפיפה עם חילונים ועם גברים,
או לשלוח למסלולים, אבל בעבודה תצטרך לעבוד בסביבה לא כל כך טובה?

כיון שיש לי מעט נסיון, (רעייתי שתחי' עשתה תואר אי אז כשעדין הנושא היה פחות מקובל), אוסיף מעט.
בשונה ממקומות עבודה חילוניים, בהם יש 'דיסטאנס' טבעי בין חרדים וחילוניים, והאשה החרדית מגיעה מראש בהרגשה שהיא שונה ואינה אמורה לקבל מהסביבה.
באקדמיה כל החומות נופלות, כיון שמדובר במרצים/ות שאמורים לקבל מהם ידע, לשמוע את דעתם והבנתם, ובפרט במקצועות הנושקים לתחומי הנפש (- רוב המקצועות הנלמדים במכללות החרדיות), שבהם ההפרדה בין הידע המקצועי להשקפת העולם הוא אפסי עד לא קיים, וכמעט בכל הרצאה וההרצאה המרצה חושף גם מתוך עולמו הפנימי, בעוד שהתלמיד מקבל זאת כתורה למשה מסיני.
לטעמי זהו שורש הבעיה באקדמיה, ואידך זיל גמור

אגב, אם ביתך תחי' עדין לא נשואה, כמדומני שהנערות הרווקות קלות יותר להשפעה מנשואות, והמציאות מוכיחה זאת ל"ע.

כל הנ''ל לא שייך במקצועות ריאליים, קרי מדעים מדוייקים וטכנולוגיה. אמנם אותם אפשר ללמוד בסמינרים שלנו, ומי שרוצה דווקא תואר אקדמי יכול לשלוח ללוסטיג.

אגב, לגבי סביבת עבודה, מדוע אצל הגברים לא חוששים באותה המידה כשהם משתלבים בשוק העבודה הכללי? אמנם נשים דעתן קלה, אך מאידך הנושא של צניעות בעייתי עבור גברים לאין ערוך מאשר אצל נשים, הן מבחינה הלכתית והן מבחינה מציאותית.

והכי הכי חשוב, והכי הכי קריטי, לכל החיים, ולא רק לסביבת העבודה, זה שנצליח להחדיר בעצמנו ובילדינו, בנים ובנות, יראת שמים פנימית ולא חיצונית, כזאת שלא מתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר.

א. אין הכי נמי, צריך לחשוש הרבה יותר מבחינה מסויימת. נשגב מבינתי איך העניין אפשרי בכלל. העניין הוא שגם בציבורים כאלה שלא עולה על הדעת לשלב גבר בשוק העבודה הכללי, יש תופעה של שילוב בנות\נשים בשוק העבודה.
ב. מי דיבר על "יר"ש שמתנדפת לכל עבר ברגע שעוזבים את הסמינר"? כבר לימדנו הרמב"ם שהאדם - כל אדם! - מושפע מסביבתו. גדולי עולם עם המון "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" חרדו שלא להיחשף לאוירה היכולה להוריד אותם ממדריגתם. כשהחזו"א כותב על סכנת גיוס בנות, הוא לא הסתפק בכך שיחדירו להן "יראת שמים פנימית ולא חיצונית" ואז הכל בסדר.
ידידי מנעורי, הרב דורשי יחודך.
באתי לחזק ידיך לבל תפן אל הזמירות החדשות הללו של 'יראת שמים פנימית',
כל עניינו ויחודו של החינוך החרדי, לאורך כל השנים, להבדיל מחינוך 'דתי' וכיוצ"ב, היה בנקודה זו של חרדה ממכשול,
ולא סמכו על יראה פנימית וכד' במקום סכנה של עבירות חמורות, ושאני מינות דמשכא, ושחוק וקלות ראש מרגילין וכו',
ובפרט בעריות שכבר אמרו ע"ז חכמינו אין אפוטרופוס, ומי שוטה ויקל דעת בכך.

והדרך הנכונה למי שאינו חפץ להחמיר במקום פסידא ושיקולים נוספים,
הוא לילך לרב גדול ירא הוראה ולדון בכל פרט ופרט קטון כגדול,
וד' ינחה אותך ואת ב"ב בדרך הנכונה.


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים