פורום אוצר החכמה

מה שמעניין בנושא זה הוא שישנה לכאורה מחלוקת בין רבותינו הראשונים ביחס לנושא המדובר אלא שבשונה מכל מחלוקת,
פה אחד הצדדים טוען על הצד שכנגדו לכפירה גמורה ולשלילת חיי העולם הבא עם דעות אלו, כאשר הפולמוס נע בין בית מדרשו של רש"י לבית מדרשו של הרמב"ם וזה הנושא:
בעבר היה נההוג בין יהודים כשרים לכתוב על המזוזה שמות מלאכים ולייחס לה חשיבות מיסטית כעין קמיע,
הכתובה הנ"ל וצורת כתיבתה מובאת במחזור וויטרי (ראה במאמר המצורף של החוקר בר אילן הערה 17) ובראביה ואף יש עדות באחד ממפרשי הרמב"ם (צריך לבדוק) שהיה המנהג 'המגונה' הנ"ל (לפי דעת הרמב"ם) נהוג באוסטרייך עד שרבי אביגדור כהן צדק ביטלו.
וז"ל לשון הרמב"ם: הלכות מזוזה פ"ה: מנהג פשוט שכותבים על המזוזה מבחוץ כנגד הריוח שבין פרשה לפרשה שדי ואין בזה הפסד לפי שהוא מבחוץ, אבל אלו שכותבין מבפנים שמות המלאכים או שמות קדושים או פסוק או חותמות הרי הן בכלל מי שאין להם חלק לעולם הבא, שאלו הטפשים לא די להם שבטלו המצוה אלא שעשו מצוה גדולה שהיא יחוד השם של הקדוש ברוך הוא ואהבתו ועבודתו כאילו הוא קמיע של הניית עצמן כמו שעלה על לבם הסכל שזהו דבר המהנה בהבלי העולם."
יוצא אם כן מחלוקת חמורה בין ראשונים שלפי דברי הרמב"ם לחכמים ויהודים רבים מאשכנז של אז (ויתכן ובניהם גם כמה מרבותינו הראשונים) שאין להם חלק לעולם הבא!
וראו אף כאן: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=25137#p253466
יש לי שני מאמרים שלא הצלחתי לעלות אעלה בהמשך

הוספתי

בענין המזוזה כקמע ובדברי הרמב"ם האריך כאן

עכשו הצלחתי להשיג עוד מאמר מצויין בנושא שמעצים את המקורות לשסוגייה, העתיק קטע מדבריו:

המאמר כתב:התבוננות במנהגי ישראל כאלף שנים אחורה מעלה דברים מפליאים, בעיקר בארצות אשכנז - בצרפת ובמגנצא.
אם נפתח ספרי פסיקה העוסקים בהלכות מזוזה - לדוגמא: רש"י בספר הפרדס (סי' רפ"ה), או תלמידו ר' שמחה במחזור ויטרי (הוצ' ירושלים עמ' 648), ר' אליעזר ממיץ בספר היראים (בסימן ת') ותלמידו הראבי"ה (בהל' מזוזה) - נראה דברים זרים.
בימינו כותבים רק עשרים ושתיים שורות של פרשיות "שמע" "והיה אם שמוע", ומאחור בגב המזוזה יש מוסיפים את השם ש-די. ויש המוסיפים גם את הכיתוב: "כוזו במוכסז כוזו", שהן האותיות המקדימות לשם: ה' א-להינו ה' (אחד). (ישנם הסברים שונים למנהג זה. אחת ההשערות היא שזה השתמר מתקופת גזירות היוונים, שאסרו לשים מזוזה, וכתבוהו לזכר. עיין בס' "יסוד המשנה ועריכתה" של הגר"ר מרגליות).

אך ברא"ם ממיץ ובדברי הראבי"ה בהלכות מזוזה, אנו מוצאים דברים מבהילים. יש שם הוראות לכתיבה במזוזה מיני שמות קדושים, שמות מלאכים וציורי חותמות של מלאכים. שינויים אלו אינם בגב הקלף אלא בחלקו הקדמי! זה עולם אחר. הם אמנם מציינים שהכיתוב נעשה רק לתוספת שמירה, ושאינו עיקר המצווה. על כל פנים זה מדהים!