רשעות או טיפשות?

[למען יזמרך]

מוזר מאד, פאות קטנות מאחורי האוזן כ"כ מפריע ? אולי בארה"ב זה אחרת.
אבל שמעתי כמה פעמים (כמובן בלי השוואות), שהרב שך זצ"ל היה מורה לבחורים להתגלח,
וסיפר לי אחד שסירב לעשות זאת, שמאז הרב שך פסק מלדבר עמו.
ומי יעמוד בסוד.

שקר!! את הרב שך זה לא עניין אם הבח' מגלח או לא מי שעשה מכך עסק זה היה ר' דוד שאמר שהבחורים עם הזקן מזכירים לו את יח"ל

[אבי-העזרי]

שקר!! את הרב שך זה לא עניין אם הבח' מגלח או לא מי שעשה מכך עסק זה היה ר' דוד שאמר שהבחורים עם הזקן מזכירים לו את יח"ל

איני מכיר את הרב שך, רק אמרתי מה שאמרו לי, יכול להיות שהאומר שיקר או טעה (או אולי אני ...)
אני מתנצל אם הרגזתי מישהו בהחלפתי השיטות בין שני האישים הגדולים...
אבל כן ארשה לעצמי לכתוב מה ששלח מישהו אתמול ב'אישי' על ענין זה, שוב בלי אחריות, ובלי כוונה רעה...

נושא: רשעות או טיפשות?
זכור לי:
בחור בישיבה התחיל לגדל זקן, ניגש אליו הרב שך אחרי התפילה ושאל אותו אם מגדל ממידת חסידות או בגלל שזה יפה. וענה לו בגלל שיפה, ועזבו. והיו היטב בקשר גם אח"כ!
בחור אחר גידל ממידת חסידות והרב שך הפנה לו עורף כי קלט שיש לו בעיות נפשיות.

אז אולי גם הצדיק'ל שלי סבל מזה.
עכ"פ הרי שמואל וב"ד קיים, תלמידי הרב שך ממלאים את הארץ לארכה ולרחבה, אפשר לשאול אותם, ואם טעיתי אני חוזר בי ומבטל את דברי בביטול גמור, ועמכם הסליחה.

[הערש כ''ץ]

שקר!! את הרב שך זה לא עניין אם הבח' מגלח או לא מי שעשה מכך עסק זה היה ר' דוד שאמר שהבחורים עם הזקן מזכירים לו את יח"ל

איני מכיר את הרב שך, רק אמרתי מה שאמרו לי, יכול להיות שהאומר שיקר או טעה (או אולי אני ...)
אני מתנצל אם הרגזתי מישהו בהחלפתי השיטות בין שני האישים הגדולים...
אבל כן ארשה לעצמי לכתוב מה ששלח מישהו אתמול ב'אישי' על ענין זה, שוב בלי אחריות, ובלי כוונה רעה...

נושא: רשעות או טיפשות?
זכור לי:
בחור בישיבה התחיל לגדל זקן, ניגש אליו הרב שך אחרי התפילה ושאל אותו אם מגדל ממידת חסידות או בגלל שזה יפה. וענה לו בגלל שיפה, ועזבו. והיו היטב בקשר גם אח"כ!
בחור אחר גידל ממידת חסידות והרב שך הפנה לו עורף כי קלט שיש לו בעיות נפשיות.

אז אולי גם הצדיק'ל שלי סבל מזה.
עכ"פ הרי שמואל וב"ד קיים, תלמידי הרב שך ממלאים את הארץ לארכה ולרחבה, אפשר לשאול אותם, ואם טעיתי אני חוזר בי ומבטל את דברי בביטול גמור, ועמכם הסליחה.

לא הבנתי שני דברים.
האחד, אם הבחור סבל מבעיות נפשיות למה צריך להפנות לו עורף? צריך לקרב אותו בעבותות של אהבה.
והשני, אצל מרן החזו''א לא היו מתגלחים לא בשביל שזה יותר יפה ולא בגלל בעיות נפשיות אלא מטעמים הלכתיים והשקפתיים. מה כ''כ רע בזה עד שצריך לכעוס על בחור שעושה כך?

[פלוריש]

(ידוע הסיפור שהחזו"א ביקש מהגרב"ד פוברסקי בהיותו לגדל זקן, אלא שלאחר כמה זמן הוא נחבל בפניו והחובש גילחו כדי לטפל בו, והגרב"ד לא שב לגדלו)

[גביר]

דומה שמוקד העניין כאן אינו הזקן או גילוחו, אלא ראיית האחידות והתלמנות ככלים חיוניים לשמירת צביון הישיבה ומסגרתה בפרט והיהדות בכלל, והרתיעה, הנובעת מראייה זו, מהתנהגות החורגת מהמקובל.

[צופה_ומביט]

לכאורה זה היה עניין חינוכי. שלא כל בחור יחליט לעצמו במה הוא מתחזק/משקיע בעבודת השם [בדברים שאינם בינו לבין קונו בעבודה שבלב]. מכאן ועד לאנרכיה חינוכית/לימודית בישיבה הדרך קצרה.
ההוא יגדל זקן, ההוא ילך עם תכלת, ההוא ילך למקוה כל יום, ההוא ילמד מוסר כל היום, וכן עזה"ד.
הכל דברים טובים, אבל לישיבה יש קו חינוכי ולימודי שהיא מנחילה, ועליו היא מופקדת. אם היא לא תהיה הבלעדית בזה - הלכה הישיבה, עם כל מה שהיא רוצה להקנות.
ולכן, הגם שגידול זקן הוא צביון יהודי מאז ומעולם, ואין ספק מהיכן הגיע גילוחו למשעי, אבל כל עוד בזמן נתון המקובל בישיבה/ישיבות - ולא משנה למה ואיך - היה לגלח - שכולם יגלחו, ולא יחליט בחור לעצמו שהוא מתחזק בזה. לא רוצה - שיחפש ישיבה אחרת ויעשה שם מה שלבו חפץ. לא כאן.
אא"כ זה מסיבות של יופי/אופנה שאז - בגלל שאין החשש הנ"ל - דוקא התירו.
נראה יציבא בארעא וגיורא בשמיא, אבל זה לכאורה ההסבר.

[ישעיהו לוריא]

viewtopic.php?f=19&t=10295&hilit=%D7%A8%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9F+%D7%96%D7%A7%D7%9F&start=80#p776889

[הערש כ''ץ]

לכאורה זה היה עניין חינוכי. שלא כל בחור יחליט לעצמו במה הוא מתחזק/משקיע בעבודת השם [בדברים שאינם בינו לבין קונו בעבודה שבלב]. מכאן ועד לאנרכיה חינוכית/לימודית בישיבה הדרך קצרה.
ההוא יגדל זקן, ההוא ילך עם תכלת, ההוא ילך למקוה כל יום, ההוא ילמד מוסר כל היום, וכן עזה"ד.
הכל דברים טובים, אבל לישיבה יש קו חינוכי ולימודי שהיא מנחילה, ועליו היא מופקדת. אם היא לא תהיה הבלעדית בזה - הלכה הישיבה, עם כל מה שהיא רוצה להקנות.
ולכן, הגם שגידול זקן הוא צביון יהודי מאז ומעולם, ואין ספק מהיכן הגיע גילוחו למשעי, אבל כל עוד בזמן נתון המקובל בישיבה/ישיבות - ולא משנה למה ואיך - היה לגלח - שכולם יגלחו, ולא יחליט בחור לעצמו שהוא מתחזק בזה. לא רוצה - שיחפש ישיבה אחרת ויעשה שם מה שלבו חפץ. לא כאן.
אא"כ זה מסיבות של יופי/אופנה שאז - בגלל שאין החשש הנ"ל - דוקא התירו.
נראה יציבא בארעא וגיורא בשמיא, אבל זה לכאורה ההסבר.

נו נו.
אותי לא שכנעת.
אני לא מבין גם מה הבעחה שבחור יקפיד על טבילת עזרא או מידי פעם ילך להתבודד.
הישיבה בראייתי צריכה לעודד התחזקות ביראת שמים ודקדוק המצוות ולא לכבות זאת, ובוודאי לא לאכוף בינוניות בתורה, מצוות ויראת שמים.
שווה בנפשך בחור שרוצה לשדרג את התפילין שלו מהבר מצווה ומונעים ממנו כדי שלא יראה בזה שמה שאביו קנה לו זה מספיק טוב. או בחור שמסרב לסמוך על העירוב העירוני כי חושש לכמה חששות בעירובין ומאיימים עליו שאם לא יוציא ייזרק מהישיבה.

[צופה_ומביט]

אני לא אמור ולא מנסה לשכנע אף אחד.
ניסיתי רק להסביר מה סבר הרב שך זצ"ל, "בראייתו".
כמובן שפוניבז' היתה רחוקה מלעודד בינוניות.
לגבי כל דוגמה אחרת [כולל אלו שאני כתבתי] יש לבדוק האם דומה או לא דומה.
ודי בזה.

[זאב ערבות]

ומה עשה בחור הלומד בישיבה ששם הבחורים מתגלחים, שרצה לקבל ברכה מהגרח"ק, שכידוע בקש מכל מתגלח לגדל זקן? (אולי אף לא נתן ברכה לולי זאת)

[אבי-העזרי]

ראשית איני מדבר בשם הרב שך, אני רק בא להבין את דרכו ע"פ קוצר ראייתי, ובפרט שמדובר פה בפרשנויות, וכבר אמרתי 'ומי יעמוד בסוד'.
אבל באתי להתייחס לטענה שהועלתה ע"י הרב הערש כ"ץ.

לא הבנתי שני דברים.
האחד, אם הבחור סבל מבעיות נפשיות למה צריך להפנות לו עורף? צריך לקרב אותו בעבותות של אהבה.

לא נראה לי שבעייה נפשית הכוונה בחור אומלל שסובל מחרדות או פחדים.
אלא לבחור שמחליט ע"ד עצמו איך לעבוד את ה' ואיך לא, והוא לא שם לב שבאמת אין זה נובע אצלו מעבודת ה' אלא ממשהו אחר, וזה סוג של בעייה נפשית, רק שכאן אין את מי ואת מה לקרב, כי כשהחולה אינו מכיר בחוליו הוא לעולם לא ירצה להתקרב, ואדרבה הוא יראה ברבו את אויב היהדות (ולצערי התופעה מוכרת בעולם הישיבות, בכל מיני ווארייאציות, וד"ל). אז הרב שך לא היה רודף אחריו, ואולי בתור קפידא (ולדעתי גם מוצדקת) היה חדל מלדבר איתו.

והשני, אצל מרן החזו''א לא היו מתגלחים לא בשביל שזה יותר יפה ולא בגלל בעיות נפשיות אלא מטעמים הלכתיים והשקפתיים. מה כ''כ רע בזה עד שצריך לכעוס על בחור שעושה כך?

זה בדיוק הענין, לא נראה לי שהרב שך כעס על מי שיש לו בעייה הלכתית, אלא על מי שהיה חושדו שהבעייה ההלכתית היא רק כיסוי ותירוץ למשהו אחר.
והרב שך גברא רבא בשביל לחשוד בבחורים צעירים בכלל, שאם הם רוצים לגדל זקן זה לא נובע מבעייה הלכתית באמת. (לא אכפת לי שיאמרו שהוא טעה, אבל הוא סבר כך).
מספרים: על בחורים שרצו ללמוד חלק נוסף בתורה (מס' זבחים), ואמר להם "נרפים אתם נרפים, ע"כ אתם אומרים לכו ונזבחה". הבחורים מצידם יכולים לחלוק, אבל הרב שך אומר את דעתו, ודי. וה"ה בכל דבר.
(בינינו; לבעיות הלכתיות יש גם ק"ש, תפלה, ברכות, ביטול תורה, לשה"ר, ועוד).
אפשר כמובן לצרף לכאן את דעתו התקיפה של הרב שך בענייני השקפה והנהגה, וממילא הקושיא אינה קושיא, גם אם יש אחרים שסוברים ונוהגים אחרת.

[אבי-העזרי]

לכאורה זה היה עניין חינוכי. שלא כל בחור יחליט לעצמו במה הוא מתחזק/משקיע בעבודת השם [בדברים שאינם בינו לבין קונו בעבודה שבלב]. מכאן ועד לאנרכיה חינוכית/לימודית בישיבה הדרך קצרה.
ההוא יגדל זקן, ההוא ילך עם תכלת, ההוא ילך למקוה כל יום, ההוא ילמד מוסר כל היום, וכן עזה"ד.
הכל דברים טובים, אבל לישיבה יש קו חינוכי ולימודי שהיא מנחילה, ועליו היא מופקדת. אם היא לא תהיה הבלעדית בזה - הלכה הישיבה, עם כל מה שהיא רוצה להקנות.
ולכן, הגם שגידול זקן הוא צביון יהודי מאז ומעולם, ואין ספק מהיכן הגיע גילוחו למשעי, אבל כל עוד בזמן נתון המקובל בישיבה/ישיבות - ולא משנה למה ואיך - היה לגלח - שכולם יגלחו, ולא יחליט בחור לעצמו שהוא מתחזק בזה. לא רוצה - שיחפש ישיבה אחרת ויעשה שם מה שלבו חפץ. לא כאן.
אא"כ זה מסיבות של יופי/אופנה שאז - בגלל שאין החשש הנ"ל - דוקא התירו.
נראה יציבא בארעא וגיורא בשמיא, אבל זה לכאורה ההסבר.

נו נו.
אותי לא שכנעת.
אני לא מבין גם מה הבעחה שבחור יקפיד על טבילת עזרא או מידי פעם ילך להתבודד.
הישיבה בראייתי צריכה לעודד התחזקות ביראת שמים ודקדוק המצוות ולא לכבות זאת, ובוודאי לא לאכוף בינוניות בתורה, מצוות ויראת שמים.
שווה בנפשך בחור שרוצה לשדרג את התפילין שלו מהבר מצווה ומונעים ממנו כדי שלא יראה בזה שמה שאביו קנה לו זה מספיק טוב. או בחור שמסרב לסמוך על העירוב העירוני כי חושש לכמה חששות בעירובין ומאיימים עליו שאם לא יוציא ייזרק מהישיבה.

אני תמיד אומר; שיטת ברסלב אינה נלמדת בישיבות חב"ד, אלא בישיבות ברסלב. ברסלב'ר שלומד בישיבה של חב"ד, הוא לא ברסלב ולא חב"ד. נקודה.
עבודת ה', הלכה, השקפה, הנהגה, וכו', הם דברים שהיו תמיד נתונים לויכוח.
מי שמרגיש ש"כלי עבודה" מסויימים מקרבים אותו ביותר להשי"ת, אז אדרבה שילך למקום הנכון.
אבל ישנו מן נוהג פסול, שבחורים הולכים לישיבה כדי "לחנך" את רבותיהם, וזה אסור שיקרה.
אלא מה, בחור רוצה ישיבה מסויימת, ומכיון שבקבוצה שלו הוא לא מוצא כזו, אז הוא הולך לישיבה ששם יש התנגדות ל"כלי העבודה" הללו, ועובדים את אותו הא-ל עם כלים אחרים, (וזו היא זכותם, ומי שיש לו בעייה עם זה, אז באמת יש לו בעייה!), ומערער על רבותיו.
ואני לא מבין, ממ"נ אם אתה סבור שהרב שלך כ"כ רשע על שאינו מרשה לך לעבוד את ה' כמו שצריך, אז למה אתה בא למקום שלו? לך למקום שיעזרו לך בו!
וצריך דעת; כן, יש מציאות של התנגדות להתבודדות ביערות, ללבישת תכלת, להתוועדויות, וללימוד תניא. - הם רשעים ? אל תלך לשם. אתה רוצה להבין אותם? בא תשמע! אתה רוצה לשנות אותם? תפתח ישיבה ותפרסם מס' טלפון, ומי שירצה להשתנות יבוא אליך. אבל אל תלך לשם.
לי אין שום התנגדות לשום שיטה, כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אבל יש לי התנגדות לאלו שהולכים לב"ש, ועושים כב"ה.

[אבי-העזרי]

ואחדד עוד משהו. ישנו חילוק ברור בין בחור שמחליף את הרצועות בתפילין, לבין בחור שלובש תכלת. התכלת מייצגת שיטה, הרצועות לא. וד"ל. ומי שבעיניו התכלת היא חיוב גמור, אז שילך למקום ששם מכבדים זאת, ולא למקום ששם לא משלימים עם זה. וכל עוד והוא שם, עליו להתנהג כמו שנדרש, תוך הנחה שלא יירש גהינם. (משא"כ אם יגרום למחלוקת, ולביזוי ת"ח וכו' וכו').
ואם לחשך אדם: "אילו הרב שלך יאמר לך לא להניח תפילין, גם תשמע לו" ?
אף אתה אמור לו: "לרב כזה לא הולכים, פשוט מתרחקים ממנו"...

[אבי-העזרי]

מוזר מאד, ראיתי כאן תגובה לדברי, וערכתי תשובה, ולפתע פתאום הכל נמחק.
אולי ההודעה הוסרה ע"י הכותב.
אז אכתוב את התגובות בלבד.

לי אין שום התנגדות לשום שיטה, כי אלו ואלו דברי אלוקים חיים. אבל יש לי התנגדות לאלו שהולכים לב"ש, ועושים כב"ה.

בסדר, אז יש לך התנגדות, אך מה זה העסק שלך? תן לכל אחד לעשות מה שנראה לו וכפי שנאמר לגבי נוסחאות התפלה שיש 12 שבטים... כך גם כאן. לו היינו מזקקים ופוסלים את כל מה ומי שאינו נכון וראוי בעיני כל אחד ואחד לא היה נשאר מאתנו דבר.

אמרתי, ואומר שוב; העסק שלי הוא, שאם אני פותח ישיבה בקו מסויים, אינני רוצה תלמיד שיש לו קו אחר. הוא לא פסול, אבל שילך לישיבות שמתאימות לו.
א"א לעשות סלט שיטות בישיבה אחת, בדיוק כמו שא"א לתת לכל אחד ללמוד מה שהוא רוצה.
ישיבה, לפי תפיסת עולמי, היא לא רק מקום להקניית לימוד, אלא גם מקום להקניית אורחות חיים.
לכן אם אני ברסלב עלי ללכת לישיבת ברסלב, כי שם אקנה אורחות חיים.
אם החלטתי שבסדר העדיפויות שלי 'שיטת הלימוד' חשובה לי יותר, וע"כ העדפתי ללכת לישיבה אחרת שאיננה בקו עבודת ה' שלי (היא עובדת את ה', אך בקו שלה), אז עלי לעבוד את ה' איתה ביחד ולא לעשות מה שאני רוצה. כמובן אני יכול ללמוד בחדר לפני השנה 'משיבת נפש' במקום 'מסילת ישרים', (ולא נראה לי שמישהו ימנע זאת ממני, אא"כ הוא סבור שהספר הזה לא טוב, או שהוא מוליד אצלי סימפטומים שליליים במשך היום), אך בשום אופן לא אוכל ללכת להתבודדות ע"ח סדר מוסר!!!
כמובן שאם ההתבודדות תהיה ע"ח משחק כדורגל לילי, אזי באופן רעיוני אם ההתבודדות לא מפריע לי בחלקים אחרים, אז זה בסדר גמור, כל עוד ואני עושה זאת ביני לבין עצמי.
אבל מכיון שיש תלמידים שזה כן עלול להפריע להם, ולא חסרות סיבות והמבין יבין, וא"א להגיד לאחד כן ולאחד לא, לכן זכותו של ראש ישיבה להורות באופן גורף לכולם לא! - תתחתן תעשה מה שאתה רוצה. נקודה.
(חוץ מזה שהרבה פעמים הדברים הללו גורמים לסחף חברתי, ואף ראש ישיבה נורמלי לא אמור לרצות כזה דבר בישיבה).
וכשיש ר"י מוזר שסתם סתם מחליט שלא ולא, כי ככה. - כמו מלמד שמחליט שהילד צריך לקצץ את הפאות הקצרות בלא"ה שמאחורי האוזן, כי כולם ככה.
אז הפתרון הוא לעבור למקום אחר, ולא להתנגח ולעשות בדוקא. (זה גם לא כ"כ חינוכי).

נ.ב. אני חושב שדווקא חוסר היכולת שלנו להכיל את האחר, היא הסיבה שבגללה אנו לא מסוגלים להבין ולהכיל שיש מישהו שמתנגד אלינו ואל דעתנו. רק שכל עוד וזה ברשות הרבים, אז "שיחנק", אבל כשזה בתוך רשותו שלו, במקום שהוא מוסר עליו את הנפש, מקיא עליו דמים תרתי משמע, זה קצת לא אנושי לפעול בשיטתיות ובפומבי נגדו ונגד דעתו, ואח"כ עוד לומר שהוא זה שלא מסוגל להכיל דעות אחרות. הלא כן?

[גביר]

דומה שיש לחלק בין מוסדות שהרכבתם שכונית [כפי שהיה, לפחות בעבר, באיתרי] שבהם מנעד הסובלנות רחב יחסית, לבין מוסדות שהרכבתם מזגית [כמו, לדוגמא, מאור התלמוד] שבהם ישנו צורך בשמירה קפדנית יותר על כללים ומוסכמות.