שמש כתב:מכיר אני לא מעט אברכים וסתם יהודים טובים (ויהודיות טובות) שמתקשים להבין דברים מסוימים העולים מדברי התורה וחז"ל בעיקר למול מה שנתפס היום כמוסרי בעינינו.
כאן זה מתחיל וכאן זה נגמר. מה שנתפס היום כמוסרי בעינינו, הוא לא מה שהיה מוסרי בעינינו לפני מאה שנה, ולא מה שיהיה מוסרי בעינינו בעוד מאה שנה. המוסר החילוני הוא יצירה חברתית גמישה ובלתי יציבה. כשאדם חילוני מדבר בלהט על מעמד האשה, יש לזכור שאותו אדם חילוני בדיוק אם היה נולד לפני מאה שנה היה מדבר באותו להט ומקדם שיטה אחרת לחלוטין. בהתאם לכך, הטענה היא, למה המוסר היהודי יגרע חלקו מהמוסר החילוני שלפני מאה שנה ובעוד מאה שנה. למה יש עליונות למוסר העדכני? ושאלה עוד יותר חשובה, למה אברכים שגדלים על מוסר התורה ואמורים להיות גאים במורשתם, למה גם הם הולכים שבי אחרי המוסר העדכני?
שמש כתב: ... שהרי אם השואל התוהה סבור שהתורה כפי שהיא לפנינו עם קבלת חז"ל וכו' היא תורת ה' הנתונה מן השמים שלא תשתנה לעולם אז אין לו אלא לקבל בהכנעה שזו האמת כפי שקבע בורא העולם בבריאתו ואם היא נראית לנו בלתי מוסרית זו בעיה שלנו ועליו לנהוג על פיה ואם לא יעשה כן הוא אפשר שייענש (אא"כ יש כאן נסיבות מקלות שליבו אנסו וכד') מלבד במקרים (הבודדים לענ"ד) בהם ניתן להסביר פשט הגיוני אחר מהמקובל/מפורסם בדברי התורה וחז"ל שלא יתנגש כ"כ בתפיסת המוסר שלנו (והאפולוגטיקה של ערכים והידברות לא נחשבת להגיונית בעיני הת"ח המצוי). אמנם רשאי וכדאי הוא לחפש תשובות והסברים שיקרבו את השקפתו לדעת התורה (ולא להפך) אך אם אינו מצליח אין כאן מקום להתמרמרות או כעס ולא לנדודי שינה וספקות באמונה כ"א לקורטוב ענווה והבנה שלא מחשבותי מחשבותיכם ולא כל דבר אנו מסוגלים להבין (והקב"ה אינו חייב לנו הסברים, כידוע).
רוח הדברים שעולה ממה שכתבת היא, שאה"נ שמוסר התורה מנוגדת למוסר האנושית, אבל כיון שתורה מן השמים יש לנו לקבל את המוסר התורני, ועלינו או לבטל דעתינו או לנסות לקרב בין שתי הקצוות. ואני אומר חס ושלום לומר כך! אלא מוסר התורה היא היא, ורק היא, המוסר האונשי הטהור והאמיתי. אם ניקח את מעמד האשה למשל, מאז שחר האנושות, האשה נמצאת במעמד נחות מול הגבר. זה נכון לכל תרבות ולכל עידן, חוץ מכמה יוצאים מן הכלל זניחים. אחד מן היוצאים מן הכלל, היא החברה המערבית של המאה השנים האחרונות. מסיבות כאלו או אחרות מעמד הנשים כמעט שוה לגבר בהרבה תחומים, ובתחומים רבים אף עולה עליהם, למשל בתחום האישות. לומר שהאנושות התקדמה לה, והיום היא נמצאת במצב נעלה מבחינה מוסרית, זה א', בדיחה, וב', יומרה ושחצנות. לבטל את כל התרבויות האחרות עד לימינו אלו, ולומר שכולם טעו בהתייחסותם לאשה, ורק אנו הנאורים והמתקדמים מבינים איך להתייחס לאשה, זאת אתנוצנטריות מזעזעת ומגעילה.
בהתאם לכך, כשחז"ל אומרים שכל המלמד את בנו תורה כאילו מלמדה תפלות, הפשט הוא כפשוטו, כי רוב הנשים אכן מברברות שטויות, ובפרט כשזה מגיע ללימודי תורה. יש מחקרים שמראים (עד כמה שאפשר להאמין למחקרים), שנשים פחות אינטליגנטיות מגברים. (אמנם יש יוצאות מן הכלל, למשל, סבתא רבא שלי אמרה את הפלפול כשבעלה סיים חולין.) כשהתורה אומרת שאשה אינה ראויה להעיד, זה מתאים לגמרי למה שאני רואה יום יום. כשאשה מספרת לך סיפור, היא רואה צל הרים כהרים - ג'וק הופך לעכבר ועכבר לנמר, וטוב שכך, כי כך הם נשים. אני רואה ביחס התנ"ך, חז"ל והראשונים אל האשה, כיחס בריא, אמיתי וטבעי ומוסרי להפליא!
ולכל הנאורים והמתקדמים, אני מציע שתתחילו להכין צאצאיכם למוסר של דור העתיד כשהמטוטלת תטה לכיוון ההפוך לגמרי, כשאשה תהיה משוללת כל זכות ממונית, ותהיה תלויה לגמרי באביה או בעלה. כי אז תצטרכו להסביר למה חז"ל תיקנו לה כתובה, ולמה אין היא מתקדשת אלא לדעתה, ולמה היא יכולה לקנות נכסים וכיוצא. כי אותם יסורים שאתם מתייסרים היום כשנראה לכם שהמוסר העדכני אינו מתאים לחז"ל, כך יתייסרו נכדיכם בעוד מאה שנה כשהמוסר העדכני של אז, ההפוך לגמרי מזה של היום, גם אינו מתאים להשקפת חז"ל.
שמש כתב:מאידך, אם השואל אינו מקבל את הנחת היסוד הנ"ל שכל התורה שלפנינו היא מאת ה' וכו' הרי שאז יש מקום לדון ולבחון כל מקרה והלכה לגופם האם הם 'מוסריים' ו'נכונים' ו'הגיוניים' די צרכם ולהחליט מה לרחק ומה לקבל ואולי גם להתמרמר על כך ש'שקר נחלו אבותינו' וכו' וכאן אנו אכן נכנסים לתחום המהותי יותר של דיונים בקבלת חז"ל עצמה וב'התפתחות' התושבע"פ ואף בתורה מן השמים וכו' שבזה אכן נראה שאין כ"כ שואלים ותוהים בציבור החרדי וממילא לא לכך שייכת התסיסה המדוברת בראש האשכול.
אמנם כן מצוי החיפוש והטלת הספק בגוף הדברים בתחום המוסכמות החברתיות וההנהגות ה'מקובלות' בציבור החרדי הממסדי מה שמכונה (בפי רבים בלעג) 'ההשקופה' וכן בתחום האמונות התפלות המצויות בציבור אך לא בעיקרי ההלכות ולא בעיקרי האמונה ממש. כלומר, החרדי הממוצע המשתכנע שכך היא ההלכה אינו תוהה עליה יותר מידי גם כאשר לאדם המערבי הממוצע דבר זה יראה תמוה ובלתי מוסרי בעליל (לכל היותר הוא יחמוק מביצועה באמצעים ההלכתיים המקובלים, למשל יכתוב צוואה לחלוקת הירושה בשווה כדי לא לקפח את בנותיו), לעומת זאת כאשר נראה לו שמדובר באמונה תפלה או בגחמה פוליטית/עסקית בכסות תורנית הוא יטיל ספק ואף יזלזל בה בכל פה ובשנים האחרונות אף בגלוי.
או שאתה מיתמם או שאתה לא מודע. אני אומר שוב, שיש עשרות אברכים יקרים, ת"ח מבחירי עולם הישיבות (ואני רוצה להבהיר שוב, שאין אני מתכוין במיוחד על מישהו או על אתר או על פורום, אלא מדבר אך ורק באופן כללי, ואלו שיודעים על מה אני מדבר, יודעים), שמטילים ספק בכל דבר, החל מהשעה התשיעית ול"ב שינים לגוי, עד לעיקרי הדת ממש, מכל מיני טעמים, אם משום טעמים מדעיים או חברתיים, או כל מיני סיבות אחרות. יש פה אבידה עצומה לעם ישראל, ומי יודע מה יקרה בעתיד עם החברה האלו.
