פורום אוצר החכמה

האם מישהו יכול לכתוב סקירה על משנתו של הרב קוק בנוגע לשכחת תורת חו"ל,
ועל כך שההתיישבות בארץ הייתה דווקא ע"י כאלו שלא שומרים תומ"צ...
תודה רבה מראש

את החלק השני ביאר באגרות שכן מצינו בעזרא ונחמיה, ( ומור חמי אמר לי אעפ''כ בראש העם עמדו עזרא ונחמיה)

אפשר להוסיף ביאור, מקורות וכו' כיד ה' הטובה עליכם?

באגרות הראיה, כנראה חלק ראשון,
איגרת שיא אל הרידב''ז עמ' שמח
איגרת קנט

תרגימא כתב:האם מישהו יכול לכתוב סקירה על משנתו של הרב קוק בנוגע לשכחת תורת חו"ל

לאחרונה ראיתי מאמר של ד"ר אביעד הכהן הסוקר את 'תורת ארץ ישראל' אצל הרב קוק. ושם הביא את ההבדל בין 'יחד' ל-'יחיד' ובין בבלי לירושלמי, וביאר זאת באריכות.

כמו כן, ראיתי אצל אבינועם רוזנק בספרו 'ההלכה הנבואית - הפילוסופיה של ההלכה במשנת הראי"ה קוק', דברים בעניין זה, וטרם הספיקותי לעי' בזה.

אני לא יודע אם קשור, אבל ישנו רעיון הרווח אצל חלק מבני הצה"ד, כאילו יש הבדל בין הבבלי לירושלמי בכך שבעוד בירושלמי בולט הרעיון הלאומי האמור לעמוד בבסיס זהות העם היהודי, בבבלי היסוד הזה נשכח ונמחק.

קראתי על כך דברים של הרב זייני, בספרו עץ ארז, שלא ישרו בעיניי, ובכלל הרעיון הזה נ"ל משונה.

אתה צודק שמשונה עצם הרעיון לעשות סוג כזה של מחלוקת בין הבבלי והירושלמי. יש ראיות?

אוצר החכמה כתב:אתה צודק שמשונה עצם הרעיון לעשות סוג כזה של מחלוקת בין הבבלי והירושלמי. יש ראיות?

כנראה מסוג הראיות שהובאו מקודם באשכול 'איך נפלו גיבורים' להוכיח שיש 'מחלוקת תנאים' האם היצר הוא רע או לא רע, או משהו כזה (לא באמת משנה...)

אוצר החכמה כתב:אתה צודק שמשונה עצם הרעיון לעשות סוג כזה של מחלוקת בין הבבלי והירושלמי. יש ראיות?

מביאים לדוגמה שסיפור נפילת ביתר, בירושלמי (וכן במדרש רבה, שהוא אגדת ארץ ישראל, כפי שמכנה אותו רש"י) מסופר סיפור ארוך על מרד ב"כ שר"ע סבר שהוא משיח וכו'. ואילו בבבלי בגיטין לא מסופר אלא סיפור קצר של 'אשקא דריספק חרוב ביתר'.
גם בהתנגדות של חזקיהו לסנחריב, בבבלי סנהדרין לא מוזכרת אלא התורה של חזקיהו, ואילו בירושלמי מוזכרת גם התארגנות צבאית.

קשה לקרא לזה ראיות.

העיר על זה (ההבדל בין הירושלמי והבבלי בזה) בקצרה ר' מיכאל בן ארי בחוברת הזו.

אוצר החכמה כתב:אתה צודק שמשונה עצם הרעיון לעשות סוג כזה של מחלוקת בין הבבלי והירושלמי. יש ראיות?

זכור לי שאביעד הכהן כתב בזה כמה מעשיות ודוגמאות. איברא, שלדידי הדברים הללו באמת לא משכנעים. ההוכחות חלשות וקלושות, והמסקנה לא מוכרחת ואין לה תימוכין ויסודות איתנים (והרי ככל שהחידוש גדול יותר, כך הראיות והתימוכין אמורים להיות איתנים יותר, ולא כך הוא במקרה דידן)

בברכה המשולשת כתב:העיר על זה (ההבדל בין הירושלמי והבבלי בזה) בקצרה ר' מיכאל בן ארי בחוברת הזו.

זהו חיבור מעניין מאד, ואפילו מרתק.

תמיד הפריעה לי העובדה שבירושלים יש רחוב בשם 'בר גיורא', על שמו של שמעון בר גיורא, מראשי המורדים. אדם שככל הידוע לי היה רשע מרושע ורוצח אכזרי, והנה קיבלתי כיוון הסתכלות אחר, המנסה לתת תמונה שונה מזו שהכרתי, ולטעון שפלביוס עשה בהיסטוריה כבתוך שלו, ואין צורך לתת יותר מדי אמון בדבריו.

המחבר מתקדם צעד אחר צעד ביצירת 'התמונה האמיתית' של המורדים, ועושה עבודה יפה.

הבעיה מתחילה כאשר הוא ניגש לטפל בדעתם של חז"ל.

חז"ל ללא ספק גינו את המרד ואת המורדים (אף כי לא הציגו אותם באותו אור בו מציג אותם פלביוס), והשאלה היא כיצד השקפתו של המחבר שהביאתנו עד הלום - שחירות לאומית היא ערך עליון מערך החיים, ושהמורדים היו זכים משלג, צחים מחלב - תואמת את השקפת חז"ל.

כאן, לדעתי, נופל ד"ר מיכאל בן ארי.

הוא מנסה להמעיט את דמותו של רבן יוחנן בן זכאי ולטעון שדעתו הייתה דעת יחיד, שחבריו חלקו עליו, ושמהמקורות החז"ליים הארצישראליים בכלל עולה תמונה אחרת.

אולי בהמשך אפרט את הכשלים והטעויות שעושה מיכאל בן ארי בטפלו בדברי חז"ל.

.

.

עקביה כתב:

בברכה המשולשת כתב:העיר על זה (ההבדל בין הירושלמי והבבלי בזה) בקצרה ר' מיכאל בן ארי בחוברת הזו.

זהו חיבור מעניין מאד, ואפילו מרתק.

תמיד הפריעה לי העובדה שבירושלים יש רחוב בשם 'בר גיורא', על שמו של שמעון בר גיורא, מראשי המורדים. אדם שככל הידוע לי היה רשע מרושע ורוצח אכזרי, והנה קיבלתי כיוון הסתכלות אחר, המנסה לתת תמונה שונה מזו שהכרתי, ולטעון שפלביוס עשה בהיסטוריה כבתוך שלו, ואין צורך לתת יותר מדי אמון בדבריו.

המחבר מתקדם צעד אחר צעד ביצירת 'התמונה האמיתית' של המורדים, ועושה עבודה יפה.

הבעיה מתחילה כאשר הוא ניגש לטפל בדעתם של חז"ל.

חז"ל ללא ספק גינו את המרד ואת המורדים (אף כי לא הציגו אותם באותו אור בו מציג אותם פלביוס), והשאלה היא כיצד השקפתו של המחבר שהביאתנו עד הלום - שחירות לאומית היא ערך עליון מערך החיים, ושהמורדים היו זכים משלג, צחים מחלב - תואמת את השקפת חז"ל.

כאן, לדעתי, נופל ד"ר מיכאל בן ארי.

הוא מנסה להמעיט את דמותו של רבן יוחנן בן זכאי ולטעון שדעתו הייתה דעת יחיד, שחבריו חלקו עליו, ושמהמקורות החז"ליים הארצישראליים בכלל עולה תמונה אחרת.

אולי בהמשך אפרט את הכשלים והטעויות שעושה מיכאל בן ארי בטפלו בדברי חז"ל.

פשוט מדהים, אמש שמעתי את הרצאתו של הד"ר הנ"ל בנושא זה ופשוט לא האמנתי, איך יהודי דתי אשר מאמין בתורה שבע"פ ובדברי החכמים, פשוט הולך ובועט במדרשי חז"ל (בבלי, ומדרש רבה) מקטין אותם ומנסה בכל כוחו להתאימם להשקפת עולמו, וביותר תמהתי היאך אפשר להקטין כ"כ את רבי יוחנן בן זכאי (האם השימוש הקבוע בר"ת "ריב"ז" הוא בכוונה ע"מ להקטין?).
האם התזה הזו היא שלו? מי קדם לו?
ושמא אנכי הקטן לא הבנתי את כוונתו?

שמר כתב: האם התזה הזו היא שלו? מי קדם לו?

יעויין בדברי החוקר גדליה אלון
ובדברי הרה"ג ישראל הס זצ"ל (בספרו יום יום חג, המצוי באוצר)

שמר כתב:

עקביה כתב:

בברכה המשולשת כתב:העיר על זה (ההבדל בין הירושלמי והבבלי בזה) בקצרה ר' מיכאל בן ארי בחוברת הזו.

זהו חיבור מעניין מאד, ואפילו מרתק.

תמיד הפריעה לי העובדה שבירושלים יש רחוב בשם 'בר גיורא', על שמו של שמעון בר גיורא, מראשי המורדים. אדם שככל הידוע לי היה רשע מרושע ורוצח אכזרי, והנה קיבלתי כיוון הסתכלות אחר, המנסה לתת תמונה שונה מזו שהכרתי, ולטעון שפלביוס עשה בהיסטוריה כבתוך שלו, ואין צורך לתת יותר מדי אמון בדבריו.

המחבר מתקדם צעד אחר צעד ביצירת 'התמונה האמיתית' של המורדים, ועושה עבודה יפה.

הבעיה מתחילה כאשר הוא ניגש לטפל בדעתם של חז"ל.

חז"ל ללא ספק גינו את המרד ואת המורדים (אף כי לא הציגו אותם באותו אור בו מציג אותם פלביוס), והשאלה היא כיצד השקפתו של המחבר שהביאתנו עד הלום - שחירות לאומית היא ערך עליון מערך החיים, ושהמורדים היו זכים משלג, צחים מחלב - תואמת את השקפת חז"ל.

כאן, לדעתי, נופל ד"ר מיכאל בן ארי.

הוא מנסה להמעיט את דמותו של רבן יוחנן בן זכאי ולטעון שדעתו הייתה דעת יחיד, שחבריו חלקו עליו, ושמהמקורות החז"ליים הארצישראליים בכלל עולה תמונה אחרת.

אולי בהמשך אפרט את הכשלים והטעויות שעושה מיכאל בן ארי בטפלו בדברי חז"ל.

פשוט מדהים, אמש שמעתי את הרצאתו של הד"ר הנ"ל בנושא זה ופשוט לא האמנתי, איך יהודי דתי אשר מאמין בתורה שבע"פ ובדברי החכמים, פשוט הולך ובועט במדרשי חז"ל (בבלי, ומדרש רבה) מקטין אותם ומנסה בכל כוחו להתאימם להשקפת עולמו, וביותר תמהתי היאך אפשר להקטין כ"כ את רבי יוחנן בן זכאי (האם השימוש הקבוע בר"ת "ריב"ז" הוא בכוונה ע"מ להקטין?).
האם התזה הזו היא שלו? מי קדם לו?
ושמא אנכי הקטן לא הבנתי את כוונתו?

את ההרצאה לא שמעתי, אבל את הספר קראתי, ואני יודע היטב מה כתוב בו.
הוא לא מקטין. הוא מראה שהייתה מחלוקת בזה בין רבותינו (כמו הרבה מחלוקת), ומבאר הרבה מקורות לצד אחד במחלוקת, כדי לאזן את ההבנה המקובלת, שמבוססת הרבה על יוסף בן מתתיהו
ריב"ז זו לא הקטנה, זה פשוט הקיצור המקובל.

וכאמור, המהלך עצמו כלל אינו חידוש שלו (והוא לא טוען שזה חידוש שלו), אם יש חידוש זה בכך שהוא מראה שמתוך דבי יב"מ מבצבצים הדברים.
ועיקר מטרת הספר (ולמיטב ידיעתי גם ההרצאה) זה לדחות את הנדסת התודעה שעושה יב"מ.

בברכה המשולשת כתב:הוא מראה שהייתה מחלוקת בזה בין רבותינו (כמו הרבה מחלוקת)

הוא לא מראה כלום. הוא מדמיין. (וגם קודמיו).

מה שנכון נכון כתב:

בברכה המשולשת כתב:הוא מראה שהייתה מחלוקת בזה בין רבותינו (כמו הרבה מחלוקת)

הוא לא מראה כלום. הוא מדמיין. (וגם קודמיו).

התכוונתי לומר שהוא כותב שהוא מראה, לא התכוונתי לדון אם הוא צודק בכך.
(וממילא אין הוא סבור שהוא בא לדחות ח"ו את דברי חז"ל)

תרגימא כתב:האם מישהו יכול לכתוב סקירה על משנתו של הרב קוק בנוגע לשכחת תורת חו"ל,
ועל כך שההתיישבות בארץ הייתה דווקא ע"י כאלו שלא שומרים תומ"צ...
תודה רבה מראש

יש על תורת ארץ ישראל בויקיפדיה:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_(%D7%A9%D7%99%D7%98%D7%AA_%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93)

טעימה "בקטנה"
https://video-tov.ml/watch/iFAPxSyuNzQ

צביב כתב:את החלק השני ביאר באגרות שכן מצינו בעזרא ונחמיה, ( ומור חמי אמר לי אעפ''כ בראש העם עמדו עזרא ונחמיה)

אז היו אולי חוטאים אבל לא כופרים .