מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

דיונים ועניינים בענייני השקפה, מצוות מתחדשות, ארץ ציון וירושלים.
זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ב' ספטמבר 17, 2018 9:46 pm

לבי במערב כתב:
זאב ערבות כתב:הציטוט הזה הוא מלפני זמן ואכן אם אני זוכר נכונה הבאתי כראיה שמן הסתם היה לבוש בלבוש ארוך כמנהג זמנו אך זה לא מנע ממנו ללכת לאותה זונה ואכן בשעת מעשה אף לא טרח להוריד את הציצית שהיה זהיר בה ובדיוק כדברי ולא ההפיך מהם... (א) וכנ"ל לגבי הזקן שזה לא מנע ולא מונע איש היום מלעשות עבירות ומעשים שבכל יום בפרט שהיום באופנה אף אצל הגויים לגדל זקן בעקבות כמה שחקנים כושים שהחליטו לעשות זאת וכולם מחקים אותם כקופים (ולצערי הרב יש לי מספיק סיפורים שבאמתחתי שאין היום בושה ואף סוג כיסוי הראש לאשה לא משנה) (ב).

(א) עיי"ש בגמ' בפנים, ותראה שמפורש שלא כדבריך (כתוב שם בפירוש שישב ערום - ורק מצד זהירותו המפולגה במצות ציצית, לא פשט את הט"ק). ומשם ראי' - שאם יחזיק האדם באיזה מצוה בכל כוחו, בלא הבדל באיזה מצב ומקום הכי שפל יימצא, סוכ"ס יעלה בכח המצוה ההיא משאול תחתיות אל רום המעלות. וכמו"כ יובן מזה גודל ערך מצוה א' שמקיים יהודי, יהי' מי שיהי', ואפי' תהי' מצוותו היחידה. וכמובן, ההוראה שהובאה בגמ' שם בפירוש - גודל השכר ד"מצוה קלה" אף בעוה"ז (ע"ש המעשה באריכות).
(ב) עכ"ז ודאי שיותר קל לחטוא לחובש כיפה סרוגה ש"נעלמת" לעת הצורך, ובבגדי טריקו שאינם מבדילים בינך לבין הרחוב במאום - מאשר אדם מעוטר בזקן, "שמונה בגדים" ושטריימל.
[ואין כוונתי ח"ו לנגד אותם חובשי הכיפה הסרוגה שהינם יראים ושלמים את ה' ותורתו - אלא לשם הדוגמא בלבד, ואבקש בזה מראש מחילה וסליחה (וכפרה...) מאת העלולים להפגע. בכ"ז עריוה"כ היום].
וזה מבלי להכנס לענין המצוה שבזקן, צניעות הלבושים וכו' (אם מדאורייתא אם מד"ס) - שזה ודאי יש בידו, גם אם יימצא בשאול תחתיות.

א. האם הוא הלך עד הזונה בכרכי הים ערום? לא ולא אלא הלך לבוש כדרכו עד שהגיעה לפתחה במלבוש המקובל.
ב. והאם כפה שחורה אינה יכולה להעלם לעת הצורך? מנסיון אני אומר שגם כיפה סרוגה וגם שחורה ניתן באותה קלות לקפל ולשים בכיס האחורי (היום כבר אין בושה ולא מחביאים את הכיפה). ולוואי ויהי כדבריך שזקן ושמונה בגדים ושטריימל ופאה לנשים יצילנו מן החטא אך כנראה אינך יודע מה משתולל ברחובות. איני סבור שהלבוש עצמו בכוחו למונע היום ממישהוא לחטוא (אולי עזר בימים עברו). וכי איזו כיפה לבש זמרי במדבר? סרוגה? ואיזה חולצה לבש קורח? טריקו?
הויכוח על הזקן הוא עתיק יומין וחבל להרבות עליו מלים.
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ג' ספטמבר 18, 2018 5:57 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ב' ספטמבר 17, 2018 10:09 pm

אמנע עצמי לע"ע מלהגיב בנושא זה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 11:26 am

ביום כיפור נתקלתי בשתי מילים ב"עברית" (או עברי"ת איך שתרצו) שנמצאים בפיוטים והעברית הרסה אותם לחלוטין.
(איני יודע אם זה קשור לבן יהודה, אבל בוודאי זה מהעברית החדשה).

אֶת הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב נֹהֵם. בִּידֵי עֵשָׂו בָּהֶם מִתְלַהֵם.
גְּבִיר שַׂמְתּוֹ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. דִּכְּאוּם בְּעַבְדוּת וְעֻלָּם מְטִילִים עֲלֵיהֶם:
הוֹרְגִים תּוֹלִים מַשְׁמִידִים בְּכָל מִינֵי מַשְׁמַד. וּבְכָל זֹאת עָלֶיךָ אוֹתָם לְהַצְמַד.
זְנוֹחַ אֵל חַי קִלְקוּלָם לִלְמַד. חוֹבְטִים וְחוֹבְלִים בְּאֵין מָאֳמָד:
טוֹמְנִים פַּח לִלְכּוֹד כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים. יִחוּדְךָ לְהָמִיר בְּבַעַל לְהַאֲשִׁים.
כָּלָה לְגַמֵּר בְּעַם קְדוֹשִׁים. לֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְהַרְשִׁים:
מְזִמּוֹת נִכְּלוּ תִּעוּבָם בְּשַׂלְמוֹתָם לְצַיֵּן. נְטוֹשׁ יִרְאָתְךָ בְּהַבְלֵיהֶם לְעַיֵּן.
שִׂיחַ פּוֹצִים עִמְּךָ לְהִדַּיֵּן. עַד מָוֶת אֲהַבְנוּהוּ חֲצָצֶיךָ הִזְדַּיֵּן:
פּוֹשְׁטִים צַוָּאר לְאֶבְחַת הֶרֶג רַב. צִדְקָנִיּוֹת חָשׁוֹת קִנֵּיהֶן לִקְרַב...


אֱמוּנָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. בְּרִיתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
גְּדֻלָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. דָּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: הוֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. וִעוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
זְבוּלְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. חֲנָיָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: טָהֳרָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. יִרְאָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
כְּבוֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. לִמּוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: מְעוֹנְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. נָוְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
סֻכָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. עֲדָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: פְּאֵרְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. צִדְקָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
קְדֻשָּׁתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. רוֹמְמוּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: שְׁכִינָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. תְּהִלָּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי אישצפת » ה' ספטמבר 20, 2018 11:37 am

משולש כתב:ביום כיפור נתקלתי בשתי מילים ב"עברית" (או עברי"ת איך שתרצו) שנמצאים בפיוטים והעברית הרסה אותם לחלוטין.
(איני יודע אם זה קשור לבן יהודה, אבל בוודאי זה מהעברית החדשה).

אֶת הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב נֹהֵם. בִּידֵי עֵשָׂו בָּהֶם מִתְלַהֵם.
גְּבִיר שַׂמְתּוֹ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. דִּכְּאוּם בְּעַבְדוּת וְעֻלָּם מְטִילִים עֲלֵיהֶם:
הוֹרְגִים תּוֹלִים מַשְׁמִידִים בְּכָל מִינֵי מַשְׁמַד. וּבְכָל זֹאת עָלֶיךָ אוֹתָם לְהַצְמַד.
זְנוֹחַ אֵל חַי קִלְקוּלָם לִלְמַד. חוֹבְטִים וְחוֹבְלִים בְּאֵין מָאֳמָד:
טוֹמְנִים פַּח לִלְכּוֹד כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים. יִחוּדְךָ לְהָמִיר בְּבַעַל לְהַאֲשִׁים.
כָּלָה לְגַמֵּר בְּעַם קְדוֹשִׁים. לֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְהַרְשִׁים:
מְזִמּוֹת נִכְּלוּ תִּעוּבָם בְּשַׂלְמוֹתָם לְצַיֵּן. נְטוֹשׁ יִרְאָתְךָ בְּהַבְלֵיהֶם לְעַיֵּן.
שִׂיחַ פּוֹצִים עִמְּךָ לְהִדַּיֵּן. עַד מָוֶת אֲהַבְנוּהוּ חֲצָצֶיךָ הִזְדַּיֵּן:
פּוֹשְׁטִים צַוָּאר לְאֶבְחַת הֶרֶג רַב. צִדְקָנִיּוֹת חָשׁוֹת קִנֵּיהֶן לִקְרַב...


אֱמוּנָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. בְּרִיתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
גְּדֻלָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. דָּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: הוֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. וִעוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
זְבוּלְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. חֲנָיָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: טָהֳרָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. יִרְאָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
כְּבוֹדְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. לִמּוּדְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: מְעוֹנְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. נָוְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
סֻכָּתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. עֲדָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: פְּאֵרְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. צִדְקָתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:
קְדֻשָּׁתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. רוֹמְמוּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים: שְׁכִינָתְךָ בָּעֶלְיוֹנִים. תְּהִלָּתְךָ בַּתַּחְתּוֹנִים:

במחילה לא הבנתי מה כוונת כת"ר.
מאז ומעולם היה שימוש גם בשורש זה לזנות. רק בשורש התפעל לא מצאנוהו בתנ"ך. ואיני זוכר היכן ראיתי במפרשים על זה שנקרא כן משום שהוא כוחו ואונו של אדם ככלי זין של מלחמה.
וגם השימוש במילה 'תחת' לעגבות נזכרת כבר אצל רבי אליה בחור בספר התשבי (ערך אחור) שכך היו קורין אותו המון העם.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 12:00 pm

מאז ומעולם בלשון הקודש היו מכנים עניינים לא יפים בכינויים אחרים. (כמו "אמה", "גיד", "אבר", "ראש הגוויה", וכדומה)
אבל מדובר היה בכינויים ולא במילים שנתייחדו לעניינים ההם שאז זה כבר הופך למילה גסה. (כמדומני שהכלל הוא שאם המילה יצאה מכלל שימוש במובן הרגיל שלה ומשתמשים בה רק לדבר לא צנוע אז זה כבר הופך למילה אסורה, משא"כ אמה זה מידת אורך, ו"גיד" זה אחד משס"ה גידים בגוף ו"אבר" זה אחד מרמ"ח אברים).

ולכן בעבר כשהמילה הנ"ל היתה בשימוש בעיקר לגבי כלי נשק (כלי זין) היה אפשר לכנות בה גם דברים צנועים.
אבל היום לא משתמשים כמעט בכלל בשורש הזה לשום דבר מלבד לניבול פה. (וזה אחד מתוך עשרות או מאות מילים עבריות שנתייחדו לכל העניין של זנות, ושמעתי פעם שלשון הקודש נקראת "קודש" בגלל שאין בה מילים לא צנועות - רק כינויים כנ"ל. ויתכן שאפי' זנות זה כינוי, כמו שמצינו ברחב "אשה זונה" ופירשו המפרשים "מוכרת מזון", ואגב מה העניין בשינוי העקבי בכל המקרא בין משכב למשגל? וכן השינויים בפסוק "לאכול את חוריהם ולשתות את שיניהם" בישעיהו מלכים ודברי הימים).


ומה לעשות שדובר עברית שקורא חומש הוא מבין אותו במשקפים של עברית, וכשמגיע ל"ויחנו בתחת ויסעו מתחת ויחנו בתרח..." קופץ לו אוטומטית הפירוש היחיד שיש למילה הזו בעברית של ימינו. (וכן עוד הרבה, וכן מצויים הרבה שיבושים שקורים לדוברי עברית כשהם חושבים שהם מבינים את החומש והמקרא במשקפיים עבריות מודרניות).

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי אישצפת » ה' ספטמבר 20, 2018 12:14 pm

משולש כתב:מאז ומעולם בלשון הקודש היו מכנים עניינים לא יפים בכינויים אחרים. (כמו "אמה", "גיד", "אבר", "ראש הגוויה", וכדומה)
אבל מדובר היה בכינויים ולא במילים שנתייחדו לעניינים ההם שאז זה כבר הופך למילה גסה. (כמדומני שהכלל הוא שאם המילה יצאה מכלל שימוש במובן הרגיל שלה ומשתמשים בה רק לדבר לא צנוע אז זה כבר הופך למילה אסורה, משא"כ אמה זה מידת אורך, ו"גיד" זה אחד משס"ה גידים בגוף ו"אבר" זה אחד מרמ"ח אברים).

ולכן בעבר כשהמילה הנ"ל היתה בשימוש בעיקר לגבי כלי נשק (כלי זין) היה אפשר לכנות בה גם דברים צנועים.
אבל היום לא משתמשים כמעט בכלל בשורש הזה לשום דבר מלבד לניבול פה. (וזה אחד מתוך עשרות או מאות מילים עבריות שנתייחדו לכל העניין של זנות, ושמעתי פעם שלשון הקודש נקראת "קודש" בגלל שאין בה מילים לא צנועות - רק כינויים כנ"ל. ויתכן שאפי' זנות זה כינוי, כמו שמצינו ברחב "אשה זונה" ופירשו המפרשים "מוכרת מזון", ואגב מה העניין בשינוי העקבי בכל המקרא בין משכב למשגל? וכן השינויים בפסוק "לאכול את חוריהם ולשתות את שיניהם" בישעיהו מלכים ודברי הימים).


ומה לעשות שדובר עברית שקורא חומש הוא מבין אותו במשקפים של עברית, וכשמגיע ל"ויחנו בתחת ויסעו מתחת ויחנו בתרח..." קופץ לו אוטומטית הפירוש היחיד שיש למילה הזו בעברית של ימינו. (וכן עוד הרבה, וכן מצויים הרבה שיבושים שקורים לדוברי עברית כשהם חושבים שהם מבינים את החומש והמקרא במשקפיים עבריות מודרניות).

מה שכתב כת"ר ששמע שמשום כך נקראת לשון הקודש. הם דברי הרמב"ם בספר מורה הנבוכים אם כי כבר הקשו על זה מכמה מקומות ואחד מהן זו התיבה 'פות' שמשמשת למקום ערות האשה עד היום הזה. ורבינו חננאל במסכת מגילה כתב שבלשון הקודשתיבות אלו הם גנאי גדול ולכן שינו לצואתם וכו'. עכ"פ קיימים הם בלשון הקודש. וכעת איני זוכר היכן ראיתי במפרשים שהקשו על מקומות שלא שינו כתיב לקרי ותירצו דדוקא לקרותם ברבים הוא גנאי אבל בפרקים שאין קוראים בציבור לא הוצרכו לשנות.
לגבי רחב הזונה יש שם ב' פירושים יש שפירשוהו מלשון מזון ויש שפירשוהו מלשון זנות.

אישצפת
הודעות: 1366
הצטרף: א' יולי 16, 2017 2:43 pm
שם מלא: אברהם ישעיהו דיין

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי אישצפת » ה' ספטמבר 20, 2018 1:10 pm

אולי אפשר למצא את השימוש הראשון ככינוי לאמה במדרש דברים רבה ובילקוט שמעוני.
דבר אחר:
ויתד תהיה לך על אזניך -
בסוד ובלשון נקיה נאמרו דברי תורה: לא תשב לך בלא אשה, עשה תיק לזיין שלך. מי שהוא יוצא לחוץ וחרבו שלופה, סוף השטן שולט בו והוא מכה לאחד והורגו ומתחייב בנפשו. כך כל מי שיושב בלא אשה וחרבו שלופה יצר הרע שולט בו, יוצא עמו לשוק שטן עומד ומצפה לאבדו מן העולם, שנאמר: הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רובץ, והשטן משלחו לשתות מן כוס שאינו שלו ומאבד עצמו מן העולם, שנאמר: נואף אשה חסר לב, אבל היתה החרב תחובה בתערה אינה מזיקתו.
אם נשאת אשה אין יצר הרע שולט בך, שנאמר: וידעת כי שלום אהלך.

ע. ראם
הודעות: 12
הצטרף: ד' ספטמבר 12, 2018 5:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי ע. ראם » ה' ספטמבר 20, 2018 3:18 pm

עתה עתה באתי בשעריכם, ואביטה כה וכה ואין איש מיטיב הגן על דברי אמת וצדק שכתב הנקרא אראל. ובאמת שרוב דבריכם אינם דברי פולמוס כלל, ואינם ראויים לתשובה. מאי דבלבך על חברך מאי דבלביה עלך, ואתה, ר׳ זאב ערבות, הוא האכול שנאה. ברוב דברים רוב כעס, ומכל הגיגיך לא הצגת טעם אחד למול דברים כדרבנות של אראל (אעיר כי רק על העמוד הא׳ שמתי עיני, ודי היה לי בזאת לראות איה הרוח נושבת). ומשום כך, לא מצאתי מקום להשיב על דברי ארס ואפיקורסות שלכם, המלאים דברי עתק ואלפי איסורים, רק אברר מתוך התבן מעט הדברים שהבלעתם ברוב המלל, הטעונים תשובה:

אנו, הדבקים בה׳, וכי שטום שטמנו את ב׳׳י שר׳׳י על שחידש מלים בלבד? אלא על שלקח את שפתנו הקדושה, אשר בה הושתו מוסדי תבל, ויבחר בכוונה תחלה לחללה ולהשימנה ככלי ריק. אין לבנו על חידושיו הנפלאים כמו ׳׳עגבניה׳׳ ׳׳חשמל׳׳ ודומיהם, כמו על עצם מזימת הסט׳׳א להשתמש עם שפת הקדש ככלי להשוותנו בעוד דרך לאוה׳׳ע, וכידוע לכל. זאת דעת צעיר בהשקפה ראשונה, והדברים נידונים בארוכה בספה׳׳ק דברי יואל, ויועילו מאד למי שדעת בראשו לבוא כתלמיד ולא כזקן ממרא. ותו לא מידי, אנכי לא אפן דרך כאן שוב, כי כל שלחנכם מלא קיא צואה, רק כידיד איעצכם לקבוע לימוד יומי בס׳ הנפלא ׳׳חפץ חיים׳׳, וגם ללמוד מחצית השעה שער הכניעה בחובות הלבבות.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 4:14 pm

ע. ראם כתב:אנו, הדבקים בה׳, וכי שטום שטמנו את ב׳׳י שר׳׳י על שחידש מלים בלבד? אלא על שלקח את שפתנו הקדושה, אשר בה הושתו מוסדי תבל, ויבחר בכוונה תחלה לחללה ולהשימנה ככלי ריק. אין לבנו על חידושיו הנפלאים כמו ׳׳עגבניה׳׳ ׳׳חשמל׳׳ ודומיהם, כמו על עצם מזימת הסט׳׳א להשתמש עם שפת הקדש ככלי להשוותנו בעוד דרך לאוה׳׳ע, וכידוע לכל. זאת דעת צעיר בהשקפה ראשונה, והדברים נידונים בארוכה בספה׳׳ק דברי יואל, ויועילו מאד למי שדעת בראשו לבוא כתלמיד ולא כזקן ממרא. ותו לא מידי, אנכי לא אפן דרך כאן שוב, כי כל שלחנכם מלא קיא צואה, רק כידיד איעצכם לקבוע לימוד יומי בס׳ הנפלא ׳׳חפץ חיים׳׳, וגם ללמוד מחצית השעה שער הכניעה בחובות הלבבות.

עיין בהודעותיי לעיל, שכתבתי כמעט כדבריך (ולא - הן אינן בעמוד הא'). ועיין היטב במארז"ל כל הפוסל וכו' (קדושין ע, ריש ע"ב. ובתורת הבעש"ט על מארז"ל כל הנגעים אדם רואה חוץ כו'). וד"ל.

אראל
הודעות: 3320
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי אראל » ה' ספטמבר 20, 2018 4:18 pm

הרואה כתב:אפשר להזכיר גם את ר' הלל זקס זצ"ל שהיה קורא ליידיש השפה הטמאה ולא הניח לאורחיו לדבר באידיש בביתו.
מרגלא בפומיה "המשיח ידע עברית, אנגלית אולי, אידיש בטוח לא".

אם משיח ידבר עברית ולא אידיש, איזה מראה יפה יהי' כאשר יפגשו החפץ חיים [זקינו של רבי הלל זקס] עם מלך המשיח, ולא ישמעו ולא יבינו אחד את שפת רעהו ...., ומי יזכה וישפר חבלו וגורלו להיות המתורגמן בין מלך המשיח לבין מרנא בעל חפץ חיים זי"ע, ואולי יבחרו בנכדו רבי הלל שיתרגם בין סבו הח"ח לבין המשיח, איי איי איי....

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 4:38 pm

ע. ראם כתב:עתה עתה באתי בשעריכם, ואביטה כה וכה ואין איש מיטיב הגן על דברי אמת וצדק שכתב הנקרא אראל. ובאמת שרוב דבריכם אינם דברי פולמוס כלל, ואינם ראויים לתשובה. מאי דבלבך על חברך מאי דבלביה עלך, ואתה, ר׳ זאב ערבות, הוא האכול שנאה. ברוב דברים רוב כעס, ומכל הגיגיך לא הצגת טעם אחד למול דברים כדרבנות של אראל (אעיר כי רק על העמוד הא׳ שמתי עיני, ודי היה לי בזאת לראות איה הרוח נושבת). ומשום כך, לא מצאתי מקום להשיב על דברי ארס ואפיקורסות שלכם, המלאים דברי עתק ואלפי איסורים, רק אברר מתוך התבן מעט הדברים שהבלעתם ברוב המלל, הטעונים תשובה:

אנו, הדבקים בה׳, וכי שטום שטמנו את ב׳׳י שר׳׳י על שחידש מלים בלבד? אלא על שלקח את שפתנו הקדושה, אשר בה הושתו מוסדי תבל, ויבחר בכוונה תחלה לחללה ולהשימנה ככלי ריק. אין לבנו על חידושיו הנפלאים כמו ׳׳עגבניה׳׳ ׳׳חשמל׳׳ ודומיהם, כמו על עצם מזימת הסט׳׳א להשתמש עם שפת הקדש ככלי להשוותנו בעוד דרך לאוה׳׳ע, וכידוע לכל. זאת דעת צעיר בהשקפה ראשונה, והדברים נידונים בארוכה בספה׳׳ק דברי יואל, ויועילו מאד למי שדעת בראשו לבוא כתלמיד ולא כזקן ממרא. ותו לא מידי, אנכי לא אפן דרך כאן שוב, כי כל שלחנכם מלא קיא צואה, רק כידיד איעצכם לקבוע לימוד יומי בס׳ הנפלא ׳׳חפץ חיים׳׳, וגם ללמוד מחצית השעה שער הכניעה בחובות הלבבות.

אני מודה מקרב לב לכותב ההודעה שלא ידע לבחור יום יותר ראוי מלכתוב אותה מאשר יום אחרי יו"כ, שכן כידוע איננו בטוחים במאה אחוז שנתכפר לנו ביו"כ ולכן מאחלים "א גוט קוויטל" ומשתדלים להרבות במצוות ומעשים טובים עד הושענה רבא, אך כעת בא הנ"ל וכתב את שכתב והנני מקבל את דבריו באהבה ומוחל על עלבוני וכידוע כל המוחל על עלבונו ושותק מתכפרים לו עוונותיו וברכותיו מתקבלות והריני מברך את כל מי שזקוק לברכה שהקב"ה יקבל את תפילותיו ויושיעו מכל צרותיו וימלא את בקשותיו ויעטיר עליו ברכה עד בלי די.

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 5:10 pm

משולש כתב:מאז ומעולם בלשון הקודש היו מכנים עניינים לא יפים בכינויים אחרים. (כמו "אמה", "גיד", "אבר", "ראש הגוויה", וכדומה)
אבל מדובר היה בכינויים ולא במילים שנתייחדו לעניינים ההם שאז זה כבר הופך למילה גסה. (כמדומני שהכלל הוא שאם המילה יצאה מכלל שימוש במובן הרגיל שלה ומשתמשים בה רק לדבר לא צנוע אז זה כבר הופך למילה אסורה, משא"כ אמה זה מידת אורך, ו"גיד" זה אחד משס"ה גידים בגוף ו"אבר" זה אחד מרמ"ח אברים).

ולכן בעבר כשהמילה הנ"ל היתה בשימוש בעיקר לגבי כלי נשק (כלי זין) היה אפשר לכנות בה גם דברים צנועים.
אבל היום לא משתמשים כמעט בכלל בשורש הזה לשום דבר מלבד לניבול פה. (וזה אחד מתוך עשרות או מאות מילים עבריות שנתייחדו לכל העניין של זנות, ושמעתי פעם שלשון הקודש נקראת "קודש" בגלל שאין בה מילים לא צנועות - רק כינויים כנ"ל. ויתכן שאפי' זנות זה כינוי, כמו שמצינו ברחב "אשה זונה" ופירשו המפרשים "מוכרת מזון", ואגב מה העניין בשינוי העקבי בכל המקרא בין משכב למשגל? וכן השינויים בפסוק "לאכול את חוריהם ולשתות את שיניהם" בישעיהו מלכים ודברי הימים).


ומה לעשות שדובר עברית שקורא חומש הוא מבין אותו במשקפים של עברית, וכשמגיע ל"ויחנו בתחת ויסעו מתחת ויחנו בתרח..." קופץ לו אוטומטית הפירוש היחיד שיש למילה הזו בעברית של ימינו. (וכן עוד הרבה, וכן מצויים הרבה שיבושים שקורים לדוברי עברית כשהם חושבים שהם מבינים את החומש והמקרא במשקפיים עבריות מודרניות).

נראה שיש כאן איזושהי אי הבנה. ראשית נושא האשכול הוא האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש, ולא קדושתה וחילולה של לשון הקודש.
זה ברור ומוסכם שיש הבדל תהומי בין העברית המדוברת ללשון הקודש התנכי"ת. אין פה אפילו ויכוח. הנקודה היחידה שאני מעורר לגבי מה שאתה כותב וחוזר ואומר אותה שבכל שפה מדוברת בעולם יש התפתחות עם הזמן, מלים מתווספות, משתנות, נעלמות וכו'. כל עוד העברית חדלה מלהיות שפת הדיבור היום יומית היא נשארה פחות או יותר בצביונה התנכ"י והתלמודי, אך גם זה לא מנע מחכמי הדורות להוסיף מלים מחודשות בחיבוריהם פירושיהם ושיריהם, וכבר ציינו שרש"י עצמו חידש בפירושיו למעלה מאלף מלים שלא נודעו עד אז (ואיני מתכוון ללעזים שזה נושא אחר).
הבעיה נוצרה לאחר שבן יהודה (ותקרא לזה מעשה שטן או איך שתקרא לזה) החיה את השפה למדוברת ונהפכה לשפת היום יום, וכבכל שפה זה דבר שלא בשליטת אף אחד, ומשתמשים במלים שצריך לפעמים בלשנים בכדי לדעת מדוע בחרו דווקא אותם, ויש מילונים אתימולוגיים המתמחים בכך המראים מתי החל השימוש במילה מסויימת במשמעות זו וזו.
כעת יש שתי בעיות, מה לעשות עם אותם מלים שבלשון הקודש יש להם משמעות מסויימת ובלשון הרחוב במדוברת יש להם משמעות שונה ולעתים אף מגונה למרבה הצער. בעיה שניה: האם יש לך או למישהו תחליף למלים אלו או דרך לגרום שיעלמו ויחזרו למובנם המקורית. כמדומני שאלו שתי משימות קשות ובמצב הנוכחי נראה שלא ניתן לפותרן והלשון המדוברת תמשיך להתפתח בלי שיש למישהו שליטה על כך.
כעת נותרה עוד בעיה "קטנה" והיא שיש קבוצות המתנגדות בכל תוקף לעברית המדוברת, ואף שהם צודקים מבחינה תורנית, הפתרונות שהם מציעים כגון לדבר אידיש הם בלתי מציאותיים. הם מצטטים גדולים שאמרו שיש ללמד תשב"ר באידיש, יפה אך כנראה שדברי גדולים אלו לא התקבלו ורוב מנין ובנין של שומרי תו"מ בארץ לומדים ומלמדים בעברית. ומה שיקרה כשיבוא משיח וכיצד ידברו הגדולים של דור העבר עם חתניהם הדוברים עברית, שזו תהיה הבעיה הכי גדולה שלנו, וכבר סיפרתי בפורום שפעם הייתי במסיבת חנוכה במונסי שהשתתף בה הגר"י קאמנצקי ופתח את דבריו באומרו, יידיש אינכם דוברים, אנגלית איני דובר אז אומר את דברי בעברית ודיבר טוב מאוד. למי שסובר שאני ממציא זאת זה היה באולם ישיבת ספרינג וואלי ברחוב west maple (היום תלמוד תורה של וויזניץ) בשנת תשמ"א או תשמ"ב.
(למי שסקרן לדעת, בסביבות תש"מ הנהלת ישיבת ספרינג וולי החליטה למכור את הבנין, באותו יום שלח האדמו"ר מוויזניץ לכמה מהגבירים בחסידות ואמר להם: אל תבואו להתפלל בבית המדרש מעריב בלי שהבנין בידכם, וכך הווה וקנו באותו יום את הבנין ב7 מליון דולר. הבית מדרש של וויזניץ נמצא באותו רחוב!).
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ה' ספטמבר 20, 2018 6:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לייטנר
הודעות: 5598
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לייטנר » ה' ספטמבר 20, 2018 6:08 pm

משולש כתב:ביום כיפור נתקלתי בשתי מילים ב"עברית" (או עברי"ת איך שתרצו) שנמצאים בפיוטים והעברית הרסה אותם לחלוטין.
(איני יודע אם זה קשור לבן יהודה, אבל בוודאי זה מהעברית החדשה).

אֶת הַקּוֹל קוֹל יַעֲקֹב נֹהֵם. בִּידֵי עֵשָׂו בָּהֶם מִתְלַהֵם.
גְּבִיר שַׂמְתּוֹ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם. דִּכְּאוּם בְּעַבְדוּת וְעֻלָּם מְטִילִים עֲלֵיהֶם:
הוֹרְגִים תּוֹלִים מַשְׁמִידִים בְּכָל מִינֵי מַשְׁמַד. וּבְכָל זֹאת עָלֶיךָ אוֹתָם לְהַצְמַד.
זְנוֹחַ אֵל חַי קִלְקוּלָם לִלְמַד. חוֹבְטִים וְחוֹבְלִים בְּאֵין מָאֳמָד:
טוֹמְנִים פַּח לִלְכּוֹד כְּשַׁךְ יְקוּשִׁים. יִחוּדְךָ לְהָמִיר בְּבַעַל לְהַאֲשִׁים.
כָּלָה לְגַמֵּר בְּעַם קְדוֹשִׁים. לֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל לְהַרְשִׁים:
מְזִמּוֹת נִכְּלוּ תִּעוּבָם בְּשַׂלְמוֹתָם לְצַיֵּן. נְטוֹשׁ יִרְאָתְךָ בְּהַבְלֵיהֶם לְעַיֵּן.
שִׂיחַ פּוֹצִים עִמְּךָ לְהִדַּיֵּן. עַד מָוֶת אֲהַבְנוּהוּ חֲצָצֶיךָ הִזְדַּיֵּן:
פּוֹשְׁטִים צַוָּאר לְאֶבְחַת הֶרֶג רַב. צִדְקָנִיּוֹת חָשׁוֹת קִנֵּיהֶן לִקְרַב...


פתח את העיתונים העבריים לפני כשישים שנה, ועדיין תמצא שהשימוש הרווח (אם לא היחידי) ב"מירוץ הזיון" וכו' ההיה ביחס להתחמשות לאחר מלחמת העולם השניה ועד המלחמה הקרה.
אז מה קרה? השפה, כמו כל שפה חיה משתנה ללא הרף (השווה, למשל, "לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד").

וכל זה, בלי להביע דעה לנושא שבו נפתח האשכול, נושא שלא ברור לי מה ענינו.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 6:19 pm

הרב זאב, אתה שואל מה אפשר לעשות, באמת אין מה לעשות (בן יהודה ותלמידיו "החיו" את העברית בדם ובמכות ובאיומי רצח).
אבל אם אתה שואל מהבחינה הרעיונית, בוודאי שאנחנו רואים את זה כדבר פסול.

אראל
הודעות: 3320
הצטרף: ג' יוני 01, 2010 8:48 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי אראל » ה' ספטמבר 20, 2018 6:48 pm

ואם בלשה"ק עסקינן, יש לציין למש"כ בשלה"ק בהקדמה, ומובא בספר ישמח משה (פ' ויצא עה"פ ויפגע במקום), שבאמת לשון הקודש אינו אלא לשון מושאל, כי כל תיבה ומילה בלשה"ק עצם השם הוא למעלה בקדושה, כל מה שמכנים וקורים כאן למטה בתיבות לשון הקודש, אינו אלא בהשאלה, והוא נפלא

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 6:48 pm

משולש כתב:הרב זאב, אתה שואל מה אפשר לעשות, באמת אין מה לעשות (בן יהודה ותלמידיו "החיו" את העברית בדם ובמכות ובאיומי רצח).
אבל אם אתה שואל מהבחינה הרעיונית, בוודאי שאנחנו רואים את זה כדבר פסול.

"החיו את הלשון בדם ובמכות רצח" איני יודע מאין לך זאת. אך מה שאתה כותב "אין מה לעשות" לא נראה גישה נכונה בעיני. תתאר לעצמך שאחרי השואה שבקושי נשאר שריד של לומדי תורה בעולם היה החזון איש אומר כזה משפט : אין מה לעשות", או אף יותר מכך בענין גזירת הגיוס, או רב יוחנן בן זכאי כשביקש תן לי את יבנה. אם הרצל ובן יהודה הצליח מעשה שטן בידם, מדוע שלא תצליח אתה? הנה רב בנימין המבורגר שליט"א עוסק בהחייאת מורשת אשכנז וב"ה ה' מצליח דרכו למרות המכשולים כפי שמתאר אותם בספריו.

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 6:50 pm

לייטנר כתב:וכל זה, בלי להביע דעה לנושא שבו נפתח האשכול, נושא שלא ברור לי מה ענינו.

הנושא פשוט וברור, והוא בא בעקבות כמה הודעות באשכולות אחרים הטוענות שליידיש יש קדושה, ועל כך בא האשכול לשאול האמנם?

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי המעיין » ה' ספטמבר 20, 2018 6:56 pm

אראל כתב:
הרואה כתב:אפשר להזכיר גם את ר' הלל זקס זצ"ל שהיה קורא ליידיש השפה הטמאה ולא הניח לאורחיו לדבר באידיש בביתו.
מרגלא בפומיה "המשיח ידע עברית, אנגלית אולי, אידיש בטוח לא".

אם משיח ידבר עברית ולא אידיש, איזה מראה יפה יהי' כאשר יפגשו החפץ חיים [זקינו של רבי הלל זקס] עם מלך המשיח, ולא ישמעו ולא יבינו אחד את שפת רעהו ...., ומי יזכה וישפר חבלו וגורלו להיות המתורגמן בין מלך המשיח לבין מרנא בעל חפץ חיים זי"ע, ואולי יבחרו בנכדו רבי הלל שיתרגם בין סבו הח"ח לבין המשיח, איי איי איי....


נפלא מאד. ואיך ידבר המשיח עם משה ואהרן שיהיו עמנו או עם הרמב"ם. כמובן באידיש אותה הם מבינים שכן גדלו מנעוריהם עליה.

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ה' ספטמבר 20, 2018 7:03 pm

זאב ערבות כתב:
לייטנר כתב:וכל זה, בלי להביע דעה לנושא שבו נפתח האשכול, נושא שלא ברור לי מה ענינו.

הנושא פשוט וברור, והוא בא בעקבות כמה הודעות באשכולות אחרים הטוענות שליידיש יש קדושה, ועל כך בא האשכול לשאול האמנם?

ועל כך באה התשובה, שקדושה אין אבל מעליותא יש. ובודאי על פני העברית, לדעת רבים וגדולים. (ועי' שארית ישראל המובא לעיל), כמובן שכמו בכל דבר יש חולקים!
ואף כי קדושה אין בה, בדורות האחרונים סרך קדושה יש בה, שהיא אבן מאבני הגדר שגדרו רבים מישראל להבדיל בינם לבין וכו'. (ורבים יעידו,ואני בתוכם, שראו בזה תועלת גדולה עכ"פ אצל צעירי הצאן).
וחבל שא"א לנעול אשכולות כגון אלו, שכבר הובאו בו כל הדעות והבוחר יבחר, ולא יוכל כל אורח הנוטה ללון, לשפוך בו הגיגיו באש וגפרית...
יהי בואו לברכה - ולא לקללה...

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 7:24 pm

לדעתי חסר באשכול הזה עוד הרבה חומר חשוב לפני שנועלים אותו.
למשל, האם הובאו כאן ציטוט ה"דברי יציב" בעניין מעלת האידיש?

ר' זאב, האם ידוע על אי מי מגדולי ישראל (לא ציוני) שדיבר על "מעלת העברית"? (אלו שהורו לדבר בעברית זה היה מפני כל מיני סיבות צדדיות אחרות ולא בגלל שחשבו שיש קדושה בעברית יותר מהאידיש).

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 7:24 pm

אראל כתב:
הרואה כתב:אפשר להזכיר גם את ר' הלל זקס זצ"ל שהיה קורא ליידיש השפה הטמאה ולא הניח לאורחיו לדבר באידיש בביתו.
מרגלא בפומיה "המשיח ידע עברית, אנגלית אולי, אידיש בטוח לא".

אם משיח ידבר עברית ולא אידיש, איזה מראה יפה יהי' כאשר יפגשו החפץ חיים [זקינו של רבי הלל זקס] עם מלך המשיח, ולא ישמעו ולא יבינו אחד את שפת רעהו ...., ומי יזכה וישפר חבלו וגורלו להיות המתורגמן בין מלך המשיח לבין מרנא בעל חפץ חיים זי"ע, ואולי יבחרו בנכדו רבי הלל שיתרגם בין סבו הח"ח לבין המשיח, איי איי איי....

ואם משיח ידבר אידיש ולא עברית, איזה מראה יפה יהי' כאשר יפגש הרמב"ם עם מלך המשיח ולא ישמעו ולא יבינו אחד את שפת רעהו... ומי יזכה וישפר חבלו וגורלו להיות המתורגמן בין המלך המשיח לבין מרנא הרמב"ם זי"ע... ואולי יבחרו ב... (הייתי מהמר על מרדכי הצדיק שידע שבעים שפות כפי הנצרך לחברי הסנהדרין)... איי איי איי...

ומדי דברי בו, הרי קובץ ובו מופיע (פעמיים משני ספרים שונים) מכתב גלוי ממרן הגאון הקדוש החפץ חיים זצוק"ל זיע"א בענין צניעות הנשים. המכתב נכתב בשנת תרפ"ד כאשר רוב מנין ובנין בני ישראל באירופה המזרחית דיברו בינהם את שפת האידיש ועברית מאן דכר שמיה, אך נראה מתוכו שהמכתב נכתב עברית. אז שאלתי: למי נכתב המכתב? הלא לדבריך מלך המשיח והחפץ חיים לא יבינו אחד את שפת רעהו... אך מסגנון המכתב נראה שיבינו אחד את השני טוב מאוד?
ומדוע לא כתב הח"ח את ספר המשנה ברורה באידיש כדי שיבינו אותו ואז לא היה צריך להביא הרבה מלים באידיש והיה חוסך לרב יעקב גליס את הטירחא לתרגם לשפת קודש (הקונטרס בקובץ השני. נדפס בסוף מ"ב הוצאת מכון מקור ההלכה, ירושלים תשל"ז - יתכן שבטעות סרקתי דף אחד פעמיים).
קבצים מצורפים
מכתב גלוי מהחפץ חיים.pdf
(1.02 MiB) הורד 244 פעמים
חפץ חיים.pdf
(3.53 MiB) הורד 489 פעמים

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 7:37 pm

יקים כתב:
זאב ערבות כתב:
לייטנר כתב:וכל זה, בלי להביע דעה לנושא שבו נפתח האשכול, נושא שלא ברור לי מה ענינו.

הנושא פשוט וברור, והוא בא בעקבות כמה הודעות באשכולות אחרים הטוענות שליידיש יש קדושה, ועל כך בא האשכול לשאול האמנם?

ועל כך באה התשובה, שקדושה אין אבל מעליותא יש. ובודאי על פני העברית, לדעת רבים וגדולים. (ועי' שארית ישראל המובא לעיל), כמובן שכמו בכל דבר יש חולקים!
ואף כי קדושה אין בה, בדורות האחרונים סרך קדושה יש בה, שהיא אבן מאבני הגדר שגדרו רבים מישראל להבדיל בינם לבין וכו'. (ורבים יעידו,ואני בתוכם, שראו בזה תועלת גדולה עכ"פ אצל צעירי הצאן).
וחבל שא"א לנעול אשכולות כגון אלו, שכבר הובאו בו כל הדעות והבוחר יבחר, ולא יוכל כל אורח הנוטה ללון, לשפוך בו הגיגיו באש וגפרית...
יהי בואו לברכה - ולא לקללה...

בוקר טוב! אם היית כותב את דבריך מקודם שאין באידיש קדושה היית חוסך את כל הברבורים בנושא. הלא על זה היכתם על קודקודי בלי הרף והנה עתה אתה בא ואומר את שטענתי לאורך כל הזמן!
אני כותב שוב בפעם המאה, אין לי וכמדומני לאף אחד דבר נגד אידיש ואף אני דובר אותה, אך האם אני משוגע לשלוח את בני לחדרים דוברי אידיש אם יש לי בעיה אידיאולוגית בדבר? הדבר העיקרי אותו אני טוען וחוזר וטוען אך אינכם מוכנים לקבל שהמציאות היא שהעברית המדוברת נהפכה לשפה העקרית בארץ ישראל בין החרדים לדבר ה' ואפילו חסידים מדברים אותה. אין בדברי לתת לשפה שהמציאו בן יהודה וחביריו לגיטימציה. אין ספק שמטרתם היתה לעקור את הדת, אך איך תסבירו שהצליח מעשה שטן בידם?

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 7:45 pm

לבי במערב כתב:אולי בהמשך, אם יספיק לי הזמן, אציין עוד בנושא.

ראה מקדש מלך ח"ד ס"ע תפג ואילך. 'התקשרות' גל' קנז ע' 11 ואילך. שם גל' קנח ע' 11 ואילך. ועי"ע.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 7:52 pm

זאב ערבות כתב:אני כותב שוב בפעם המאה, אין לי וכמדומני לאף אחד דבר נגד אידיש (א) ואף אני דובר אותה, אך האם אני משוגע לשלוח את בני לחדרים דוברי אידיש אם יש לי בעיה אידיאולוגית בדבר? (ב) הדבר העיקרי אותו אני טוען וחוזר וטוען אך אינכם מוכנים לקבל שהמציאות היא שהעברית המדוברת נהפכה לשפה העקרית בארץ ישראל בין החרדים לדבר ה' ואפילו חסידים מדברים אותה. אין בדברי לתת לשפה שהמציאו בן יהודה וחביריו לגיטימציה. אין ספק שמטרתם היתה לעקור את הדת, אך איך תסבירו שהצליח מעשה שטן בידם? (ג)

(א) לא בטוח. עי' במש"ל בשם הגר"ה זאקס.
(ב) כי יש מעלה באידיש [וכנראה שכ' קורא לזה "בעי' אידיאולוגית". לענ"ד הקצרה זה נק' "פתרון אידיאולוגי", אבל נניח לזה].
(ג) ואיך מעשה שטן הצליח להחריב ביתנו ולשרוף את היכלנו ולהגלותנו לבין העמים?
זו בדיוק אותה שאלה, וגם אותו תירוץ: כך רצה השי"ת, מטעמים הידועים לו - ורק לו. ואנו, בענינו, מתחננים בכ"י לקבל מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה בטוב הנראה והנגלה אף לנו - יושבי בתי חומר. כי אין אנו יכולים לסבול עוד אותו הטוב הנסתר, וחפצים אנו בטוב הגלוי לכל. והוא, רחום וחנון שומע תפלת כל פה, בודאי יקבל תפלותינו - וישלח לנו משיחו הולך תמים, בקרוב ממש ובחסד וברחמים.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 7:52 pm

זאב ערבות כתב:איך תסבירו שהצליח מעשה שטן בידם?

כל מה שמצליח סימן שהוא טוב? נ"ל שבסטטיסטיקה זה הפוך, בד"כ הרשעים מצליחים יותר מהצדיקים.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 7:54 pm

משולש כתב:האם הובאו כאן ציטוט ה"דברי יציב" בעניין מעלת האידיש?

שו"ת דברי יציב חלק יורה דעה סימן נב

בחיוב הדיבור והלימוד בלשון יהודית

ב"ה, יוניאן סיטי, ט' אלול תשל"ז

במה שנשאלתי לחוות דעתי על דרך הלימוד בת"ת ובתי החינוך לבנות לפי דרכי אבותינו הקדושים, שיש שרוצים לשמוע דעתי בזה. ובאתי בזה לברר לאנ"ש המקור לדרך שהנהיגו אבותינו ורבותינו הקדושים מדור דור. כי החינוך שלנו נבנה על יסוד דברי רבותינו הקדושים אשר מפיהם אנו חיים.

א) החתם סופר בתשובותיו אהע"ז ח"ב סי' י"א [בד"ה שוב תמהתי] כתב על שהזכירו הרבנים מקומם כאשר נקרא בשפה לאטינית, מה לכם לחתום עצמכם אפי' בשטרי הדיוטות או בהכשרים בשם לטין אשר לא שערו אבותינו ורבנים קדמונים שלפני פר"מ, ולדעתי גם הקדמונים היו בקיאים ללועזית בלע"ז, אך בכוונה שבשו הלשונות מפני גזירת י"ח דבר שבירושלמי פ"ק דשבת וכו' עיין שם. וזה שמה בה"ד [דף ט' ע"ב], דחשיב בין הני דגזרי עליהן, ועל לשונן, ופי' בקרבן העדה שלא ירגיל אדם עצמו ובניו לדבר בלשון עכו"ם עיין שם. ובצוואתו של הח"ס, הזהרו משינוי השם ולשון ומלבוש נכרי ח"ו עכלה"ק. +יש להעתיק בזה קטע מצוואתו של כ"ק מרן המחבר זי"ע: מחוייב אני להזהיר ולצוות שח"ו להיות מהלועזים בלע"ז, ולגדל בניכם בעזהי"ת בדיבור המורגל מאבוה"ק שפת יודיש, וכאשר כבר הארכתי בדרשות ובתשובות, ושלא לשנות ח"ו ללשון ענגליש ולא ללשון עברית, ולהזהר מאוד בדיבור בבית ועם חבירים וחבירות רק בלשון יודיש, בלתי כשמדברים עם עכו"ם ומי שאינו מכיר שפת אידיש לעת הצורך, אבל השפה המדוברת והמורגלת בפיו ובלשונו יהי' הלשון שהורגלו בישראל במדינותינו מיוצאי אשכנז שפת אידיש, וזה מהיסודות העיקרי עקרים להתקיים בתורה המורשה לקהלת יעקב, ויען שכבר כתבתי ודרשתי הרבה מחומר הענין וכוחי חלוש לא אוכל להאריך, אבל זה אני כותב בלשון צוואה ואזהרה חמורה הן לזכרים והן לנקבות מיו"ח, שהפורש עצמו ח"ו וחלילה פורש עצמו מן החיים להכלל בתוך יו"ח ושורש האילן הקדוש אבוה"ק זי"ע ועכ"י.+

ובאמת בסמ"ג מל"ת נ', שלא לילך בחוקות עכו"ם לא במלבושיהן ולא במנהגיהן שנא' ולא תלכו בחוקות הגוי וגו', ונא' ובחקותיהם לא תלכו, ונא' השמר לך פן תנקש אחריהם וכו', הכל בענין אחד הוא מזהיר שיהא ישראל מובדלין מן העכו"ם במלבוש במנהג בדבור, וכן הוא אומר ואבדיל אתכם מן העמים וכו' עיין שם. והובא בב"ח יו"ד סימן קע"ח, וסיים, וכך שיטת הפוסקים ודלא כהר"א ממיץ דלאו זה דוקא על החוקות שהורגלו בהם לשם תורה שלהן וכו', דליתא אלא העיקר שבכל מה שמיוחד להם צריך הישראל להיות נבדל מהם וכו' להיות נבדל ממנהגם במלבוש במנהג בדיבור, והכי איתא להדיא בספרי פרשת ראה שלא תאמר הואיל והן יוצאין באבטינא וכו' עיין שם.

והרב בעל ברית משה בפירושו על הסמ"ג אות ד' כתב, שזה הדבר לא מצא בפוסקים חוץ בדבר המלך שער ב' פ"ל, ולזה מפרש שמ"ש הב"ח וכך שיטת הפוסקים לא קאי על דיבור עיין שם. והאמת שאח"כ כפל הב"ח וכתב להיות נבדל ממנהגם במלבוש במנהג בדבור ושכן הוא בספרי, ושם בספרי איתא באבטינא בארגמן ובתלוסין עיין שם, ונראה להדיא שהב"ח ס"ל שהך בדיבור הוא פשיטא טפי, דלגבי מלבוש ומנהג אולי שייך איזה כבוד ותפארה, משא"כ דיבור למה ישנה מדיבור ושפת ישראל לדיבור ושפת עכו"ם, ובודאי שרק להדמות וללכת בדרכי העכו"ם ולהתערב עמהן, וזה ברור.

ב) והנביא נחמיה פרק י"ג [פסוק כ"ג - כ"ד] אחר שהוכיחם על שנשאו נכריות הזכיר בפרטיות, ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם, ופי' רש"י חצי מדבר הרבה מבניהם היו מדברים לשון אשדודית כאמותם, וכן פי' במצודת דוד וכלשון עם ועם רצ"ל וכן קצת מבני יתר העכו"ם היו מדברים כל אחד כפי לשון עם אמותם עיין שם, ומדגיש הנביא אחר שעברו על איסור שהושיבו נשים נכריות עוד זאת שבניהן אינם מדברים יהודית, ונגררו אחר לשון אשדודית ושאר לשונות אמותן רח"ל.

והרמב"ם בספר המצוות ל"ת ל' הביא, וכבר ידעת לשון הנביא על כל הלובשים מלבוש נכרי. ובטוב טעם ודעת מהדורא קמא סימן קפ"ח הלכות ע"ז הביא, שהראה אותו אחד מקרא מלא בצפניה [א' ח'] ביום זבח ה' ופקדתי וגו' מלבוש נכרי וגו', ושוב הוגד לו כי הגאון מווילנא הביא קרא זה בשם הרמב"ם, ושוב כתב כי אף שהמפרשים פירשו בדרכים אחרים מ"מ אין מקרא יוצא מידי פשוטו, ומפרש ביום זבח ה' שנענשין בעידן ריתחא על שעוברין בעשה דונקדשתי עיין שם. וצ"ב דהרי ברמב"ם מבואר זה במצות ל"ת של לא תלכו בחוקות הגויים, והרי זה לא תעשה, וכן בסמ"ג וכנ"ל, אך הוא לשיטתו שפוסק שם שזה ביהרג ואל יעבור, וא"כ [בכה"ג של סכנה וכפייה] איכא רק עשה דונקדשתי שמחוייב לקדש השם ביהרג ואל יעבור, וכן נראה להדיא בלשונו שמה.

וממש תסמר שערות ראש מחומר הענין, ואוי לאותה בושה שדנו בזה גאוני הזמן לענין יהרג ואל יעבור. ועיין באמרי אש יו"ד סימן נ"ה, לגבי הגזירה שלא לישא נשים עד ל' שנים אם לא ילבש במלבושיהם, שהחמיר בזה, וסיים בדבריו הקדושים וכבר כתב רא"ם דמקרא דלא תחללו נוקב ויורד עד התהום ועל לאו זה ידוו כל הדוים כי חילול שם השי"ת ישנו בכמה דרכים ואין להם שיעור עיין שם. ומכל שכן בשאט נפש לעזוב שפת יהודית ולדבר בלע"ז רח"ל, ואשר החת"ס כותב שאבותינו הקדושים במכוון שבשו לשונם ותקנו לשון יהודית לאומתינו הקדושה, ומי יודע כמה כוחות וכוונות השקיעו בלשון זה שתיקנו לדבר בה איש וביתו. ועל זה נאמר [ירמיה ב' י"ג] אותי עזבו וגו' לחצוב להם בארות בארות נשברים וגו'.

ובמדרש רבה [נשא י"ג כ' בלק כ' כ"ב ועוד מקומות] מהדברים שבזכותם נגאלו ממצרים, שלא שינו לשונם. ובתנא דבי אליהו רבה ריש פרק כ"ד, יוצאי מצרים מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקדוש ברוך הוא נוח הרבה יותר מן מאה מצוות, ומהו המצוה האחת שהיתה בידן שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול חסד זה עם זה, ולשמור ברית המילה, ושלא להניח לשון בית יעקב, ושלא ילכו וילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א. וכן שמה סוף פרק כ"ג, ושלא יניחו לשון של יעקב אבינו וכו' עיין שם.

ונראה שיש בזה שני ענינים, האחת שלא יניחו לשון אביהן, והשנית שלא ילמדו לשון מצרים כדי שלא יבאו ח"ו לידי עבודה זרה. ובזקוקין דנורא שמה [פכ"ג אות כ"ט ול'] לשון בית יעקב אביהם זה לשון הקדש, וכאמור כי פי המדבר אליכם בלשון הקדש, ושלא ילמדו כלל לשון מצרים כדי שלא יתערבו בהן ויביאן לידי ע"ז עיין שם. והאמת שכן הוא במכילתא פרשת בא [מסכתא דפסחא] פרשה ה', על והיה לכם למשמרת, ומנין שלא שינו את לשונם שנאמר כי פי המדבר אליכם, ואומר ויאמרו אלקי העברים וגו' ואומר ויבא הפליט ויגד לאברם העברי, ועיין במרכבת המשנה שמה ודו"ק.

ג) ובשו"ע או"ח סי' פ"ה ס"ב דדברים של חול מותר לאמרם בביה"כ ובמרחץ וכו' בלשון הקדש, וכתב המג"א ס"ק ב' ומדת חסידות הוא להחמיר, והוא מספר חסידים תתקצ"ד. וכתב בהגהות חתם סופר שם, ונ"ל דה"ה במקום גילולים ועיין לעיל סימן נ"ה במגן אברהם ס"ק ט"ו (היינו שעבודה זרה מפסקת לענין תפלה), ונראה לי דמשום הכי הנהיגו אבותינו את בניהם מבלי לספר בלה"ק ונשכח מאתנו לגמרי בעוה"ר, משום שגלו לבבל שהיתה מלאה גילולים עכלה"ק.

ובאמת בחתם סופר [תורת משה] על התורה פרשת נשא [עה"פ כה תברכו] כתב, אילו היו ישראל מדברים בלה"ק על אדמתם א"כ כשגלו לא היו שוכחים את הלשון בזמן מועט כדכתיב חצים מדבר אשדודית וכו', אך נ"ל כבר ממאות שנים מששלטו מלכי אשור וארמיים על ישראל בחרו ההמוניים בלשונם ושכחו לשון הקודש כבר, ואז כשהיו הזקנים מורים ודרשו בלשונם ברבים לא נכנסו הדברים בלבותם וכו', והיינו דכתיב בישעיה [כ"ח י"א] כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה וכו' עיין שם. ואולי לפי דבריו הקדושים כאן [בהגהות השו"ע] יש לומר, שההמוניים מחמת כובד השליטה ממלכי עובדי עבודה זרה עליהם, וגם שגילוליהם של המושלים הרשעים עמהם, שוב לא רצו להתרגל בלשון הקודש שלא ידברו כן נגד גילולים מאשור וארם, ושלא ידברו בלשון הקדש בדברים אשר לא כדת שנאנסו לדבר כן מחמת רשעתם, כמו במלכות יון הרשעה. ולזה פסקו כבר אז לדבר בלשון הקודש. ולזה שבשו לשון הכשדים וארמיים ועשו להם בלעגי שפה ובלשון אחרת, ובזה דברו אליהם הזקנים המורים אותם ודו"ק.

ואולי שלכך נאמר ברבשקה אל תדבר אלינו יהודית, בישעיה [ל"ו י"א] ובמלכים ב' [י"ח כ"ו], והיינו הלשון ששבשו להן אז ההמוניים מלשון הקודש או מלשון אשור וארם וכנ"ל ודו"ק בס"ד.

ד) והנה בספר חסידים שמה, אמרו לזקן במה הארכת ימים, אמר כי היו אורחים בביתי ולא היו מבינים בלשוני והיו מדברים עמי בלשון עברית, ואני לא דברתי מעולם בבית המרחץ ובבית הכסא ואפי' דברים של חול אף על פי שמותר, והואיל ועשיתי גדר ותוספת הוסיפו לי אף שנותי עכ"ל. והדברים צ"ב טובא, ובמפרש הגיה אורחים בבית המרחץ, אבל צ"ב מה בעי בזה.

והמקור [למ"ש בשו"ע הנ"ל דמותר בבית המרחץ, הוא] בשבת דף מ"א ע"א, ר' זירא הוה קא משתמיט מדרב יהודה דבעי למיסק לארעא דישראל וכו', אזל אשכחיה דקאי בי באני וקאמר ליה לשמעיה הביאו לי נתר הביאו לי מסרק וכו', אמר אילמלא באתי אלא לשמוע דבר זה דיי, ומקשה הש"ס בשלמא הביאו נתר הביאו מסרק קמ"ל דברים של חול מותר לאומרם בלשון קדש וכו' עיין שם. וקשיא לי טובא וכי רב יהודה לא קיים מילי דחסידותא.

ורש"י פירש שמה, מותר לאומרן בבית המרחץ ואפי' בלשון קודש עיין שם, ולמה הוצרך רש"י לפרש זה. ונראה שהוה אמינא שמכח קדושת לשון הקודש הוא שזה מיוחד רק לענין קדושה ולא לשמש בו דבר חול, ולכך נקרא לשון הקודש. וגם כיון שבזה הלשון נברא העולם על ידי השי"ת, כאשר הוא ברש"י על חומש [בראשית ב' כ"ג] מבראשית רבה פרק י"ח ס"ז. ויש להעיר מסנהדרין ל"ח ע"ב אמר ר' יהודה אמר רב אדם הראשון בלשון ארמי סיפר, ותירצתי לי שזה אחר החטא וירד ממעלתו לדבר גם כן דברים של חול, ע"כ בלשון ארמי סיפר. ושמחתי שמצאתי ביפה תואר שם שהקשה כן, ובנזר הקודש שם כתב ויתכן שזה גרם לו החטא כי נודע ליו"ח דלשון ארמי הוא מקליפת נוגה וכו' עיין שם, ועיין ביפה תואר שם ודו"ק.

ולזה הוצרך רש"י לפרש דקאי על המרחץ דאיירי ביה, שאפילו הכי מותר לאמרן אפילו בלשון הקודש, [ולאפוקי שלא נפרש בכוונת הש"ס להוכיח דדברים של חול בעלמא שלא בבית המרחץ מותר לאומרן בלשון הקדש].

ומ"מ נראה שזה [שכתב בספר חסידים היינו] רק לחומרא וחסידות, ולכך כשיש צורך גדול בדבר מותר. וזה הפירוש בספר חסידים, שאותו זקן סיפר שמעולם לא דיבר במרחץ עברית, רק פעם בכל ימי חייו היה לו מקרה שהיו לו אורחים בביתו ולא היו מבינים בלשונו שלא יכלו לדבר רק עברית. ובודאי שהיו אורחים חשובים מצויינים מאוד שלא דברו רק עברית, וכמו אשר נודע מקדושים שלא דברו רק לשון הקודש [וע"ע להלן בסימן הסמוך]. ובכמה דברים להלכה מתירים לצורך אורחים [ראה או"ח סי' של"ג ס"א, יו"ד סי' ס"ח סי"א, וסי' ס"ט ס"ו וסי"א], ולזה התיר לעצמו להשיב בבית המרחץ שבביתו בעברית. וזולת זה לא דבר מעולם בלשון הקודש בבית המרחץ ובבית הכסא מצד חסידות, ולזה האריך ימים, וז"פ.

ונראה שרב יהודה רצה ללמד הלכה שמצד הדין מותר לדבר במרחץ לשון הקודש, ולהכי אמר הביאו לי בלשון רבים אף שדיבר לשמעיה, להודיע לרבים שמצד הדין מותר לדבר לשון הקודש בבית המרחץ, וכיון שהוא עשה כן ללמד הלכה לרבים הוה צורך גדול ואין בו משום מדת חסידות. ונהניתי טובא שמצאתי במנחת פתים על או"ח שמה שהקשה כן משבת, ותירץ ואולי להראות לתלמידים עיין שם ודו"ק.

ואם כן לפענ"ד כיון שהחתם סופר כתב שזה שלא מדברים לשון הקודש משגלו לבבל מחמת שמלאה גילולים, ולכך ר' זירא בעי למיסק לארץ ישראל שאין בה כ"כ גלולים גם לאחר החורבן, ויספר בלשון הקודש.

ובזה פירשתי לי בירושלמי שבת פ"א סוף ה"ג [דף ט' ע"א], תני בשם ר"מ כל מי שהוא קבוע בארץ ישראל ואוכל חוליו בטהרה ומדבר בלשון הקודש וקורא את שמע בבוקר ובערב, מובטח לו שהוא מחיי עולם הבא, וכן הוא בירושלמי שקלים סוף פ"ג. ובקרבן העדה, בלה"ק שגורם טהרת הנפש עיין שם. אבל זה רק כשקבוע בארץ ישראל אבל לא בחו"ל ודו"ק.

ואם כן כששמע ר' זירא שרב יהודה אומר הביאו לי נתר הביאו לי מסרק, ולמה, כדי ללמד שדברים של חול מותר לאמרן בלשון הקודש, ושמע מינה דלשון הקודש יש בו קדושה יתירה כיון שנברא בו העולם וניתנה בו תורה, שלכן הוה אמינא שבשום אופן אסור לדבר בלשון הקודש עכ"פ במרחץ, ולכן שמח מאוד שיעלה לארץ ישראל ששמה אין מלאה גילולים ויוכל לדבר לשון הקודש. ולזה אמר אלמלא לא באתי אלא לשמוע דבר זה, והרי כמה דברים שמע, אלא דבר זה שדיבר בלשון הקודש וללמד קאתי כמו שמבואר בש"ס להדיא.

וביתר שאת, שבודאי מן השמים נתגלגל הדבר לר' זירא, ושמע מינה שמשמיא הסכימו לו שיעלה לארץ ישראל לקבוע שמה ולדבר בלשון הקודש ודו"ק בס"ד.

ה) עכ"פ ממדת חסידות שבמג"א מספר חסידים, שלא לדבר במרחץ ובית הכסא בלשון הקודש. ובסנהדרין י"ט ע"א התקין ר' יוסי בציפורי שיהיו נשים מספרות בבית הכסא, ואיפסק להלכתא ברמב"ם פכ"ב מאיסו"ב הי"ד וטושו"ע אהע"ז סי' כ"ב סי"ג, ולכך הוצרך להיות לשון מיוחדת לנשים לדבר שמה. ואנחנו רואין גם בשמות הנשים שרובן המה מכינויים בלע"ז.

ויש לומר גם כן להמבואר באו"ח סימן פ"ח ברמ"א, יש שכתבו שאין לאשה נדה בימי ראייתה ליכנס בבית הכנסת או להתפלל או להזכיר השם או ליגע בספר, ומסיים שהמנהג במדינות אלו כהך סברא [וע"ע להלן סימן קל"ט], ואפשר שמצד חסידות וקדושה יש ליזהר גם כן מלדבר בלשון הקודש בימי ראייתה, ולזה נצרכו לעוד לשון יהודית מלבד לשון הקודש.

ולפי מ"ש החתם סופר מבבל שמלאה גלולים, אולי לכך רוב האמוראים בש"ס שמותם מלשון ארמית וכדומה ולא מלשון עברית לשון הקודש, ויש להאריך בזה הרבה ואכ"מ.

וסמך לדברי החתם סופר מצאתי לפענ"ד, שבספרי עקב על ולמדתם אותם את בניכם, מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה וכו'. ובסוכה דף מ"ב ע"א, בקטן היודע לדבר אביו לומדו תורה וקריאת שמע וכו', והעיר בחסדי דוד [תוספתא חגיגה פ"א ה"ג, ובחיבורו ספרי דבי רב] למה השמיט התנא דש"ס מלמדו לשון הקודש, וכתב אולי דבאתריה דההוא תנא כל דיבורם היה בלשון הקודש הלכך הא לא אצטריך למימר עיין שם. ולהנ"ל התנא בארץ ישראל שאין בה גילולים והיו מדברים בלשון הקודש, מה שאין כן התנא דספרי היה בבבל ששמה הנהיגו אבותינו שלא לדבר בלשון הקודש, וקמ"ל דמ"מ מצוה גם כן שיוכל לדבר בלשון הקודש ללימוד תורה וכדומה ודו"ק.

ולכך נקט התנא דבי אליהו שני דברים, שלא להניח לשון בית יעקב היינו לשון הקודש כמ"ש בזקוקין דנורא, וזה להתפלל וללמוד תורה וכו'. וגם במה שההכרח יהיה לנשים זבות בימי ראייתן, ובבית הכסא ומרחץ, ונגד גילולים, לא ילמדו לשון מצרית אלא ישבשו להן הלשון ללשון יהודית, כמו שעשו אחר כך בבבל ואולי עוד בימי בית ראשון מששלטו בהם כשדים וארמיים וכנ"ל מהחתם סופר ודו"ק.

ו) והנה בעוה"ר רבה המכשלה בשמירת הלשון מלשון הרע ורכילות ושקר ומרמה וכו' וכו', ושחוק וקלות ראש, וזה עוד גרוע ממרחץ ובית הכסא. ובעוה"ר [שמזלזלים] אפי' לדבר בלשון הקודש דברים בטלים בבית הכנסת ובשעת קריה"ת, דעביד קלנא לשכינתא רח"ל [עיין זוה"ק ח"ב דף קל"א ע"ב], ואם זה עוד בלשה"ק הרי זה עוד ביתר שאת בגדר הגם לכבוש את המלכה עמי בבית.

ולפענ"ד כיון שלהנזר הקדש הנ"ל אדם הראשון יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא גרם לו החטא אשר לשון ארמי סיפר, מה יענו איזובי קיר. ולכך רק קדושים וטהורים כהגר"א, אשר כל מחשבותיו ורעיוניו יומם ולילה כל ימי חייו דבוק בה' ותורתו, הותר לו לדבר בלשון הקודש, שכל דבריו היו בקדושה, ואף שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה לימוד [ע"ז י"ט ע"ב], וכהך דר' יהודה בבית המרחץ בשבת [הנ"ל]. אבל כיון שאין דין תלמיד חכם בזמן הזה הנהיגו אבותינו את בניהם שלא לדבר בלשון הקודש, ואם יזכה אחד או שנים בדור ובמשפחה לזכות לזה, לא יוצרך ללימוד של אביו.

ולכך באמת לא הוזכר בפוסקים הך דספרי שילמדו לשון הקודש אף בארץ ישראל, דאדרבה שבשו הלשון הערבית והספרדית, וכמעט בכל מקומות שישראל שמה שבשו לשונותם כידוע, ועשו מזה לשון יהודית כדי לקיים לא תלכו בחוקות הגוי. וזה בשביל לדבר לצרכים הגשמיים, ובכל מקום שהוא אף במלא גילולים ובבית הכסא ומרחץ וכדומה, ולנשים נדות וזבות בימי ראייתן וכדומה, וכמו במצרים כנ"ל, וזה תיקון גדול מאוד, ובעוה"ר קלקלתינו זה הוא תקנתינו.

ולכך בודאי שח"ו להניח שפת אבותינו מדור דור ולהשתמש בלשונם של עוברי עבירה, ואולי לכך קוראים "עברית" לשון נופל על לשון, ורוב המילין בדו מליבם רח"ל, ואם יש בו ביטויים של לשון הקודש זה עוד מגביר האיסור וכנ"ל. ואלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלקינו נזכיר ונלך בדרכי אבותינו הקדושים, ולא נסור מדבריהם ימין ושמאל, ואפילו יאמרו על ימין שהוא שמאל ושמאל שהוא ימין וכו' [ספרי ורש"י דברים י"ז י"א].

ובזה הזכות נזכה שימין ה' רוממה ימין ה' עושה חיל, ונזכה למלאה הארץ דעה את ה', ויקבץ אותנו מארבע כנפות הארץ, ויקויים כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה [צפניה ג' ט'], שפירשו האבן עזרא בשם רבינו משה והמצודות דהיינו לשון הקודש, ובמהר"י קרא שידברו מלות לשון הקודש שהוא לשון מובחר, וזה פלא. ונראה שהגויים גם אז לא ידברו בלשון הקודש שבו נברא העולם, רק ידברו בלשון שיש בו כמה מלים לשון הקודש וכמו שהנהיגו אבותינו לנו לאחר שגלו, ורק זרע אברהם יצחק ויעקב ידברו כולם ממש בלשון הקודש שבו ניתנה תורה ובו נברא העולם אכיה"ר.

באתי קצת בדברים מועטים לברר שורש הענין של חינוך אבותינו הקדושים, אשר כל עניניהם תורת אמת, והנסיון הוכיח שגדלו והצליחו לזרע ברך ה' להמשיך מורשת אבות מסיני. וח"ו לזוז מזה זיז כל שהוא לנו ולבנינו עד עולם. וכל ההולך בדרכי אבות, הבטיחו לנו חכז"ל שמתקוממים עליו בזכות אבות [מדרש הובא בישמח משה ריש פרשת עקב ועיין ב"ר ע"ו ג']. ונזכה שלא ימושו דברי התורה מפינו ומפי זרעינו, ולזכות לביאת משיח צדקינו בב"א. ולברכת כוח"ט בסש"צ לשנת גאולה וישועה אכיה"ר.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 7:54 pm

ודרך אגב: אף לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ס"ל דלע"ל ידברו בלה"ק, וכמש"נ כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה גו' לעבדו שכם אחד (ודלא כשמועה סותרת בזה). ומפורשים הדברים בכ"מ (יעוי', למשל, בהמ"מ שציינתי בהודעתי מהערב).

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 7:56 pm

דף על הדף שקלים דף ט עמוד ב

בגמ': תנא בשם ר"מ כל מי שקבוע בא"י ומדבר בלשון הקדש ואוכל פירותיו בטהרה וכו' מבושר לו שבן עוה"ב הוא.


בשו"ת דברי יציב (יו"ד סי' נ"ג) נשאל אם ראוי לנהוג לדבר בחדרים בלשון הקדש ולא באידיש, וכתב הדברי יציב תמה אני מה עלתה על דעתך, וכי כל אבותינו הקדושים ורבותינו הקדושים לא ידעו מזה עד שבאת אתה ודלית חספא. ובאמת נראה דמש"כ כל מי שקבוע בא"י ואוכל פירותיו בטהרה זה תנאי מוקדם והכרחי להא דמדבר בלשון הקדש שהוא לשון של קדושים.
והוסיף דלא אמרו "מי שדר בארץ ישראל" רק "מי שקבוע בא"י" ורצ"ל ששקוע וקבוע בקדושת א"י ובמעלות ומדות טובות של ישיבת א"י, וע"כ כתב דבעוה"ר שאין נזהרין כראוי בדיבורים אסורים אין לנו לשנות מלשון שנהגו מדור דור, דח"ו להשתמש בלשון הקדש לצורך דיבור שאינו כראוי.
והביא שם מיפה מראה על ירושלמי [שבת] שרצ"ל דהא דמבושר לו שבן עוה"ב הוא רק במקיים כולן, ואח"כ כתב דאפשר דסגי בכל חד לחוד, וזוכה בדיבור בלשה"ק דעי"ז ישמר פיו ולשונו. ע"כ.
וז"ל הרמב"ם בפיהמ"ש ריש מס' תרומות: בכל המשנה תרם תורם ויתרום. בעלי הלשון האחרונים מקשין ע"ז כו' ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם כו'. עכ"ל. מבואר בזה שבזמן המשנה דברו בינם ובין עצמם בלשון הקודש וע"ע בפיהמ"ש להרמב"ם (אבות סוף פ"א) בסוף משנה שמעון בנו אומר כל ימי כו', שאם יש שיר שמעורר למדה פחותה גרוע יותר אם משוררו בלשון הקודש, דמצד מעלת הלשון אין להשתמש בו אלא בדברים מעולים.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 8:00 pm

שו"ת שבט הלוי חלק י סימן רלז

בענין שפת יידיש, כבר כמדומה השבתי לכבודו, דאין ספק דאם אפשר מצוה יש בזה דכך למדו וחינכו רבותינו ואבותינו את הדורות, וכמש"כ מרן הח"ס זי"ע דעשו כן כדי שלא לעבור על המבואר בירושלמי דשבת דלשונם אחד משמנה עשר דבר, וכלשונו הקדוש דלא בחנם שבשו את הלשונות.
הרני דושה"ט בלונ"ח, מצפה לרחמי ה'.

ג. ב"ה, בין כסה לעשור תשנ"ח לפ"ק.
כבוד ידידי היקר הרב האברך המופלג ביותר ירא ושלם בנש"ק ר' משה דוד ראזנבוים לאי"ט. אחדשה"ט וש"ת באה"ר.

מאוחר מאד ראיתי מכתבו אלי מחודש תמוז, ולפעמים אין אני יכול לפנות לכתיבה, ואודות שאלה יסודית בענין הלימוד בשפת יידיש, לאפוקי עברית, הנה אין ספק כי החינוך בבית בעברית לבד הוא חסרון גדול, כי מקשר בין רוצים בין אין רוצים לרוח היום של הרחוב, ולעומת זה שפת היידיש בפרט בדורינו יש לה מעלה שמקשר עצמו למסורת אבותינו, ולשנות בזמן קצר מזה לזה לא יעלה בידכם. ע"כ הרני ממליץ, שהגננות יתחילו ללמוד לדבר עם הילדות באידיש וגם בעברית (היות שמן הבית לא מבינים), ולאט להגדיל צד האידיש על צד העברית, עד שבמשך זמן לפי ראות עיניכם יעבור חינוך הקטנים והקטנות מלשון זה ללשון השני. והשי"ת יהי' אתכם להעמיד הדת על תלה.
הרני מברך ברכת גח"ט ושמחת יום טוב, לאביו הגה"צ שליט"א, הדוש"ת באהבה, מצפה לרחמי ה'.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 8:04 pm

עניין אחר קצת, בהא ד"מחיי העברית" בררו להם מבטא ספרדי ללשונם הטמאה, (וכידוע הצה"ד אימצו מבטא זה גם לתפילה).
להלן לשון התשובות והנהגות כרך א סימן סח

וכל זה לא שייך להברה ספרדית, לאלו שאינם מעדות המזרח ובאים לשנות שכוונת המשנים אצל האשכנזים לדבר כן, כוונתם מעיקרא להזיק, ורבים חללים הפילה, והיינו ליטוש תורת האם, עלינו להקפיד לא לשנות לחזק בנינו שאנו ממשיכים בדרך אבותינו, ומרן הגריז"ס זצ"ל (הגאב"ד דבריסק) לא שינה, ואף כשדיבר, לאלו שלא מבינים אידיש, בשפה העברית הקפיד להברה אשכנזים דוקא.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 8:06 pm

תשובות והנהגות כרך א סימן תקלח

שאלה: נשאלתי האם יש הידור לדבר בעברית ולא באנגלית

עיין בפיהמ"ש להרמב"ם (אבות פ"א משנה ט"ז) שאין השפה העיקר אלא התוכן ע"ש היטב, ומ"מ יפה הדבר לדבר בלשון הקודש כשיודעים שזהו שפה קדושה, ועל ידי זה נזהרין יותר מלשון הרע ודברים אסורים, וכן מבואר בסה"ק לא לדבר בשבת אלא בלשון הקודש, והיינו כשנשמר בזה יותר בלשונו, אך כשלא נשמרים בדיבור בלה"ק יותר מבשפה אחרת אדרבה חמור העוון טפי במה שמדבר ועובר בלשון הקודש, כמבואר בספה"ק. וכל זה ב"לשון הקודש", אבל השפה המדוברת היום היא "עברית" וה"ה ככל שפה, ואדרבה גרוע משאר שפות שהיא שפת החילוניים שאין להם חלק בתורת ד' ובשפה זו כוונתם ללאומיות ומדברים בה חירוף וגידוף וליצנות וכדומה וודאי שיש להתרחק מלדבר בזה (ורק בשיעורים אצל אחינו הספרדים מדבר בלשונם) וכל שכן שאין בזה גדר לדבר בקדושה דוקא. לפיכך נראה שרק אם בלשון הקודש נזהר יותר בדיבוריו, אזי מצוה מן המובחר לדבר כן, אבל בשפה עברית הרי מתקרב בכך יותר ללאומיים ואין בזה מצוה, רק להיפך משתמש בשפה קדושה לדברים אסורים, ובספר עמודא דנהורא מביא בשם השרף מבריסק זצ"ל שלאחר שנשתמשו הלאומיים בלשון עברית הקפיד בירושלים שידברו אידיש ולא בלשון הקודש. [והכל לפי הענין].

וראיתי כמה פעמים אצל מרן הגריז"ס זצ"ל (הגאב"ד דבריסק) כשבאו אצלו ספרדים ודיבר עמהם בלשון הקודש ממש כפי שמתפללים בקמץ הנהוג אצלנו (ולא עברית), ואף שלשונם כספרדים לא שינה כשדיבר עמהם, אמרו חז"ל "ולא שינו שמם ולשונם במצרים", ופירש בספר הקדוש "מאור ושמש" (ברמזי פסח), כוונת חז"ל על השתנות הלשון היינו על תוכן ומהות הדיבורים, ואם שומר עצמו מדברים האסורים אז אף אם מדבר כל הלשונות הוא לשון הקודש.

וסיפר לי הגר"י ויינברג ז"ל (מח"ס שרידי אש) שהיה במרינבד ודיבר עם כ"ק האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי זצ"ל בשבת בדברי תורה, ואמר לו האדמו"ר שמדבר רק בלשון הקודש, כדי שלא יתחילו לדבר דברי חול, וכה"ג ודאי מצוה קעביד, אבל בלאו הכי אין אני רואה בזה הידור בזמננו, רק להיפך ראוי להתרחק מאלה שעשו מזה יסוד ועיקר הדת אף בלי שמירת התורה.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי משולש » ה' ספטמבר 20, 2018 8:09 pm

תשובות והנהגות כרך ה סימן רפ

ומה שהוסיף להתפלא על בתי החינוך שלנו שלומדים דוקא ביידיש ולא בעברית, ותמה שהלוא איתא בירושלמי (ריש פאה) שמעלה גדולה לדבר בלשון הקודש בא"י. אבל דע ששמעתי לפני כששים שנה מזקן בעיה"ק בשם הגה"ק הגרי"ל דסקין זצ"ל, שאמר שלאחר שבאו הציונים לארה"ק, צריכים להיפרד מהם בתכלית הריחוק כדי שלא ליטמא כלל מהם, והיה ראוי לגזור שאם הם יאכלו פת חטים אנו נאכל רק פת שעורים, רק שזוהי גזירה שאין רוב הציבור יכולים לעמוד בה, אבל מ"מ נפרד מהם בזה שהם ידברו עברית ואנו נדבר ביידיש, ועי"ז לא יתערבו עמנו ונוכל לינצל מהם (והאמת שגם בזמן חז"ל דיברו תרגום, שכבר פירש הרמב"ם בפיהמ"ש ספ"ק דאבות, שהמדבר לשון הרע או דברים בטלים האסורים בלשון הקודש העונש חמור יותר כיון שהלשון קדוש ע"ש). ומו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל בעת שהגיעו לישיבה ללמוד קבוצה של יותר מעשרים בחורים ממרוקו, היו שטענו להניח אותם לדבר בעברית, ומו"ר התנגד בכל תוקף שיהיו אצלנו וידברו עברית, ולימד אותם יידיש, והצליח אתם מאד, וגם חתנו הגאון רבי זיידל סמיטצקי זצ"ל שהביא אותם לישיבה שיבח דרך זו ללמדם יידיש.

חיים שיש בהם
הודעות: 197
הצטרף: ד' אוגוסט 07, 2013 5:54 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי חיים שיש בהם » ה' ספטמבר 20, 2018 8:11 pm

זאב ערבות כתב:ומדי דברי בו, הרי קובץ ובו מופיע (פעמיים משני ספרים שונים) מכתב גלוי ממרן הגאון הקדוש החפץ חיים זצוק"ל זיע"א בענין צניעות הנשים. המכתב נכתב בשנת תרפ"ד כאשר רוב מנין ובנין בני ישראל באירופה המזרחית דיברו בינהם את שפת האידיש ועברית מאן דכר שמיה, אך נראה מתוכו שהמכתב נכתב עברית. אז שאלתי: למי נכתב המכתב? הלא לדבריך מלך המשיח והחפץ חיים לא יבינו אחד את שפת רעהו... אך מסגנון המכתב נראה שיבינו אחד את השני טוב מאוד?
ומדוע לא כתב הח"ח את ספר המשנה ברורה באידיש כדי שיבינו אותו ואז לא היה צריך להביא הרבה מלים באידיש והיה חוסך לרב יעקב גליס את הטירחא לתרגם לשפת קודש (הקונטרס בקובץ השני. נדפס בסוף מ"ב הוצאת מכון מקור ההלכה, ירושלים תשל"ז - יתכן שבטעות סרקתי דף אחד פעמיים).

גם אם לא דיברו עברית, מ"מ הבינו לה"ק, כי זו השפה ששימשה את הפוסקים והרבנים שבכל דור. וכי באיזו שפה דיבר החת"ס? ובאיזו שפה כתב את תשובותיו?
נערך לאחרונה על ידי חיים שיש בהם ב ה' ספטמבר 20, 2018 8:18 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 8:14 pm

בענין הירו' דדר בא"י ומדבר בלה"ק כו' מבני העוה"ב דן בזה גם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע מליובאוויטש במכתבו (הובא לעיל).
משולש כתב:ומו"ר הגה"צ רבי משה שניידער זצ"ל בעת שהגיעו לישיבה ללמוד קבוצה של יותר מעשרים בחורים ממרוקו, היו שטענו להניח אותם לדבר בעברית, ומו"ר התנגד בכל תוקף שיהיו אצלנו וידברו עברית, ולימד אותם יידיש, והצליח אתם מאד, וגם חתנו הגאון רבי זיידל סמיטצקי זצ"ל שהביא אותם לישיבה שיבח דרך זו ללמדם יידיש.

וכ"ה נמי בעולי תימן ומאראקא שבאו ללמוד בישיבת תומכי תמימים - ליובאויטש דלוד - בעשורי' הראשונים.

יקים
הודעות: 484
הצטרף: ה' יולי 02, 2015 9:55 pm

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי יקים » ה' ספטמבר 20, 2018 8:15 pm

לאור הדברים המובאים כן (לדעת המצדדים באידיש) האם צריך ג"כ ללמד את ילדי הספרדים לדבר באידיש? או שזה יהי' עוד שינוי מנהג בין האשכנזים לספרדים.
שוב ראיתי שהקדימני לבי במערב

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 8:18 pm

חיים שיש בהם כתב:גם אם לא דיברו עברית, מ"מ הבינו לה"ק, כי זו השפה ששימשה את הפוסקים והרבנים שבכל דור. וכי באיזה שפה דיבר החת"ס? ובאיזו שפה כתב את תשובותיו?

הגהות חת"ס או"ח סי' פה ס"ב כתב:ונ"ל דה"ה במקום גילולים ועיין לעיל סימן נ"ה במגן אברהם ס"ק ט"ו (היינו שעבודה זרה מפסקת לענין תפלה), ונראה לי דמשום הכי הנהיגו אבותינו את בניהם מבלי לספר בלה"ק ונשכח מאתנו לגמרי בעוה"ר, משום שגלו לבבל שהיתה מלאה גילולים עכלה"ק.

והוא פשוט, דאין לדמות הלה"ק שדברו בה הת"ח ורבנים שבכל דור ודור [שמעורבות בה הרבה תבות זרות מארמית וכה"ג, ואפי' לשון חכמים אינה] - להלה"ק שדברו בו אבותינו. וז"פ.

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 8:19 pm

לבי במערב כתב:
זאב ערבות כתב:אני כותב שוב בפעם המאה, אין לי וכמדומני לאף אחד דבר נגד אידיש (א) ואף אני דובר אותה, אך האם אני משוגע לשלוח את בני לחדרים דוברי אידיש אם יש לי בעיה אידיאולוגית בדבר? (ב) הדבר העיקרי אותו אני טוען וחוזר וטוען אך אינכם מוכנים לקבל שהמציאות היא שהעברית המדוברת נהפכה לשפה העקרית בארץ ישראל בין החרדים לדבר ה' ואפילו חסידים מדברים אותה. אין בדברי לתת לשפה שהמציאו בן יהודה וחביריו לגיטימציה. אין ספק שמטרתם היתה לעקור את הדת, אך איך תסבירו שהצליח מעשה שטן בידם? (ג)

(א) לא בטוח. עי' במש"ל בשם הגר"ה זאקס.
(ב) כי יש מעלה באידיש [וכנראה שכ' קורא לזה "בעי' אידיאולוגית". לענ"ד הקצרה זה נק' "פתרון אידיאולוגי", אבל נניח לזה].
(ג) ואיך מעשה שטן הצליח להחריב ביתנו ולשרוף את היכלנו ולהגלותנו לבין העמים?
זו בדיוק אותה שאלה, וגם אותו תירוץ: כך רצה השי"ת, מטעמים הידועים לו - ורק לו. ואנו, בענינו, מתחננים בכ"י לקבל מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה בטוב הנראה והנגלה אף לנו - יושבי בתי חומר. כי אין אנו יכולים לסבול עוד אותו הטוב הנסתר, וחפצים אנו בטוב הגלוי לכל. והוא, רחום וחנון שומע תפלת כל פה, בודאי יקבל תפלותינו - וישלח לנו משיחו הולך תמים, בקרוב ממש ובחסד וברחמים.

א. בפשיטות אקרה לזאת חושד בכשרים. אם אני אומר שאין לי דבר נגד אידיש אז אין לי דבר נגד אידיש ולבוא ולטעון שיש לי זה... פשוט הפכתי את המשל להראות את האבסורד שבו וכבר מישהוא אחר העיר אותו דבר רק הוסיף משה ואהרן. אתה רוצה לומר שהח"ח ומלך המשיח לא יבינו אחד את השני אם ידברו עברית זה עם זה? ומי אמר לכם שהוא ידבר אידיש? אתם כ"כ בטוחים בדבר? זה מובא באיזה ספר קדמון?
ב. לא שלחנו את בנינו לחדרים דוברי אידיש בשביל שום אידיאולוגיה אלא אך ורק מפני שסברנו ששם יקבלו חינוך יותר טוב ונקי מהשפעת הרחוב. זכותך להאמין או לא.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 8:20 pm

יקים כתב:לאור הדברים המובאים כן (לדעת המצדדים באידיש) האם צריך ג"כ ללמד את ילדי הספרדים לדבר באידיש? או שזה יהי' עוד שינוי מנהג בין האשכנזים לספרדים.
שוב ראיתי שהקדימני לבי במערב

שם הי' זה מאילוצים טכניים, שהמלמדים והמג"ש היו חסידי חב"ד רוסיים - שמעולם לא ניסו אפי' לדבר בשפה שאינה אידיש [אולי קצת ברוסית, לא יותר].
ובכ"ז, הנהגה זו קיבלה חיזוק במכ' כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע בנושא. אולי אנסה למצאו, ואקשר אליו.

זאב ערבות
הודעות: 8536
הצטרף: ו' יוני 22, 2018 3:47 am

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי זאב ערבות » ה' ספטמבר 20, 2018 8:20 pm

משולש כתב:
זאב ערבות כתב:איך תסבירו שהצליח מעשה שטן בידם?

כל מה שמצליח סימן שהוא טוב? נ"ל שבסטטיסטיקה זה הפוך, בד"כ הרשעים מצליחים יותר מהצדיקים.

האם לא נאמר כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד
נערך לאחרונה על ידי זאב ערבות ב ה' ספטמבר 20, 2018 8:46 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

לבי במערב
הודעות: 9206
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם יתכן שתהיה קדושה לשפה פרט ללשון הקודש

הודעהעל ידי לבי במערב » ה' ספטמבר 20, 2018 8:26 pm

זאב ערבות כתב:א. בפשיטות אקרה לזאת חושד בכשרים. אם אני אומר שאין לי דבר נגד אידיש אז אין לי דבר נגד אידיש ולבוא ולטעון שיש לי זה (א)... פשוט הפכתי את המשל להראות את האבסורד שבו (ב) וכבר מישהוא אחר העיר אותו דבר רק הוסיף משה ואהרן. אתה רוצה לומר שהח"ח ומלך המשיח לא יבינו אחד את השני אם ידברו עברית זה עם זה? ומי אמר לכם שהוא ידבר אידיש? אתם כ"כ בטוחים בדבר? זה מובא באיזה ספר קדמון? (ג)
ב. לא שלחנו את בנינו לחדרים דוברי אידיש בשביל שום אידיאולוגיה אלא אך ורק מפני שסברנו ששם יקבלו חינוך יותר טוב ונקי מהשפעת הרחוב (ד). זכותך להאמין או לא.

(א) כנראה יש כאן איזה סוג של דו-שיח בין חרשים. ואבאר: אני ציינתי שלעיל נכתב שיש גברא רבה שהביע דעתו נגד אידיש - ודלא כמ"ש כת"ר שאין אף אחד נגד אידיש. נא ונא, קודם ההתקפה - ישים כת"ר את לבו אל מקום ציון ההערה! (וכבר כ' לכת"ר עד"ז בפרטי).
(ב) כמדומני שלא על הודעה זו היתה תגובתי, אבל כנראה שכ' מתכוון למאן-דהו אחר. ואתו הסליחה.
(ג) לעיל הובא בשם הרה"צ וכו' בעל דברי יציב זלה"ה וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להיפוך ממש!
(ד) עכ"פ במעלה זו בשפת האידיש מודה כת"ר...


חזור אל “אספקלריא”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים