אסון מירון תשפ"א - וגם דמם הנה נדרש

בית הגנזים · הודעהעל ידי **בית הגנזים** » ה' מאי 06, 2021 10:14 pm

מכתב הגר"ש אלתר שליט"א באנגלית

00.pdf: (24.85 KiB) הורד 161 פעמים

משופר:

: unnamed.jpg (132.53 KiB) נצפה 4775 פעמים

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ה' מאי 06, 2021 11:25 pm

הרב יונת אלם,
הסיפור עם הרב שך זצ"ל ידוע, וסופר גם עכשיו ע"י כמה מרביצי תורה ומוסר.
כל מי שקצת מתמצא במה שקורה היום בעולם הישיבות מבין שכמעט אין שום קשר בין שתי התופעות.

אסביר מעט, כשכמה בחורים מתארגנים ויוצאים ל'פעילות קודש',
הם סוגרים את הגמ' בתחושה שכעת צריכים לסגור את הגמ', ואולי גם חייבים!!
הצלת נפשות, פיקוח נפש שדוחה כל התורה כולה,
הם עושים כאן צעד מחושב וחריג, מחתרתי עם כוונות נשגבות.
היה חשוב לרב שך למנוע בלבול וטשטוש.
בחורים בישיבה משועבדים בראש ובראשונה ללימוד התורה, ויהי מה.

הסיפור של מירון שונה לחלוטין.
גם כי בסופו של דבר יש סחף ציבורי, והסחף הזה לא פוסח על הישיבות הליטאיות, ויש לזה כמה סיבות, ולא נאריך.
(העסק חדר דרך פרסומי ותעמולת קופות הצדקה השונות; רבנים חשובים מאוד שמראים דוגמא לכולם בחשיבות הנסיעה;
בחורים ירושלמים ועוד).
וגם כי רובא דרובא של הבחורים לא מרמה את עצמו שהוא נוסע רק להתעלות ובשביל הקב"ה...
מקסימום זה גם וגם.
הרבה בחורים דוגמת הבן שלי, והרבה אברכים ליטאיים, ידגישו בכנות את החלק החוייתי הכשר שקשה להם לוותר עליו.
וזאת בצירוף הנתונים הנוחים (ליל שישי, לא על חשבון הסדרים ממש וכו').
אם תשאל ותברר, רובם יגידו בפשיטות שבודאי עדיף לא לנסוע ולהגות בהויות דאביי ורבא ובית מדרשו של ר"ע ורשב"י,
אבל הם מרגישים משיכה גדולה.

ולכן חושבני שאלו שממשיכים לנגן על הנושא של הנסיעה יותר מדי,
יש להם ניתוק מהמציאות של הבחורים היום.

בדברי הגאון הרב שפירא דאורייתא קא מרחתא ביה,
אני מוצא כמיהה לדברים נשגבים,
לתופעות של פעם, כשהיו ת"ח אמיתיים שהיה כל שיגם ושיחם בתורה,
עם מדרגות גבוהות וכו'.

ובכל זאת, לא ניתן לדלג על ההרגלים הפשוטים שבודאי היו מילתא דפשיטא אצלם,
הנושא של הרצינות בלימוד, וכאמור, רציפות, מיעוט בטלה, וגם 'חיבור' ללימוד דרך חידו"ת והשקעת העצמיות בלימוד.

ההמשך יבוא ממילא בדרך כלל, ובאמת לא אצל כולם, ולא תמיד עד הקצה.
גם הת"ח בגיל שמונים לא כולם ר' אברהם גניחובסקי...

אקוה שיבינו כוונתי.

פרנקל תאומים

דבריך מובנים וברורים בהחלט. דברי טעם.
אם יש חשיבות כל שהיא להסכמתי..

פרנקל תאומים

פלוריש כתב:
הוגה כתב:
ראש הישיבה על אסון מירון: "חיפוש אשמים - שיח של עמי ארצות"
הגר"ד אברהם, ראש ישיבת 'בנין אב', מסר וועד לתלמידיו והתייחס לאסון במירון • "יש פצועים עם פצעי נפש וחרדה - אי אפשר להקל ראש בפצועי פחד. נביאים הראשונים עשו מופתים מיוחדים לסלק פחד." • "כל עם ישראל נקרא מעוכין על שם זקן אחד - יש פה חרון אף על כל הציבור" * "הלקח שלנו כבני תורה: אין לנו שיור רק התורה הזאת"
...
בדבריו הסביר את דברי הגמרא במסכת פסחים על פסח מעוכין: "אחד הזמנים הכי צפופים שהיה בבית המקדש, היה זמן הקרבת קרבן פסח. שנה אחת נספרו שם מיליון ומאתיים כבשים שהוקרבו לקרבן פסח, ואין לך פסח שלא נמנו עליו לפחות עשרה מישראל. המספר הכי נמוך שם, דיבר על שנים עשר מיליון בני אדם. בשטח הקטן של הר הבית. בתוך העזרה. כמה נדחסו ונמעכו שם? אף אחד. "מעולם לא נתמעך אדם בעזרה, חוץ מפסח אחד שהיה בימי הלל שנתמעך בו זקן אחד והיו קוראין אותו פסח מעוכין"...

יש לציין שנקטו בבית המקדש אמצעי זהירות, כפי שכתוב שכאשר התמלאה העזרה ננעלו הדלתות

וכן יש לציין שהאסון אירע במירון ולא בבית המקדש(!)..

ישראליק · הודעהעל ידי **ישראליק** » ו' מאי 07, 2021 12:36 am

מכתב לאחות של אחד הנפטרים בהאסון ה"י:

: מכתב תנחומים.PNG (204.29 KiB) נצפה 5081 פעמים

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' מאי 07, 2021 1:06 am

חרסון כתב:
נוטר הכרמים כתב:שמעתי היום [בטלפון] מהגאון רבי מרדכי אויערבאך שליט"א מת"א,
שככל ששומעים על ה'קרבנות ציבור' כלשונו,
מתברר שאכן הם היו ממש יחידים, מיוחדים, בלא גוזמא.

זו באמת תחושה שעולה מכמה וכמה מעגלים שונים. שעכ"פ חלק נכבד מהנספים היו אנשים של צורה, עדינים ויקרים. מעניין ופלאי.

רוב האנשים שהגיעו למקום באו כדי להתעורר להתרומם ולהתעלות, והם בודאי היו בני עליה המבקשים קרבת ה', הם שוררו שירי דבקות ואמונה, קיבלו עליהם עומ"ש, ומתוך כך יצאה נשמתם.
הכאב צורב וכואב מאד, ועוד יקח זמן עד שהפצעים יגלידו והכאב יתעמעם.
אך היותר כואב שאין אנו יודעים למה?
כל אחד בודאי יודע מרת נפשו ונגעי לבבו, אך אנו אנשים חלושים ופחותים, וחסרונותינו גדולים מכדי שנוכל לומר בשל זה באה אלינו הצרה הזאת, כי יש לנו אין ספור דברים שנוכל לתלות בהם, ואין עוד נביא וחוזה שיראינו את הדרך לתשובה, ויאלפינו על מה יצא הקצף מאת בעל הרחמים.
גיוואלד, השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו (היינו הנביאים, כדברי הגר"א) כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' מאי 07, 2021 1:35 am

פרנקל תאומים כתב:ואין בין זה ובין השקפתם על חשיבותה הגדולה של העלייה למירון כי הוא זה של תרתי דסתרי.

אה"נ. ולכן, מהם אמור לצאת קול כזה - אם לדעתם יש לגזור משום מאורע בודד (כפי שהעיר לנכון הרב 'דרומי', וסוכ"ס הרי יש צדק מסוים בדבריו) - ולא ממי שאינו קשור כלל לנושא.
וממשל שהמשיל מר אשיבנו: אם רשויות המדינה יכריזו באופן חד־סטרי על סגירת בתי־הכנסיות ובתי־המדרשות משום סכנת נפשות - 'יתכן' שיהא הצדק הטכני עמהם, אך 'חכמים' בודאי אינם...

ברוז · הודעהעל ידי **ברוז** » ו' מאי 07, 2021 1:53 am

שיחת חיזוק והתעוררות מכ"ק האדמו"ר מקוידינוב שליט"א - יום ל"ג בעומר תשפ"א - למחרת האסון הנורא.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » ו' מאי 07, 2021 1:58 am

היה כאן ויכוח על הנסיעה למירון על חשבון הלימוד, יש שצידדו לכאן ויש לכאן.
שמעתי ממו"ר הגר"ר שמולאביץ זצ"ל אמירה נכונה ומאוזנת בתחום זה.
וכך אמר: רוב קהילות החסידים נוהגים לומר בליל שבת קודם שמו"ע ושמרו בנ"י ישראל את השבת, בחב"ד נוהגים כמנהג אשכנז שאין אומרים ושמרו, כדי לסמוך גאולה לתפילה.
פעם פגש הרב בעל התניא את רל"י מברדיטשוב, ואמר הקדושת לוי להרב, אילו היית רואה איזה חתונה יש בעולמות העליונים כשאומרים ושמרו, גם אתה היית אומר ושמרו.
השיב לו הרב בעל התניא, אילו היית רואה את החתונה שיש בעולמות העליונים כשסומכים גאולה לתפילה, גם אתה לא היית אומר ושמרו.
וסיים הגר"ר, צריך לדעת שיש חתונה כזאת, ויש חתונה כזאת, אך אי אפשר לרקוד על שתי החתונות.
והיינו שיש הרבה סולמות לעליה, יש מהלך חסידי ויש מהלך ליטאי, וכל אחד מייקר ומחשיב דברים אחרים ועי"ז מתעלה.
וכל אחד יש לו את המהלך שלו והמקום שלו, ואין שום מקום לזלזל ח"ו או לחלק ציונים.
אך אי אפשר ללמוד בישיבה ליטאית עם ההדגשים שלה ודרך החינוך שלה, ולאמץ דרכי עליה חסידיים, וכן להיפך. כי אלו חתונות שונות, וא"א לרקוד בשתיהן.

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ו' מאי 07, 2021 2:06 am

לבי במערב כתב:
פרנקל תאומים כתב:ואין בין זה ובין השקפתם על חשיבותה הגדולה של העלייה למירון כי הוא זה של תרתי דסתרי.
אה"נ. ולכן, מהם אמור לצאת קול כזה - אם לדעתם יש לגזור משום מאורע בודד (כפי שהעיר לנכון הרב 'דרומי', וסוכ"ס הרי יש צדק מסוים בדבריו) - ולא ממי שאינו קשור כלל לנושא.
וממשל שהמשיל מר אשיבנו: אם רשויות המדינה יכריזו באופן חד־סטרי על סגירת בתי־הכנסיות ובתי־המדרשות משום סכנת נפשות - 'יתכן' שיהא הצדק הטכני עמהם, אך 'חכמים' בודאי אינם...

ממי שלא קשור לנושא? מה איתך? על מה אתה מדבר? 45 הרוגים ושנים רבות של כמעט הרוגים.. היש מי שהוא מאיתנו שאינו קשור לנושא???

אבל כאמור, אדרבה, הדברים הפשוטים הללו אכן חייבים להיאמר גם ע''י העולים הקבועים מירונה. אמת ויציב.
אתה שואל מדוע הם אינם אומרים זאת? שאלה טובה. אולי נוקבת..
ואולי ישנם כאלה מביניהם שאכן אומרים זאת. מסתמא שכן, באמת אינני יודע.

ודברי הרב דרומי שהזכרת קאי על מי שכתבו שם מעניין ביטול תורה וכיו''ב, ואילו אני הק' לא עסקתי בכך כלל וגם אין זה מדרגתי (והא ראיה שכבר כמה שנים דגדג לי באצבעות ליסוע ולטעום פעם אחת מן החוויה הזאת... וכל פעם תרתי אחרי שנה שתראה לי יחסית כ''שעת הכושר''..).
וגם לדעתי חסרת הערך אין לבטל את העלייה למירון חלילה (לאור חשיבותה בעיניהם של כמה ק''ק גדולות ובעיניהם של חלק מבעלי הסוד), כ''א להגביל את מספר המשתתפים בה ובהדלקות שבה באופן מהותי, ולערוך את כל האירוע באופן שאין בו חשש אמיתי של סכנה.

וזה שהאסון אירע רק פעם אחת, תודה להשי''ת על ניסיך ועל נפלאותיך. כמה פעמים ח''ו זה צריך עוד להתרחש כדי שיהיה ברור שעלינו לקחת את עצמנו בעניין זה בידיים? למה יש לחכות? ל''חזקה'' חס ושלום??

ושמעתי פעם מיהודי יקר: מעשה בלתי אחראי שהצליח, אינו חדל בשל כך מלהיות מעשה בלתי אחראי. זה בנוגע לשנים קודמות..

פרנקל תאומים · הודעהעל ידי **פרנקל תאומים** » ו' מאי 07, 2021 2:19 am

משוש דורים כתב:היה כאן ויכוח על הנסיעה למירון על חשבון הלימוד, יש שצידדו לכאן ויש לכאן.
שמעתי ממו"ר הגר"ר שמולאביץ זצ"ל אמירה נכונה ומאוזנת בתחום זה.
וכך אמר: רוב קהילות החסידים נוהגים לומר בליל שבת קודם שמו"ע ושמרו בנ"י ישראל את השבת, בחב"ד נוהגים כמנהג אשכנז שאין אומרים ושמרו, כדי לסמוך גאולה לתפילה.
פעם פגש הרב בעל התניא את רל"י מברדיטשוב, ואמר הקדושת לוי להרב, אילו היית רואה איזה חתונה יש בעולמות העליונים כשאומרים ושמרו, גם אתה היית אומר ושמרו.
השיב לו הרב בעל התניא, אילו היית רואה את החתונה שיש בעולמות העליונים כשסומכים גאולה לתפילה, גם אתה לא היית אומר ושמרו.
וסיים הגר"ר, צריך לדעת שיש חתונה כזאת, ויש חתונה כזאת, אך אי אפשר לרקוד על שתי החתונות.
והיינו שיש הרבה סולמות לעליה, יש מהלך חסידי ויש מהלך ליטאי, וכל אחד מייקר ומחשיב דברים אחרים ועי"ז מתעלה.
וכל אחד יש לו את המהלך שלו והמקום שלו, ואין שום מקום לזלזל ח"ו או לחלק ציונים.
אך אי אפשר ללמוד בישיבה ליטאית עם ההדגשים שלה ודרך החינוך שלה, ולאמץ דרכי עליה חסידיים, וכן להיפך. כי אלו חתונות שונות, וא"א לרקוד בשתיהן.

יש''כ על הבאת הדברים הבהירים. אילולא שהיה בכך משום עזות פנים, הייתי כותב: "ודברי פי חכם חן''.

הערה צדדית:
מנהג אשכנז הוא כמובן להגיד ''ושמרו''. כך היה המנהג וכ''כ גם רבינו המ''ב נבג''מ.
כוונתך מסתמא לומר מנהג הישיבות באר''י עפ''י דעת אור העולם רבינו הגר''א נבג''מ.

לבי במערב · הודעהעל ידי **לבי במערב** » ו' מאי 07, 2021 2:32 am

פרנקל תאומים כתב:ממי שלא קשור לנושא?

אכן כן. בקורת על עליית מירון ראוי שתישמע - אם תישמע - מהעולים שָׁמָּה.
הבאתי דוגמא, ומר לא יישב אותה. גם רשויות המדינה יטענו שבפנקסיהם מופיעים מאות הרוגים ל"ע...

בנוגע לענין 'מעשה בלתי־אחראי', יעוי' תענית כ, ב (ויש פנים לדרשו בכאן ובכאן).

הכתב והמכתב · הודעהעל ידי **הכתב והמכתב** » ו' מאי 07, 2021 3:28 am

שלא באותו ענין ממש
אם יש למישהו דרך להשיג את דרשת ההתעוררות שמסר הרב יצחק לופוליאנסקי על חתנו מהרוגי מירון, בהקלטה או דרך איזה קו טלפון, אודה לו מאוד שיפרסם זאת כאן

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' מאי 07, 2021 9:06 am

אני מצרף כאן שיחות וכתבים בעקבות האסון,
מלוקטים מתוך 'אוסף גליונות' הנדפס בשבוע זה.
והשי"ת יאמר לצרותינו די.

רבי חיים פיינשטיין.pdf: (3.15 MiB) הורד 167 פעמים

רבי יהושע איכנשטיין.pdf: (695.03 KiB) הורד 169 פעמים

רבי גרשון מלצר.pdf: (1.47 MiB) הורד 157 פעמים

רבי מרדכי נויגרשל.pdf: (1.26 MiB) הורד 161 פעמים

רבי בונם שרייבר.pdf: (818.03 KiB) הורד 159 פעמים

רבי נתן רוטמן.pdf: (2.43 MiB) הורד 169 פעמים

רבי אליהו דיסקין.pdf: (3.3 MiB) הורד 190 פעמים

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ו' מאי 07, 2021 10:28 am

הרב אלימלך בידרמן בשיחה על האסון במירון(העתקתי הקישור לוידאו מהידברות)
https://goche1.shidur.net/2020/vod/hls/ ... nMeron.mp4

צורב מתחיל · הודעהעל ידי **צורב מתחיל** » ו' מאי 07, 2021 10:31 am

הכתב והמכתב כתב:שלא באותו ענין ממש
אם יש למישהו דרך להשיג את דרשת ההתעוררות שמסר הרב יצחק לופוליאנסקי על חתנו מהרוגי מירון, בהקלטה או דרך איזה קו טלפון, אודה לו מאוד שיפרסם זאת כאן

שמעתי שדבריו נמצאים בקול הלשון (אולי מדור הספדים, לא בדקתי).

נוריאל עזרא · הודעהעל ידי **נוריאל עזרא** » ו' מאי 07, 2021 10:35 am

צורב מתחיל כתב:שמעתי שדבריו נמצאים בקול הלשון (אולי מדור הספדים, לא בדקתי).

https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim ... enus=False
ייש"כ זה אכן בקול הלשון בהקלטה מספר 15 ברשימה.

ידידך - נעים ההליכות

לדעתי צריך בשנה הבאה שכל הרבנים מכל החוגים יצאו בכרוז שאסור לעלות למירון,שזה פיקוח נפש ממש, חוץ אם יעשו סדר על דעת הרבנים, ולא לסמוך על אחריות המשטרה.

בין החכמים · הודעהעל ידי **בין החכמים** » ו' מאי 07, 2021 2:16 pm

נהר שלום כתב:תשע"ב?

מצו"ב שוב מתוקן.

דברי מורינו הגאון הגדול רבי נתן קופשיץ שליט''א, בעקבות האסון במירון.pdf: (261.13 KiB) הורד 291 פעמים

הכתב והמכתב · הודעהעל ידי **הכתב והמכתב** » ו' מאי 07, 2021 2:39 pm

נוריאל עזרא כתב:
צורב מתחיל כתב:שמעתי שדבריו נמצאים בקול הלשון (אולי מדור הספדים, לא בדקתי).

https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim ... enus=False
ייש"כ זה אכן בקול הלשון בהקלטה מספר 15 ברשימה.

תודה רבה רבה

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' מאי 07, 2021 4:23 pm

פשט בדברי הרמב"ם שנתברר לי, והיה חדש מאוד בשבילי.
לשיתוף ולהערות.

כתב הרמב"ם בהל' תעניות פ"א הל' ב-ג:

ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן ככתוב עונותיכם הטו וגו', וזה הוא שיגרום להם להסיר הצרה מעליהם.
אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות, הוא שכתוב בתורה והלכתם עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי, כלומר כשאביא עליכם צרה כדי שתשובו אם תאמרו שהוא קרי אוסיף לכם חמת אותו קרי.

ויש לנו להתבונן, דהנה יש כמה מיני וסוגי צרות, יש צרות שהינם בדרך הטבע, והיינו שזה ודאי בהיותנו כאן בעולם הזה, ישנם מקרים ופגעים, ולא ימלט שלא יהיה ח"ו שום חולי או אסון וכו', רק הצלחות ודברים משמחים, ובדברי הרמב"ם לא נזכר מאומה באיזה סוג צרה מיירי, האם בסוג של אסון חריג וטרגדיה נדירה כמו האסון שהתרגש עלינו עכשיו ד' ישמרנו וירפאנו, או בכל מיני הצרות. סתימת הדברים משמע שבכל צרה מיירי.

ובאמת הדבר עצמו צ"ב, שעד כמה שזה מנהגו של עולם, מהיכי תיתי ש"בגלל מעשיהם הרעים הורע להם"?, אטו הובטח לנו שהכל החיים יהיה אך טוב וחסד באופן מושלם, וכולם יחיו לנצח.

ועוד צריך להבין, מה הביאור "הרי זו דרך אכזריות", אכזריות על מי, והרי הנקודה שבגלל שלא מתעוררים בתשובה נגרם עוד צרות אחרות כתובה רק בהמשך הדברים, ונראה שאין ה'דרך אכזריות' מהאי טעמא.

ועוד יש להתבונן מה נאמר בהך קרא שנקרא עתה 'והלכתי עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי', ומה תוכנו.

ונראה פתח השמועה בהקדם לשון הרמב"ם בהל' אבל (פי"ג הל' יא-יב):

אל יתקשה אדם על מתו יתר מדאי, שנאמר אל תבכו למת ואל תנודו לו, כלומר יתר מדאי שזהו מנהגו של עולם, והמצער [עצמו יותר] על מנהגו של עולם הרי זה טפש, אלא כיצד יעשה, שלשה לבכי, שבעה להספד, שלשים יום לתספורת ולשאר החמשה דברים.
כל מי שאינו מתאבל כמו שצוו חכמים הרי זה אכזרי, אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה, ואחד מבני חבורה שמת תדאג כל החבורה כולה, כל שלשה ימים הראשונים, יראה את עצמו כאילו חרב מונחת לו על צוארו, ומשלשה ועד שבעה [כאילו היא] מונחת בקרן זוית, מכאן ואילך [כאילו] עוברת כנגדו בשוק, כל זה להכין עצמו ויחזור ויעור משנתו, והרי הוא אומר הכיתה אותם ולא חלו מכלל שצריך להקיץ ולחול.

מצינו הרבה דמיון בין לשונות הרמב"ם בב' המקומות כמבואר למעיין, ובהל' אבל נקט הרמב"ם להדיא דמיירי ב"מנהגו של עולם", והיינו שלא מדובר במי שקרובו מת במיתה משונה או בקיצור ימים ח"ו, אלא גם במי שמתאבל על אדם זקן שמת בשיבה טובה ומופלגת , ומסיבה זו "המצער [עצמו יותר] על מנהגו של עולם הרי זה טפש", ומ"מ אם אינו מתאבל כמו שציוו חכמים הרי זה אכזרי, ואח"כ מפרש הרמב"ם שאין הטעם משום ביטול קיום מצוות האבילות, או ביטול חובה בסיסית של בין אדם לחבירו, ורחמנות על הנפטר וכדומה, "אלא יפחד וידאג ויפשפש במעשיו ויחזור בתשובה", והיינו שהאכזריות היא ביחס לעצמו שאינו מקיים חובת התשובה המוטלת עליו ביחוד.

וסוף דברי הרמב"ם בהל' אבל: "כל זה להכין עצמו ויחזור ויעור משנתו, והרי הוא אומר הכיתה אותם ולא חלו מכלל שצריך להקיץ ולחול", בספר מורה נבוכים (ח"ג פרק לו) הביא פסוק זה על חובת התשובה בזמן צרה, וז"ל, והוא ענין אמרו והלכתם עמי בקרי והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי, כי האמינם שהוא במקרה ממה שמחייב התמדתם על דעותם הרעות ועל מעשה העול ולא ישובו מהם, כמו שאמר הכית אותם ולא חלו, וכן צונו להתפלל אליו ולהתחנן לו ולצעוק לפניו בעת צרה.

ואשר נראה בביאור הדברים, דהמצב של כלל ישראל בעולם הזה, שאף כי העולם מלא פגעים ומקרים, וכביכול מתוכנן הדבר שיקרו אסונות ודברים לא משמחים, אבל איש ישראל מצווה תמיד לחשוב שבכל מאורע הקב"ה מדבר אליו ומעוררו לתשובה, כי הכל נלקח בחשבון, העיתוי של האסון והצער וכו', ואין זו סתירה, שאף כי הלה היה צריך להסתלק מן העולם, והלך בבוא עתו ונשלם תפקידו וכו', אבל הצרה שלך בעקבות הענין היא כמין דיבור והערה מן שמיא להתעורר בתשובה.

ולכך מי שמחמיץ את הצרה – את ההתעוררות לתשובה שכרוכה בצרה ואוטם אזנו מלהפנים את דיבור ד' אליו הרי הוא נוהג באכזריות כלפי עצמו, יחד עם המכה ניתנה לו הזדמנות וקריאת התעוררות לשוב בתשובה והוא מחמיץ אותה, וע"ז נאמר בפסוק בירמיהו (ה, ג): ד' עֵינֶיךָ֘ הֲל֣וֹא לֶאֱמוּנָה֒ הִכִּ֤יתָה אֹתָם֙ וְֽלֹא־חָ֔לוּ כִּלִּיתָ֕ם מֵאֲנ֖וּ קַ֣חַת מוּסָ֑ר חִזְּק֤וּ פְנֵיהֶם֙ מִסֶּ֔לַע מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב.

ובפס' 'והלכתי עמי בקרי והלכתי עמכם בחמת קרי', כתוב דבר נוסף, שיהודי חי בתוך מערכת מיוחדת של ברכות וקללות, והיינו שאף שיש מנהגו של עולם וטבע של פגעים ומקרים, אעפ"כ היהודי חי בעולם אחר, יש ברית עם הקב"ה, "אם בחוקותי תלכו" אז יתקיימו כל הטובות והברכות, ואם להיפך ח"ו – היפוכם, וכך אדם צריך לשמוע את קולו של הקב"ה בכל מאורע. ואם אינו שומע כראוי, אז הקב"ה ממשיך לדבר עמו, ומי שלא שומע את ה'די לחכימא' צריך לדבר עמו בשפה יותר חזקה וכו' עד שיתעורר לתשובה.

העולה מן כל הדברים שהחיזוק הראשון שהוא הבסיס של כל עת צרה, ואפילו צרה ואבל 'שגרתי' שאינו יוצא מגדר הרגיל הוא השמיעה לקול שהקב"ה מדבר עם כל הנוגעים בדבר ומעוררם לתשובה, ופשוט שככל שהצרה גדולה יותר והאסון יותר מוחש כדבר חריג ועונש, אזי הדיבור הוא חזק יותר, קול ד' בכח... קול ד' שובר ארזים, וקשה להעלות במחשבה מה יכול להתרחש אם לא יפתחו האזנים והלבבות.

תא חזי · הודעהעל ידי **תא חזי** » ו' מאי 07, 2021 5:49 pm

פרנקל תאומים כתב:וגם לדעתי חסרת הערך אין לבטל את העלייה למירון חלילה (לאור חשיבותה בעיניהם של כמה ק''ק גדולות ובעיניהם של חלק מבעלי הסוד), כ''א להגביל את מספר המשתתפים בה ובהדלקות שבה באופן מהותי, ולערוך את כל האירוע באופן שאין בו חשש אמיתי של סכנה.

לו יצוייר כדבריך, איך תגביל? (לי יש רעיון איך דבר כזה יכול לקרות, בשני אופנים לטוב ולמוטב, אך כיון שעצם הצגת הרעיון כרוכה בביקורת נוקבת על כל ה"מחותנים" בסוגיא הזו, ושאני מעריך שלא תערב לשום אוזן בזה הפורום, או אפילו בשיחת חברים - קנצי למילין).

משוש דורים כתב:היה כאן ויכוח על הנסיעה למירון על חשבון הלימוד, יש שצידדו לכאן ויש לכאן.
שמעתי ממו"ר הגר"ר שמולאביץ זצ"ל אמירה נכונה ומאוזנת בתחום זה.
...
אך אי אפשר ללמוד בישיבה ליטאית עם ההדגשים שלה ודרך החינוך שלה, ולאמץ דרכי עליה חסידיים, וכן להיפך. כי אלו חתונות שונות, וא"א לרקוד בשתיהן.

דברים נפלאים מאוד. רק להעיר: יש לעתים כאלה שנולדו וחונכו לתוך מסגרת שאינה מתאימה לנטיות הרוחניות שלהם (בתוך המסגרת החרדית ושומרת התומ"צ כמובן, כגון ספרדי הנוטה לחסידות, או להיפך (יש כזה דבר?!) וכן כיוצ"ב), בעל כרחם, שלא בטובתם, ואין ביכולתם לבוא ולשדד המערכות בנקל ולעבור ישיבה/כולל/קהילה, ממיליון ואחד סיבות, מה יעשו?

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ו' מאי 07, 2021 6:00 pm

גליון מיוחד מאוד של המבשר.
רק לראות את התמונות.
אין ספק שעולה הרושם שכבר מדובר בכל מקום,
מדובר במיוחדים!

תא חזי · הודעהעל ידי **תא חזי** » ש' מאי 08, 2021 9:06 pm

נוטר הכרמים כתב:גליון מיוחד מאוד של המבשר.
רק לראות את התמונות.
אין ספק שעולה הרושם שכבר מדובר בכל מקום,
מדובר במיוחדים!

חזק וברוך. תודה רבה לך!
(ולהאיר: פעם שמעתי בהספד לאיזה בחור שהלך בקצויו"ש (איני זוכר אם זה היה הגר"ש אלתר שליט"א, או הגה"ח רבי יצחק משה ארלנגר שליט"א, או הגה"ח רבי ישראל מאיר ברנר שליט"א) שתמיד בהספדים, וגם בכלל אחרי פטירת כל אדם, תמיד מספרים אך ורק דברים טובים שזכרו ממנו, ולשומע מהצד שאינו מכירו נשמע כביכול הנפטר היה צדיק מופלג עצום וגנוז שהדור לא זכה להכירו, ושאר הדברים נשכחים כלא היו. ואמר על זה הגה"צ שליט"א, כי החכמה לקחת את המהלך הזה גם בחיים חיותו לעניין לדון לכף זכות, שיסתכל על כל יהודי חי על הדברים הטובים שבו, ויתעלם מן הרע (אא"כ הוא במעמד ויכולת להוכיח אותו באופן שתהיה התעוררות ותועלת, כמובן), כאילו כביכול וכו', ואז מאוד מאוד יקל עליו לדון לכף זכות בשלימות. עכ"ד הגה"צ שליט"א. הלוואי ונזכה למדה זו).

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ש' מאי 08, 2021 10:07 pm

לבקשת רבים,
מאמר הרמ"י קנר

viewtopic.php?f=65&p=707010#p707010

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ש' מאי 08, 2021 10:12 pm

צורב מתחיל כתב:
הכתב והמכתב כתב:שלא באותו ענין ממש
אם יש למישהו דרך להשיג את דרשת ההתעוררות שמסר הרב יצחק לופוליאנסקי על חתנו מהרוגי מירון, בהקלטה או דרך איזה קו טלפון, אודה לו מאוד שיפרסם זאת כאן

שמעתי שדבריו נמצאים בקול הלשון (אולי מדור הספדים, לא בדקתי).

מי שמעוניין שיפנה אלי באישי,
אני לא מצליח להעלות כאן.

עזריאל ברגר · הודעהעל ידי **עזריאל ברגר** » ש' מאי 08, 2021 10:14 pm

עליך עיננו כתב:רמז נורא מצאנו בפרשת בחוקתי לאסון.
פרק כו' פס' לז' וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורודף אין. ופי' רש"י כשירוצו לנוס יכשלו זה בזה כי יבהלו לרוץ. ומדרשו זה נכשל בעונו של זה שכל ישראל ערבין זה לזה.(במדרש הגדול מביא את הגזירה של סנדל המסומר על פסוק זה.)
עי' שם בשפת"ח שביאר שהוא נתינת טעם על לעיל,כלומר מאחר שהם נשארו הרי הם צדיקים א"כ למה יענשו שיבוא מורך בלבבם ונסו וכשלו איש באחיו? וע"כ משום שכל ישראל ערבין זה לזה הרי גם עליהם יבוא העונש.
אין צורך בהרבה ביאורים.. הרי באסון היו מכל כלל ישראל מכל החוגים והעדות ואין לך ערבות גדולה מזו וממש נתקיים בנו הפסוק (אמנם לא היה זה מפני חרב אבל עצם היסוד כתוב פה.) ושנזכה לשוב בתשובה שלמה ותכלה שנה וקללותיה אכי"ר .

ומאידך, ראו את דברי הכלי יקר על פסוק זה (וקודמו):

ורדף (אתכם)[אותם] קול עלה נדף. הדא הוא דכתיב וכשלו איש באחיו. כי זה מדבר בפירוד לבבות המצוי בישראל יותר מבכל האומות כמו שנאמר ואתכם אזרה בגוים. כמזרה שאין אחת דבוקה בחברתה כך ישראל גם בהיותם בארץ אויביהם הם מפורדים איש מעל אחיו אף על פי שמדרך הגולים לנחם זה את זה, אבל ישראל אינם כך שהם מפוזרים ומפורדים אף בהיותם בגולה וכל אחד דוחף את חבירו בחזקת היד ומבקש להדיחו ממצבו להתגולל ולהתנפל עליו כקללת אחיה השילוני שנאמר (מלכים א' יד.טו) והכה ה' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים. כי כל קנה נדחה ומתנודד מפני הרוח הנושב בו ונוסף על דחיפת הרוח כל קנה דוחף את חבירו, נמצא שכל קנה נדחה שני פעמים אחד מפני הרוח שנית מפני קנה חבירו הדוחה הסמוך לו וכן מאחד לחבירו עד שכולם כשלו ונפלו, כך כל איש מישראל נהדף מן הרוח דהיינו מן המלכיות כנבואת דניאל שהמשיל כל ארבע מלכיות ברוח, לא ברוח ה' שנאמר (דניאל ז.ב) וארו ד' רוחי שמיא מגיחן לימא רבא. ואולי שלימא רבה רמז לים סוף שבו קנה וסוף, וכוונתו אל ישראל כמשל הקנים שנוסף על דחיפת האומות את ישראל כל אחד דוחף את חבירו במהמורותיו, על כן המשילם כאן לעלה נדף כי העלה חלוש מאוד ונדף מחמת הרוח הנושב בו ואף על פי כן כל עלה דוחף את חבירו ומכה בו, כך כל איש מישראל בגלות דומה לעלה הנדף מפני רוח הנזכר ואף על פי כן הוא רודף אחר חבירו להכותו בשוט לשונו או כנגד האומות או בלשון הרע ברחוב היהודים דהיינו קול עלה, לכך נאמר מיד וכשלו איש באחיו.

ורמז עוד בעלה נדף, לרוב שיחת חולין הנאמרים בלא אמת בכל רחובות קריה כדרך שנאמר (תהלים א.ג) ועלהו לא יבול ודרשו רז"ל (סוכה כא:) אלו שיחת חולין של תלמידי חכמים כו', כך כל איש מישראל נהדף ונרדף מן קול עלה דהיינו שיחת חולין של לשון הרע המשמיעים בחוץ קולם קול ענות, הקול קול עקב מלב על שכבי וערי (סנהדרין כט:) כי בעלי הלשון השמיעו את כל ישראל אין נקי כי כל אחד שמח לאיד חבירו ותהיה בפיו כדבש למתוק אם ימצא מקום לדבר בגנות חבירו, וכמה נעלבים עובר עליהם כוס זה ואין אומר השב. ובדורינו מדה זו לבדה תספיק אריכת גלותינו.

יוסף חיים אוהב ציון

הובא בדרשתו החוצבת להבות של הגר"ב רוזנבלום שליט"א

הרואה · הודעהעל ידי **הרואה** » ש' מאי 08, 2021 10:33 pm

נוטר הכרמים כתב:גליון מיוחד מאוד של המבשר.
רק לראות את התמונות.
אין ספק שעולה הרושם שכבר מדובר בכל מקום,
מדובר במיוחדים!

ייש"כ על ההעלאה.
לשים לב שיש שם טעות רצינית, המספרים שם הפוכים. למשל ישראל אנקווה ז"ל כתוב שהיה בן 42 במקום 24, ושרגא גשטטנר ז"ל 53 בקום 35 וכן הלאה.

פולסברג · הודעהעל ידי **פולסברג** » ש' מאי 08, 2021 11:44 pm

משוש דורים כתב:אך אי אפשר ללמוד בישיבה ליטאית עם ההדגשים שלה ודרך החינוך שלה, ולאמץ דרכי עליה חסידיים, וכן להיפך. כי אלו חתונות שונות, וא"א לרקוד בשתיהן.

יש מקום בראש להניח שתי דעות, והרבה עשו כאלו ואלו ועלתה בידם, ואין צריך לצמצם.

משוש דורים · הודעהעל ידי **משוש דורים** » א' מאי 09, 2021 12:40 am

פולסברג כתב:
משוש דורים כתב:אך אי אפשר ללמוד בישיבה ליטאית עם ההדגשים שלה ודרך החינוך שלה, ולאמץ דרכי עליה חסידיים, וכן להיפך. כי אלו חתונות שונות, וא"א לרקוד בשתיהן.

יש מקום בראש להניח שתי דעות, והרבה עשו כאלו ואלו ועלתה בידם, ואין צריך לצמצם.

אין הרבה שעשו, יש מעט שעשו, ועוד יותר מעטים שעשו ועלתה בידם.
וביחס ליחידים אלו כמובן שאין דיבור שלילי, אבל ההתייחסות של המערכת, צריכה להיות בהתאם לרוב, והרוב אינו מותאם לרקוד על כמה חתונות.

הכתב והמכתב · הודעהעל ידי **הכתב והמכתב** » א' מאי 09, 2021 12:40 am

נוריאל עזרא כתב:
צורב מתחיל כתב:שמעתי שדבריו נמצאים בקול הלשון (אולי מדור הספדים, לא בדקתי).

https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim ... enus=False
ייש"כ זה אכן בקול הלשון בהקלטה מספר 15 ברשימה.

באיזה דקה הוא מתחיל

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » א' מאי 09, 2021 2:12 am

רציני כתב:
זאינץ כתב:מישהו שלח לי

מעניין מי הם רז"ל האומרים שהגאולה בזכות המ"ה צדיקים. ואולי הכוונה לגמרא בחולין (צב, א) מ"ה צדיקים שהעולם מתקיים בהם. ואם כן הרי בגמרא שם מבואר ששלושים מא"י וט"ו בבבל.

ראה כאן בעמוד 1
http://ladaat.info/showgil.aspx?par=20210508&gil=2199

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » א' מאי 09, 2021 2:16 am

כדאי גם לקרוא את המדור של הגאון רבי שמאי גרוס שליט"א שמביא דברי חיזוק ונחמה

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » א' מאי 09, 2021 2:20 am

נחומצ'ה כתב:קיבלתי.

בעלון הנ"ל יש גם מקור קדום לכך. ראה שם בעמוד 1

אנא עבדא · הודעהעל ידי **אנא עבדא** » א' מאי 09, 2021 2:25 am

הוזכר למעלה (אין לי כח לחפש עכשיו היכן) בלי מקור.
עכשיו אני רואה שהגר"ש גרוס מביא מדרש כזה במדורו הנ"ל.

פסיקתא רבתי - פרשה לה
אבל ישראל אף על פי שאני מביא עליהם צרות וייסורים בעולם אינן נדחים מלפני אלא הרי הם קיימים לעולם ולעולמים. גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה (משלי שם י"ג) אמר להם הקדוש ברוך הוא למלאכי השרת בואו ואודיע לכם צדקתם של בניי שאני טענתים בעולם כמה צרות וייסורים הבאתי עליהם בעולם בכל דור ודור בכל שעה ושעה ולא בעטו בהם שקוראין את עצמן רשעים וקוראין אותי צדיק בפני (רשעים) והם אומרים בלשון הזה אבל אנחנו חטאנו העוינו הרשענו פשענו מרדנו ומרינו וסרנו ממצותיך ומשפטיך ולא שוה לנו ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו לפיכך היה שלמה מקלס את כנסת ישראל אשת חיל מי ימצא לכך נאמר אם חומה.

יוסף חיים אוהב ציון

בעלון של חסידות דיז'קוב תקף את כל הרומזים בחריפות גדולה.

חיימשה · הודעהעל ידי **חיימשה** » א' מאי 09, 2021 3:00 am

נוטר הכרמים כתב:אנכי הק' - כמו רבים אחרים, סובל בלילות האחרונים מנדודי שינה,
כעת באמצע לשמוע את השיח המרטיט והעוצמתי, רווי האמונה,
של השווער, הרב הגאון ר' יצחק לופוליאנסקי שליט"א, ראש ישיבת נחלת יאיר במיצד,
חותנו של האברך המופלג, בן העליה האמיתי, רבי חיים עוזר סלר זצ"ל,
ואביה של היולדת הצעירה הרעיה האומללה, שעולמה חרב עליה בפתע פתאום.

היכן ניתן לשמוע?

מעט דבש · הודעהעל ידי **מעט דבש** » א' מאי 09, 2021 5:10 am

הרב יצחק לופוליאנסקי שליט"א
https://www.kolhalashon.com/New/Shiurim ... enus=False (מס' 19)

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' מאי 09, 2021 8:59 am

פרנקל תאומים כתב:
משוש דורים כתב:היה כאן ויכוח על הנסיעה למירון על חשבון הלימוד, יש שצידדו לכאן ויש לכאן.
שמעתי ממו"ר הגר"ר שמולאביץ זצ"ל אמירה נכונה ומאוזנת בתחום זה.
וכך אמר: רוב קהילות החסידים נוהגים לומר בליל שבת קודם שמו"ע ושמרו בנ"י ישראל את השבת, בחב"ד נוהגים כמנהג אשכנז שאין אומרים ושמרו, כדי לסמוך גאולה לתפילה.
פעם פגש הרב בעל התניא את רל"י מברדיטשוב, ואמר הקדושת לוי להרב, אילו היית רואה איזה חתונה יש בעולמות העליונים כשאומרים ושמרו, גם אתה היית אומר ושמרו.
השיב לו הרב בעל התניא, אילו היית רואה את החתונה שיש בעולמות העליונים כשסומכים גאולה לתפילה, גם אתה לא היית אומר ושמרו.
וסיים הגר"ר, צריך לדעת שיש חתונה כזאת, ויש חתונה כזאת, אך אי אפשר לרקוד על שתי החתונות.
והיינו שיש הרבה סולמות לעליה, יש מהלך חסידי ויש מהלך ליטאי, וכל אחד מייקר ומחשיב דברים אחרים ועי"ז מתעלה.
וכל אחד יש לו את המהלך שלו והמקום שלו, ואין שום מקום לזלזל ח"ו או לחלק ציונים.
אך אי אפשר ללמוד בישיבה ליטאית עם ההדגשים שלה ודרך החינוך שלה, ולאמץ דרכי עליה חסידיים, וכן להיפך. כי אלו חתונות שונות, וא"א לרקוד בשתיהן.

יש''כ על הבאת הדברים הבהירים. אילולא שהיה בכך משום עזות פנים, הייתי כותב: "ודברי פי חכם חן''.

הערה צדדית:
מנהג אשכנז הוא כמובן להגיד ''ושמרו''. כך היה המנהג וכ''כ גם רבינו המ''ב נבג''מ.
כוונתך מסתמא לומר מנהג הישיבות באר''י עפ''י דעת אור העולם רבינו הגר''א נבג''מ.

הרב פ"ת היקר, תסלח לי על ההערה, ובע"נ כמוך יקבל בודאי בהבנה: מה עניין אור העולם, בדיון על אמירת ושמרו כן או לא?
(אם למשל היה נושא הרה גורל, האם צמצום כפשוטו או לא, שם יש מקום לירות בכל התותחים ומי שחושב שתואר משכנע, כאן המקום, אבל אמירת ושמרו היא דיון הלכתי, שעוסקים בו, אור העולם דרך החיים, עמוד התורה החיי אדם, עמוד ההלכה האליה רבה, יסוד הפסיקה המג"א, ראש המורים הט"ז, וכו' וכו' וכו' מה ענין תארים לכאן? חדל ממנו!).
אם הייתי מעיר לך במקו"א היה מקום לבוא איתי חשבון, אז הנה, כאן, אצל הגר"א.
זה ממש אפדימיה הכתיבה הזו.
תאמר מה אני נטפל לסגנון כתיבה של אחרים, הצדק עמך! ובכ"ז זה מעיק ומכביד, קבל נא בהבנה...

פורום אוצר החכמה

מי מחובר